מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

·    נתוני האינפלציה בארה"ב והזינוק במחירי הנפט שלחו את וול סטריט לשבוע אדום ואת התשואות לרמות שיא של שנתיים ויותר. השוק מצפה להעלאת ריבית בארה"ב, לראשונה זה 3 שנים, כבר ביום רביעי הקרוב. 

·   ביצועי המדדים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) ירד 0.9% בשבוע שחלף (13.8% מתחילת השנה), בארה"ב - מדד S&P500 ירד 0.8% (סגר על 7,657 נק', עליה של 11.9% YTD) ומדד נאסד"ק איבד 0.7%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 השיל 1.1% (YTD 9.2%). בבורסה בת"א – מדד ת"א 125 ירד 1.9% (12.5%+ מתחילת השנה) בהשפעת ת"א נדל"ן שאיבד השבוע 6.1%, אחרי שזינק מיד לאחר הורדת הריבית.

·   ארה"ב: האינפלציה מסרבת להתמתן ומחירי הנפט מזנקים – גם ההסתברות להעלאת ריבית זינקה ל-90%  אינפלציית הליבה הדביקה התחממה באוגוסט מעבר לצפוי וסעיפי האנרגיה זינקו וחיממו את האינפלציה הכללית. מחירי הנפט התבססו מעל 100 $ לחבית ומאיימים להאיץ את האינפלציה בהמשך. ההסתברות להעלאת ריבית בהחלטה שתתפרסם בעוד יומיים זינקה ל-90% ובמקביל, תשואות האג"ח זינקו השבוע לשיאים רב שנתיים.

·    ישראל: שבוע אדום נעל שנה טובה –הנפט ועליית התשואות לא פסחו עלינו – השוק המקומי איבד השבוע עד 2% והמניות הקטנות ירדו אף יותר. התשואות עלו והדולר התחזק.  מאידך, בתשפ"ו המדדים המקומיים זינקו בעד 40% והשקל התחזק משמעותית.

·    גוש היורו: הריבית עלתה, כצפוי – ה-ECB העלה את הריבית ב-25 נ"ב, כצפוי והתריע שהאינפלציה צפויה להישאר גבוהה, לנוכח מחירי האנרגיה הגבוהים. הבנק לא יודיע על המדיניות בהמשך ויפעל בהתאם לנתונים.

·   מה צפוי השבוע? שבוע של החלטות ריבית לפנינו: בארה"ב צפויה הריבית לעלות ביום רביעי ב-25 נ"ב ל-4.00%-3.75%. השוק יהיה קשוב לטון של יו"ר הפד לאחר ההודעה. עוד נקבל השבוע את נתוני המכירות הקמעונאיות והייצור התעשייתי. באנגליה צפוי ה-BOE להותיר את הריבית לל"ש על 3.75%. עוד נקבל השבוע נתוני תעסוקה ואינפלציה. ביפן צפוי ה-BOJ להעלות את הריבית ל-1.25%, אור ליום שישי.

ארה"ב

Q שבוע אדום בוול סטריט, על רקע התחממות המלחמה במזה"ת, פתיחת חזית בין סעודיה לחות'ים סביב באב אל מנדב ופגיעה בצינור נפט מרכזי בסעודיה. מחירי הנפט זינקו גם השבוע בכ-9% ותמכו בהמשך של הזינוק בתשואות ה-Treasuries. ביום שישי פורסמו נתוני האינפלציה (CPI) לחודש אוגוסט ואינפלציית הליבה התחממה קצת מעבר לצפוי. מדדי המניות רשמו את היום הירוק היחידי בשבוע החולף ביום שישי, בעקבות ירידה של מחירי הנפט, על רקע הורדת תחזית הביקוש השנתית של סוכנות האנרגיה הבינלאומית. העליות לא נבלמו בעקבות נתוני האינפלציה, אף שההסתברות להעלאת ריבית כבר בישיבה הקרובה, בעוד יומיים, זינקה לכ-90%. נראה שהשוק תמחר כבר את העלאת הריבית ובנוסף, הוא מצפה מהבנק הפדרלי שיתחיל לטפל באינפלציה ששבה ומתפתחת. הראייה לכך היא שרק התשואה לשנתיים, המושפעת ישירות מציפיות הריבית, עלתה (כ-5 נ"ב) לאחר הנתונים ואילו התשואות ל-10 שנים ול-30 שנה לא עלו, בתקווה שהבנק יוכל למתן את האינפלציה.   ננעלה ביום שישי בירידות שמחקו כמעט את כל העליות השבוע, בעקבות דו"ח תעסוקה חזק במיוחד, שסולל את הדרך להעלאת ריבית ראשונה, אחרי יותר משלוש שנים, כבר בשבוע הבא.

