מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• נקודות עיקריות 
  מגמה מעורבת בסיכום שבועי בבורסות בארה"ב כשברקע התחדשו התקיפות בין ארה"ב לאירן, נסגר מיצר הורמוז ומחירי הנפט חזרו לעלות. האם זהו סופה של הפסקת האש? 
  בבורסה בת"א נמשכת המגמה התנודתית והשבוע שחלף הסתיים בירידות שערים.
• ביצועי המדדים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) עלה 0.3% בשבוע שחלף (11.9%+ מתחילת השנה), בארה"ב - מדד S&P500 הוסיף 1.2% וסגר על 7,575 נק' (10.7%+ מתחילת השנה) ומדד נאסד"ק הוסיף 1.7%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 צנח 2.2% (8.3%+ מתחילת השנה). 
  בבורסה בת"א – מדד ת"א 125 איבד 2.3% (9.4%+ מתחילת השנה) אך ת"א בנקים עלה 2.7%.
• ארה"ב: האם הפסקת האש הסתיימה? – האש במפרץ התחדשה לאחר שאירן תקפה ספינת מכולות שלא נעה בנתיב רצוי מבחינתה ובתגובה ארה"ב התקיפה עשרות מטרות אירניות. מחיר הנפט מסוג ברנט קפץ השבוע בכ-5% ותשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו.
• ישראל: בנק ישראל הוריד שוב את הריבית – כשברקע אינפלציה מתונה, בנק ישראל הוריד את הריבית ל-3.5% והעביר מסר יוני לפיו ייתכנו הורדות נוספות השנה. על פי הערכה עדכנית של חטיבת המחקר של ב"י,  בתרחיש שהמלחמה במפרץ הפרסי לא תתחדש, התוצר המקומי צפוי לצמוח ב-4% בשנת 2026.
• השבוע - מקרו בחשיבות גבוהה – בארה"ב ביום ג' 14.7 יתפרסמו נתוני האינפלציה CPI. האינפלציה הכותרתית השנתית צפויה לרדת מ-4.2% ל-3.8% ואינפלצית הליבה צפויה להשאר לל"ש על 2.9%.
• מה עוד צפוי השבוע? גלובלי- ביום שני מפגש מדינות אופק+, בארה"ב- בשלישי אינפלציהCPI  ופרסום התוצאות הכספיות של הבנקים הגדולים – גולדמן זאקס, בנק אוף אמריקה, JPMorgan Chase, וולס פארגו מגמה מעורבת בסיכום שבועי בבורסות בארה"ב כשברקע התחדשו התקיפות בין ארה"ב לאירן, נסגר מיצר הורמוז ומחירי הנפט חזרו לעלות. האם זהו סופה של הפסקת האש? 
  בבורסה בת"א נמשכת המגמה התנודתית והשבוע שחלף הסתיים בירידות שערים.
• ביצועי המדדים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) עלה 0.3% בשבוע שחלף (11.9%+ מתחילת השנה), בארה"ב - מדד S&P500 הוסיף 1.2% וסגר על 7,575 נק' (10.7%+ מתחילת השנה) ומדד נאסד"ק הוסיף 1.7%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 צנח 2.2% (8.3%+ מתחילת השנה). 
  בבורסה בת"א – מדד ת"א 125 איבד 2.3% (9.4%+ מתחילת השנה) אך ת"א בנקים עלה 2.7%.
• ארה"ב: האם הפסקת האש הסתיימה? – האש במפרץ התחדשה לאחר שאירן תקפה ספינת מכולות שלא נעה בנתיב רצוי מבחינתה ובתגובה ארה"ב התקיפה עשרות מטרות אירניות. מחיר הנפט מסוג ברנט קפץ השבוע בכ-5% ותשואות האג"ח האמריקאיות טיפסו.
• ישראל: בנק ישראל הוריד שוב את הריבית – כשברקע אינפלציה מתונה, בנק ישראל הוריד את הריבית ל-3.5% והעביר מסר יוני לפיו ייתכנו הורדות נוספות השנה. על פי הערכה עדכנית של חטיבת המחקר של ב"י,  בתרחיש שהמלחמה במפרץ הפרסי לא תתחדש, התוצר המקומי צפוי לצמוח ב-4% בשנת 2026.
• השבוע - מקרו בחשיבות גבוהה – בארה"ב ביום ג' 14.7 יתפרסמו נתוני האינפלציה CPI. האינפלציה הכותרתית השנתית צפויה לרדת מ-4.2% ל-3.8% ואינפלצית הליבה צפויה להשאר לל"ש על 2.9%.
• מה עוד צפוי השבוע? גלובלי- ביום שני מפגש מדינות אופק+, בארה"ב- בשלישי אינפלציהCPI  ופרסום התוצאות הכספיות של הבנקים הגדולים – גולדמן זאקס, בנק אוף אמריקה, JPMorgan Chase, וולס פארגו 
• ארה"ב
