מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

·  שבוע חיובי בוול סטריט בתמיכת ידיעות אודות הסכם קרוב לסיום הלחימה באיראן והצלחה בהנפקת חב' SpaceX, שהחלה להסחר כבר ביום שישי האחרון וסגרה בעליות. גם ת"א סיכמה שבוע חיובי.

·   ביצועי המדדים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) עלה 0.6% בשבוע שחלף (10.4% מתחילת השנה), בארה"ב - מדד S&P500 הוסיף 0.6% וננעל על 7,431 נק' (8.6% מתחילת השנה) ומדד נאסד"ק עלה 0.7%. בבורסה בת"א – מדד ת"א 125 קפץ 1.4% (17.2% מתחילת השנה).

·  גלובלי: גשם של החלטות ריבית – השבוע יתקבלו החלטות ריבית בארה"ב, יפן, בריטניה, שוויץ, שבדיה ונורבגיה. בכולן האינפלציה התרוממה ובכולן הבנקים המרכזיים מתמודדים עם שאלת תזמון העלאת הריבית.

·    ארה"ב: הנפקת הענק של SpaceX הסתיימה בהצלחה – המניות החדשות החלו להיסחר בבורסת נאסד"ק כבר ביום שישי וסיימו בעלייה יומית של 19%. עם זאת, קיים חשש משמעותי כי חלק ניכר משווי החברה נשען על הייפ ועל ציפיות מופרזות שכן מדובר בחברה הפסדית עם שווי שוק אדיר של 2.1 טריליון $.

·    ארה"ב: אחרי נתוני האינפלציה, החלטת ריבית ראשונה בהובלת הנגיד החדש - מדד המחירים לצרכן (CPI) הושפע מהמלחמה ומהזינוק במחירי האנרגיה והאינפלציה השנתית עלתה ל-4.2%. זה הרקע לקראת החלטת הריבית של הפד' ביום רביעי, בהובלת יו"ר הפד החדש, קווין וורש. 

·  אירופה: הריבית עלתה בגלל המלחמה – ה-ECB העלה את הריבית בגוש היורו ברבע אחוז ל-2.25% כדי לאותת שהוא דרוך ומוכן למקרה שבו האינפלציה הנוכחית שעומדת על 3.2%, תמשיך לטפס.

·   מה עוד צפוי השבוע? בארה"ב ברביעי - החלטת הריבית, בשישי - לא יתקיים מסחר לרגל יום שחרור העבדים.  בישראל יום שני - נתוני אינפלציה (צפי למדד שלילי בשיעור של 0.1% במאי אך לעלייה שנתית של האינפלציה מ-1.9% ל-2.2%), בשלישי – עדכון לנתוני הצמיחה ברבעון הראשון.

ארה"ב

Q  פעמי השלום הפציעו לקראת סוף השבוע והפכו שבוע שהחל בתקיפות הדדיות ובאיומים מיליטנטיים, לשבוע ירוק בוול סטריט. ביום חמישי נפוצו דיווחים שהצדדים הגיעו להסכם והחתימה צפויה בימים הקרובים (אולי אפילו היום), והאווירה בשווקים השתנתה, למרות שהאינפלציה זינקה לשיא של יותר מ-3 שנים (כצפוי) וגם המחירים הסיטונאיים זינקו לשיא של 3.5 שנים. מה שמעודד בעליות שראינו השבוע הוא שהן לוו בעלייה מסויימת של רוחב השוק (שיעור המניות המשתתפות בראלי). מניות השבבים רשמו שבוע חלומי עם זינוק של 10.5%, שנבע גם מסגירת פוזיציות Short שנפתחו בתגובה לדו"חות BroadCom בשבוע הקודם וגם ממצב רוח חיובי ועליית התיאבון לסיכון, בעקבות הנפקת הענק המוצלחת של Space X ביום חמישי. אבל חברות הענק לא היו לבד. מדד המניות הקטנות, ראסל 2000 היה המנצח הגדול של השבוע, על רקע התקווה לסיום המלחמה וירידת מחירי הנפט, שבאה לידי ביטוי בירידת תשואות האג"ח השבוע וירידה בצפי להעלאות ריבית בקרוב.

מחירי הנפט, שהציתו את האצת האינפלציה, ירדו השבוע בכ-6.2% והתייצבו מתחת לרף של 90 $ לחבית. מחיר ה-WTI ננעל בסוף השבוע סביב 84.8 $ לחבית ומחיר הברנט ננעל סביב 87.3 $ לחבית. במקביל, "מדד הפחד" VIX, שזינק בשבוע שעבר, צנח השבוע מכ-22% ל-17.7% בלבד ושב אל מתחת לממוצע ארוך הטווח.

