מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

•    אחרי השיאים באו הירידות... וול סטריט סגרה את השבוע בירידות חדות כשברקע דוח תעסוקה חזק מדי שתמך בצפי להעלאת הריבית והחלפת מהלומות בין ארה"ב לאיראן.
•    ביצועי המדדים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) ירד 2.2% בשבוע שחלף (9.7% מתחילת השנה), בארה"ב - מדד S&P500 השיל 2.6% ל-7,383 נק' (7.9% מתחילת השנה) ומדד נאסד"ק צנח 4.7%. בבורסה בת"א – מדד ת"א 125 איבד 4.5% (15.5% מתחילת השנה).
•    גלובלי: ב-OECD פסימיים בצל המלחמה - תחזית הצמיחה העולמית הופחתה ל-2.8% ב-2026.
•    ארה"ב: דוח התעסוקה היה חזק (מדי) – במאי נוספו 172 אלף משרות, כפול מהצפי ונתוני החודשיים שקדמו עודכנו בחדות כלפי מעלה. עם זאת, העובדה שקצב עליית השכר עדיין נמוך מקצב האינפלציה (השכר הריאלי נשחק) מעלה סימני שאלה האם ההתחממות בשוק העבודה אכן תתרגם לאינפלציה.
•    ישראל: בנק ישראל התערב והדולר זינק – זאת, בעקבות דבריו של נגיד בנק ישראל בנוגע לאפשרות להורדת ריבית מהירה יותר ככל שציפיות האינפלציה ימשיכו להתמתן. בנוסף, פורסם כי ב"י רכש כ-800 מיליון $ במהלך חודש מאי. כתוצאה, השקל נחלש והדולר זינק בכ-3.5% ושערו היציג נקבע ביום שישי על 2.908 ₪ ל-$. 
•    השבוע – הנפקת הענק של Space X – המניות יונפקו בתמורה לכ-130$ כ"א וישקפו לחברה של אילון מאסק, הפועלת בתחומים של טילים, מערכות לווינים ובינה מלאכותית, שווי של כ-1.8 טריליון $.
•    מה עוד צפוי השבוע? בארה"ב ברביעי, האינפלציה השנתית (CPI) צפויה לטפס במאי מ-3.8% ל-4.2% וגם מדד המחירים ליצרן (PPI), שיתפרסם למחרת, צפוי להמשיך לטפס. החברות הבולטות שיפרסמו השבוע הןORACLE  ברביעי ו-Adobe בחמישי. בישראל בשלישי- מכירות רשתות השיווק באפריל וברביעי- מדד אמון הצרכנים. באירופה ביום חמישי החלטת ריבית של ה-ECB עם צפי להעלאת ריבית של 25 נ"ב.

ארה"ב
דו"ח תעסוקה פנומנלי הזניק את הצפי להעלאת ריבית וצבע את השבוע של מדדי המניות בוול סטריט באדום, כשמדד S&P500 קוטע רצף של 9 שבועות בירוק, שיא מאז דצמבר 2023. מדד נאסד"ק חווה ביום שישי את היום השלילי ביותר מאז "יום השחרור" באפריל 2025, כשאיבד 4.2% ומדד מניות השבבים, SOX, צנח באותו יום ב-10.3%. 
תחזית  מאכזבת של BroadCom העכירה את הסנטימנט כלפי מניות ה- AI כבר ביום חמישי והובילה לרוטציה אל מניות של סקטורים אחרים, כמו בנקאות, קמעונאות, תיירות ובריאות. וכשבדיוק כשהסנטימנט משתנה, ההסתברות להעלאת ריבית עד סוף השנה מזנקת בן רגע מ-65% ל-103%, האפקט מועצם פי כמה. התגובה לדו"ח התעסוקה חצתה שווקים – הדולר התחזק (ומדד DXY חצה את רף 100 הנק' לראשונה זה חודשיים), תשואות האג"ח זינקו (במיוחד הקצרות, שרגישות יותר לשינויים בריבית) והביקוש לנכסי סיכון צנח, כשהביטקוין יורד אל מתחת לרף של 60 אלף $ לראשונה מאז 2024. "מדד הפחד" VIX, שהיה רגע בשבועות האחרונים, זינק בקרוב ל-30% ל-21.5 נק', כשהוא חוצה את הממוצע ארוך הטווח שלו.
ושמתם לב שעוד לא הזכרנו את המשא ומתן המתמשך בין ארה"ב לאיראן להשגת הפסקת אש ופתיחת מיצר הורמוז. מחירי הנפט נסחרו השבוע ביציבות יחסית, כשהם מתבססים מתחת לרף המדאיג של 100 $ לחבית. למרות שורת תקריות במהלך השבוע, נראה שהשוק אינו צופה הסלמה דרמטית בין הצדדים והוא מתמחר כבר השגת הסכם ודעיכה של המתיחות שמלווה את השווקים כבר יותר משלושה חודשים.
ובכל זאת, המתיחות האמורה נותנת את אותותיה בנתוני המקרו שיפורסמו במהלך השבוע – אחרי שבוע שהציג תמונה מעודדת של שוק העבודה בארה"ב, שמאפשרת להסיט את תשומת הלב של הפד אל סיכוני האינפלציה הגואה, נקבל השבוע את נתוני האינפלציה, שצפויים להמשיך ולהאיץ ואת מדד המחירים ליצרן, שבחודש שעבר זינק הרבה מעל לצפי והעלה את החשש שהעלויות יגולגלו אל הצרכן ויזינו את המשך עליות המחירים. האינפלציה השנתית (CPI) צפויה לזנק במאי מ-3.8% ל-4.2% (הנתון יפורסם ביום רביעי) ואם אכן כך יהיה – מדובר בשיא מאז אפריל 2023! אינפלציית הליבה השנתית (Core CPI) צפויה לעלות מעט, מ-2.8% ל-2.9%. מדד המחירים ליצרן (PPI), שיתפרסם למחרת, צפוי להמשיך לטפס, מ- 6.0% ל-6.4% בשנה האחרונה וגם מדד הליבה צפו לעלות, מ-5.2% ל-5.4%. עוד נתוודע השבוע לסנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, שצפוי להתאושש מעט מהשפל של כל הזמנים שאליו צנח, למכירות הבתים הקיימים (שוק הנדל"ן הגדול ביותר) ולנתוני סחר החוץ.    
בסיכום שבוע המסחר בשוק המניות, מדד S&P500 רשם ירידה שבועית של 2.6% וקטע רצף של 9 שבועות רצופים בירוק. מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס הפגין עוצמה, בשל הרוטציה בין הסקטורים שהזכרנו והסתפק בירידה שבועית של 0.3% ומאידך, מדדי הטכנולוגיה נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100 צנחו השבוע ב-4.7% ו-4.5% בהתאמה, מאותה הסיבה. מדד ראסל 2000, מדד המניות של החברות הקטנות(small-cap) , הרגיש לריבית, איבד השבוע 2.9%.
עליית תשואות חדה בשוק האג"ח מחקה את ירידת התשואות שראינו בשבוע הקודם – ההימורים של סוחרי האג"ח מציגים תמחור של העלאת ריבית מלאה השנה והתשואות הגיבו בהתאם - התשואה על אג"ח ל-10 שנים זינקה השבוע ב-10 נ"ב, מ-4.43% לרמה של 4.53%, התשואה על אג"ח לשנתיים זינקה השבוע בלא פחות מ-15 נ"ב, מרמה של כ-4.00% (שיא של שנה ורבע), ל-4.15%, שיא של 16 חודשים. ההסתברות המצטברת לעליית ריבית עד סוף השנה זינקה במהלך השבוע במקביל, מ-57% ל-103%, כשכבר בישיבה של אוקטובר קיימת הסתברות של 63% להעלאת ריבית. עקום התשואות משתטח - שיפוע העקום (שנתיים-10) ירד מ-43 נ"ב ל-38 נ"ב.
הדולר התחזק בעולם, במקביל לעליית התשואות והצפי להעלאת ריבית. מדד DXY, שמראה את ביצועי המטבע האמריקאי מול סל של 6 מטבעות מובילים, עלה השבוע בכ-1.1%. מתחילת השנה התחזק הדולר מול הסל בכ-1.8%.