Q  ומה יביא איתו השבוע החדש בחזית המקרו? השוק ממתין להעלאת ריבית ראשונה מאז יולי 2023 ולעדכון הרבעוני של תחזיות הצמיחה, האינפלציה והאבטלה של חברי הועדה (SEP), כולל תחזיות תוואי הריבית שלהם (Dot Plot). היו"ר, קווין וורש, ינסה כדרכו להימנע מלתת לשווקים הנחייה מקדימה (Forward Guidance), אולם כמו שאומרים הצרפתים, הטון עושה את המוסיקה וטון הדברים עשוי להשפיע על השווקים! נכון להיום מתמחרים החוזים על הריבית באופן מלא העלאת ריבית שנייה כבר בדצמבר והעלאה שלישית במארס 2027.  בסביבה שכזאת, טון ניצי מהצפוי עלול להכביד על שוקי המניות (במיוחד על רקע הקריאות שהשמיעו בשבת בכירים בתעשיית ה-AI להאטת קצב הפיתוח של המודלים, במטרה לאפשר לבקרת הבטיחות להדביק את קצב ההתקדמות). מאידך, טיפול אחראי ומבוקר באינפלציה עשוי להתקבל באופן חיובי, במיוחד כשהוא יעיד על עצמאות של הבנק המרכזי מול הקריאות של הנשיא טראמפ להוריד את הריבית. אחרי שבועיים שבהם קיבלנו את דו"ח התעסוקה ואת נתוני האינפלציה, השבוע נסתפק בנתוני המכירות הקמעונאיות, הייצור התעשייתי, מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים ונתוני נדל"ן.  

Q בסיכום שבוע המסחר בשוק המניות, מדד S&P500 רשם ירידה שבועית של 0.8%.  מדדי הטכנולוגיה, מדד נאסד"ק כללי ומדד נאסד"ק 100 סיימו את השבוע בירידות מתונות יחסית, של 0.7% ו-0.6% בהתאמה. מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס סיים את השבוע בירידה שבועית משמעותית יותר, של 1.6%. מדד ראסל 2000, מדד המניות של החברות הקטנות(small-cap) , הוכיח שוב את רגישותו לעליית ריבית, עם ירידה שבועית חדה, של 2.4%.

בשוק האג"ח ראינו השבוע עליית תשואות חדה, בדגש על התשואות הקצרות יותר, במקביל לעליית מחירי הנפט ולזינוק בהסתברות להעלאת ריבית. בסיכום שבועי - התשואה לשנתיים זינקה ב-26 נ"ב, מ-4.366% ל-4.625%, שיא של יותר משנתיים. התשואה ל-10 שנים עלתה בסיכום שבועי ב-18 נ"ב, מ-4.78% ל-4.96%, שיא של שלוש שנים. אחרי נתון האינפלציה היא נותרה לל"ש. התשואה ל-30 שנה עלתה בשבוע החולף ב-11 נ"ב, מ-5.24% ל-5.35%, שיא של יותר מ-19 שנים! כשלאחר פרסום נתוני האינפלציה היא דווקא איבדה 1 נ"ב, בתקווה שהפד הנחוש יצליח למתן את האינפלציה. ומה לגבי שיפוע העקום? הוא צנח השבוע מ-41 נ"ב ל-34 נ"ב בלבד.

Q  הדולר בעולם נותר כמעט ללא שינוי  בתום שבוע תנודתי - מדד DXY, הדולר מול סל מטבעות של שותפות הסחר המרכזיות של ארה"ב, ירד במהלך השבוע ב-0.05%, מ-99.18 ל-99.12 נקודות. בתחילת השבוע הדולר נחלש בכ-0.4% ואילו ביומיים האחרונים של השבוע הוא התחזק בכשליש האחוז. מתחילת השנה מדד הדולר התחזק בכ-0.8% מול הסל האמור.