Q  הנפקת Space X - ההנפקה הגדולה אי פעם הושלמה בהצלחה, הביקוש שבר שיאים, כשבלאקרוק הזמינה מניות בהיקף של 5 מיליארד $ ומנהלי נכסים מובילים נוספים הגישו בקשות דומות. החברה גייסה 75 מיליארד $ לפי שווי של 1.77 טריליון $ וביום המסחר הראשון שלה זינקה ב-19.2% (אחרי שנסחרה כבר בעלייה של יותר מ-30%!) לשווי של כ-2.1 טריליון $, החברה השביעית בגודלה בעולם. מתחרותיה של Space X, חברות חלל ולוויינים, רשמו ביום שישי ירידות חדות. מדובר בחברה הפסדית, שהשווי העצום שלה נשען במידה רבה על הציפיות ליחידת הבינה המלאכותית החדשה שמאסק הכניס לחברה ושנמצאת עדיין בשלבי התפתחות מוקדמים. Space X הפסידה בשנה החולפת כמעט 5 מיליארד $, למרות הכנסות של 18 מיליארד $, אך הצפי הוא לזינוק בהכנסות בשנים הקרובות.  נציין שבורסת נאסד"ק כופפה את הכללים ע"מ לאפשר כניסה של החברה למדד תוך 15 ימי מסחר בלבד, במקום 100 ימים. כרגע, עורכת מדד S&P500 אינה מתכוונת להגמיש את הכללים, שכוללים גם ותק של שנה בבורסה ורווחיות של 4 רבעונים לפחות, תנאים ש- Space Xרחוקה מהם.    

Q  עונת הדו"חות (המצוינת!) כבר מאחורינו – הבמה כולה של נתוני המקרו, שמארחים השבוע את ההופעה הטובה ביותר בעיר – ישיבת המדיניות של הפד – הראשונה בהובלת היו"ר החדש, קווין וורש, והשאלה היא איזה קווין יתייצב למסיבת העיתונאים ביום רביעי בשעה 21:30 – מי שהראה את ה-DNA הניצי שלו בקדנציה הראשונה שלו בפד (חבר במועצת הנגידים, תחת היו"ר בן ברננקי) ועזב את תפקידו (כ-7 שנים לפני תום הקדנציה) משום שהתנגד להרחבה הכמותית, או מי שבנאומיו האחרונים דיבר על הצורך בריבית נמוכה יותר? וורש מדבר על רפורמות שהוא מתכוון לבצע במוסד המוניטרי החשוב בעולם ונראה שהמשקיעים יטו אוזן קשבת לדברים שיישא.

נתוני המקרו הבולטים שנקבל השבוע יהיו המכירות הקמעונאיות ביום רביעי, כשמצבו של הצרכן האמריקני הוא נקודת מפתח בתקופה האחרונה והייצור התעשייתי ביום שני, יחד עם ניצול כושר הייצור וסקר מנהלי הייצור במדינת ניו יורק (מדד Empire State).     

Q  בסיכום שבוע המסחר בשוק המניות, מדד S&P500 רשם עלייה שבועית של 0.6%, בזכות התאוששות נאה בימים חמישי ושישי. מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס רשם עלייה שבועית דומה, בשיעור של 0.7%. מדדי הטכנולוגיה עלו השבוע, אך תפקדו באופן שונה – מדד נאסד"ק כללי רשם עלייה שבועית צנועה של 0.7% ואילו מדד נאסד"ק 100 זינק השבוע ב-2.3%, בזכות משקל גדול הרבה יותר של ענקיות השבבים (שכזכור, זינקו השבוע ב-10.5%). מדד ראסל 2000, מדד המניות של החברות הקטנות(small-cap) , היה המנצח הגדול של השבוע, עם זינוק של  3.9%.

Q  ירידת תשואות בשוק האג"ח תיקנה מעט את הזינוק בתשואות שראינו בשבוע הקודם – במקביל, ההימורים של סוחרי האג"ח כבר אינם מציגים תמחור של העלאת ריבית מלאה השנה. התשואה על אג"ח ל-10 שנים ירדה השבוע ב-5 נ"ב, מ-4.53% לרמה של 4.48%, התשואה על אג"ח לשנתיים ירדה השבוע ב-7 נ"ב, מרמה של כ-4.15% (שיא של 16 חודשים), ל-4.08%. ההסתברות המצטברת לעליית ריבית עד סוף השנה ירדה השבוע במקביל, מ-103% ל-82%, כשההסתברות שהריבית תעלה כבר בישיבה של אוקטובר ירדה השבוע מ-63% ל-47% בלבד. רק בישיבה שתתקיים בינואר 2027 רואים תמחור מלא – הסתברות של 100.0% בדיוק להעלאת ריבית. מגמת השתטחות העקום נבלמת - שיפוע העקום (שנתיים-10) גדל מעט השבוע, מ-38 נ"ב ל-40 נ"ב.

Q  הדולר שזינק בשבוע שעבר,  נחלש מעט השבוע במקביל לירידת התשואות והצפי להעלאת ריבית. מדד DXY, שמראה את ביצועי המטבע האמריקאי מול סל של 6 מטבעות מובילים, ירד השבוע בכ-0.3% לרמה של כ-99.5 נק'. מתחילת השנה התחזק הדולר מול הסל האמור בכ-1.4%.