מדיניות מוניטרית
ביום רביעי בערב פורסם הספר הבז', הדו"ח הכלכלי התקופתי שמגיע מ-12 שלוחות הפד ברחבי ארה"ב ומתאר את השינויים שחלו מאז ישיבת ה-FOMC הקודמת בפרמטרים כלכליים חשובים. הדו"ח העדכני ישמש חומר גלם בדיוני הועדה בישיבה הקרובה (שתתקיים ב-16-17 ביוני), שתעורר, מן הסתם, עניין רב, שכן היא תהיה הראשונה בניצוחו של היו"ר החדש, קווין וורש. 
בספר הבז' נכתב שהפעילות העלכלית המשיכה להתרחב בקצב מתון ברוב המחוזות. נרשמה עלייה בקצב האינפלציה לעומת הדו"ח הקודם, כשהמחירים עלו בקצב מתון עד חזק, על רקע התייקרות מחירי האנרגיה והדלקים, שהתגלגלו גם לעלויות השילוח והאריזה, המזון והדשנים. עסקים שהתקשו לגלגל את העלויות אל הצרכנים דיווחו על שחיקת הרווחיות. הפער בין שכבות האוכלוסיה גדל על רקע יוקר המחיה ושכבות הביניים מצמצמים הוצאות ועוברים למוצרים הכרחיים. שוק העבודה מתואר כסביבה של גיוס נמוך ומעט פיטורין, עם גיוס עובדים סלקטיבי למשרות חיוניות והעובדים חוששים להחליף מקום עבודה. צמיחת השכר "מתונה" – בקצב האינפלציה בקירוב.
השימוש הגובר ב-AI מתחיל להשפיע לרעה על הביקוש לעובדים מתחילים, כשההשקעות תומכות בצמיחת מגזרי הייצור והבנייה בחלק מהמחוזות.
בשורה התחתונה, מדובר על הגברת סיכוני הסטגפלציה (צמיחה מתונה לצד אינפלציה דביקה) ועליית מפלס אי הודאות בשווקים.
ובכל זאת, הבנק הפדרלי אינו יכול להתעלם מדו"ח התעסוקה החזק שראינו ביום שישי וברור שמאזן הסיכונים של המנדט הכפול שלו נוטה בבירור לצד האינפלציה. בהנחה שהאצת האינפלציה בפועל תהיה דומה למה שהשוק צופה בנתון שיפורסם ביום רביעי, לא נתפלא אם היו"ר החדש, קווין וורש, נץ ידוע בעברו, יכין את המאזינים במסיבת העיתונאים הראשונה שלו, בשבוע הבא, לאפשרות הריאלית של מעבר ממדיניות מקלה למדיניות מרסנת ואולי אף להעלאת ריבית בטווח הזמן הנראה לעין. בישיבה הקרובה נלמד גם על תחזיותיהם שך כל חברי הועדה, כשלצד הודעת הריבית נקבל גם את עדכון התחזיות הרבעוני של הפד – Summary of Economic Projections (SEP) ובתוכו ה-Dot plot  - תחזיות הריבית בשנים הקרובות של חברי הועדה. 