מדיניות מוניטרית

Q  הכל ערוך ומוכן לישיבת המדיניות של הפד (FOMC)  והפעם זו תהיה ישיבה חשובה במיוחד. בשבועות האחרונים השמיעו רבים מבחירי הפד התבטאויות ניציות ופרוטוקול הישיבה הקודמת הראה שגם אז רבים מהמשתתפים הרגישו בנוח עם האפשרות שהריבית תעלה, יותר משלושת החברים שהתנגדו להחלטה והצביעו בעד העלאת ריבית. כרגע, אחרי דו"ח התעסוקה החזק והתחממות גדולה מהצפוי של אינפלציית הליבה הדביקה, אין לפד סיבה שתמנע ממנו לטפל באינפלציה הגבוהה, לבד מהלחץ הכבד שמפעיל הנשיא טראמפ בשבוע האחרון, בדרישה לקצץ את הריבית... טראמפ טען השבוע  שעלויות האשראי בארה"ב צריכות להיות הנמוכות בעולם בשל חוזקה של הכלכלה האמריקנית. נראה שהבית הלבן מעוניין להציג עלויות אשראי נמוכות יותר לפני בחירות האמצע שיתקיימו בתחילת נובמבר וזו כנראה ההזדמנות האחרונה מבחינתם. הפד נמצא בין הפטיש לסדן, כשמחד הוא צפוי לספוג את זעמו של הנשיא ומאידך, הוא עלול לאבד את אמינותו בעיני השווקים, עם השלכות אינפלציוניות שעלולות להחמיר בהמשך הדרך וחשש מאיבוד עצמאותו של הבנק המרכזי.

החוזים על הריבית מתמחרים נכון להיום העלאת ריבית כבר ביום רביעי בהסתברות של לא פחות מ-90% (זינוק לעומת הסתברות של 62% בלבד לפני שבוע).  ההסתברות להעלאות ריבית עד סוף השנה זינקה השבוע מכ-140% לכ-200%, כלומר, תמחור מלא של 2 העלאות ריבית עד סוף השנה! וזה לא נגמר...  עד הישיבה שתתקיים במארס 2027 צופה השוק 3 העלאות ריבית בתמחור מלא (מה שלא היה בתמונה עד היום) ושימו לב, עד הישיבה שתתקיים ב-15 בספטמבר 2027 השוק מתמחר 3.7 העלאות ריבית! מי חלם שנהיה קרובים ל-4 העלאות ריבית?... ברור שהתמחור הנוכחי הוא שילוב של התגובה לדו"ח התעסוקה החזק, האינפלציה שממאנת להתמתן והזינוק המתמשך של מחירי האנרגיה. סביר שיש בו אלמנט של Overshooting והצפי יתמתן בהמשך. זה יחזיר אותנו למה שאומרים בכירי הפד שצידדו בהעלאת ריבית כבר בישיבה הקודמת. הטיעון היה שאם לא נעלה את הריבית במועד (שזה עכשיו!) באופן מתון ונעבור מריבית נייטראלית לריבית מרסנת, ניאלץ לבצע בהמשך הרבה יותר העלאות ריבית, כשהאינפלציה תצא משליטה. השוק מצפה למסר דומה – ריסון איטי ומבוקר, בהתאם לנתונים הכלכליים, שימנע העלאה חדה יותר בהמשך.

עוד נקודה חשובה – בישיבה הקרובה נקבל גם את עדכון התחזיות של בכירי הפד (צמיחה, אינפלציה, אבטלה) ואת תחזית הריבית לשנים הקרובות, כפי שתתואר ב"תרשים הנקודות" (ה-Dot Plot). כך נוכל לבדוק האם העמדות הניציות באות לידי ביטוי גם בתחזיות המעודכנות... אגב, נציין שהעדכון הקודם של התחזיות בוצע בישיבה של יוני, הישיבה הראשונה בניצוחו של קווין וורש והיו"ר החדש נמנע במכוון להשתתף בתחזיות.

וקצת סטטיסטיקה... העלאת הריבית האחרונה בוצעה ב-26.7.2023 והריבית נותרה לל"ש עד ספטמבר 2024, אז היא קוצצה ב-50 נ"ב ואח"כ ב-25 נ"ב באוקטובר ובדצמבר. ואז שוב המתנה מדצמבר עד ... ספטמבר 2025, אז שבה הריבית לרדת, עם עוד 2 הורדות באוקטובר ובדצמבר. ושוב, המתנה בין דצמבר לספטמבר. אחרי שני ספטמברים רצופים של חזרה להורדות ריבית, האם ספטמבר הנוכחי יסמן תפנית?

