מרכז ההשקעות

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

·   דו"ח תעסוקה חזק שפורסם בארה"ב ביום שישי שלח את וול סטריט לירידות שמחקו כמעט את כל העליות בשבוע שחלף. הסיבה: הדוח החזק תומך בהעלאת ריבית ראשונה, אחרי יותר משלוש שנים, כבר בשבוע הבא.

בישראל היה שבוע חזק בתמיכת בנק ישראל והורדת הריבית המפתיעה שלו.

·    ביצועי המדדים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) עלה 0.1% בשבוע שחלף (14.8% מתחילת השנה), בארה"ב - מדד S&P500 התחזק ב-0.1% (סגר על 7,718 נק', עליה של 12.8% YTD) ומדד נאסד"ק הוסיף 0.4%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 השיל 1.4% (YTD 10.4%). בבורסה בת"א – מדד ת"א 125 קפץ 2.9% (11.4%+ מתחילת השנה) בתמיכת סקטור הנדל"ן (ת"א נדל"ן זינק ב-7.2%).

·   ארה"ב: דוח התעסוקה החזק תומך בצפי להעלאת ריבית וטראמפ התעצבן – במקום תוספת של 55 אלף משרות, קבלנו תוספת של  162אלף משרות. בנוסף, ארה"ב ואירן חזרו להחליף מהלומות ובתגובה מחיר הנפט זינק בקרוב ל-10%. כתוצאה, ההסתברות להעלאת הריבית ב-16.9 עומדת על כ-60% וטראמפ צייץ כי "הוא מצפה שההנהלה של הפד בראשות היו"ר החדש והנפלא תהיה חכמה ותגלה פטריוטיות לשם שינוי" ואף איים שאם הפד לא יוריד את הריבית, הוא יפסיק לסחור עם מדינות שלארה"ב יש גירעון מסחרי מולן.

·   ישראל: הפחתת ריבית מפתיעה – ההפתעה בגלל שבארה"ב ובאירופה הריבית צפויה דווקא לעלות... הורדת הריבית בישראל התאפשרה בעיקר בזכות ירידה באינפלציה ל־1.5% ביולי בשילוב עם התחזקות השקל. החלטת הריבית הבאה צפויה ב-21 לאוקטובר, סמוך מאוד לבחירות לכנסת.

·   מה צפוי השבוע? בארה"ב לפנינו שבוע מסחר מקוצר שיתחיל ביום שלישי, במוקד יהיו נתוני האינפלציה שיתפרסמו ביום שישי ובמסגרת עונת הדו"חות יפרסמו בחמישי Macy's, ORACLE, Adobe. באירופה בחמישי החלטת ריבית (צפי להעלאה ל-2.75%), בישראל יתפרסמו יתרות מט"ח, בטחון הצרכנים ומכירות קמעונאיות.

ארה"ב

Q וול סטריט ננעלה ביום שישי בירידות שמחקו כמעט את כל העליות השבוע, בעקבות דו"ח תעסוקה חזק במיוחד, שסולל את הדרך להעלאת ריבית ראשונה, אחרי יותר משלוש שנים, כבר בשבוע הבא. הנשיא טראמפ שיבח את נתוני התעסוקה החזקים ומיד החל במסע לחצים ל...הורדת ריבית דווקא. הוא צייץ ש"הוא מצפה שההנהלה של הפד בראשות היו"ר החדש והנפלא תהיה חכמה ותגלה פטריוטיות לשם שינוי" ואיים שאם הפד לא יוריד את הריבית, הוא יפסיק לסחור עם מדינות שלארה"ב יש גירעון מסחרי מולן.

Q בניגוד לשוק המניות, שנחלש על רקע הצפי להעלאת ריבית, שוק האג"ח קיבל את החדשות באמביוולנטיות – התשואות הקצרות עלו בהתאם (במידה מועטה בלבד), אך התשואות הארוכות לא עלו והראו שסוחרי האג"ח מקבלים בברכה את הטיפול הצפוי של הפד בסיכוני האינפלציה.

Q מחירי הנפט שינו כיוון וזינקו השבוע (הברנט ב-7.8% וטקסס מתוק ב-9.1%), כשבמקביל, העימותים במפרץ התחדשו ביתר שאת, כשאיראן ניסתה לפזר מוקשים ימיים והותקפה, הגיבה בירי לעבר נושאת מטוסים ומשחתת של ארה"ב וזו, מצדה, השמידה והוציאה משימוש 3 מיכליות נפט איראניות. איראן איימה ב"מכות קשות" ושיגרה כטב"מים וטילים לעבר בסיסים של ארה"ב באיזור. את התגובה בשווקים להסלמה נראה רק ביום שלישי, שכן ביום שני לא יתקיים מסחר בשווקים בארה"ב, לרגל "יום העבודה".

Q ומה במקרו? השוק ממתין לנתון האינפלציה (CPI) של חודש אוגוסט ביום שישי )צפי שהאינפלציה תישאר ללא שינוי, ברמה של 3.4%, אך אינפלציית הליבה תרד מעט, מ-2.5% ל-2.4%). מנגד, מדד המחירים ליצרן (PPI) שיפורסם ביום חמישי צפוי להצביע על עלייה מ-4.7% ל-5.2% וגם מדד הליבה השנתי צפוי לעלות, מ-4.2% ל-4.6%.   