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף 
דו"ח תעסוקה מרשים במיוחד, עם עדכונים חיוביים גם לחודשיים הקודמים, יחד עם שלל איתותים חיוביים משוק העבודה שקיבלו בשבוע החולף, מכינים את הקרקע לנתוני האינפלציה שיתפרסמו השבוע. מדדי מנהלי הרכש הראו התרחבות של הפעילות, הן במגזר התעשייה והן בשירותים וגם נתוני ההזמנות היו מרשימים.
דו"ח התעסוקה של חודש מאי עלה בענק על כל הציפיות, עם תוספת של 172,000 משרות חדשות, כפול מצפי ל-88 אלף משרות בלבד. גם נתוני החודשיים הקודמים עודכנו משמעותית כלפי מעלה – נתון אפריל עודכן מ-115 אלף ל-179 אלף משרות והנתון החזק של מארס שופר עוד יותר מ-185 אלף ל-214 אלף משרות. כשבוחנים את התפלגות המשרות החודש, אנו מגלים מגמה דומה למה שראינו בתקופה האחרונה – יצרני המשרות העיקריים הם סקטור הפנאי והאירוח, שיצר 70 אלף משרות במאי, המשרות הממשלתיות עלו ב-55,000 בהובלת החינוך (44 אלף), גם סקטור הבריאות לא אכזב, עם 35 אלף משרות חדשות, קרוב לממוצע החודשי בשנה האחרונה, של 38 אלף ושוב ראינו יצירת משרות של עובדים סוציאליים – 12 אלף במאי. מאידך, תחום הפיננסים שוב בולט בהידוק משרות, כמו שאנו רואים בחודשים האחרונים. בחודש מאי נגרעו 22 אלף משרות בסקטור הפיננסי (מתוכן 11 אלף בביטוח ו-3,000 בבנקאות המסחרית). שיעור האבטלה נותר 4.3%, כמו בחודש שעבר והוא ממשיך לנוע בטווח צר (4.5%-4.3% בעשרת החודשים האחרונים). קצב העלייה השנתי של השכר הממוצע ממשיך לרדת והפעם מ-3.6% ל-3.4%, זה החודש השני ברציפות שבו רואים ירידה בשכר הריאלי, אחרי יותר מ-3 שנים של עלייה.
השבוע קיבלנו שלל נתוני תעסוקה נוספים – מספר המשרות הפנויות זינק במאי מ-6.89 מיליון ל-7.62 מיליון, הרבה מעל צפי ל-6.87 מיליון. העלייה משקפת עלייה בביקוש לעובדים מצד המעסיקים, מה שמגדיל את כוח המיקוח של העובדים ועשוי להוביל לעליית שכר בהמשך. שיעור עזעבת המשרות מרצון ירד מ-2.0% ל-1.9%, מה שמראה שעובדים אינם ממהרים לעזוב מקומות עבודה. סקר המשרות במגזר הפרטי של ADP הראה זינוק בתוספת המשרות בסקטור, 122 אלף משרות חדשות, שיא של 16 חודשים ויותר מ-105 אלף באפריל וצפי ל-120 אלף. דו"ח הודעות הפיטורים של Challenger הראה שמספר ההודעות עלה במאי ב-3.4% ל-97,006. מתוך זה, מגזר הטכנולוגיה מתכוון לקצץ 38,242 משרות, שיא מאז אוגוסט 2024, בשל ההוצאות על AI. מאידך קיצוצי המשרות מתחילת השנה במגזר הפרטי פחתו ב-7%. פריון העבודה עלה ברבעון 1 ב-0.3%, פחות מצפי ל-0.4%. עלות ליחידת עבודה עלתה ברבעון 1 ב-1.8%, פחות מצפי ל-2.4%. מספר המובטלים החדשים בארה"ב עלה השבוע, אך הוא ממשיך להיות נמוך יחסית - התביעות החדשות לדמי אבטלה הסתכמו בשבוע שהסתיים ב-30 במאי ב-225 אלף (שיא של 4 חודשים), יותר מצפי ל-215 אלף ומ-212 אלף בשבוע הקודם. מספר תביעות האבטלה המתמשכות, שמפורסם בפיגור של שבוע, ירד בשבוע שהסתיים ב-23 במאי מ-1.785 מיליון, לרמה של 1.777 מיליון, מעט פחות מצפי ל-1.78 מיליון. 
ההזמנות ממפעלים עלו באפריל ב-4.8%, יותר מצפי ל-4.6% ו-1.8% בחודש מארס. הזמנות מוצרים בני קיימא (עדכון סופי) - נתון אפריל עודכן מ-7.9% ל-8.0%. מדדי מנהלי הרכש בשירותים של ISM ו-S&P Global (עדכון סופי), 
פעילות הייצור בארה"ב צמחה במאי בקצב מואץ זה החודש החמישי ברציפות, הודות לעליה בהזמנות החדשות ובתפוקה. מדד מנהלי הרכש של  ISM בתעשייה  עלה במאי לרמה של 54 נק', לעומת 52.7 נק' באפריל וצפי ל-53.0 נק'. בהזמנות החדשות נרשמה עליה לשיא של ארבע שנים. מדד מנהלי הרכש של  ISM בשירותים עלה מ-53.6 ל-54.5 נק', יותר מצפי ל-53.8 נק'.  
האשראי הצרכני הסתכם באפריל ב-20.73 מיליארד $, פחות מ-22.23 מיליארד $ במארס ויותר מצפי ל-17.7 מיליארד $. 