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

השוק המתין לסוף השבוע וקיבל נתונים שהמחישו שתהליך הדיסאינפלציה איבד מומנטום, והפד ניצב שוב מול שילוב של אינפלציה גבוהה מהיעד, לצד פעילות כלכלית שאינה חלשה מספיק כדי להצדיק הקלה. מדד המחירים ליצרן, שפורסם ביום חמישי היה גבוה מהצפוי ולמחרת קיבלנו התחממות גבוהה מהצפוי של אינפלציית הליבה בחודש אוגוסט.

 אינפלציה – מדד המחירים לצרכן עלה באוגוסט ב-0.4%, כצפוי והאינפלציה השנתית נותרה בשיעור של 3.4%, כצפוי. מדד הליבה עלה באוגוסט 0.3%, יותר מצפי ל-0.2%, אך אינפלציית הליבה השנתית ירדה מ-2.5% ל-2.4%, כצפוי (עניין של עיגול מספרים). לא מפתיע שרכיב האנרגיה בלט עם עלייה חודשית של 3.9%, כשסעיף הדיזל זינק ב-10.1% והביא את מחיר הנוזל לשיא היסטורי. עם זאת, גם רכיבים נוספים הצביעו על כך שהלחץ האינפלציוני רחב יותר מאנרגיה בלבד והאינפלציה עודנה דביקה. ביום חמישי פורסם מדד המחירים ליצרן (PPI) והוא עלה בשנה האחרונה מ-4.8% ל-5.4%, מעל צפי ל-5.3%. עלויות גבוהות יותר של מוצרים, טיסות ושירותי בריאות חיזקו את ההערכה שגם מדד ה-PCE הקרוב, שהוא מדד האינפלציה המועדף על הפד, עלול להישאר גבוה. (כידוע, חלק ממרכיבי מדד PPI נלקחים מדו"ח הוצאות הצרכנים והם עוברים ישירות למדד PCE). מדד הליבה השנתי (PPI) עלה מ-4.3% ל-4.6%, כצפוי.  

תחזית האינפלציה השנתית של שלוחת הפד בניו יורק ירדה באוגוסט מ-3.63% ל-3.58% (צפי 3.60%).

תעסוקה – מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה ירד אך במעט, מ-207 אלף ל-206 אלף, מעט מעל צפי ל-205 אלף, בשבוע שהסתיים ב-5 בספטמבר. מספר התביעות המתמשכות ירד מעט בשבוע שהסתיים ב-29 באוגוסט, מ-1.775 מיליון ל-1.774 מיליון, פחות מצפי ל-1.78 מיליון.

השכר השעתי הריאלי ירד באוגוסט ב-0.3%, לעומת ירידה שנתית ריאלית של 0.2% ביולי.  

מדדי סנטימנט – מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן צנח בספטמבר מ-51.7 לשפל של 47.8 נק', פחות מצפי ל-51.0 נק' והרמה השנייה הכי נמוכה בהיסטוריה. במקביל, תחזית האינפלציה לשנה של הצרכנים זינקה מ-4.0% ל-4.6%, (צפי 4.2%). תחזית האינפלציה ל-5-10 שנים עלתה מעט מ-3.3% ל-3.4%.

מדד אופטימיות העסקים הקטנים ירד באוגוסט מ-99.8 ל-98.7 נק' (צפי 99.3 נק').

נדל"ן – מכירות הבתים הקיימים ירדו באוגוסט ב-2.0%, יותר מצפי לירידה של 1.7%, לקצב שנתי של 3.98 מיליון בתים.

האשראי הצרכני הסתכם ביולי ב-18.1 מיליארד $, יותר מ-14.55 מיליארד $ ביולי וצפי ל-11.34 מיליארד $.

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:

Q  בחזית המקרו מעבר להחלטת הפד, צפויים השבוע כמה נתוני פעילות חשובים:

מכירות קמעונאיות, ייצור תעשייתי, נתוני דיור ותביעות אבטלה שבועיות.

הנתונים ייבחנו במיוחד דרך השאלה האם הנפט, הריבית והמכסים כבר מתחילים לפגוע בצריכה ובפעילות.

אם המכירות הקמעונאיות יישארו חזקות, הדבר יחזק את התזה שהכלכלה האמריקאית עדיין מסוגלת לספוג ריבית גבוהה יותר. מנגד, חולשה בנתוני הצריכה עשויה להגביל את יכולת הפד להמשיך ולהדק.