• בהיעדר נתוני מקרו משמעותיים וכשעונת הדו"חות תיפתח ממש רק השבוע, וול סטריט היטלטלה בשבוע החולף בין הרוטציה המתגבשת ממניות שבבים לסקטורים אחרים (כולל בתחום הטכנולוגיה) לבין ההשפעה המחודשת של הזירה הגיאופוליטית ששבה לבעור. ברקע, זינוק של מחירי הנפט, אחרי 3 שבועות רצופים של ירידות חדות, שהחזירו אותם לרמות של ערב המלחמה. והחזירו גם את החששות האינפלציוניים, שלוו בעליית תשואות ובעלייה מחודשת של ההסתברות להעלאת ריבית בקרוב (אחרי שזו ירדה משמעותית אחרי דו"ח התעסוקה החלש שפורסם לפני כשבוע). כל אלה סיפקו לנו שבוע מסחר מעורב, עם נטייה לעליות (בהובלת המדדים נאסד"ק ו-S&P500). מניות השבבים הצליחו להתאושש לקראת סיום השבוע, על רקע התיאבון של המשקיעים להנפקת ענקית הזכרונות הקוריאנית, SK Hynix, ההנפקה הגדולה ביותר אי פעם של חברה זרה בארה"ב.
  ההתלקחות בזירה הגיאופוליטית, שכוללת תקיפות הדדיות, סגירה מחודשת של מיצר הורמוז, תכנית איראנית לחיסולו של דונלד טראמפ ואיומים חריגים בחומרתם של נשיא ארה"ב, מאיימת להוביל לפתיחת שבוע תנודתית ומתוחה, שתלווה בעלייה נוספת של מחירי הנפט ותכביד על השווקים
• לאחר שבוע דליל בנתוני מקרו, לפנינו שבוע מעניין יותר, כשנתוני האינפלציה ואינפלציית הליבה (CPI), שיפורסמו ביום שלישי יתפסו את מירב תשומת הלב. למחרת ניפגש עם מדד המחירים ליצרן, שזינק כזכור לשיא של 3.5 שנים (6.5%) והוא מעורר חשש שיצרנים, שינסו לגלגל עלויות אל הצרכנים, עשויים להאיץ עוד את האינפלציה. עוד נתוודע השבוע למחירי היבוא והיצוא, לנתוני הייצור התעשייתי והמכירות הקמעונאיות, לשלל נתוני נדל"ן ולמדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, שצפוי להתרומם מעט מרמת השפל. ועם כל הכבוד לנתונים, המשקיעים ממתינים לעדותו החצי שנתית של יו"ר הפד, קווין וורש, מול הקונגרס, בימים שלישי ורביעי השבוע והם ינסו לדלות רמזים על המדיניות המוניטרית הצפויה, מהאיש שהבטיח לא לתת הכוונה לעתיד (Forward Guidance).
• עונת הדו"חות החדשה נפתחה, במזל טוב, והיא צריכה להיכנס לנעליים הגדולות שהותירה העונה הקודמת, שהפתיעה לטובה. פפסיקו ודלתא איירליינס פתחו את העונה והשבוע במוקד, דו"חות הבנקים הגדולים. כזכור, העלינו את ההמלצה על הבנקים הגדולים לפוקוס, בתחזית לצחצית השנייה של 2026, שפרסמנו לפני שבועיים וזאת על רקע המהלכים הדה רגולטוריים שמקדם ממשל טראמפ, עליית סביבת האינפלציה, הערכות שהריבית הגבוהה תישאר לאורך זמן (Higer for longer) וגל הנפקות אג"ח, יחד עם הנפקות הענק בתקופה האחרונה ואלה שצפויות בקרוב. כל אלה צפויים לעשות טוב להכנסות מעמלות של הבנקים הגדולים. עוד נקבל השבוע את תוצאותיהן של ג'ונסון אנד ג'ונסון, יונייטד איירליינס וג'נרל אלקטריק (ביום רביעי), NETFLIX ו-UnitedHealth Group (ביום חמישי).
• בסיכום שבוע המסחר בשוק המניות, מדד S&P500 רשם עלייה שבועית של 1.2%, כשלעומתו, מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס שרגיש להתייקרות תשומות האנרגיה ולשיבושים בשרשראות האספקה, הגיב בירידה שבועית של 0.5%. מדדי הטכנולוגיה מדד נאסד"ק כללי ומדד נאסד"ק 100 היו כוכבי השבוע החולף, עם עלייה שבועית של 1.7%. מדד ראסל 2000, מדד המניות של החברות הקטנות(small-cap) , סוגר כבר שבועיים רצופים באדום, עם ירידה של 0.6%.
• בשוק האג"ח: תשואות האג"ח שבו לעלות, בתגובה לעליית מחירי הנפט. התשואה לשנתיים טיפסה ב-7 נ"ב מ-4.14% ל-4.21%. ה-10 שנים עלתה 8 נ"ב מ-4.48% ל-4.56%. במקביל, ההימורים של סוחרי האג"ח להעלאת ריבית בקרוב שבו לזנק. לפני שבוע ראינו תמחור מלא של העלאת ריבית רק בדצמבר, כשההסתברות להעלאה ראשונה באוקטובר ירדה לכ-80%, אולם היום, העלאה באוקטובר מתומחרת כבר ב-111%.  ההסתברות המצטברת להעלאת ריבית עד סוף השנה זינקה השבוע מ-120% ל-150% (העלאה אחת עד סוף השנה מתומחרת במלואה והסתברות של 50% להעלאה נוספת). בישיבה שתתקיים באפריל 2027 מתומחרת העלאת ריבית שנייה בהסתברות גבוהה יחסית, של 89%.  שיפוע העקום מתייצב - שיפוע העקום (שנתיים-10) עלה מעט השבוע, מ-34 נ"ב ל-35 נ"ב.
• הדולר התחזק מעט השבוע במקביל לעליית הצפי להעלאת ריבית. מדד DXY, שמראה את ביצועי המטבע האמריקני מול סל של 6 מטבעות מובילים, עלה השבוע ב-0.1%. מתחילת השנה התחזק הדולר מול הסל האמור בכ-2.7%.