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:
הנפקת Space X - ההנפקה הגדולה אי פעם! חברת Space X של אילון מאסק, מבקשת לגייס כ-75 מיליארד $ בהפקה ראשונית לציבור (IPO), שתתקיים ביום חמישי ותהיה הגדולה ביותר בכל הזמנים. החברה מתכננת לשווק כ-555 מיליון מניות תמורת 130-135 $ למניה, תמורת 5%-4% מהחברה, כלומר, שווי שוק של כ-1.8 טריליון $.
Space X פועלת בתחומים של טילים, מערכות לווינים ובינה מלאכותית כאשר חלק גדול מהשווי שלה מבוסס על תחזיות בתחום ה־AI. ישנם אנליסטים הטוענים כי ההנפקה מתומחרת ביתר וחלקם אף נתנו הערכות שווי נמוכות בהרבה לחברה, של כ־30% מתחת לשוויה הצפוי בהנפקה. 
עונת הדו"חות מסתיימת והתוצאות מצוינות! מבין מעט החברות שתפרסמנה השבוע, נציין במיוחד את ORACLE (ORCL) שתדווח ביום רביעי אחרי המסחר ואת Adobe (ADBE) שתדווח ביום חמישי אחרי המסחר.
עד כה פרסמו 495 מבין 499 החברות הכלולות במדד S&P500 את תוצאותיהן (כ-99%) ומדובר בעונה חזקה במיוחד, שכמוה לא ראינו שנים – 74% מהחברות הכו את תחזית ההכנסות של האנליסטים ב-2.1% בממוצע ו-82% מהן היכו את תחזית הרווח ב-16.0% בממוצע. ומה לגבי הצמיחה בפועל? 88% מהחברות צמחו בהכנסות מול הרבעון המקביל (ב-11.7% בממוצע) ו-81% מהן צמחו ברווח, בשיעור מרשים במיוחד של 28.0%, הרבה מעבר לתחזית עם פתיחת העונה (13%-12%), לא מפתיע שסקטור הטכנולוגיה בלט בכל הפרמטרים.
גזרת המקרו – אחרי דו"ח התעסוקה הגיע תורם של נתוני האינפלציה – ביום רביעי נתוודע לדו"ח האינפלציה לחודש מאי – האינפלציה השנתית (CPI) צפויה להמשיך במסלול ההאצה שהביאה המלחמה באיראן והיא צפויה לעלות במאי מ-3.8% ל-4.2%. אם אכן כך יהיה, מדובר בשיא שלא ראינו מאז אפריל 2023. אינפלציית הליבה השנתית (Core CPI), נטולת רכיבי האנרגיה והמזון התנודתיים, צפויה לעלות מעט, מ-2.8% ל-2.9%. למחרת נקבל את מדד המחירים ליצרן – PPI, שייתן אינדיקציה לאינפלציה העתידית. נזכיר שבחודש שעבר ראינו זינוק של המחירים הסיטונאיים והמשך המגמה יגביר את הצורך לגלגל אותם לצרכנים ולהאיץ את האינפלציה.  עוד נזכיר את נתון מכירות הבתים החשוב יותר בארה"ב, מכירות הבתים הקיימים, שיתפרסם ביום שלישי ואת מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, קריאה ראשונית לחודש יוני, שיתפרסם ביום שישי. נזכיר שבחודש שעבר צנח המדד לשפל של כל הזמנים, בשל חששות של הצרכנים מהאצת האינפלציה ושחיקת שכרם בסביבה של שוק עבודה סטאטי. 
יומן הנתונים הבולטים שיפורסמו במהלך השבוע:
ביום שני – 08.06.2026 – תחזית האינפלציה לשנה של שלוחת הפד בניו יורק. 
ביום שלישי – 09.06.2026 – מדד אופטימיות העסקים הקטנים, הגירעון המסחרי, יבוא, יצוא, מכירות בתים קיימים, מכירות סיטונאיות, מלאים סיטונאיים (סופי).
ביום רביעי – 10.06.2026 – אינפלציה (CPI) ואינפלציית ליבה (Core CPI), שכר ריאלי (שעתי ושבועי), תקציב האוצר.
ביום חמישי – 11.06.2026 – מדד המחירים ליצרן (PPI), תביעות דמי אבטלה (חדשות ומתמשכות), השינוי בשווי נכסי משקי הבית.
ביום שישי – 12.06.2026 – מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן.

ישראל
הבורסה בת"א סיכמה שבוע מסחר שלילי במדדים המובילים, בהשפעת הסנטימנט השלילי בשוקי חו"ל, כשברקע חילופי מהלומות בין ארה"ב לאיראן, אשר גררה שוב עליה במחירי הנפט. במקביל, השקל בסיבוב פרסה חד למטה, בהשפעת התבטאויות נגיד בנק ישראל בנוגע לנכונותו להאיץ את קצב הורדת הריבית. למרות זאת, ביום שישי השוק ננעל במגמה חיובית. מרבית המדדים עלו, ומנגד, מדדי הבנקים סיימו בירידות. מחזור המסחר במניות הסתכם בכ-2.5 מיליארד ₪, ובאג"ח בכ-2.6 מיליארד ₪. 
בסיכום שבועי ירידות חדות- מדד ת"א 35 נפל 4.2%, מדד ת"א 125 איבד 4.5% (15.5%+ מתחילת השנה) ומדד ת"א 90 נפרד מ- 4.8%. ברמה הסקטוריאלית, כל המדדים ירדו. בלטו לשלילה מדד הקלינטק (10.8%-), אנרגיה ישראל (8.7%-) ומדד ביומד (7%-). מדד הבנקים (5%-) ומדד הנדל"ן (3.7%-). 
 בשוק החוב – נרשמה מגמה חיובית בעיקר באג"ח הלא צמודות ברקע לדברי הנגיד כאמור. תשואת האג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים (גנרית) ירדה השבוע מ-3.82% בשבוע הקודם ל- 3.73%. 
בשוק המט"ח המקומי - השקל צנח בחדות השבוע מול הדולר והיורו (הרחבה בהמשך). 
 בשבוע הקרוב, המסחר יושפע מהאירועים הגיאופוליטיים בעיקר בגזרה האיראנית ובלבנון, המסחר בשוקי המניות בחו"ל וכן, ברקע שני האירועים המרכזיים של השבוע בגזרת המאקרו: האינפלציה בארה"ב ברביעי, והחלטת הריבית בגוש היורו בחמישי. 