Q עונת הדו"חות מאחורינו (נותרו פרסומים בודדים בלבד) ואפשר לומר בודאות שמדובר בעונה מצוינת, שהצליחה לתמוך בשוק המניות, על אף גורמי אי ודאות רבים שעדיין נמצאים ברקע. בסך הכל פרסמו עד היום 493 חברות מתוך 497 החברות הכלולות במדד S&P500 (יותר מ-99%). 70% מהן הכו את תחזית ההכנסות בשיעור ממוצע של 3.3% ו-88% מהן הכו את תחזית הרווח, בשיעור ממוצע של 26.4%. ומה היו הביצועים בפועל מול הרבעון המקביל? 85% מהחברות צמחו בהכנסות (בשיעור ממוצע של 15.6%) ו-81% מהן צמחו ברווח למניה, בשיעור ממוצע חריג בטיבו של 53.2%. השבוע נקבל את תוצאותיהן של ORACLE ושל Adobe, ביום חמישי.  

Q בסיכום שבוע המסחר בשוק המניות, מדד S&P500 רשם עלייה שבועית מינורית של 0.1%.  מדדי הטכנולוגיה, מדד נאסד"ק כללי ומדד נאסד"ק 100 סיימו את השבוע בעלייה של 0.4%. מדד ראסל 2000, מדד המניות של החברות הקטנות(small-cap) , הסתפק גם הוא בעלייה שבועית מתונה, של 0.1% ואילו מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס סיים את השבוע בטריטוריה האדומה, עם ירידה שבועית קלה של 0.3%.

Q  בשוק האג"ח ראינו השבוע התמתנות בתנודתיות הגבוהה שאפיינה את השבועות האחרונים וגם עליית מחירי הנפט והזינוק בהסתברות להעלאת ריבית שראינו ביום שישי לא הוציאו מהתשואה לשנתיים תגובה מרשימה יותר מעלייה מתונה של 3 נ"ב. בסיכום שבועי - התשואה לשנתיים עלתה בפחות מ-3 נ"ב, מ-4.34% ל-4.366%, שיא של חודש וחצי. התשואה ל-10 שנים עלתה בסיכום שבועי מ-4.72% ל-4.78%, כשמתוך זה, ביום שישי היא הסתפקה בעלייה של 1 נ"ב אחרי דו"ח התעסוקה. התשואה ל-30 שנה עלתה בשבוע החולף ב-3 נ"ב, מ-5.21% ל-5.24%, כשלאחר דו"ח התעסוקה היא דווקא איבדה 1 נ"ב, בתקווה שהפד הנחוש יצליח למתן את האינפלציה.

Q  ומה בנוגע להימורים של סוחרי האג"ח על העלאת ריבית בקרוב? ההסתברות להעלאה ראשונה כבר בישיבה שתתקיים ב-16 בספטמבר לא השתנתה משמעותית השבוע, כשעלתה מכ-58% ל-62%, אולם ביום שישי עצמו היא זינקה מכ-50% ל-62%, אחרי שהתמתנה ביום חמישי בעקבות דבריו של בכיר הפד, כריס וולר, שאם האינפלציה תמשיך להתמתן הוא יעדיף להותיר את הריבית לל"ש. ההסתברות להעלאות ריבית עד סוף השנה ירדה מעט מכ-150% לכ-140% (מהעלאה וחצי ל-1.4 העלאות) והחוזים על הריבית מציגים עדיין תמחור מלא של 2 העלאות ריבית (201%) עד הישיבה שתתקיים במארס 2027. ומה לגבי שיפוע העקום הוא עלה מעט השבוע מ-38 נ"ב ל-41 נ"ב.

Q  הדולר נחלש השבוע בעולם - מדד DXY, הדולר מול סל מטבעות של שותפות הסחר המרכזיות של ארה"ב, ירד במהלך השבוע ב-0.5%, מ-99.7 ל-99.18 נקודות. מתחילת השנה מדד הדולר התחזק בכ-0.9% מול הסל האמור.

מדיניות מוניטרית

Q  חברי הועדה המוניטרית (FOMC) נערכים לישיבת המדיניות בשבוע הבא והפעם זו תהיה ישיבה חשובה במיוחד. בשבועות האחרונים השמיעו רבים מבחירי הפד התבטאויות ניציות ופרוטוקול הישיבה הקודמת הראה שגם אז רבים מהמשתתפים הרגישו בנוח עם האפשרות שהריבית תעלה, יותר משלושת החברים שהתנגדו להחלטה והצביעו בעד העלאת ריבית. כרגע, אחרי דו"ח התעסוקה החזק, אין לפד סיבה שתמנע ממנו לטפל באינפלציה הגבוהה, לבד מהלחץ הכבד שמפעיל הנשיא טראמפ מאז יום שישי, בדרישה לקצץ את הריבית... ביום חמישי אמר כריס וולר, חבר דירקטוריון הפד, שאם האינפלציה תמשיך להתמתן הוא היה מעדיף להותיר את הריבית ללא שינוי ודבריו הורידו את ההסתברות להעלאת ריבית כבר החודש לכ-50% בלבד, אולם לאחר פרסום נתוני התעסוקה ביום שישי שבה ההסתברות למהלך וטיפסה ל-62%.

כידוע, בכירי הפד גוזרים על עצמם דממת תקשורת (Fed's External Communications Blackout) בעשרת הימים שלפני ישיבות הריבית, כך שמהיום ועד מסיבת העיתונאים שתיערך בתום ישיבת הריבית (ביום רביעי, 16 בספטמבר, בשעה 21:30) לא נשמע התבטאויות נוספות והגורם שעשוי להשפיע על ציפיות הריבית הוא מדדי המחירים ליצרן ולצרכן שיפורסמו לקראת סוף השבוע.