מדיניות מוניטרית

• ביום רביעי בערב התפרסם פרוטוקול ישיבת ה-FOMC הראשונה בהובלתו של קווין וורש.  הוא סיפק הצצה מרתקת לדינמיקה החדשה של הבנק, לרוח המפקד ולפילוסופיית התקשורת שלו עם השווקים.
  את הקיצוץ האגרסיבי בהודעת הריבית (כ-130 מילים בלבד, כשליש מאורכה הקודם) כולל השמטת ההכוונה העתידית ראינו כבר בתום הישיבה עצמה. הועדה הסירה כל רמז או ניסוח שהצביע על נטייה להורדת ריבית וזה הוחלף בהצהרה שהועדה תספק יציבות מחירים.
  הפרוטוקול וה-Dot Plot שוורש נמנע מלהשתתף בו (התנגדות לכבילת המדיניות ע"י תחזית שהבנק עצמו מספק) חשף ועדה חצויה ומודאגת מהאינפלציה אשר הביעה חשש משני מנועי אינפלציה מרכזיים: מחירי האנרגיה ומהפכת ה-AI, שמייצרת לחצי ביקושים קשיחים שאינם זמניים. 
  ולמרות הפיצול, החשש מאינפלציה והעובדה שחלק מחברי הועדה היו מוכנים לתמוך בהעלאת ריבית, קווין וורש הצליח ליישר קו ולהוביל לכך שכל 12 המצביעים בועדה תמכו פה אחד בהותרת הריבית בטווח 3.75%-3.50%. זה היה שונה כל כך מהישיבות האחרונות, שבהן הפיצול בין חברי הועדה גלש להצבעות נגד בזמן אמת (Dissents).
  וורש הצליח להשביע את רצונם של הניצים בועדה, בכך שהפך את הודעת הריבית לניצית מהצפוי, מה שהותיר להם את הדלת פתוחה להעלאות ריבית בעתיד.
  ולנו נותר להמתין ולראות האם הסמכות הזאת, שהצליחה לשדר אחדות מול השווקים, תימשך בפד הכי מפולג שראינו.
• ביום שלישי יתייצב יו"ר הפד וורש לפתיחת עדותו החצי שנתית, מול ועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים ולמחרת יעיד מול ועדת הבנקאות של הסנאט  שמולה הוא עבר שימוע נוקב וארוך לפני פחות מ-3 חודשים והציג את האג'נדה שלו, ע"מ לקבל את אישור הקונגרס למינויו לתפקיד הבכיר. 
  הפעם הוא יהיה חשוף למבול שאלות של פוליטיקאים, שמנסים לדאוג לקהל הבוחרים שלהם ולברר כיצד הפד מתכוון לעמוד במנדט הכפול שלו ומהו מאזן הסיכונים בין האינפלציה לשוק העבודה. גם נושא עצמאות הפד יעמוד במוקד והפוליטיקאים ינסו להבין אם היו"ר החדש יקבל החלטות במנותק מעמדותיו של הנשיא שמינה אותו. בנוסף, ינסו הנבחרים לעמוד על הרפורמות שמתכוון וורש להכניס למוסד הפיננסי החשוב. 
  המשקיעים יעקבו אחרי נוסח הדברים של וורש וינסו לאתר מילים, או שינויים בניסוחים המוכרים, שיאותתו על כיוון ניצי, או להיפך. 
   
  נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף 
  השבוע החולף היה דל בנתונים (בניגוד לשבוע העשיר שלפנינו). מה ראינו? ירידה קלה בקצב התרחבות מגזר השירותים, עלייה בגירעון המסחרי של ארה"ב, עליית של תחזית האינפלציה וירידות מפתיעות הן של האשראי הצרכני בארה"ב והן של מכירות הבתים הקיימים.
• מדד מנהלי הרכש של ISM במגזר השירותים ירד ביוני מ-54.5 ל-54.0 נק', כצפוי. סעיף המחירים ששולמו בלט בירידה מ-71.3 ל-67.7 נק' ומנגד, סעיף התעסוקה עלה מ-47.9 ל-51.2 נק' ועבר להתרחבות. המדד המקביל של S&P Global עודכן מעט כלפי מטה, כשהקריאה הסופית ליוני תוקנה מ-51.3 ל-51.2 נק'.  
• מספר המובטלים החדשים בארה"ב ירד מעט השבוע - התביעות החדשות לדמי אבטלה הסתכמו בשבוע שהסתיים ב-4 ביולי ב-215 אלף, מעט פחות מצפי ל-217 אלף, ומ-217 אלף בשבוע הקודם. מספר תביעות האבטלה המתמשכות, שמפורסם בפיגור של שבוע, גדל מעט בשבוע שהסתיים ב-27 ביוני מ-1.806 מיליון, לרמה של 1.814 מיליון, כצפוי.
• הגירעון המסחרי של ארה"ב גדל במאי, לאחר שחברות רבות הגדילו את היבוא שלהן מחשש לשיבושים באספקה בשל המלחמה במזה"ת. הגירעון התרחב במאי ל-77.6 מיליארד $, זינוק לעומת 54.6 מיליארד $ באפריל, כשהיצוא קטן ב-3.2% ואילו היבוא גדל ב-3.3%.  
•  תחזית האינפלציה של הפד של ניו יורק עלתה ביוני מ-3.46% ל-3.67%.
• המכירות הסיטונאיות זינקו במאי ב-3.4%, הרבה יותר מצפי ל-0.8%. הגידול במלאים הסיטונאיים עודכן בהתאם מ-0.3% ל-0.1% בלבד.  
• האשראי הצרכני ירד במפתיע במאי, לראשונה מאז 2024, בעקבות הנפילה החדה מזה שנתיים (ירידה של 5.3 מיליארד $) בחובות בעלי כרטיסי האשראי. האשראי קטן במאי ב-182 מיליון $, בניגוד לצפי שיגדל ב-17.5 מיליארד $ ולעומת עלייה של יותר מ-20 מיליארד $ בחודש שעבר.
• מכירות הבתים הקיימים ירדו ביוני במפתיע ב-2.4%, בניגוד לצפי שיעלו ב-1.0%, לקצב שנתי של 4.09 מיליון בתים, פחות מצפי לקצב שנתי של 4.20 מיליון בתים.  