נתוני מקרו ועדכונים נוספים שפורסמו השבוע: 
בזירה המדינית- נמשכת המתיחות בין ארה"ב לאיראן כשבמקביל נשלחים מסרים סותרים לגבי הימשכות המו"מ, למרות הפערים המשמעותיים בסוגיית הגרעין האיראני וביטול הסנקציות. במקביל, ארה"ב ממשיכה לבצע תקיפות מוגבלות באיראן אך נמנעת מלהרחיב את המערכה לכדי הסלמה משמעותית, ואירן מגיבה באמצעות תקיפות ברחבי המפרץ. אל מול שבריריות הפסקת האש בגזרה האיראנית, בישובי הצפון האש נמשכת. 
בגזרה הכלכלית- הכלכלה הישראלית מפגינה חוסן מרשים בזמן של מלחמה ממושכת והאינפלציה בשליטה. עם זאת, הסיכון הגיאופוליטי הנמשך והלא פתור, מייצר "סיכון אסימטרי"- וכל הסלמה ביטחונית עלולה לגרור תיקון חד כלפי מטה. 
בנק ישראל התערב בשוק המט"ח המקומי- הבנק רכש במאי 800 מיליון $ כדי לייצב את שער המטבע המקומי, ולפי הבנק " הרכישות בוצעו באופן נקודתי לצורך שמירה על המשך הפעילות הסדירה של השווקים". זו הפעם הראשונה שבנק ישראל רכש מט"ח משנת 2022. 
יתרות מטבע החוץ הסתכמו בסוף חודש מאי 2026 בסך 238,681 מיליוני דולרים, גידול בסך של 2,953 מיליוני דולרים לעומת סוף החודש הקודם. רמת היתרות ביחס לתוצר המקומי הגולמי עמדה על 37.2 אחוזים.
הגופים המוסדיים הביעו אמון במשק הישראלי בחודש המלחמה- מעבר לצורך בביצוע התאמות בתיקים על רקע התחזקות השקל, בעקבות הראלי בשוקי חו"ל, הגופים צמצמו במרץ את החשיפה למט"ח לשיעור של 19.1% לעומת 20.9% בפברואר ו-23.1% לפני חצי שנה.
עלייה חדה בייצוא שירותי ההייטק במרץ (חודש המלחמה העצימה)- קטר הפעילות המהווה 11% מסך התוצר, עלה ב-5.8% במרץ לאחר ירידה של 3.5% בפברואר, וב-17.7% שנה אחורה. הגידול החד במרץ עשוי להשפיע לטובה על אומדן הצמיחה ברבעון הראשון (3.3%-).  
 נתוני הרכישות בכא"ש במאי מצביעים על חולשה- הרכישות בכרטיסי האשראי עלו ב- 12.7% בחודש אפריל לאחר ירידה של 11.9% בחודש מרץ. רמת הצריכה חזרה לרמה של פברואר, כאשר הנתונים היומיים בחודש מאי מצביעים על ירידה של בין אחוז לשניים נומינלית. העימות בצפון עדיין בעיצומו ופוגע בעסקים, אך מנגד, מיעוט הטסים לחו"ל (כמעט 30% פחות במאי יחסית לסוף 2025) תומך בצריכה המקומית. 
נתוני השכר הממוצע לחודש אפריל מצביעים על קצב גידול של 4% , ומצביעים על לחצי שכר בסקטור העסקי, בפרט בענפי הבינוי והתעשייה, אך השינוי בתמהיל השכירים בזמן גיוס מוגבר של מילואימניקים גורם להטיה בשכר הממוצע. 
תחזית ה-OECD- לפי הארגון, כלכלת ישראל תצמח השנה ב-3.3% בלבד על רקע המלחמה מול איראן והזעזועים הגיאו-פוליטיים במזרח התיכון כולו, אך היא תתאושש "בעוצמה" לאחר ההתכווצות החדה שגרמו המבצעים הצבאיים של מרץ-אפריל 2026 - כך עולה מדוח התחזית העולמית (WEO) של ה-OECD שראה אור השבוע. תחזית הצמיחה העולמית הופחתה ל-2.8% ב-2026. לפי הדוח, הצמיחה החזויה בישראל לשנת 2027 תעמוד על 5.6%,  כמעט כפול מהשיעור שחזוי לעולם כולו. התמונה שלפני הזעזוע הייתה של צמיחה מואצת מובלת על ידי המגזר הפרטי: הייצור התעשייתי התרחב בקצב שנתי של 11% בשלושת החודשים עד ינואר 2026, רכישות בכרטיסי אשראי עלו 9.2% בפברואר, והאבטלה הצטמצמה מ-3.2% בדצמבר 2025 ל-2.6% בפברואר. תחזית ה-OECD לשנה הנוכחית נמוכה בכחצי אחוז מתחזית בנק ישראל שגובשה בסוף מרץ האחרון, אך בנק ישראל צפוי לעדכן את התחזית כבר בחודש הקרוב. לגבי 2027, התחזית של ה-OECD כמעט זהה לזו של בנק ישראל. לפי דוח התחזיות, ההתאוששות של הכלכלה הישראלית תישען על סקטור הבנייה, שחזר לפעילות כבר באמצע מרץ ויתרחב מהר מלפני המלחמות - גם כדי לתקן נזקי טילים - ועל ביקוש כבוש לדיור על רקע גידול האוכלוסייה. הצריכה הפרטית, צפויה לזנק ל-6.8% ב-2027. 

נתוני מקרו חשובים שיפורסמו השבוע: 
בשלישי- מכירות רשתות השיווק באפריל
ברביעי- מדד אמון הצרכנים. 

אירופה 
בורסות אירופה נסגרו ביום שישי בירידות שערים בצל חוסר ודאות סביב הסכסוך במזרח התיכון, ועל רקע ירידות חדות במניות השבבים. 
בסיכום שבועי נרשמה מגמה מעורבת, מדד המניות יורוסטוקס 50 עלה ב-0.2%, מדד קאק הצרפתי עלה ב-0.4%, מדד הפוטסי בלונדון ירד ב-0.4% ומדד דאקס בגרמניה ירד ב-1.4%. 
ביום חמישי 11.06.2026 – צפויה החלטת הריבית של ה-ECB עם צפי להעלאת ריבית -  בעקבות הזינוק בקצב האינפלציה השנתי בגוש היורו ל-3.2% במאי, השווקים מתמחרים בהסתברות גבוהה מאוד (קרוב ל-97%) העלאת ריבית של 25 נ"ב. כרבע שעה לאחר פרסום הריבית, תערך מסיבת עיתונאים של נשיאת הבנק, קריסטין לגארד. המשקיעים יחפשו בה רמזים לגבי המשך המדיניות המוניטרית לשנת 2026 – האם צפויות העלאות נוספות (למשל בספטמבר) כדי לרסן את אינפלציית הליבה, או שמא ההתכווצות בתמ"ג תבלום את המשך העלאות הריבית
משבר האנרגיה באירופה: מעבר לסיוע ממוקד- מחירי הדלק הגבוהים ממשיכים להכביד על הצרכנים באירופה. עם זאת, הממשלות, אשר מתמודדות עם גירעונות תקציביים ועלויות ריבית עולות, נמנעות מסובסידיות רחבות ויקרות ועוברות להתמקד בסיוע נקודתי.
צעדי הממשלות והאתגר הכלכלי - בצרפת הורחב הסיוע למקצועות ספציפיים (כמו נהגי משאיות ודייגים) בעלות של כ-1.5 מיליארד אירו. בריטניה הודיעה על הארכת הקפאת מס הדלק, בעוד שבאיטליה מתלבטים אם להאריך את ההנחות על הבלו עקב חשש מהפרת חוקי התקציב של האיחוד האירופי. במקביל, קיים סיכון לעלייה במחירי הגז הטבעי לקראת החורף, פגיעות שרלוונטית במיוחד לכלכלות תעשייתיות כמו גרמניה ואיטליה.
מה רואים בגרף? הגרף מציג את סוגי התמיכה הכלכלית שהופעלו במדינות גוש האירו. ניתן לראות בבירור כי עיקר המאמצים מרוכזים בצעדים הקשורים ישירות לאנרגיה: תמיכה ישירה במחירי האנרגיה היא הצעד הנפוץ ביותר (23 מקרים), ואחריה תמיכה בהכנסה שנועדה להתמודד עם הוצאות האנרגיה (20 מקרים). צעדים אחרים, כמו תמיכה באשראי, הון, או תמיכה כללית בהכנסה, נפוצים הרבה פחות. מקור: בלומברג                                                                                                                 