מדיניות מוניטרית

Q הכל מוכן להצגה הטובה בעיר – מסיבת העיתונאים שתיערך ביום רביעי בשעה 21:30, בתום ישיבת ה-FOMC, בניצוחו של יו"ר הפד הטרי, קווין וורש. הישיבה תתקיים לאחר פרסום דו"ח תעסוקה חזק במיוחד ומנגד, האינפלציה זינקה לשיא של 3 שנים. לכאורה, זהו שילוב שפותח את הדלת למעבר ממדיניות מרחיבה למדיניות מרסנת, אולם כולם ממתינים למוצא פיו של וורש, שזכור כנץ מוניטרי מהקדנציה שלו בבנק המרכזי. כזכור, וורש מונה למועצת הנגידים של הפד בפברואר 2006, בהיותו בן 35 בלבד (האדם הצעיר ביותר שמונה לתפקיד אי פעם) כיהן לכל אורך המשבר הפיננסי והיה קו התקשורת המרכזי בין הבנק המרכזי לראשי המוסדות הפיננסיים הגדולים בוול סטריט (בזכות הרקע שלו כבנקאי השקעות לשעבר במורגן סטנלי ויועץ כלכלי בבית הלבן). וורש נודע כנץ מוניטרי והביע ספקנות רבה וחשש מהשלכות ארוכות טווח של הדפסת כסף מאסיבית במסגרת ההרחבה הכמותית. הוא התפטר מתפקידו במארס 2011 (כ-7 שנים לפני תום הקדנציה שלו) על רקע חילוקי דעות מתמשכים עם המדיניות המוניטרית המרחיבה מאוד של ברננקי והתנגדותו לתכנית QE2 שעמדה לצאת לדרך. עם זאת, וורש, שנעדר ב-15 השנים האחרונות מהנוף של הפד, השמיע קולות אחרים בתקופה שבה הנשיא טראמפ שקל במי לבחור. וורש מתכנן רפורמות במוסד הותיק והחשוב והמשקיעים ינסו לדלות כל רמז מהנאום הראשון שלו בתפקיד הרם.

מעבר להחלטת הריבית, שצפויה להשאר ללא שינוי, בישיבה הקרובה נלמד גם על תחזיותיהם של כל חברי הועדה, כשכמו בכל ישיבת FOMC שנייה, לצד הודעת הריבית נקבל גם את עדכון התחזיות הרבעוני של הפד – Summary of Economic Projections (SEP) ובתוכו ה-Dot plot  - תחזיות הריבית בשנים הקרובות של חברי הועדה. נזכיר שבשבועות האחרונים (ועד "תקופת השתיקה בתקשורת" שהחלה לפני שבוע) שמענו יותר התבטאויות ניציות מבכירי הפד וחששות שהמשך האצה של האינפלציה ידרוש תגובה של העלאת ריבית. וורש מקבל לידיו את הפד המפולג ביותר שראינו ב-40 השנים האחרונות ומעניין כיצד יפעל ע"מ לגשר ולחבר ולהציג חזית אחידה, שהיא משהו שהשווקים מצפים לו, ללא ספק.

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

האינפלציה ממשיכה להאיץ (לשיא של יותר משלוש שנים) והשכר הריאלי נשחק, שוק הנדל"ן מתחיל להתעורר וסנטימנט הצרכנים עודנו נמוך.

Q דו"ח האינפלציה של חודש מאי לא הפתיע כשהתברר שסעיפי האנרגיה תרמו יותר מ-60%  מעליית האינפלציה. מדד הליבה היה נמוך במעט מהצפי והתקבל באהדה. מדד המחירים לצרכן (CPI) עלה במאי ב-0.5%, כצפוי, כשרכיב האנרגיה זינק ב-3.9% ותרם יותר מ-0.3% לעליית המדד הכללי. מחירי הטיסות התייקרו ב-2.7%. מאידך, מחירי הרהיטים, הבשר, המכוניות החדשות והביטוחים ירדו מעט. האינפלציה השנתית עלתה מ-3.8% ל-4.2% כצפוי, שיא מאפריל 2023. מדד הליבה (Core CPI) עלה במאי 0.2%, פחות מצפי ל-0.3%, אך אינפלציית הליבה השנתית עלתה מ-2.8% ל-2.9%, כצפוי. התגובה המתונה יחסית של אינפלציית הליבה למחירי האנרגיה עודדה וירידות השערים של המניות והאג"ח התמתנו. האינפלציה ממשיכה לשחוק את השכר הריאלי, זה החודש השני ברציפות – השכר השעתי הממוצע הריאלי ירד בשנה האחרונה ב-0.7%, לעומת ירידה שנתית של 0.3% בחודש שעבר. השכר השבועי הממוצע הריאלי ירד בשנה האחרונה ב-0.4%, לעומת ירידה שנתית של 0.2% בחודש שעבר.         

מדד המחירים ליצרן (PPI) זינק במאי ב-1.1%, הרבה יותר מצפי ל-0.7%. עם זאת, הנתון הגבוה של אפריל עודכן כלפי מטה מ-1.4% ל-1.1%. ה-PPI השנתי עלה מ-5.7% (6.0% במקור) ל-6.5%, קצת מעל צפי ל-6.4%. מאידך, מדד המחירים ליצרן ליבה (בניכוי סעיפי המזון והאנרגיה התנודתיים) עלה במאי ב-0.4% בלבד, פחות מצפי ל-0.5%. בנוסף, נתון אפריל עודכן כלפי מטה מ-1.0%ל-0.7%. ה-PPI השנתי (ליבה) נותר  4.9%, בניגוד לצפי שיעלה ל-5.4%.