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:

• לפני שבוע עוד היינו בהפסקת אש בין ארה"ב לאיראן ומו"מ על נושאים מרכזיים כמו תכנית הגרעין והסנקציות, שהיה אמור להוביל לסיום המלחמה. אבל איראן תקפה ספינות במיצר, ארה"ב הגיבה בגל תקיפות כדי לפגוע ביכולות של איראן לשבש את השיט הבינלאומי והנשיא טראמפ הכריז שהפסקת האש הסתיימה... איראן הודיעה שהיא סוגרת את מיצר הורמוז ואף שיגרה טילים וכטב"מים לעבר בסיסים אמריקניים במפרץ. מחירי הנפט עלו בשבוע החולף ב-5.5%-4% והם צפויים לפתוח את השבוע בעלייה נוספת, יחד עם שיבושים קשים בשרשראות האספקה הימיות ועלייה תלולה בעלות הביטוח של ספינות. לתוך כל הקלחת הזאת נכנסו כותרות דרמטיות על תכניות איראניות לפגוע בנשיא ארה"ב כשהפרלמנט האיראני מקדם הצעת חוק שמציעה 50 מיליון יורו למי שיחסל את טראמפ. הנשיא התייחס לדיווחים בצורה חריפה ושיגר איום חריג. המשקיעים עוקבים בדריכות ופתיחת שבוע המסחר צפויה להיות תנודתית.  
      גזרת המקרו – כשמחירי הנפט שבים לטפס וכשיו"ר הפד צפוי לדבר השבוע לא מעט ועלול להצית שוב חששות מהעמדה הניצית של בכירי הבנק, ממתינים לנו מעבר לפינה נתוני האינפלציה ואינפלציית הליבה בחודש יוני (ביום שלישי) ומדד המחירים ליצרן (שזינק בחודש שעבר לשיא של 3.5 שנים) – לא פחות! אלה יקבלו השבוע את מירב תשומת הלב ואליהם יצטרפו נתוני המכירות הקמעונאיות והייצור התעשייתי, מחירי היבוא והיצוא ומדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, שצפוי לעלות מעט מרמת השפל. 
      יומן הנתונים הבולטים שיפורסמו במהלך השבוע:
  ביום שני – 13.07.2026 – תקציב האוצר.
  ביום שלישי – 14.07.2026 – מדד אופטימיות העסקים הקטנים, השינוי השנתי בשכר הריאלי, אינפלציה ואינפלציית ליבה (CPI), עדותו של יו"ר הפד מול ועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים. 
  ביום רביעי – 15.07.2026 – מדד אמפייר סטייט – סקר התנאים העסקיים של מנהלי הייצור בניו יורק, מדד המחירים ליצרן, הספר הבז', עדותו של יו"ר הפד מול ועדת הבנקאות של הסנאט. 
  ביום חמישי – 16.07.2026 – מכירות קמעונאיות, תביעות אבטלה חדשות ומתמשכות, מדד בטחון הנדל"ן, מלאים עסקיים,מכירות בתים בתהליך. 
  ביום שישי – 17.07.2023 – מחירי היבוא והיצוא, היתרי בנייה, התחלות בנייה, ייצור תעשייתי, שיעור ניצול כושר הייצור, מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ותחזיות האינפלציה של הצרכנים.
• עונת הדו"חות החדשה נפתחה השבוע, ביום חמישי, עם פפסיקו, שהכתה את תחזית ההכנסות, אך פספסה בשורת הרווח, לאחר שנאלצה להוזיל את מחירי החטיפים. למחרת קיבלנו את הדו"חות של דלתא איירליינס שעקפה את קונצנזוס האנליסטים הן בשורה העליונה והן בתחתונה וגם שמרה על התחזית השנתית, למרות הזינוק במחירי הדלק והעובדה שהחברה התמודדה עם הוצאות הדלק הכבדות בתולדותיה.עם זאת, המניה הגיבה בירידה קלה, עקב רף הציפיות הגבוה של המשקיעים, אחרי שהמניה עלתה 28% מתחילת השנה. 
  עם זאת, הפתיחה האמיתית צפויה רק ביום שלישי הקרוב, עם פרסום התוצאות של הבנקים הגדולים – גולדמן זאקס, בנק אוף אמריקה, JPMorgan Chase, וולס פארגו וסיטיגרופ. למחרת, יום רביעי, נקבל את בלאקרוק, מורגן סטנלי ובנק אוף ניו יורק מלון. העלייה המחודשת של האינפלציה והמעבר מצפי להורדות ריבית לסביבה של Higher for longer תומכים הן במרווחים הפיננסיים והן בשערוכי הנכסים, כמו גם ההקלות הרגולטוריות שממשל טראמפ מקדם. גם קצב ההנפקות הגדולות מרפד היטב את שורת העמלות של הבנקים הגדולים.
  חוץ מהבנקים, ידווחו השבוע Johnson&Johnson ויונייטד איירליינס ביום רביעי, General Electric, 
  לגבי העונה עצמה – היא נכנסת לנעליה הגדולות של עונת הדו"חות האחרונה, שהציגה זינוק שלתי של 28% בצמיחת הרווח הממוצע. אנליסטים העלו את תחזיות צמיחת הרווחים לגבי העונה שבפתח מכ-18% לכ-23% והציפיות הורודות מקטינות את ההסתברות לנפץ אותן, כפי שהדבר נעשה בענה הקודמת. ועכשיו, מבחן התוצאה על החברות עצמן.

ישראל

 בשוק המקומי נרשמה השבוע מגמה שלילית במרבית המדדים המובילים כשברקע הסלמה בעימות בין ארה"ב ואיראן עם סיומם של טקסי האבל על מנהיג איראן עלי חמינאי ובעקבות דבריו של הנשיא טראמפ ש"הפסקת האש הסתיימה" (על אף שהבהיר שהמו"מ נמשך). 
בסיכום שבועי- מדד ת"א 35 ירד 1.7%, מדד ת"א 125 השיל 2.3% (9.4%+ מתחילת השנה) ומדד ת"א 90 צנח 4.1% (1.1% בלבד מתחילת השנה). ברמה הסקטוריאלית, הובילו את הירידות מדדי ת"א אנרגיה ישראל ותשתיות אנרגיה שנפלו כ"א ב-6.2% , והמדדים ת"א ביומד ות"א ביטחוניות שאיבדו כ"א 5.2%. מדדי הנדל"ן והבניה צנחו סביב ה-4%, ומנגד, הבודדים שסיימו בירוק היו מדד הבנקים (2.7%+) ומדד הפיננסים (0.5%+).  
בשוק החוב – נרשמה מגמה מעורבת. הממשלתיות השקליות והצמודות ירדו בעיקר ואילו במדדי החוב הקונצרני נרשמה יציבות יחסית. תשואת האג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים (גנרית) שמרה על יציבות סביב 3.8%.
בשוק המט"ח המקומי - השקל נחלש השבוע מול הדולר והיורו (הרחבה בהמשך). 
בשבוע הקרוב: המסחר יושפע בעיקר מההתפתחויות הגיאופוליטיות באזורנו, מנתוני האינפלציה בישראל וכן מטיב עונת הדוחות  בארה"ב.