מלחמת הסחר -  ממשל טראמפ מתכוון להטיל מכס של 10% על שורת מדינות בגין העסקת עובדים בכפייה, צעד שבא בעקבות בדיקה שערכה נציבות הסחר בנושא העסקה בכפייה של עובדים בשורת תעשיות ברחבי העולם. הבדיקה היא בהתאם לסעיף בחוק הסחר מ-1974, עליו מבקש הממשל להישען כדי לבסס באופן חוקי מערך מכסים חדש אחרי שבית המשפט העליון שמט את המסד החוקי מתחת למכסי הגומלין הנרחבים שעליהם הכריז טראמפ בשנה שעברה.
בין המדינות הנכללות בהצעה למכס של 10% נמצאות קנדה, מקסיקו, בריטניה, טייוואן והאיחוד האירופי. על סין, הודו, יפן, דרום קוריאה, שווייץ וברזיל יוטל מכס של 12.5%. האחרונה נמצאת במוקד מחלוקת עם ארה"ב על הסכם סחר חדש, ובוושינגטון מתכוונים להטיל עליה מכס של 25% אם הסוגיות הפתוחות לא יפתרו. במסגרת ההליך שקובע סעיף 301 יערוך הממשל בחודש הבא שימוע למדינות שעליהן הוא מתכוון להטיל את המכסים החדשים.

נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  
בגוש היורו - כלכלת גוש היורו התכווצה ב-0.2% ברבעון הראשון של 2026 והאבטלה גדלה ב-0.1%. בתחומי האיחוד האירופי כולו נרשמה בשלושת החודשים הראשונים של השנה ירידה של 0.1% בתמ"ג, ללא שינוי באבטלה. הרבעון האחרון של 2025 הסתיים בעלייה של 0.2% בתוצר בגוש היורו וברחבי האיחוד גם יחד. המכירות הקמעונאיות ירדו באפריל ב-0.4% (צפי 0.3%-), אך נתון מארס עודכן מ-0.1%- ל-0.8%+. מדד מנהלי הרכש בתעשייה עלה ל-51.6, PMI בשירותים עלה ל-47.7, PMI משולב עלה ל- 48.5 – עדיין מתחת ל-50 אך במגמת שיפור. מדד המחירים ליצרן PPI כצפוי 4.9%. אינפלציה (אומדן ראשוני למאי)- האצה בקצב המחירים:  מדד המחירים לצרכן בגוש היורו עלה לקצב שנתי של 3.2% בחודש מאי,  לעומת 3.0% בחודש אפריל. העלייה מיוחסת בעיקר להתייקרות מחירי האנרגיה בעקבות המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, לצד לחצים מתמשכים בסעיפי השירותים. 
בשוויץ– מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.6% במאי לעומת החודש המקביל בשנה שעברה, עלייה דומה לזו שנרשמה באפריל. העלייה היא החדה ביותר מאז 2024, אבל איטית יותר מתחזית הכלכלנים לעלייה של 0.7%. 
בגרמניה – מכירות קמעונאיות (נתוני אפריל) - התכווצות חודשית רביעית ברציפות: נפח המכירות הקמעונאיות ירד ב-0.3% בחישוב חודשי. הנתון אמנם היה מעט טוב מהתחזיות (שצפו ירידה של 0.5%), אך הוא משקף פגיעה מתמשכת באמון הצרכנים על רקע המתיחות הגיאופוליטית. 
בבריטניה - מחירי הבתים ירדו במאי ב-0.6% לעומת אפריל, הירידה החודשית הראשונה מאז דצמבר והחדה ביותר מאז יוני 2025, לפי נתוני Nationwide . בקצב שנתי עלו המחירים ב-1.7%, לאחר עלייה של 3% באפריל, מתחת לתחזיות הכלכלנים. ב -Nationwide ייחסו את ההיחלשות באמון הצרכנים ובביקוש לאי-הוודאות בעקבות המלחמה באיראן, לעליית מחירי האנרגיה ולעלייה בריביות השוק, שהובילה להתייקרות משכנתאות.  הזמנות כלי רכב זינקו במאי ב-7.1%.   תחזית האינפלציה לשנה של BOE ירדה מ-4.0% ל-3.7%.   

 
מה צפוי השבוע? 
ביום שני – 08.06.2026- גוש היורו – מדד אמון המשקיעים, גרמניה – הזמנות ממפעלים . בריטניה – אינדיקציה מוקדמת למצב שוק העבודה הבריטי. 
ביום שלישי – 09.06.2026- גרמניה – מאזן הסחר, נתוני ייבוא/ייצוא, ייצור תעשייתי, החשבון השוטף. בריטניה – מדד המכירות הקמעונאיות של רשתות השיווק.
ביום רביעי – 10.06.2026- איטליה – ייצור תעשייתי. 
ביום חמישי – 11.06.2026- גוש היורו – החלטת הריבית של ה- ECB . בריטניה – סקר שוק הדיור . 
ביום שישי – 12.06.2026 - גרמניה, צרפת, ספרד- אינפלציה CPI. בריטניה – תמ"ג, מאזן הסחר, תפוקה תעשייתית , תפוקת מגזר הייצור, ציפיות האינפלציה, מדד השירותים.  גרמניה – מדד מחירי הסיטונאות. 