עוד נקודה חשובה – בישיבה הקרובה נקבל גם את עדכון התחזיות של בכירי הפד (צמיחה, אינפלציה, אבטלה) ואת תחזית הריבית לשנים הקרובות, כפי שתתואר ב"תרשים הנקודות" (ה-Dot Plot). כך נוכל לבדוק האם העמדות הניציות באות לידי ביטוי גם בתחזיות המעודכנות... אגב, נציין שהעדכון הקודם של התחזיות בוצע בישיבה של יוני, הישיבה הראשונה בניצוחו של קווין וורש והיו"ר החדש נמנע במכוון להשתתף בתחזיות.

וקצת סטטיסטיקה... העלאת הריבית האחרונה בוצעה ב-26.7.2023 והריבית נותרה לל"ש עד ספטמבר 2024, אז היא קוצצה ב-50 נ"ב ואח"כ ב-25 נ"ב באוקטובר ובדצמבר. ואז שוב המתנה מדצמבר עד ... ספטמבר 2025, אז שבה הריבית לרדת, עם עוד 2 הורדות באוקטובר ובדצמבר. ושוב, המתנה בין דצמבר לספטמבר. ומה יהיה בשבוע הבא?

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

השבוע התאפיין בשלל נתונים משוק העבודה, אך הכל התגמד מול דו"ח התעסוקה שפורסם ביום שישי, שהיה חזק במיוחד והראה שוק עבודה יציב כמעט בכל פרמטר. בתחילת השבוע ראינו ירידה במספר המשרות הפנויות (בביקוש לעובדים) וביום חמישי התבשרנו על ירידה בתכנון קיצוצי המשרות, מה שממחיש שוב את המגמה של Low hiring, Low firing ששולטת בחודשים האחרונים. חוץ מזה, הגירעון המסחרי של ארה"ב התרחב, כצפוי וראינו עלייה קלה בקצב ההתרחבות של מגזר השירותים וירידה בקצב ההתרחבות של התעשייה.

שוק העבודה – מספר המשרות זינק באוגוסט ב-162 אלף, הרבה יותר מצפי ל-55 אלף ומהתוספת החודשית הממוצעת ב-12 החודשים האחרונים, 31 אלף משרות. ולא זאת בלבד, נתוני החודשיים הקודמים עודכנו כלפי מעלה – הנתון הגרוע של יולי, שהראה במקור גריעה של 23 אלף משרות עודכן לתוספת של 21 אלף משרות. נתון יוני עודכן מ-20 אלף ל-31 אלף משרות חדשות. בניתוח עומק של נתון אוגוסט רואים תוספת חריגה של 59 אלף משרות בתעשיית המזון והמשקאות ו-42 אלף משרות חדשות בחינוך הממשלתי. מנגד, שוב נרשמה גריעת משרות בתחום טכנולוגיית המידע. גם תוספת המשרות בסקטור הפרטי הייתה גבוהה מהצפוי ועמדה על 127 אלף, לעומת צפי ל-50 אלף משרות חדשות בלבד. זאת, בניגוד לירידה שראינו בסקטור הפרטי בסקר ADP שפורסם יומיים קודם (פירוט בהמשך). שיעור האבטלה נותר ברמה של 4.1%, כצפוי וכמו בחודש שעבר. הקצב השנתי של עליית השכר הממוצע ירד מ-3.2% ל-3.1%, כצפוי, מה שאומר שכר ריאלי שלילי בהתחשב בשיעור האינפלציה השנתי (הן ה-CPI והן ה-PCE). באוגוסט עלה השכר הממוצע ב-0.3%, כצפוי. גם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה היה החודש גבוה מהצפוי – הוא עלה מ-61.4% ל-61.6%, יותר מצפי לעלייה מינורית ל-61.5%.

מספר המשרות הפנויות עלה ביולי מ-7.18 מיליון ל-7.27 מיליון, אולם נתון יוני עודכן בחדות כלפי מטה, מ-7.36 מיליון ל-7.18 מיליון משרות, כך שהנתון החדש היה נמוך מצפי ל-7.31 מיליון משרות. רואים ירידה הן בגיוסים והן בפיטורין, כך שהמעסיקים עדיין מחזיקים די הרבה משרות פנויות, אך מגייסים פחות ומפטרים פחות.

דו"ח קיצוצי המשרות המתוכננים של Challenger הראה הכרזה על 52,881 פיטורים מתוכננים באוגוסט, עלייה של 58% לעומת יולי שהיה נמוך מאוד ובסה"כ, ב-8 החודשים הראשונים של השנה נשלחו 529,914 הודעות פיטורין בלבד, הרמה הנמוכה ביותר זה 4 שנים וירידה של 41% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. במקביל, תכנית גיוס העובדים באוגוסט מסתכמת ב-12,325 משרות בלבד, כלומר, אין התעוררות.

נתון נוסף מראה שאין גל פיטורין שמתגלגל לתביעות אבטלה - מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה עלה אך במעט, מ-204 אלף ל-206 אלף, מעט מעל צפי ל-205 אלף, בשבוע שהסתיים ב-22 באוגוסט. מספר התביעות המתמשכות גדל מעט, מ-1.77 מיליון ל-1.78 מיליון, כצפוי.