נתוני מקרו ועדכונים נוספים שפורסמו השבוע: 
בנק ישראל הפחית את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 3.5%, בהתאם לציפיות, והעביר מסר יוני יותר: האינפלציה נותרה יציבה סביב מרכז היעד וציפיות האינפלציה התמתנו.
הבנק מעריך כי ההתאוששות במשק נמשכת אך בקצב הדרגתי, תוך הדגשה שחלק ניכר מצמיחת התוצר נובע מפעילותן של חברות גלובליות הפועלות בישראל, בעוד שהפעילות המקומית עדיין מתונה יותר בשל מגבלות היצע. למרות השיפור בתחזית הגירעון, בנק ישראל ממשיך להצביע על סיכונים כלפי מעלה לאינפלציה, ובהם העלייה המהירה בשכר ואי-הוודאות הפיסקלית. בנק ישראל גם עדכן את תחזיות הריבית שלו כלפי מטה. הבנק צופה 2 הורדות ב-12 החודשים הקרובים ("החטיבה צופה כי בעוד כשנה הריבית תעמוד על 3%"). 
נתוני המאקרו בישראל מצביעים על התאוששות בפעילות הכלכלית במהלך הרבעון השני: מדדי ההכנסות מצביעים על התאוששות רחבה בפעילות העסקית באפריל, הייצור התעשייתי זינק באפריל לאחר ירידה בחודש מרץ והוצאות בכרטיסי אשראי במאי היו גבוהות ב 3.8%- מרמתן ערב המלחמה, בהמשך לעלייה החדה שנרשמה באפריל. נתונים אלו מעידים כי השפעת המלחמה על הצריכה הפרטית התפוגגה במידה רבה. 
ענף ההייטק ממשיך להיות מנוע כלכלי מרכזי של המשק, וממשיך לתרום להתחזקות השקל, על אף ההיחלשות הקלה בשבוע האחרון. בסיכומו של דבר, הנתונים מצביעים על כך שהמשק הישראלי התאושש במהלך הרבעון השני, לאחר ההתכווצות שנרשמה ברבעון הראשון. 
חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו־כלכלית שלה. הנחת העבודה בבסיס התחזית היא כי לאור מזכר ההבנות שנחתם בין ארה"ב ואיראן לא יתקיים סבב לחימה נוסף מול איראן באופק התחזית. הנחה נוספת בבסיס התחזית היא שמחירי האנרגיה בעולם יישארו בסביבה הנמוכה אליה ירדו בעקבות החתימה על מזכר ההבנות. בנוסף, התחזית מניחה כי עצימות הלחימה בלבנון פוחתת באופן התורם להקלה מסוימת במגבלות ההיצע במשק.
על פי הערכת החטיבה בתרחיש זה, התוצר צפוי לצמוח ב-4% בשנת 2026 בהשוואה ל-3.8% בתחזית מרץ. בשנת 2027, הצמיחה הצפויה דומה לתחזית מרץ, 5.5%. בשוק העבודה, שיעור האבטלה הרחבה צפוי לעמוד בממוצע על 4.6% בשנת 2026, בעיקר בשל עליה חדה במהלך מבצע "שאגת הארי", ולהתייצב החל מהמחצית השנייה של 2026 על 3%. שיעור האינפלציה במהלך שנת 2026 ו-2027 צפוי לעמוד על 1.8%. להערכת החטיבה, ככל שתקציב הביטחון לא יוגדל מעבר לרזרבות שהוקצו בתקציב, הגרעון בתקציב הממשלה צפוי להסתכם ב-4.9% תוצר בשנת 2026 וב-4.2% בשנת 2027. יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-69 אחוזי תוצר בסוף 2026 ובסוף 2027. עדיין קיימת אי ודאות לגבי ההיקף הסופי של תקציב הביטחון, והגדלה נוספת שלו עלולה להוביל לחריגה מיעד הגרעון, ולעלייה באינפלציה. התחזית מאופיינת באי-ודאות גבוהה בנוגע להתפתחויות הגיאופוליטיות באזור והשפעותיהן על הכלכלה.
החלטת הריבית הבאה:  עודכנה ליום שלישי 1 בספטמבר 2026. 
יתרות מטבע החוץ בבנק ישראל לחודש יוני 2026- יתרות מטבע החוץ הסתכמו בסוף חודש יוני 2026 בסך 238,699 מיליוני דולרים , גידול בסך של 18 מיליוני דולרים לעומת סוף החודש הקודם. רמת היתרות ביחס לתוצר המקומי הגולמי עמדה על 37.2 אחוזים. הגידול מוסבר בעיקר על ידי: פעולות הממשלה במט"ח בסך של כ- 625 מיליוני דולרים, ורכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל בסך של כ- 1,027 מיליוני דולרים אשר בוצעו בחודש יוני באופן נקודתי לצורך שמירה על המשך הפעילות הסדירה של השווקים.
גופים מוסדיים ממשיכים להגדיל את החשיפה למט״ח - בחודש מאי גופים מוסדיים (בעיקר חברות הביטוח אך גם קרנות הפנסיה ) העלו את שיעור החשיפה למט״ח ל- 20.8% מ- 20.5% באפריל ו- 19.1% במרץ, לאחר ירידה רצופה מספטמבר 25 בו שיעור החשיפה עמד על 23.1%. צמצום זה היה גורם משמעותית בייסוף החד בשקל. שיעור החשיפה לנכסים בחו״ל נותר יציב במאי על 28.5% בדומה לאפריל. 
שיפור בגירעון התקציבי- הגירעון התקציבי שנה אחורה עד יוני ירד ל-3.3% במונחי תוצר מ-3.75% ו-4.7% בשנת 2025. התמתנות הגירעון נבעה מעליה של 1.9% בלבד בשיעור ההוצאות מתחילת השנה לעומת גידול של 11.4% בהכנסות התקציב. ההכנסות ממיסים ממשיכות להפתיע לטובה לאחר שהסתכמו ביוני בסך 45 מיליארד ₪ לעומת 35 מיליארד בחודש המקביל ב-2025 בהשפעת "עם כלביא".  
סקר המגמות בסקטור העסקי מצביע על האצה קלה בפעילות בחודש יוני לעומת מאי ונתוני תחילת  השנה. ההתאוששות החלקית נובעת מהמשך הלחימה בלבנון בחלק מהחודש וכן מחולשה בפעילות בתעשייה, בין היתר בשל השקל החזק.         