Q  בחזית הגיאופוליטית המלחמה מתלהטת והחות'ים מצטרפים לקלחת בפעולות שתכליתן לפגוע ביצוא הנפט של ערב הסעודית. מחירי הנפט זינקו בשבוע החולף וחצו את הרף של 100 $ לחבית והשבוע נפתח בעלייה נוספת, שמעלה את הלחצים האינפלציוניים ואת המתיחות בשווקים.

הממשל ממשיך לקדם מדיניות מכסים אגרסיבית כלפי שותפות סחר שונות, ובמיוחד מול סין. במקביל, נמשכים חיכוכים סביב טכנולוגיה, שבבים, רכב וחומרי גלם קריטיים. המתיחות מול סין קיבלה ביטוי גם במחלוקת סביב קשרי יצרניות רכב אמריקאיות עם חברות סיניות, כאשר Ford נקלעה לעימות מול הממשל סביב עסקאות ושיתופי פעולה עם גורמים בסין. מצד שני, נרשמה גם נקודת ריכוך מסוימת: סין רכשה כמיליון טון סויה מארה”ב לקראת ביקורו המתוכנן של Xi Jinping בוושינגטון ב-24 בספטמבר, מה שמעיד כי לצד המתיחות קיים עדיין ניסיון לשמר ערוצי מסחר. 

ההשפעה המקרו-כלכלית של המכסים היא דו-צדדית: הם מגנים חלקית על יצרנים אמריקאים, אך מעלים עלויות תשומות ומחירים לצרכן. הם גם מוסיפים אי-ודאות לתכנון השקעות ולשרשראות אספקה. במצב שבו הנפט כבר דוחף את האינפלציה כלפי מעלה, המכסים מקשים עוד יותר על הפד להחזיר את האינפלציה ל-2%.

Q  מניות הטכנולוגיה ממשיכות להיות מנוע מרכזי בשוק, אך גם מוקד לרגישות גבוהה במיוחד.

הבוקר החוזים העתידיים על Nasdaq נחלשו יותר מהשוק הרחב, לאחר קריאות מצד בכירי חברות AI להאט את קצב הפיתוח מטעמי בטיחות. המשקיעים חוששים בעיקר מאפשרות שהדבר ישפיע על קצב ה-CAPEX, ההשקעות בדאטה-סנטרים והביקוש לשבבים.

בשלב זה, חשוב להדגיש: לא פורסמו ביטולי הזמנות או צמצום רשמי בהשקעות, ולכן מדובר בעיקר בתמחור מחדש של סיכון ואי-ודאות ולא בשינוי מאומת בתזה העסקית של ענף ה-AI.

Q  יומן נתוני המקרו הבולטים שיפורסמו במהלך השבוע:

ביום שלישי | 15.9

מדד Empire State – סקר התנאים העסקיים של מנהלי הייצור במדינת ניו יורק.

ביום רביעי | 16.9

מדד הפעילות העסקית במגזר השירותים של שלוחת הפד בניו יורק, מכירות קמעונאיות, מדד מחירי היבוא והיצוא, מלאים עסקיים, מדד בטחון הנדל"ן, החלטת הריבית של הפד, עדכון התחזיות הרבעוניות של בכירי הפד.

ביום חמישי | 17.9

מדד הפעילות העסקית של שלוחת הפד בפילדלפיה, תביעות אבטלה חדשות ומתמשכות, היתרי בנייה, התחלות בנייה, מכירות בתים בתהליך.

ביום שישי | 18.9

ייצור תעשייתי, שיעור הניצול של כושר הייצור, מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים.

ישראל

Q  ביום שישי לא התקיים מסחר לרגל ראש השנה, ובתום שבוע המסחר המקוצר נרשמו ירידות חדות בכל מדדי המניות, כשברקע עליית מחירי האנרגיה בעקבות החרפת המתיחות הגיאופוליטית אשר החזירה את פרמיית הסיכון למרכז תשומת הלב והובילה לעליית התשואות בשוק האג"ח המקומי. אלו עלולים לצמצם את מרחב הפחתות הריבית בהמשך וזאת למרות התמתנות סביבת האינפלציה המקומית, ולאחר הורדת הריבית המפתיעה של בנק ישראל. מאז ההחלטה השתנתה הסביבה הגלובלית: כאמור מחירי האנרגיה עלו בחדות, תשואות האג”ח בעולם טיפסו וה-ECB כבר העלה את הריבית. לכן, הפחתה נוספת של הריבית בישראל אינה תרחיש אוטומטי, גם כאשר האינפלציה המקומית נמוכה.