Q  תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הבאים של שלוחת הפד בניו יורק ירדה במאי מ-3.64% ל-3.46%, בניגוד לצפי שתעלה ל-3.72%.

מדד אופטימיות העסקים הקטנים ירד במאי מ-95.9 ל-95.3 נק' (צפי 96.0 נק'). הגירעון בתקציב האוצר התכווץ מעט במאי מ-315.7 מיליארד $ ל-292.6 מיליארד $. (צפי 283.1 מיליארד $). שווי הנכסים של משקי הבית גדל ברבעון הראשון של 2026 ב-113 מיליארד $ בלבד, לעומת זינוק של 1.73 טריליון $ ברבעון הקודם (עודכן מזינוק של 2.173 טריליון $ שדווח במקור). הפער העצום בין הרבעונים נובע מביצועי שוק המניות, כשהראלי בשוקי המניות ברבעון האחרון של 2025 הגדיל מאוד את העושר ואילו ברבעון הראשון של 2026 נרשמה התמתנות משמעותית בשווקים. מספר המובטלים החדשים בארה"ב עלה מעט גם השבוע - התביעות החדשות לדמי אבטלה הסתכמו בשבוע שהסתיים ב-6 ביוני ב-229 אלף (שיא של יותר מ-4 חודשים), יותר מצפי ל-220 אלף ומ-225 אלף בשבוע הקודם. גם מספר תביעות האבטלה המתמשכות, שמפורסם בפיגור של שבוע, גדל בשבוע שהסתיים ב-30 במאי מ-1.77 מיליון, לרמה של 1.795 מיליון, יותר מצפי ל-1.785 מיליון.

Q  הגירעון המסחרי ירד מעט באפריל מ-56.6 מיליארד $ ל-55.9 מיליארד $ (צפי 56.1 מיליארד $). היבוא גדל ב-2.0% (צפי 1.6%) והיצוא גדל ב-2.6% (צפי 2.4%).  המכירות הסיטונאיות גדלו באפריל ב-2.0%, יותר מצפי ל-1.2%.

Q  מכירות הבתים הקיימים (שוק הנדל"ן הגדול ביותר בארה"ב)  עלו במאי ב-3.2%, יותר מצפי ל-1.1%, לקצב שנתי של 4.17 מיליון בתים, יותר מצפי לקצב שנתי של 4.07 מיליון.    

Q מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עלה ביוני מ-44.8 נק' (שפל של כל הזמנים) ל-48.9 נק' (גבוה מצפי ל-46.0 נק', אך עדיין הנתון הגרוע השני בהיסטוריה). נתון מעודד - תחזית האינפלציה של הצרכנים לשנה ירדה ביוני מ-4.8% ל-4.6%, בניגוד לצפי שתעלה ל-4.9%. תחזית האינפלציה של הצרכנים ל-5-10 שנים ירדה ביוני מ-3.9% ל-3.4% (צפי 3.8%).  

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:

Q ההסכם בין ארה"ב לאיראן גובש ועתיד להיחתם בימים הקרובים. הנשיא טראמפ צפוי לקיים שורה של פגישות מדיניות בשולי פסגת ה-G7 השבוע, להציג את סוגיית איראן כנמצאת על מסלול לפתרון ולהחזיר את מרכז הכובד של הדיון הבינלאומי לנושאי כלכלה וסחר. ההסכם אמור לשלב את הפסקת המצור האמריקני על נמלי איראן ואת פתיחת מיצר הורמוז ללא תשלום, תוך מבצע לפינוי מוקשים ימיים בשילוב בריטניה וצרפת. איראן תוכל לייצא נפט ותיבחן הקלה בשלבים על הסנקציות. כן מדובר בהמשך המו"מ על הגרעין במהלך תקופה של 60 יום והפסקת אש בכל החזיתות.  

Q חברת הבינה המלאכותית Antropic אולצה לחסום את הגישה למודלים המתקדמים שלה, מיתוס 5 ופייבל 5, בעקבות הנחייה של הממשל, בטענה שהם מהווים סיכון בטחוני. הטענה היא שמשתמשים יכולים לעקוף את ההגבלות שיש במודלים ולעשות בהם שימוש לאיתור חולשות אבטחה ולביצוע מתקפות סייבר. אנתרופיק שיקמה באחרונה את יחסיה עם ממשל טראמפ, לאחר שהגישה ב-1.6 תשקיף חסוי לקראת הנפקה בהמשך השנה לפי שווי של 965 מיליארד $.

Q עונת הדו"חות הסתיימה והתוצאות מצוינות! מבין 499 החברות הכלולות במדד S&P500, נותרה רק הקמעונאית Kroger, שתדווח את תוצאותיה ביום חמישי. 