נתוני מאקרו שיפורסמו השבוע:
יום ראשון- אמון הצרכנים
יום שני- מאזן הסחר
יום רביעי- אינפלציה עבור יוני (צפי שנתי התמתנות מ-1.9% ל-1.6%)
יום חמישי- צמיחה (נתון סופי לרבעון ראשון  2026 -נתון אחרון 3.8%-)

אירופה 
בורסות אירופה נסגרו ביום שישי במגמה מעורבת והשלימו ירידה שבועית ראשונה מזה חמישה שבועות, לאחר ששבריריות הפסקת האש במזרח התיכון הותירה את הסיכונים הגיאופוליטיים במוקד תשומת הלב של הסוחרים. בסיכום שבועי, מדד המניות יורוסטוקס 50 ירד ב-2.2%, מדד קאק הצרפתי ירד ב-2%, מדד הפוטסי בלונדון ירד ב-1.7% ומדד דאקס בגרמניה ירד ב-2.8%. 
 גרמניה מובילה את תנופת ההתחמשות של אירופה:
מנהיגי נאט"ו התחייבו מחדש להעלות את ההוצאה הביטחונית ליעד של 5% מהתמ"ג עד שנת 2035. מתוך יעד זה, 3.5% מהתמ"ג יוקצו להוצאות ביטחון ליבה (רכש, יכולות צבאיות ודרישות תעשייתיות). למרות מגבלות תקציביות במדינות שונות, סדרי העדיפויות הפוליטיים משתנים ומובילים להרחבה משמעותית של תקציבי הביטחון ברחבי היבשת.
גרמניה מובילה את אירופה בפער ניכר, עם צפי לתוספת תקציבית מצטברת של כ-270 מיליארד אירו. תקציב הביטחון הגרמני מתוכנן לעלות מ-2.4% מהתמ"ג ב-2026 ל-3.7% ב-2030, מה שיביא את התקציב השנתי שלה ליותר מסך ההוצאה הנוכחית של בריטניה, צרפת ואיטליה יחד.
שאר מדינות נאט"ו באיחוד האירופי (Other EU Nato) צפויות להוסיף יחד כ-220 מיליארד אירו. 

נתוני מאקרו חשובים שפורסמו השבוע:
בגוש היורו - נפח המכירות הקמעונאיות בחודש מאי עלה ב-0.2% בגוש היורו (וב-0.5% באיחוד האירופי כולו). נתון זה מהווה תיקון חיובי לאחר ירידה של 0.3% שנרשמה באפריל, ומצביע על חזרת הצרכנים לחנויות. צמיחה שנתית: בהשוואה למאי אשתקד, מדד המכירות הקמעונאיות רשם עלייה של 1.6% בגוש היורו. מדד המחירים ליצרן (PPI) –רשם עלייה מתונה של 0.2% במאי הן בגוש היורו והן באיחוד האירופי, המשך של קצב התמתנות יציב. 
בגרמניה – הזמנות ממפעלים (Factory Orders) –נתוני חודש מאי הציגו עלייה חדה של 1.9% בהזמנות החדשות בחישוב חודשי. הנתון סימן מהפך לעומת הצניחה של 3.8% שנרשמה באפריל. הצמיחה נדחפה בעיקר על ידי הזמנות רכש גדולות בתחומי הביטחון והתחבורה. בנוסף, כלכלנים ציינו כי שיבושי הסחר במזרח התיכון גרמו לחלק מהלקוחות הגלובליים להסיט הזמנות ממתחרים באסיה לטובת המפעלים בגרמניה. התפוקה התעשייתית (Industrial Production) –תפוקת התעשייה הגרמנית עלתה במאי ב-0.9% (לאחר עלייה צנועה של 0.2% באפריל). הקצב המהיר ביותר מזה שנה: מדובר בנתון החזק ביותר שנרשם מאז מרץ 2025. הגידול הובל על ידי זינוק של 3.6% בייצור של סקטור הרכב (האוטומוטיב), לצד עמידות מפתיעה של ענפי הבנייה והתעשיות עתירות האנרגיה. מדד המחירים לצרכן (CPI): שיעור האינפלציה השנתי התמתן לרמה של 2.3% (בהשוואה ל-2.6% במאי ו-2.9% באפריל). הנתון הרשמי שפורסם מאשר כי למרות שמחירי האנרגיה נותרו גבוהים עקב השפעות המלחמה באיראן, קצב עלייתם התמתן והוריד לחץ מהמדד הכללי. תקציב 2027: הממשלה הגרמנית אישרה השבוע את טיוטת התקציב הראשונית לשנת 2027, העומדת על 555.4 מיליארד אירו. התקציב כולל הרחבה פיסקלית משמעותית והגברת ההשקעות בתשתיות ובביטחון כדי להתניע מחדש את הכלכלה המדשדשת. 
 בהונגריה - מדד המחירים לצרכן (אינפלציה) –ירידה מפתיעה: קצב האינפלציה השנתי בהונגריה לחודש יוני האט לרמה של 1.7% (לעומת 1.8% במאי). שפל של 4 חודשים: הנתון הפתיע לטובה את האנליסטים שציפו כי האינפלציה תישאר יציבה, והוא נמצא עמוק בתוך טווח הביטחון של הבנק המרכזי. מניעי הירידה: התמתנות משמעותית במחירי המזון (עלו ב-0.2% בלבד), לצד המשך ירידה של 2.3% בעלויות הדלק והאנרגיה לצרכן. מנגד, סקטור השירותים נותר "דביק" עם עלייה של 4.0%. אינפלציית הליבה (Core Inflation): נותרה יציבה ברמה של 2.0%. המכירות הקמעונאיות (Retail Sales) –זינוק בצריכה: נפח המכירות הקמעונאיות לחודש מאי רשם עלייה שנתית חדה של 4.8% (בנתון מותאם קלנדרית). בחישוב חודשי נרשמה עלייה של 0.7%. כלכלנים ציינו כי שילוב של ביטחון צרכנים גבוה היסטורית, סביבת אינפלציה נמוכה וצמיחה חזקה בשכר הריאלי החזירו את האזרחים ההונגרים לבזבז. הסקטורים הבולטים: מכירות הדלק בתחנות התדלוק קפצו ב-8.4%, המכירות בחנויות שאינן מזון עלו ב-7.4%, והמסחר המקוון (אונליין) זינק ב-15%
בצרפת - מאזן הסחר וסחר החוץ (נתוני מאי) – הגירעון המסחרי של צרפת קפץ בחדות ל-6.9 מיליארד יורו (לעומת גירעון של 5.4 מיליארד באפריל). הנתון היה גרוע בהרבה מתחזיות האנליסטים שציפו לצמצום הגירעון ל-5.2 מיליארד יורו. הסיבה העיקרית צניחה ביצוא: סך היצוא הצרפתי ירד ב-2.0% לרמה של 53.6 מיליארד יורו. מדד המחירים לצרכן (CPI): שיעור האינפלציה השנתי בצרפת ירד לרמה של 1.8% בסיכום חודש יוני. נתון זה נמוך רשמית מיעד היציבות של הבנק המרכזי האירופי (2%) ומעניק הקלה משמעותית לכוח הקנייה של משקי הבית. 
         