שווקים נוספים
המסחר בבורסות אסיה הסתיים ביום שישי בירידות שערים בהובלת מגזר הטכנולוגיה. הירידות באו בהמשך לנפילתה של מניית ברודקום בוול סטריט שהשפיעה על חברות שבבים ועל שאר מגזר הטכנולוגיה. מדד קוספי נפל ביום שישי ב-5.5% במסחר בסיאול, אחרי ששר העבודה קים יאנג-הון אמר בריאיון ל"רויטרס" כי חברות טכנולוגיה קוריאניות צריכות לחלוק את רווחיהן מהשקעה בבינה מלאכותית עם העובדים והספקים על מנת למנוע את החרפת הפערים הכלכליים. בשבוע שעבר הגיעה סמסונג להסכם עם ועדי העובדים שלה, במסגרתו היא תחלק בונוסים של 340 אלף $ בממוצע לכל עובד.
בסיכום שבועי, מדד המניות של סין  300CSI ירד ב-1.5%, ניפטי 50 בהודו ירד ב-0.8%, הניקיי עלה ב-0.4%, מדד קוספי בדרום קוריאה ירד ב-3.7%, האנג סאנג ירד ב-0.9%, מדד 200ASX באוסטרליה עלה ב1.2%. 
ביפן - הבנק המרכזי שוקל העלאת ריבית של 0.25% בפגישתו הקרובה שתתקיים ב-16 ביוני, והעלאה נוספת בהמשך השנה. לפי פרסומים, הבנק צפוי לדון בהעלאת הריבית ל-1% בפגישתו הקרובה על רקע הריבית הנמוכה במונחים ריאליים, הין החלש וסיכונים מתמשכים לעלייה באינפלציה. 
כלכלת הודו הפתיעה עם צמיחה של 7.8% ברבעון הראשון - הקצב היה מהיר מהצפוי. הצפי היה לצמיחה של 7.3%.
במחצית הראשונה של הרבעון, תחזית הסחר של הודו השתפרה באופן חד לאחר שסיכמה על "עסקת-על" עם האיחוד האירופי והצליחה להביא את ארה"ב להפחית מכסים על סחורותיה מ-50% ל-18%. לאחר מכן הופחתו המכסים עוד ל-10% בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בארה"ב שקבע כי המכסים של הנשיא דונלד טראמפ אינם חוקיים.
עם זאת, בסוף פברואר, החלה המלחמה באיראן, אשר הפכה מאז לסיכון משמעותי לכלכלת הודו וצפויה לפגוע בצמיחה ולהעלות את האינפלציה. ביום שישי העלה הבנק המרכזי של הודו את תחזית האינפלציה לשנת הכספים המסתיימת במרץ 2027 ב-50 נ"ב ל-5.1%, ובמקביל הפחית את תחזית הצמיחה ל-6.6% לעומת 6.9% בתחזית הקודמת.
שיבושים באספקת האנרגיה בעקבות הסכסוך הגדילו את חשבון הייבוא של הודו והפעילו לחץ על הרופי, שכבר נפגע מיציאות שיא של משקיעים זרים. 
נכון לאפריל, האינפלציה נותרת מתחת ליעד של הבנק המרכזי (4%), אך קיים צפי לשיבושים הקשורים למזג האוויר בשל תופעת אל ניניו השנה, שעשויים לגרום למחסור ביבולים ולהעלות את מחירי המזון.
כנס יאט״א - פסגת התעופה העולמית - נפתח בריו ברזיל: הכנס נפתח כשהענף מתמודד עם אחת הסביבות הכלכליות המורכבות ביותר מאז המגפה: דלק יקר, חשש למחסור בנפט סילוני, שיבושי מרחבים אוויריים, מטוסים חדשים שמגיעים באיחור, ותחרות גוברת על כל מושב רווחי.
בדצמבר האחרון יאט״א פרסמה תחזית אופטימית יחסית ל-2026 לפיה חברות התעופה בעולם יציגו רווח נקי מצרפי של 41 מיליארד דולר, לעומת 39.5 מיליארד דולר ב-2025. ההכנסות הכוללות של הענף הוערכו ב-1.053 טריליון דולר, מספר הנוסעים ב-5.2 מיליארד, ושיעור התפוסה במטוסים ב-83.8%. מאז, המלחמה עם איראן והקפיצה במחירי הנפט שינו את החישוב ובענף מעריכים כעת כי התחזית לרווח שיא תעודכן כלפי מטה במהלך הכנס.
מרווח הזיקוק של דלק סילוני בצפון־מערב אירופה זינק במרץ לשיא של יותר מ-121 דולר לחבית, לעומת כ-30 דולר לפני פרוץ המלחמה עם איראן בסוף פברואר. ראש תחום הדלק ביאט״א, דניאל שרו, אמר כי חלק מהחברות מגודרות ולכן מוגנות חלקית, אבל לא כולן מסוגלות לבצע גידור יעיל, ובחלק מהמקומות כבר נרשמו ביטולי טיסות בגלל קשיי אספקה או זמינות דלק בשדות.

נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  
ביפן- הקצב השנתי של עליית השכר זינק באפריל מ-2.7% ל-3.5% (צפי 3.1%). קצב עליית השכר הריאלי זינק מ-1.0% ל-1.9% (צפי 1.7%). המדד המוביל עלה באפ' מ-115.4 ל-115.9 נק' (צפי 114.5).
בסין- נתוני ה-PMI  לחודש מאי הצביעו על שיפור בפעילות הכלכלית , כאשר מדדי השירותים והמדד המשולה עלו מעל הציפיות והעידו על האצה בפעילות העסקית. PMI בתעשייה נותר יציב סביב רמת 50 נ"ק. 
בדרום קוריאה –היצוא צמח ב 53.2% והפתיע לטובה (צפי 49.3%). האינפלציה עלתה ל-3.1% לעומת 2.6% בחודש הקודם ומעל הצפי ל- 2.9%.PMI  במגזר התעשייה עלה ל-54.8 לעומת 53.6 בחודש שעבר, מה שמעיד על המשך התרחבות בפעילות הייצור. 
באוסטרליה - התמ"ג גדל ב-2.5% ברבעון הראשון של 2026, לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. תחזית הכלכלנים צפתה גידול גבוה יותר של 2.6%, אך הצמיחה נפגעה מעט מהוצאה נמוכה יותר של משקי הבית ושל הממשלה כאחד, וכן משיבושים כבדים בתעשיית הכרייה בשל פגעי מזג אוויר.
בהודו - הבנק המרכזי (RBI) הותיר את הריבית ללא שינוי, בשיעור של 5.25%, כצפוי. ייצור תעשייתי אפריל – עלה ב4.9% (צפי 3.9%)

מה צפוי השבוע? 
ביום שני – 08.06.2026- יפן – תמ"ג, מאזן תשלומים וסחר חוץ . 
ביום שלישי – 09.06.2026- סין - מאזן הסחר, נתוני ייבוא/ייצוא, הזמנת מכונות. דרום קוריאה – תמ"ג- קריאה סופית לרבעון ה-1. 
ביום רביעי – 10.06.2026 - סין – אינפלציה CPI, מדד המחירים ליצרן PPI. יפן – מדד מחירי היצרן PPI 
ביום חמישי – 11.06.2026- דרום קוריאה – שיעור אבטלה 
ביום שישי – 12.06.2026- הודו - אינפלציה CPI. יפן – סקר כלכלנים לגבי מצב הכלכלה היפנית והצפי קדימה. 

מטבעות וסחורות
מדד הדולר DXY – המדד, העוקב אחרי שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות סחר גדולות של ארה"ב, בהם היורו, הין והליש"ט, עלה בשיעור של 1.1% ועבר שוב את רף ה-100 נק' ל- 100.07 נק'. המדד עלה בשנה האחרונה ב-1.32%. עם זאת, מול המטבעות האסייתיים עליית הדולר ניכרת בהרבה. 
בשוק המט"ח המקומי, חדשות טובות למגזר הייצוא: השקל צנח בחדות השבוע מול הדולר והיורו לאחר דבריו של נגיד בנק ישראל בנוגע לאפשרות להורדת ריבית מהירה יותר ככל שציפיות האינפלציה ימשיכו להתמתן. רמזים אלו החלישו בחדות את השקל והקפיצו את שער הדולר והיורו. עם זאת, אם הנגיד לא יפחית את הריבית בהחלטה הקרובה, מגמה זו עלולה להתהפך. גם הורדה צנועה בשיעור של 0.25% עלולה לאכזב את השווקים. לצד זאת, הירידות החדות בשוקי המניות ביום שישי המשיכו לתמוך בעליית הדולר והשקל נחלש בעוד כ1.5% לאחר קביעת היציג. בסיכום שבועי, השקל נחלש מול הדולר, בשיעור של כ-3.5% ושערו היציג נקבע ביום שישי על 2.908 ₪ ל-$. מול היורו בשיעור של 3.4% ושערו היציג נקבע על 3.381 ₪ ליורו. 
מדד הסחורות (CRY) - המדד עוקב אחר סל מגוון של חוזים עתידיים על סחורות וכולל אנרגיה, מתכות, מוצרים חקלאיים וסחורות רכות. לאחרונה המדד הפך תנודתי במיוחד עקב התנודתיות במחירי האנרגיה. המדד ירד השבוע ב-1.1% ל-376.4 נק' בעיקר בשל הירידה החדה במחיר הזהב. 
מחיר הנפט עלה- מחירי הנפט נסוגו בסוף השבוע על רקע תקוות המשקיעים כי המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן יבשיל בסופו של דבר לכדי הסכם על סיום המלחמה ופתיחתו מחדש של מצר הורמוז – שדרכו עוברת בימים כתיקונם כחמישית מאספקת הנפט העולמית. עם זאת, מחירי הנפט סגרו עלייה שבועית ראשונה מזה שלושה שבועות, על רקע הסלמה בסכסוך במזרח התיכון מוקדם יותר השבוע, והתקדמות מועטה בינתיים בשיחות בין וושינגטון לטהראן. מחיר הנפט האמריקאי (WTI) טיפס השבוע ב-3.6% למחיר של 90.5$ לחבית. מחיר חבית ברנט עלה השבוע ב-1.1% ל-93.09$ לחבית.
מחיר הזהב צנח השבוע- מחיר הזהב רשם את הנפילה השבועית החדה ביותר זה למעלה מחודשיים לאחר שנתוני תעסוקה חזקים שפורסמו השבוע בארה"ב הגבירו את הציפיות לכך שהבנק הפדרלי יעלה את הריבית השנה. סביבת ריבית גבוהה נוטה להפחית את הביקוש למתכת היקרה, שאינה נושאת ריבית. מחיר הזהב ירד השבוע 4.7% ונסגר ביום שישי במחיר של 4,328.50$ לאונקייה. מחירו גבוה כעת ב-0.3% בלבד מרמתו בתחילת 2025, ונמוך ב-18.5% משיא סגירה של 5,318.4 דולר לאונקיה שנקבע ב-29 בינואר.
שוק הקריפטו נחתך- שוק הקריפטו נסחר בירידות חדות וערך ביטקוין נפל מתחת לרמה של 60 אלף דולר בפעם הראשונה מאז 2024, בסיומו של שבוע שבמרכזו עמדה הודעת חברת סטרטג'י על מכירת ביטקוין בפעם הראשונה מזה ארבע שנים. שווי השוק של ביטקוין מסתכם כעת ב-1.2 טריליון דולר, לעומת כ-2.5 טריליון דולר באוקטובר והביטקוין נמוך כעת ביותר מ-50% משיא של 126,198 אלף דולר שקבע ב-6 באוקטובר. שווי שוק הקריפטו כולו נחתך במחצית באותו פרק זמן, מ-4.2 טריליון דולר באוקטובר, לכ-2.1 טריליון כעת, לפי נתוני  TradingView .