עד כה פרסמו 498 מבין 499 החברות הכלולות במדד S&P500 את תוצאותיהן. 74% מהחברות הכו את תחזית ההכנסות של האנליסטים ב-2.1% בממוצע ו-82% מהן היכו את תחזית הרווח ב-16.0% בממוצע. ומה לגבי הצמיחה בפועל? 88% מהחברות צמחו בהכנסות מול הרבעון המקביל (ב-11.7% בממוצע) ו-81% מהן צמחו ברווח, בשיעור מרשים במיוחד של 27.9%, הרבה מעבר לתחזית עם פתיחת העונה (13%-12%).

Q גזרת המקרו – אחרי נתוני התעסוקה והאינפלציה הכל מוכן לישיבת ה-FOMC שתתקיים בימים שלישי ורביעי השבוע, כשברביעי בשעה 21:00 תתפרסם החלטת הריבית (צפי לל"ש) וכעבור מחצית השעה יתייצב קווין וורש למסיבת העיתונאים הראשונה שלו כיו"ר הפד. יהיה יותר ממעניין ללמוד את האיש ואת האג'נדה שיביא איתו למוסד החשוב כל כך.

השבוע נקבל את נתוני המכירות הקמעונאיות (צפויות לגדול ב-0.4%) והייצור התעשייתי שצפוי לעלות ב-0.2%. בנוסף, נתוודע לשלל נתוני נדל"ן, למחירי היבוא והיצוא ולמדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים, שפותח ע"מ לחזות את הצמיחה הצפויה בשני הרבעונים הבאים. 

יומן הנתונים הבולטים שיפורסמו במהלך השבוע:

ביום שני – 15.06.2026 – מדד Empire State – סקר התנאים העסקיים של מנהלי הייצור בניו יורק, ייצור תעשייתי, שיעור הניצול של גורמי הייצור, מדד בטחון הנדל"ן.

ביום שלישי – 16.06.2026 – מחירי היבוא והיצוא, מדד פעילות השירותים של הפד של ניו יורק, היתרי בנייה והתחלות בנייה.

ביום רביעי – 17.06.2026 – מכירות קמעונאיות, מלאים עסקיים, מכירות בתים בתהליך מכירה, החלטת הריבית ועדכון התחזיות הרבעוניות של הפד (SEP).

ביום חמישי – 18.06.2026 – תביעות דמי אבטלה (חדשות ומתמשכות), מדד התחזית העסקית של הפד של פילדלפיה, מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים.

ביום שישי – 19.06.2026 – לא יתקיים מסחר בארה"ב לרגל יום שחרור העבדים - Juneteenth.

ישראל

Q המסחר ביום שישי השוק המקומי ננעל במגמה חיובית בהשפעת הסנטימנט החיובי בשוקי חו"ל, כשברקע הצפי להסכם קרוב לסיום המלחמה בין ארה"ב לאיראן, אשר גררה ירידה חדה במחירי הנפט, ובמקביל, הנפקת הענק של חברת החלל של אילון מאסק, ספייסX. ובתוך כך, הבורסה בת"א סיכמה שבוע מסחר חיובי במרבית המדדים.

Q בסיכום שבועי מגמה מעורבת ונטייה לעליות - מדד ת"א 35 עלה 1.8%, מדד ת"א 125 טיפס 1.4% (17.2%+ מתחילת השנה) ומדד ת"א 90 התקדם 0.5%. ברמה הסקטוריאלית, מרבית המדדים עלו. בלטו לטובה מדד הביטחוניות ומדד הנפט והגז שעלו בעקבות התגברות המתיחות הביטחונית בחלק הראשון של השבוע, והחשש מהסלמה בגזרה האיראנית לאחר שני לילות רצופים בהם ארה"ב תקפה באיראן. מדד הבנקים (1.7%+) ומדד הנדל"ן (1.1%+). מנגד, בלטו לשלילה מדד תשתיות אנרגיה (2.4%-) מדד הקלינטק (2%-), ומדד אנרגיה ישראל (1.3%-).

Q בשוק החוב – נרשמה מגמה חיובית. באג"ח הממשלתיות הלא צמודות נרשמו ביקושים לאורך העקום אולם בחלק הארוך שלו, הסדרות הארוכות סיימו בירידה והתשואות עלו מעט. תשואת האג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים (גנרית) שמרה השבוע על יציבות יחסית השבוע ונסגרה על 3.75%.

Q  בשוק המט"ח המקומי - השקל נחלש השבוע מול הדולר והיורו (הרחבה בהמשך).

Q  בשבוע הקרוב: המסחר יושפע מההתפתחויות הקשורות להסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן והזירה מול לבנון.  כמו כן, המסחר יושפע משוקי המניות בחו"ל.

בגזרת המאקרו: בישראל- נתוני האינפלציה מחר עבור חודש מאי  (צפי ירידה של 0.1%, ועלייה שנתית של 2.2% מ-1.9% בשל יציאה של נתון שלילי בשיעור של 0.3% בגין מדד מאי 2025). בעקבות הציפייה להסכם הפסקת אש, תחזית האינפלציה של מרבית הכלכלנים ירדה בהשפעת הייסוף בשקל וירידה חדה במחירי האנרגיה ביומיים האחרונים. ביום שלישי, נתוני הצמיחה ברבעון הראשון.