מה צפוי השבוע? 
ביום שני – 13.07.2026 - גוש היורו, גרמניה, בריטניה, ספרד – סקר כלכלי של בלומברג ליולי.
ביום שלישי – 14.07.2026- בריטניה – מכירות קמעונאיות דומות של BRC לחודש יוני. גרמניה – מדד המחירים הסיטונאיים לחודש יוני. פולין – חשבון שוטף, מאזן סחר, יצוא ויבוא לחודש מאי.
ביום רביעי – 15.07.2026- גוש היורו – ייצור תעשייתי לחודש מאי. ספרד – מדד המחירים לצרכן סופי לחודש יוני, כולל המדד המתואם לאיחוד האירופי. פולין – מדד המחירים לצרכן סופי לחודש יוני.
ביום חמישי – 16.07.2026- בריטניה –תמ״ג חודשי, ייצור תעשייתי, ייצור בענף הייצור, מדד השירותים ומאזן סחר. גוש היורו – מאזן סחר לחודש מאי. פולין – ליבת מדד המחירים לצרכן לחודש יוני.
ביום שישי – 17.07.2026 - גוש היורו – מדד המחירים לצרכן סופי לחודש יוני וליבת CPI , חשבון שוטף של ה־ECB לחודש מאי.

שווקים נוספים
המסחר בבורסות אסיה הסתיים ביום שישי ברובו בעליות שערים, בהובלת מניות השבבים ביפן ובדרום קוריאה. 
בסיכום שבועי, מדד המניות של סין  300CSI ירד ב-1.3%, ניפטי 50 בהודו ירד ב-0.3%, הניקיי ירד ב-1.7%, מדד קוספי בקוריאה צנח ב-7.6%, מדד 200ASX באוסטרליה ירד ב- 0.4% והאנג סאנג עלה ב-3.5%.

נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  
ביפן- הוצאות משקי הבית (Household Spending): הנתון לחודש מאי הצביע על ירידה שנתית זה החודש השישי ברציפות. הירידה נובעת מהתייקרות יוקר המחיה והאינפלציה ששוחקת את השכר הריאלי, מה שמוביל את האזרחים לצמצם צריכה. המדד הכלכלי המוביל (Leading Index): המדד המשוקלל לחודש מאי עלה לרמה של 116.80 נקודות, קרוב לשיא של 5 שנים, מה שמצביע על צפי חיובי לפעילות הכלכלית בחודשים הקרובים. 
בסין- מדד מחירי היצרן PPI זינק לקצב שנתי של 4.1% ביוני (לעומת 3.9% במאי), נתון התואם את תחזיות האנליסטים. זהו קצב העלייה הגבוה ביותר מאז יולי 2022 והוא מסמן כי סין יצאה סופית מרצף הדפלציה הממושך שלה במגזר היצרני. הזינוק מונע בעיקר מעלויות אנרגיה וסחורות גבוהות, המצמצמות את שולי הרווח של המפעלים מכיוון שהם מתקשים לגלגל את העלויות לצרכן הסופי. מדד המחירים לצרכן האט לקצב שנתי של 1.0% בלבד ביוני (לעומת 1.2% במאי), ופספס את צפי הכלכלנים שעמד על 1.1%. 
בדרום קוריאה –  החשבון השוטף (Current Account): הנתון העדכני לחודש מאי פורסם הבוקר (8 ביולי) והצביע על עודף היסטורי של 38.61 מיליארד דולר — הנתון החודשי הגבוה ביותר אי פעם בתולדות המדינה. העודף מונע מזינוק של 129% ביצוא מוצרי טכנולוגיה (בדגש על שבבי זיכרון של סמסונג ו-SK Hynix). 
בהודו -  הצמיחה המהירה בעולם: במסגרת דו"ח עדכון תחזיות הצמיחה הגלובלי, ה-IMF העמיד את תחזית הצמיחה של הודו לשנת 2026 על 6.4%. פער עצום מול המתחרות: קצב צמיחה זה גבוה ביותר מפי שניים מזה של סין (4.6%) ומדינות המערב (ארה"ב עומדת על 2.3%). 
בטאייוואן - מדד המחירים לצרכן (CPI): קצב האינפלציה השנתי בטאיוואן האיץ ביוני לרמה של 2.6% (לעומת 2.2% בחודש מאי). זהו שיא של 17 חודשים שנגרם בעיקר ממחירי הדלק והאנרגיה. נתוני סחר חוץ ויצוא (9 ביולי) – שיא יצוא היסטורי בחציון הראשון - היצוא הטייוואני בחודש יוני זינק ב-40.3% בחישוב שנתי והסתכם ב-74.8 מיליארד דולר. מדובר בצמיחה מהירה המשלימה חציון ראשון שובר שיאים של 416.6 מיליארד דולר יצוא (זינוק של 47.1% מתחילת השנה וזינוק של כ-72% במוצרים טכנולוגיים. בנוסף, ארה"ב עקפה רשמית את סין והפכה לשותפת הסחר הגדולה ביותר של טאייוואן לראשונה מזה 25 שנה. 