סקר המשרות במגזר הפרטי של ADP הראה שבאוגוסט נוספו 38 אלף משרות בלבד, פחות מצפי ל-47 אלף משרות ו-46 אלף משרות חדשות בחודש שעבר.

מדדי מנהלי הרכש – המדד של S&P Global בתעשייה (עדכונים סופיים לחודש אוגוסט) עודכן באוגוסט כלפי מעלה, מ-53.2 ל-53.9 נק'. המדד של S&P Global בשירותים עודכן כלפי מטה, מ-56.8 ל-56.5 נק'. שני המדדים מצביעים על התרחבות. המדד המשולב של S&P Global נותר ללא שינוי – 56.0 נק'.

המדד של ISM בתעשייה ירד באוגוסט מ-55.6 ל-54.6 נק' (צפי 55.2 נק'). בלט רכיב המחירים ששולמו, שנותר גבוה – 71.1 נק' (צפי 70.8 נק'). מאידך, רכיב ההזמנות החדשות ירד במפתיע מ-56.7 ל-53.7 נק'. המדד של ISM בשירותים עלה במפתיע באוגוסט מ-54.1 ל-55.4 נק' (צפי 54.1 נק'). גם כאן, רכיב המחירים ששולמו בלט בעלייה מ-70.3 ל-72.6 נק', האצה של קצב ההתרחבות, שגם כך הוא מאוד גבוה.

נתוני סחר חוץ – הגירעון המסחרי הסתכם ביולי ב-88.6 מיליארד $, יותר מגירעון של 71.2 מיליארד $ ביוני, אך פחות מצפי ל-90.2 מיליארד $. זאת, עקב עלייה של 2.8% ביבוא (צפי 1.8%+) וירידה של 2.1% ביצוא (צפי 1.0%-).  

הזמנות – ההזמנות ממפעלים עלו ביולי ב-0.9%, יותר מצפי ל-0.7%. גם ההזמנות ללא מוצרי תחבורה, שעלו ב-0.6% היו גבוהות מצפי לעלייה של 0.4% בלבד. נתון הזמנות מוצרים בני קיימא עודכן (עדכון סופי ליולי) ונותר כמו בקריאה הקודמת – עלייה של 1.1%, גבוה בהרבה מהצפי שהיה ממקור לעלייה של 0.4% בלבד.

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:

Q  בחזית המקרו עיקר העניין מתרכז לקראת סוף השבוע, בימים חמישי ושישי, עם פרסומם של מדד המחירים ליצרן PPI (ביום חמישי) ונתוני האינפלציה (CPI) ביום שישי. האינפלציה השנתית צפויה להישאר לל"ש, ברמה של 3.4% ואינפלציית הליבה לרדת מעט, מ-2.5% ל-2.4%, אולם מדד המחירים ליצרן צפוי לזנק מ-4.7% ל-5.2%. אחרי דו"ח התעסוקה החזק מיום שישי האחרון, ברור שהפתעה שלילית במדדי המחירים (אם יהיו גבוהים מהצפוי) תזניק את ההסתברות להעלאת ריבית כבר בשבוע הבא, כשהשוק יבין שיש לפד הזדמנות לטפל באינפלציה כבר עכשיו מבלי לפגוע בשוק העבודה. עוד נקבל השבוע את נתוני האשראי הצרכני, מכירות הבתים הקיימים (שוק הנדל"ן הגדול ביותר) ונתונים טריים על סנטימנט הצרכנים כפי שהוא ממש עכשיו, בספטמבר, על פי המדד של אוניברסיטת מישיגן.

Q  בחזית הגיאופוליטית כפי שציינו, ראינו הסלמה של הפעולות המלחמתיות בין ארה"ב לאיראן בסוף השבוע, במקביל לעלייה של מחירי הנפט והדבר עשוי להשפיע עם פתיחתו המאוחרת של שבוע המסחר, ביום שלישי. נציין גם את הקמפיין האגרסיבי של טראמפ להורדת ריבית, מה שעלול לחדש את החשש מפגיעה בעצמאות הפד, על כל המשתמע ואת איומיו של הנשיא להפסיק את הסחר מול המדינות שמולן יש לארה"ב גירעון מסחרי (ובראשן סין), זאת ממש ערב ביקורו הצפוי של נשיא סין, שי ג'ינפינג, בוושינגטון (עם משלחת מסחרית של מנכ"לים רבים) ב-24 בספטמבר.

Q  עונת הדו"חות הסתיימה והיא העונה החזקה ביותר שראינו בשנים האחרונות, עם צמיחת רווחים של יותר מ-50%. נותרו עוד חברות בודדות, שמתוכן נציין את Adobe ו-ORACLE שידווחו ביום חמישי.

Q  יומן נתוני המקרו הבולטים שיפורסמו במהלך השבוע:

ביום שלישי | 8.9

מדד אופטימיות העסקים הקטנים, תחזית האינפלציה לשנה של הפד של ניו יורק, אשראי צרכני.

ביום רביעי | 9.9

בקשות למשכנתאות (שבועי), תוספת המשרות בסקטור הפרטי של ADP (שבועי).

ביום חמישי | 10.9

תביעות אבטלה חדשות ומתמשכות. מדד המחירים ליצרן (PPI), מכירות בתים קיימים, מלאים סיטונאיים, מכירות סיטונאיות.