נתוני מקרו ועדכונים נוספים שפורסמו השבוע:

Q המשך התאוששות בפעילות בחודש מאי- סקר מגמות בסקטור העסקי מצביע על שיפור בפעילות הכלכלית בחודש מאי יחסית לחודש אפריל אך עדיין מדובר ברמה נמוכה מזו של חודש פברואר, ערב המלחמה. יחד עם זאת, רכיב הציפיות לגבי הפעילות בחודש הבא (חודש יוני) חזק יחסי, כולל הצפי לשינוי בתעסוקה, בפרט בתעשייה, במסחר ובשירותים. מסתמן גידול בהזמנות בתעשייה, גם לייצוא וגם לשוק המקומי. ציפיות האינפלציה שנה קדימה ירדו ל- 2.15% מ- 2.32% לפני חודש. בסך הכול מדובר בסקר חיובי אשר מצביע על התאוששות אך עדיין רמת הפעילות לא חזרה לרמה ערב המלחמה. סביבה זו תומכת בהורדת ריבית ב- 6.7.

Q  מדד אמון הצרכנים עלה בחודש מאי מ-72 נק' ל-89 נק' וחזר לרמה של חודש ינואר.

Q נתוני רכישות בכרטיסי אשראי בשבוע הראשון של יוני מציגים קיפאון בצריכה לעומת השבוע הראשון במאי. נתון זה מצביע על זהירות של הצרכנים תחת המתיחות הנמשכת וחשש מהמשך הסלמה.

Q  הגירעון המצטבר שנה אחורה ירד מעט ל-3.75% במונחי תוצר מ-3.8% לפני חודש, ו-4.7% ב-2025. ההכנסות ממיסים ישירים הפתיעו לטובה עם גידול ריאלי של 12% מתחילת השנה שנבע מגידול ברווחיות החברות, מס רווחי הון מתחום ההייטק, המשך גביית מס דיבידנדים, עליית שכר ועוד.

משרד האוצר עדכן את תחזית ההכנסות כלפי מעלה ב-9 מיליארד ₪, ונראה כי יעד גירעון של 4.9% תוצר הינו בר השגה למרות דרישות התקציב של משרד הביטחון. משרד האוצר צפוי להתמיד בקצב גיוס נמוך יחסית של 2.8-2.9 מיליארד ₪ לשבוע. נתוני תקציב חיוביים מהווים חדשות טובות עבור שוק האג"ח.

Q חשש למיסוי מיוחד על חוות שרתים הפיל את מניות האנרגיה- אחת הסיבות לפריחה של תחום האנרגיה בישראל בשנים האחרונות, לרבות האנרגיה המתחדשת שזינקה ב-130% בשנה האחרונה, היא הציפייה להקמה המונית של חוות שרתים בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית. אלא שבאוצר חוששים מהשפעות שליליות על עומס ברשת, אמינות האספקה וניצול משאבי הגז המוגבלים של ישראל. מספר פתרונות, לרבות מיסוי, עלו כדי להקל על הבעיות. פתרון זה עורר בהלה בשוק. הצעד נחשב דרקוני יחסית, אך גם צעדים אחרים שהאוצר שוקל עלולים להשפיע משמעותית על התחום. צעדים נוספים שנשקלים הם הרחקת חוות השרתים מאזור המרכז, שבו ממילא צפוי ביקוש אדיר לחשמל בהמשך. נשקלים גם "פארקי אנרגיה" יעודיים בהם יוקמו יכולות ייצור לצד חוות שרתים, והמדינה תתמרץ את הקמת חוות השרתים דווקא שם ולא במקומות אחרים. עם כל זאת, ייתכן כי הבהלה מוקדמת מדי: הצוות הבין-משרדי של משרדי האוצר עם משרד האנרגיה, רשות החשמל, רשות החדשות, המשרד להגנ"ס, מנהל התכנון והמטה הלאומי לבינה מלאכותית עדיין עובד. לא ברור להם כלל מהם הפתרונות המועדפים עליהם, והם רחוקים מלנסח המלצות סופיות. יישום בפועל, אם יהיה כזה, יקרה רק בחוק ההסדרים הקרוב (שיאושר רק לאחר הבחירות) או אפילו בזה שאחריו. בנוסף, ייתכן אפילו שהפתרון שייבחר הוא לא להתערב כלל, ולהשאיר את המצב על כנו. זה יהיה הפתרון המועדף אם הצוות ישתכנע שיש תועלת גדולה במיוחד בהקמת חוות שרתים בישראל, ושמדובר בתחום שיש לעודד. אך נכון לעכשיו - משרד האוצר ספקן לגבי הטענה הזאת וצפוי לדרוש התערבות כלשהי.

נתוני מקרו חשובים שיפורסמו השבוע:

בראשון- מאזן הסחר,

בשני- נתוני אבטלה, החשבון השוטף ואינפלציה (צפי האצה מ-1.9% ל-2.1%)

בשלישי- צמיחה רבעון ראשון (מדובר בעדכון לנתון ראשוני שפורסם, ואשר עמד על התכווצות בשיעור שנתי של 3.3%).