מה צפוי השבוע? 
באסיה, עיקר תשומת הלב תהיה השבוע לסין, עם רצף נתונים משמעותי הכולל סחר חוץ, תמ״ג, מכירות קמעונאיות, ייצור תעשייתי ונתוני נדל״ן. ביפן יבלטו הזמנות המכונות ונתוני הייצור, ובדרום קוריאה החלטת הריבית תהיה האירוע המרכזי.
ביום שני – 13.07.2026 - דרום קוריאה – נתוני יצוא ויבוא ל־10 הימים הראשונים של יולי, אינדיקציה מוקדמת לקצב הפעילות בסחר החוץ. הודו – מדד המחירים לצרכן לחודש יוני, מאזן מסחרי, יצוא ויבוא.
ביום שלישי – 14.07.2026- סין – נתוני הסחר לחודש יוני: יצוא, יבוא ומאזן מסחרי. יפן – נתוני ייצור תעשייתי, הזמנות מכונות ליבה ומדד ענפי השירותים. הודו – מדדי מחירים ברמת היצרן והמחירים הסיטונאיים.
ביום רביעי – 15.07.2026 - סין –תמ״ג, מכירות קמעונאיות, ייצור תעשייתי, אבטלה, מחירי בתים והשקעות בנדל״ן. דרום קוריאה – שיעור האבטלה, מדדי מחירי יצוא ויבוא, ונתוני כסף. הודו – שיעור האבטלה לחודש יוני. 
ביום חמישי – 16.07.2026 - דרום קוריאה – החלטת הריבית של הבנק המרכזי- הריבית צפויה לעמוד על 2.75%, לעומת 2.50% קודם.
ביום שישי – 17.07.2026 - הודו – יתרות מט״ח.

מטבעות וסחורות
מדד הדולר DXY – המדד, העוקב אחרי שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות סחר גדולות של ארה"ב, בהם היורו, הין והליש"ט, עלה השבוע ב-0.1% לרמה של 100.95 נק'. התחזקות הדולר הגיעה, בין היתר בעקבות החלטת הריבית האחרונה ופרוטוקול הישיבה שפורסם השבוע, לפיו החששות מהתגברות הלחצים האינפלציוניים התגברו בעוד החששות למצב שוק התעסוקה פחתו. ובתוך כך, ציפיות המשקיעים לכך שהבנק הפדרלי יעלה את הריבית השנה עלו.
בשוק המט"ח המקומי - השקל נחלש השבוע מול הדולר והיורו. בסיכום שבועי, מול הדולר בשיעור של כ-0.3% ושערו היציג נקבע ביום שישי על 3.006 ₪ ל-$, ומול היורו השקל נחלש בשיעור של 0.2% ושערו היציג נקבע על 3.437 ₪ ליורו. 
מדד הסחורות (CRY) - לאחרונה המדד הפך תנודתי במיוחד עקב התנודתיות במחירי האנרגיה. המדד עלה השבוע ב-3.7% ל-366.2 נק' בשל העליה החדה במחיר הנפט. 
ההסלמה במזה"ת הקפיצה את מחיר הנפט - הביקוש העולמי לנפט צפוי להתכווץ השנה בפעם הראשונה מאז מגפת הקורונה בשנת 2020, לאחר שהמלחמה במזרח התיכון גרמה לנפילה בתפוקה באזור ובייצוא ממנו בעקבות חסימת מצר הורמוז אשר הובילה לשיבושי אספקה עולמיים והקפיצה את מחירי הנפט. כך עולה מדו"ח שוקי הנפט החודשי שפירסמה בסוף השבוע סוכנות האנרגיה הבינ"ל (IEA) . הסוכנות ציינה בדו"ח כי ההסלמה שנרשמה השבוע בלחימה בין ארה"ב לאיראן הגבירה את חוסר הוודאות לגבי התחזית, ועלולה לערער את הציפיות לכך ששוקי הנפט הגלובליים יחזרו לעודף היצע בשנה הבאה. 
לפי תחזית IEA הביקוש העולמי לנפט יגדל ב-1.9 מיליון חביות ביום במהלך 2027 והיצע הנפט הגלובלי צפוי לזנק בכ-7.5 מיליון חביות ביום בשנה הבאה, לאחר נפילה חזויה של 3.7 מיליון חביות ביום השנה. "התחזית מבוססת על ההנחה שתחול התאוששות הדרגתית בתנועה של מכליות נפט דרך מצר הורמוז, וכי יצרניות יוכלו לחדש את השאיבה בשדות הנפט וכי בתי זיקוק במזרח התיכון ובמקומות אחרים יחדשו את האספקה". 
כאמור, עקב ההסלמה השבוע והתקיפות ההדדיות של ארה"ב ואיראן, תנועת כלי השיט במצר צנחה שוב ולאחרונה דוחח כי ניסמה כליל. מחיר הנפט האמריקאי קפץ השבוע ב-4% לל-71.4$ לחבית. הברנט זינק ב-5.4% ל-76.01$ לחבית. 
 מחיר הזהב נסוג השבוע ב- 1.4% ונסגר ביום שישי במחיר של 4,119.9$ לאונקייה, ברקע התחזקות הדולר כאמור.