ביום שישי | 11.9

אינפלצייה (CPI) ואינפלציית ליבה (Core CPI), השכר הריאלי הממוצע (שעתי ושבועי), מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן (קריאה ראשונה לספטמבר), שווי נכסי משקי הבית, תקציב האוצר.

עונת הדו"חות – יום רביעי – American Eagle. יום חמישי – Macy's, ORACLE, Adobe. יום שישי – Kroger.

ישראל

Q  שבוע של עליות שערים נאות הסתיים בבורסה בת"א כאשר המנוע המרכזי שעמד מאחוריהן היה החלטת בנק ישראל להפחית את הריבית ב־0.25% לרמה של 3.25% – ההפחתה השלישית ברציפות והרמה הנמוכה ביותר מאז סוף 2022. ההחלטה הפתיעה במידה מסוימת את השוק, שכן רוב הכלכלנים צפו שהריבית תישאר ללא שינוי (פירוט על החלטת הריבית בהמשך).

Q  שוק המניות:

שוק המניות הישראלי בלט לחיוב השבוע והציג ביצועי יתר משמעותיים ביחס לשווקים בחו"ל. מדד ת"א־35 עלה ב־2.2% ומדד ת"א־90 זינק ב־5.5%, תוך העדפה ברורה למניות המקומיות הרגישות לריבית. מדד הבנקים עלה ב־3.7%, מדד הביטוח ב־4.7% ומדד ת"א נדל"ן זינק 7.2%. ת"א בניה קפץ 8.2%.

Q  שוק האג"ח:

בשוק החוב, הפחתת הריבית תומכת בעיקר בחלקים הקצרים והבינוניים של העקום. לעומת זאת, האג"ח הארוכות מושפעות גם מהעלייה החדה בתשואות בעולם ומהסיכון הפיסקלי המקומי.

השבוע הסתיים במגמה מעורבת עם יתרון לאגרות הצמודות. בממשלתי, מדד תל גוב צמודות עלה 0.14% בעוד המדד השקלי המקביל איבד 0.17% ובשוק הקונצרני, תל בונד שקלי הוסיף 0.05% בעוד תל בונד 60 הצמוד עלה 0.31%.

תשואת אג"ח ממשלת ישראל לעשר שנים (סינטתית) עלתה קלות במהלך השבוע ונסחרת סביב 4% וזאת למרות הורדת הריבית במהלך השבוע כשברקע התשואות הגבוהות הנדרשות על אג"ח ממשלתיות בחו"ל.

Q  שוק המט"ח:

השקל נחלש במהלך השבוע כשברקע הורדת הריבית. הדולר התחזק השבוע ב-1.2% והשער היציג שלו עלה ל-2.9680 שקלים. האירו התחזק 1.1% מול השקל ל-3.4567 שקלים. עם זאת, מתחילת השנה הדולר/שקל ירד 5.8% והיורו/שקל ירד 6.7%.

החלטת הריבית:

בנק ישראל הוריד את הריבית ב־25 נקודות בסיס לרמה של 3.25%, הפחתת ריבית שלישית ברציפות. ההחלטה הייתה מפתיעה במידה מסוימת שכן הנסיון עד כה לימד אותנו שכאשר ההכרעה אינה חד משמעית, בנק ישראל נוטה בדרך כלל לבחור בגישה זהירה יותר. עם זאת, הפעם נראה כי שלושה גורמים הכריעו את הכף לטובת הפחתה נוספת: צמיחה מתונה יותר בניכוי הייצור בחו"ל הקשור בעיקר לפעילות של Nvidia , התמתנות במדדי הפעילות השוטפת והשקל החזק.

Q  המשמעות לשוק המקומי:

הפחתת הריבית מיטיבה במיוחד עם חברות נדל"ן מניב, חברות ממונפות ומניות הצמיחה המקומיות, שנהנות מירידה בעלויות המימון ומהפחתת שיעור ההיוון. הבנקים נהנים מצד אחד משיפור אפשרי בפעילות האשראי ובאיכות התיק, אך מצד שני צפויים לשחיקה הדרגתית במרווחי הריבית.

Q  מה השתנה מאז החלטת הריבית ביולי?

הפעם הטון יוני יותר משמעותית. נזכיר כי ביולי עמדה האינפלציה על 1.9%, הפעילות הכלכלית תוארה כממשיכה להתאושש, היקף הרכישות בכרטיסי אשראי היה מעל המגמה וקצב עליית השכר עמד על 6.8%.

ההודעה האחרונה יונית יותר הן ביחס לאינפלציה והן ביחס לפעילות הכלכלית; האינפלציה ירדה ל־1.5%, הרכישות בכרטיסי אשראי התמתנו ונמצאות מעט מתחת למגמה, מספר אינדיקטורים לפעילות העסקית עדיין נמוכים מרמתם טרם חודש מרץ, וב"י מעניק משקל רב יותר לחולשה בקצב הצמיחה כאשר מנכים את הייצור בחו"ל. בפרט, ב"י הדגיש כי בעוד שהתוצר ברבעון השני היה גבוה ב־6.2% מרמתו ברבעון הרביעי של 2025, בניכוי הייצור בחו"ל של חברות ישראליות העלייה בתוצר עמדה על 3.8% בלבד במונחים שנתיים.