בחמישי- תחזית האינפלציה של המקורות השונים.

אירופה

Q  בורסות אירופה רשמו ביום שישי את הזינוק היומי החד ביותר מזה חודש, על רקע התגברות הציפיות כי ארה"ב ואיראן יגיעו בקרוב להסכם לסיום המלחמה במזרח התיכון, ולפתיחתו מחדש של מצר הורמוז.

Q  בסיכום שבועי נרשמה מגמה מעורבת, מדד המניות יורוסטוקס 50 עלה ב-2.1%, מדד קאק הצרפתי עלה ב-1.6%, מדד הפוטסי בלונדון טיפס ב-1% ואילו מדד דאקס בגרמניה ירד ב-0.5%.

Q  נתונים מאקרו חשובים שפורסמו השבוע:

Q  החלטת הריבית - הבנק המרכזי של אירופה (ECB) הפך אתמול לראשון מבין הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם שמעלה ריבית, בתגובה להתעוררות המחודשת של האינפלציה עקב מלחמת איראן. הבנק, הקובע את הריבית עבור 21 המדינות המשתמשות במטבע היורו, העלה את הריבית ב-0.25%, לרמה של 2.25%. זו הפעם הראשונה שבה הוא מעלה את הריבית בגוש מאז ספטמבר 2023

Q  בבריטניה – התמ"ג נסוג ב-0.1% באפריל, בשל המלחמה באיראן שהובילה לעליית מחירי האנרגיה. הצמיחה השלילית, שהיתה בהתאם לצפי, הגיעה לאחר צמיחה של 0.3% במרץ. ציפיות האינפלציה של הבנק המרכזי לשנה הקרובה טיפסו מ-3.2% ל-4%.

Q  גרמניה – העודף המסחרי קטן מעט באפריל, מ-14.7 מיליארד יורו ל-14.5 מיליארד יורו, פחות מצפי ל-15.9 מיליארד יורו. הייצור התעשייתי גדל באפריל ב- 0.4%, כצפוי.  

Q  האינפלציה ברחבי אירופה- ספרד- קצב האינפלציה השנתי נותר במאי כצפוי על 3.2%. בגרמניה- 2.6% בשנה האחרונה, ובצרפת 2.4%.

Q  מה צפוי השבוע?

ביום שני – 15.06.2026- גוש היורו – ייצור תעשייתי, מאזן הסחר. בריטניה- מדד מחירי הבתים. פולין-אינפלציה

ביום שלישי – 16.06.2026- גוש היורו – סקר ZEW, עלות עבודה. גרמניה- סקר ZEW- המצב הנוכחי והציפיות

פולין- אינפלציית הליבה

ביום רביעי – 17.06.2026- גוש היורו, בריטניה- אינפלציה

ביום חמישי – 18.06.2026- גוש היורו – החשבון השוטף. בריטניה – עלויות השכר, אבטלה

ביום שישי – 19.06.2026 - גרמניה- PPI בריטניה – אמון הצרכנים, מכירות קמעונאיות

שווקים נוספים

Q  המסחר בבורסות אסיה הסתיים ביום שישי בעליות שערים חדות בהובלת הבורסה בדרום קוריאה, על רקע הצפי להסכם קרוב בין ארה"ב ואיראן. עם זאת, בסיכום שבועי מרבית השווקים דווקא ירדו.

Q  בסיכום שבועי, מדד המניות של סין  300CSI ירד ב-0.8%, ניפטי 50 בהודו עלה ב-1.1%, הניקיי ירד ב-0.9%, מדד קוספי בדרום קוריאה ירד ב-0.5%, האנג סאנג ירד ב-1%, מדד 200ASX באוסטרליה עלה ב2.1%. 

נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע 

Q  ביפן- מדד מחירי היצרן  PPIטיפסו במאי מעל הצפי ועלו בשנה האחרונה ב-6.3%, גם יותר מהתחזיות. מדד התעשיות הכולל של BSI  ירד ברבעון 2 מ-4.4 ל-0.5- נק'. מדד המפעלים הגדולים ירד ברבעון 2 מ-3.8 ל-1.8- נק'.

Q  בסין- העודף המסחרי גדל ל-105.4 מיליארד $, יותר מצפי ל-92.3 מיליארד $, כשהיצוא זינק בשנה האחרונה ב-19.4% (יותר מצפי ל- 15.0%) והיבוא זינק ב-27.4%, יותר מצפי ל-26.0%. האינפלציה עלתה במאי ב-1.2% בדומה לאפריל, ופחות מהצפי, וזאת על אף שמחירי היצרנים עלו בקצב המהיר ביותר מזה כ-4 שנים. 