ביחס לשער החליפין ולפרמיית הסיכון, הבנק מחזק את הערכתו כי הסיכונים הפיננסיים התמתנו במידה משמעותית, ומציין כי פרמיית הסיכון נותרה קרובה לרמתה ערב 7 באוקטובר. גם המרווח בין איגרות החוב הממשלתיות של ישראל הנקובות בדולר לבין אג"ח ממשלת ארה"ב ירד במהלך תקופת הסקירה.

בשוק העבודה מתקבלת תמונה מעורבת במידה מסוימת. בהודעה הודגשה המשך העלייה המהירה בשכר, כאשר השכר הכולל עלה ב־6.2% ביחס לשנה הקודמת והשכר במגזר העסקי, בניכוי ההייטק, עלה ב־5.4%. גם שיעור המשרות הפנויות עלה מעט ל־4.5%. עם זאת, ההודעה האחרונה מצביעה גם על שיפור מסוים בהיצע העבודה. ביולי ציין הבנק כי שיעורי התעסוקה וההשתתפות בקרב גילאי העבודה העיקריים, 25–64, נותרו ללא שינוי משמעותי ברמות של 78.8% ו־80.9%, בהתאמה. בהודעה האחרונה עלו שיעורים אלה ל־78.9% ול־81.3%, בהתאמה, בעוד ששיעור האבטלה הרחב עלה מעט מ־3.0% ל־3.2%.

Q  המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, נשמע יוני:

בראיון לאחר החלטת הריבית אמר אביר כי הפחתות ריבית נוספות עדיין אפשריות אם האינפלציה תמשיך לרדת או אם השקל יתחזק עוד יותר.

Q  פרשנות וצפי קדימה:

להערכתנו, השילוב בין צמיחה חלשה יותר בניכוי הייצור בחו"ל, אינפלציה נמוכה והעובדה שהשקל נותר חזק וברמה של פחות מ־3 שקלים לדולר, הוא שהוביל את הבנק להפחית את הריבית פעם נוספת, למרות ששוק העבודה עדיין הדוק.

גם לעיתוי ההחלטה, כנראה שהיה תפקיד. החלטת הריבית הבאה מתוכננת ל־21 באוקטובר, ימים ספורים בלבד לפני הבחירות ונראה שב"י יעדיף להימנע משינוי הריבית בסמיכות כה גדולה למועד הבחירות.

בנוסף, כל עוד השקל נותר חזק ופרמיית הסיכון של ישראל קרובה לרמות שקדמו ל־7 באוקטובר, נראה כי בבנק חוששים פחות מכך שהפחתת ריבית תוביל לפיחות משמעותי ולחידוש הלחצים האינפלציוניים.

במבט קדימה, איננו צופים שינוי בריבית בהחלטה הבאה, שתתקיים ימים ספורים בלבד לפני הבחירות, וככל הנראה גם לא בהחלטה שלאחריה, אלא אם השקל יתחזק באופן משמעותי. הבנק עשוי להפחית את הריבית פעם נוספת ל־3.0% ברבעון הראשון של 2027, בתנאי שהאינפלציה תשאר מתחת לאמצע טווח היעד.

אירופה

Q  האינפלציה חוזרת להכתיב את הטון ושוקי המניות באירופה סיימו שבוע שלילי, כאשר מדד STOXX Europe 600  ירד בכ־0.8%. העלייה במחירי האנרגיה, החשש מהתבססות מחודשת של האינפלציה בעקבות נתון חודש אוגוסט שהציג האצה מחודשת, והזינוק בתשואות האג"ח העיבו על נכסי הסיכון. בהחלטת הריבית של ה-ECB בספטמבר (ביום חלמישי הקרוב) הסיכויים להעלאת ריבית משקפים כמעט בוודאות העלאת ריבית של 0.25% ל-2.75% (ריבית הפיקדונות).

Q  גוש האירו – האינפלציה מגדילה את הלחץ על ה־ECB:

האינפלציה בגוש האירו עלתה באוגוסט ל־3.3%, לעומת 2.9% ביולי, ובכך התרחקה עוד יותר מיעד ה־2% של הבנק המרכזי. הגורם המרכזי היה סעיף האנרגיה, שזינק ב־14.3% בחישוב שנתי, על רקע העלייה במחירי הנפט והגז. מנגד, אינפלציית השירותים התמתנה מ־3.3% ל־3.0%, ואינפלציית הליבה ירדה ל־2.4% – סימן לכך שהלחצים עדיין מרוכזים בעיקר במחירי האנרגיה ולא הפכו בשלב זה לאינפלציה רוחבית.

השילוב בין אינפלציה גבוהה יחסית לבין פעילות כלכלית שצומחת בקצב סביר מציב את ה־ECB  בעמדה ניצית יותר. השווקים מגלמים בסבירות כמעט מלאה העלאת ריבית של 0.25% בהחלטה הקרובה, לרמה של 2.75% כאשר במהלך השבוע גם גברו הציפיות להעלאה נוספת בדצמבר.

המשמעות לשווקים היא סביבת ריבית גבוהה יותר, לחץ על מכפילי המניות ועלויות מימון גבוהות יותר לממשלות ולחברות. בצד הפעילות נרשמה חולשה בצריכה: המכירות הקמעונאיות בגוש האירו ירדו ביולי ב־0.6%, הירידה החודשית החדה ביותר זה למעלה משנה. התמונה המצטיירת היא של צמיחה מתונה ושברירית, לצד אינפלציה גבוהה – שילוב המקשה במיוחד על עבודת הבנק המרכזי.

Q  גרמניה - סימני התאוששות, אך עדיין לא מפנה מלא:

בגרמניה התקבלו השבוע נתונים מעודדים יחסית. ההזמנות ממפעלים עלו ביולי ב־2.5%, הרבה מעל תחזית לעלייה של 0.3%, והשלימו חודש שלישי ברציפות של התרחבות. מכון Ifo העלה את תחזית הצמיחה לגרמניה ב־2026 ל־1.4%, לעומת 0.8% בתחזית הקודמת, על רקע הרחבה פיסקלית בתחומי התשתיות, הביטחון והאקלים ושיפור ביצוא. מנגד, מחירי האנרגיה הגבוהים מכבידים על הצריכה ועל התעשייה עתירת האנרגיה. לכן, גרמניה מציגה כיום שיפור יחסי בתוך אירופה, אך ההתאוששות תלויה במידה רבה בהוצאות הממשלה ובהזמנות גדולות.

צרפת – הסיכון הפיסקלי במרכז:

מוקד הסיכון נותר החוב הציבורי והקושי לייצב את התקציב לקראת שנת הבחירות. פרמיית התשואה של אג"ח ממשלת צרפת לעשר שנים מול אג"ח גרמניה התרחבה לכ־88 נקודות בסיס – הרמה הגבוהה ביותר מאז סוף 2024.

הגירעון צפוי להישאר באזור 5% מהתוצר והחוב הציבורי מוערך בכ־118% מהתוצר. במקביל, תשלומי הריבית במחצית הראשונה של השנה עלו בכ־19%. השילוב בין חוב גבוה, עלויות מימון עולות וקושי פוליטי לבצע התאמות תקציביות הופך את צרפת לחוליה הפגיעה מבין הכלכלות הגדולות בגוש האירו.

Q  בריטניה - תשואות גבוהות ולחץ על הבנק המרכזי:

שוק האג"ח הבריטי עמד במוקד השבוע: תשואת ה־ Gilt לעשר שנים עלתה עד לכ־5.26%, שיא מאז 2008, והתשואה ל־30 שנה הגיעה לכ־5.9%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1998. העלייה משקפת שילוב של אינפלציית אנרגיה, חשש מהמשך הידוק מוניטרי ודאגה מהמצב הפיסקלי.

למרות זאת, הבנק המרכזי הבריטי צפוי להותיר החודש את הריבית ברמה של 3.75%, אך השוק מגלם אפשרות להעלאה של 0.25% עד סוף השנה. נגיד הבנק, אנדרו ביילי, ניסה למתן את החששות וטען כי עדיין אין עדות ברורה לכך שהזינוק במחירי האנרגיה מייצר אינפלציה מתמשכת.

מה במוקד בשבוע הקרוב

Q  יום שני: צמיחה בגוש היורו ברבעון השני (אומדן)

Q  יום רביעי: החלטת הריבית בפולין.  

Q  יום חמישי: החלטת הריבית בגוש היורו- הצפי: ריבית הפקדונות תעלה ב-0.25% ל-2.75%.

Q  יום שישי: צמיחה ותחזית האינפלציה של הבנק המרכזי בבריטניה.

שווקים נוספים

סין הציגה התאוששות במגזר הפרטי בעוד אסיה חווה תנודתיות גיאופוליטית: שוקי אסיה הציגו השבוע תמונה מעורבת. מדד ה-KOSPI הדרום-קוריאני התאושש בעלייה של כ-1.6% בהובלת זינוק בחברת SK Hynix ונתוני סחר פנומנליים, והניקיי היפני עלה קלות על רקע כוחן של מניות הטכנולוגיה, שקיזזו את הלחץ על היצואניות עקב התחזקות הין. מנגד, השווקים בהודו רשמו תנודתיות חדה על רקע התערבות רגולטורית בשוק הנגזרים, חרף נתוני צמיחה מצויינים.

Q  סין – המגזר הפרטי והטכנולוגי עוקף את התחזיות:

מדדי מנהלי הרכש (PMI) של המגזר הפרטי לחודש אוגוסט הפתיעו לטובה: מדד הייצור עלה ל-51.5 נקודות (מעל צפי של 51.0), ומדד השירותים התרחב ל-51.4 (מעל צפי של 50.6), מה שהזניק את המדד המשולב ל-52.1 נקודות. הנתונים מאותתים על צמיחה בריאה בקרב חברות הייצוא והטכנולוגיה, בניגוד למדד הרשמי הממשלתי שממשיך לדשדש סביב רף ה-50 נקודות בצל חולשת הנדל"ן. במקביל, סקטור המוליכים למחצה המקומי רושם קפיצת מדרגה ברווחיות כחלק ממהלכי העצמאות הטכנולוגית והחלפת ספקים זרים.

Q  דרום קוריאה – פיצוץ בייצוא השבבים מול אינפלציה מתעוררת:

יצוא דרום קוריאה לחודש אוגוסט זינק ב-68.7% בחישוב שנתי (מעל צפי של 63.0%), והניב עודף מסחרי חודשי עצום של 34.75 מיליארד דולר. מנוע הצמיחה המרכזי היה ייצוא המוליכים למחצה, שהיווה כמעט מחצית מכלל הייצוא של המדינה. עם זאת, מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2%, פחות מהצפי אך גבוה משמעותית ממד חודש יולי שירד ב-0.2%. אינפלציית הליבה עלתה ל-3.4% (לעומת 2.6% בחודש קודם). שילוב האינפלציה יחד עם תלות אנרגטית כבדה במצר הורמוז (כ-70% מייבוא הנפט הגולמי) מקטין משמעותית את ההיתכנות להורדות ריבית קרובות מצד הבנק המרכזי (BOK).