Q  בדרום קוריאה – התוצר צמח ברבעון הראשון ב-1.8%, יותר מצפי ל-1.7%. הצמיחה בשנה האחרונה 3.8%, יותר מצפי ל-3.6%. הבנק המרכזי מגביר את ההגנה על המטבע המקומי (הוון) שנחלש בחדות מול הדולר, מגמה המשפיעה בכיוון של האצת המחירים והאינפלציה. שיעור האבטלה נותר במאי 2.8%, כצפוי. נגיד הבנק המרכזי אמר כי יש להעלות את הריבית ללא דיחוי, איתות חזק לכך שנערכים להידוק המדיניות המוניטרית.

Q  בהודו - האינפלציה במאי קפצה מ-3.48% ל-3.93% אולם היתה נמוכה מצפי של 4.02%. הודו נערכת ככל הנראה לגירעון תקציבי רחב מהצפוי השנה והיא צפויה לפספס את היעד שלה לראשונה מאז מגפת הקורונה. Q  מה צפוי השבוע?

ביום שני – 15.06.2026- הודו– אבטלה, מאזן הסחר וסחר חוץ  

ביום שלישי – 16.06.2026- סין – ייצור תעשייתי, מכירות קמעונאים, מחירי בתים ישנים וחדשים, אבטלה. דרום קוריאה – סח"ח.  

ביום רביעי – 17.06.2026 - יפן – סח"ח, הזמנת מכונות, מאזן הסחר

ביום שישי – 19.06.2026- יפן – אינפלציה. דרום קוריאה- PPI

מטבעות וסחורות

Q  מדד הדולר DXY – המדד, העוקב אחרי שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות סחר גדולות של ארה"ב, בהם היורו, הין והליש"ט, ירד בשיעור של 0.3% ל- 99.75 נק'.

Q  בשוק המט"ח המקומי- השקל נחלש השבוע מול הדולר והיורו, על אף שמתחילת השנה רשם התחזקות של 8% ו-9.3% בהתאמה. נזכיר כי בשבוע שעבר, לאחר דבריו של נגיד בנק ישראל בנוגע לאפשרות להורדת ריבית מהירה יותר ככל שציפיות האינפלציה ימשיכו להתמתן, השקל נחלש בחדות ושערי הדולר והיורו זינקו. כעת, הצפי להסכם קרוב לסיום המלחמה בין ארה"ב ואיראן, גורר ירידה במחירי הנפט ומצמצם את חששות האינפלציה בעולם, ובמקביל, מעורר סנטימנט חיובי בשוקי המניות. אלו עשויים לתמוך בהתחזקות מחודשת של השקל ולתמוך בהורדת ריבית בהחלטה הקרובה.

בסיכום שבועי, השקל נחלש מול הדולר, בשיעור של כ-0.9% ושערו היציג נקבע ביום שישי על 2.935 ₪ ל-$. מול היורו בשיעור של 0.4% ושערו היציג נקבע על 3.396 ₪ ליורו.

Q  מדד הסחורות (CRY) - המדד עוקב אחר סל מגוון של חוזים עתידיים על סחורות וכולל אנרגיה, מתכות, מוצרים חקלאיים וסחורות רכות. לאחרונה המדד הפך תנודתי במיוחד עקב התנודתיות במחירי האנרגיה. המדד ירד השבוע ב-2% ל-368.9 נק' בעיקר בשל הירידה החדה במחיר הנפט.

Q  מחיר הנפט נפל- מחיר נפט מסוג ברנט נסוג בלונדון לרמתו הנמוכה ביותר מאז ימיה הראשונים של המלחמה במזרח התיכון, וסגר מתחת ל–88 דולר לחבית, על רקע התגברות הציפיות כי ארה"ב ואיראן קרובות להסכם לסיום המלחמה ופתיחתו מחדש של מצר הורמוז. ה-WTI (נפט אמריקאי מסוג טקסס מתוק) ירד מתחת ל-85$, ירידה שבועית של 6.25%, והברנט ירד לכ-87$, ובסיכום שבועי איבד 6.2%.

עוד בשוק הנפט, בנק ההשקעות האמריקני גולדמן זאקס חתך השבוע את התחזיות שלו עבור מחיר הנפט מסוג ברנט לשנה הבאה לממוצע של 80$ לחבית, ול-75$ עבור מחיר הנפט האמריקאי (WTI).

Q  מחיר הזהב ירד השבוע- מחיר הזהב רשם את הזינוק היומי החד ביותר זה כמעט שלושה חודשים על רקע הצפי הגובר לסיום המלחמה אך סגר שבוע שני ברציפות של ירידות - מחיר הזהב ירד השבוע 2.5% ונסגר ביום שישי במחיר של 4,219.30 $ לאונקייה. מחיר הכסף השלים נפילה של יותר מ-15% בתוך חמישה שבועות, על רקע ציפיות לכך שהבנק הפדרלי יעלה את הריבית השנה. סביבת ריבית גבוהה נוטה להפחית את הביקוש למתכות היקרות, שאינן נושאות ריבית.

Q  בורסת החוזים של שיקגו (CME)- עדכון חדש- הבורסה מתכננת להציע מסחר של 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, חוזה חדש וקטן יותר עבור מחיר הנפט האמריקאי (WTI) וכן בחוזים עתידיים קיימים על הזהב (לפי בלומברג).