Q  הודו- נתוני צמיחה מרשימים ברבעון השני:

הכלכלה ההודית צמחה בשנה האחרונה ב-7.8%, גבומצפי הכלכלנים לצמיחה של 7.3% אולם נמוך מהנתון המרשים של הרבעון הקודם (צמיחה שנתית של 8.6%. נתוני ה-PMI הצביעו על חולשה באוגוסט לעומת האומדנים הראשוניים, על אף שעדיין הם מתבססים מעל רף ה-50 נק'.

Q  הריבית והמטבעות חוזרים למרכז:

יפן - פירוק פוזיציות Carry Trade מזניק את הין ולוחץ על המניות. השבוע פוזיציות שורט גדולות על הין בהיקף של כ-103 מיליארד דולר פורקו לקראת החלטת ה-BOJ. בעוד שבחודש שעבר הממשלה נאלצה להתערב כדי לחלץ את הין מרמות של 160 לדולר, כעת הין מתחזק בחדות ונסחר מתחת ל-155. החשש מסבב העלאות ריבית אגרסיבי ביפן והפגיעה ביצואניות הובילו לנפילה שבועית של 2.1% במדד הניקיי 225.

דרום-קוריאה -  אינפלציית הליבה לאוגוסט קפצה בחדות ל-3.4% לעומת 2.6% ביולי (והמדד הכללי עלה ל-3.1%), מה שמרחיק את המדד מיעד ה-2% ונועל בפועל את האפשרות להורדות ריבית קרובות מצד הבנק המרכזי. במקביל, המתיחות הגוברת במצר הורמוז מציבה סיכון ישיר לכלכלה, שכן כ-70% מיבוא הנפט הגולמי של המדינה תלוי בנתיב שיט זה.

שלושת הנתונים המרכזיים בשבוע הקרוב

08.09 יפן- עדכון צמיחה לרבעון שני (GDP Final): צפי לקצב צמיחה שנתי מואץ של 1.8%.

08.09 סין- מאזן סחר וייצוא לחודש אוגוסט: צפי להמשך התרחבות חזקה עם זינוק של 27.2% בייצוא (YoY) ועודף מסחרי חזוי של 119.55 מיליארד דולר, שיבחנו את חוסן מנוע הייצוא על רקע קריאות ה-PMI המעודדות.

09.09 סין- מדד המחירים לצרכן (CPI אוגוסט): צפי לעלייה מתונה לקצב שנתי של 0.8% (לעומת 0.5% בחודש קודם). המבחן המרכזי לרמת הלחצים הדפלציוניים והתאוששות כוח הקנייה המקומי בסין.

סחורות ומטבעות

Q  מדד הדולר (DXY) - ירד בשבוע שחלף ב-0.5% לרמה של 99.18 נק'. בשנה האחרונה מדד הדולר התחזק מול המטבעות העיקריים ב-0.8%.

Q  בשוק המט"ח המקומי - השקל נחלש מול הדולר והיורו. מול הדולר השקל נחלש ב-1.2% ושערו היציג נקבע ביום שישי ברמה של 3.005 ₪ לדולר. מולר היורו, השקל נחלש ב-1.1% לשער יציג של 3.493 ₪ ליורו. היחלשות השקל מגיעה לאחר הפחתת הריבית המפתיעה של בנק ישראל, כשבשאר העולם (אירופה, ארה"ב ויפן) הציפיות הן דווקא להעלאות ריבית.

Q  מדד הסחורות- עלה ב-2.5% הודות לזינוק במחירי האנרגיה. כמו כן, מחירי המזון בעולם המשיכו לעלות באוגוסט, בשל גל החום שפגע ביבולים חקלאיים רבים. מדד מחירי המזון של האו"ם, העוקב אחר סל של סחורות מזון בכל העולם, עלה ב-1.9% באוגוסט בהשוואה ליולי. כל סוגי הסחורות רשמו עליות מחירים, לפי הדו"ח. את העלייה החדה ביותר רשמו מחירי הסוכר, שזינקו ב-11.9% בשל תנאי מזג האוויר שפגעו בהיצע.

Q  זינוק חד במחירי הנפט - הברנט עלה השבוע ב-7.8% ו-WTI ב-9.7% למחיר של  96.28$ ו-91.48$ לחבית בהתאמה, כשברקע מתקפה של ארה"ב על מיכליות נפט איראניות, ותגובה איראנית שכללה שיגור טילים לעבר ספינות אמריקאיות.

Q  מחיר הזהב-  נסוג קלות בשיעור של 0.6% ל-4,430$ לאונקיה וזאת על אף היחלשות הדולר ועליית תשואות האג"ח, כנראה על רקע מימושים קלים.  

לאחר שהזהב הגיע לשיא של 5,200$ לאונקיה בפברואר מרץ 2026, מחירו חווה גל ירידות מתמשך עד לשפל של כ-4,000$ לאונקיה במהלך יולי-אוגוסט, ומאמצע אוגוסט נרשם גל עליות נוסף. בגרף לעיל משתקפת קפיצה חדה באחזקות קרנות הסל שחזרו להצטייד במתכת היקרה החל מרמת הרף הפסיכולוגי של 4,000$ לאונקיה.