Q  למרות המגמה השלילית שאפיינה את שבוע המסחר האחרון של השנה העברית, בסיכום השנה העברית כולה, זו היתה שנה של עליה והתרחבות בשוק ההון, הודות בין היתר לשינוי בימי המסחר בבורסה המקומית והמעבר לימי מסחר ב'-ו', בדומה לשוק ההון הגלובלי.

סיכום שבועי

Q  שוק המניות:

שוק המניות הישראלי בלט לשלילה השבוע והציג ביצועי חסר משמעותיים ביחס לשווקים בחו"ל. ת”א-35 ירד ב-1.0%, ת”א-125 ירד ב-1.9% ות”א-90 בלט לשלילה עם ירידת שבועית של 4.5%. מבין המדדים הענפיים בלטו לשלילה המדדים ת"א בניה ות"א קלינטק לאחר שצנחו 6.5%. מדד הבנקים ירד ב-0.4%, אולם עלה ב-12.6% מתחילת השנה. מדד הנדל”ן היה החלש ביותר וירד ב-6.1%, כשהוא משלים ירידה של 5.4% מתחילת השנה.

Q  שוק האג"ח:

שוק האג"ח בישראל הושפע לאחרונה בעיקר ממגמת עליית התשואות בשוקי האג"ח בעולם. התשואות בישראל עלו, אך הרבה פחות מאשר ברוב המדינות. הציפיות להורדת ריבית כמעט נמחקו, ובניגוד למדינות אחרות, התשואות הארוכות עלו יותר מהקצרות. כתוצאה מכך, עקום התשואות בישראל, שהיה מהשטוחים, הפך לתלול יחסית למדינות מפותחות רבות. בממשלתי, מדד תל גוב צמודות עלה 0.14% בעוד המדד השקלי המקביל איבד 0.17% ובשוק הקונצרני, תל בונד שקלי הוסיף 0.05% בעוד תל בונד 60 הצמוד עלה 0.31%.

תשואת אג"ח ממשלת ישראל לעשר שנים (סינטתית) עלתה קלות במהלך השבוע ונסחרת סביב 4% וזאת למרות הורדת הריבית במהלך השבוע כשברקע התשואות הגבוהות הנדרשות על אג"ח ממשלתיות בחו"ל.

Q  שוק המט"ח:

השקל נחלש ב-0.6% מול הדולר והיורו (ראו הרחבה בפרק מטבעות וסחורות בהמשך). בתקופה הקרובה המטבע צפוי להישאר רגיש לשלושה משתנים מרכזיים: ההתפתחויות הביטחוניות, פערי הריבית מול ארה”ב ואירופה, ופרמיית הסיכון של ישראל.

 בגזרת המאקרו:

Q  הגירעון ב־12 החודשים האחרונים ירד ל־3.2% תוצר, לעומת 3.3% ביולי. הגירעון נותר נמוך הודות לגידול מהיר מהמתוכנן בהכנסות ממסים, בעוד שההוצאות עלו פחות מהמתוכנן בתקציב. הגירעון החודשי הסתכם ב־7.9 מיליארד שקל, לעומת 9.6 מיליארד באוגוסט אשתקד. משקל הכנסות הממשלה בתמ"ג הגיע לכ-27%, הגבוה מאז 2010 למעט תקופה קצרה לאחר הקורונה, אך ייתכן שכבר ניכרת האטה.

Q  סקר הערכת המגמות בעסקים הצביע על המשך התרחבות בפעילות המשק. רכיב המצב הנוכחי עלה לראשונה לרמתו ערב המלחמה האחרונה באיראן. עם זאת, הסקר אינו מצביע על התאוששות מהירה. החברות ממשיכות לדווח על ציפיות מתונות לעליות מחירים, במיוחד במסחר הקמעונאי, בהשוואה לחודש המקביל בשנים האחרונות.

Q  מדד ביטחון הצרכנים טיפס באוגוסט מ-64 נק' ל-75 נק'.

Q  מדד חודש אוגוסט יתפרסם ביום שלישי, 15 בספטמבר, בשעה 18:30. צפי חודשי- עליה של 0.8% לעומת 0.3% ביולי, וצפי שנתי 1.6%, האצה מ-1.5% בשנה האחרונה עד חודש יולי. באותו יום יפרסם בנק ישראל את סיכום הדיונים שהובילו להורדת הריבית האחרונה. סיכום הדיונים יהיה חשוב במיוחד כדי להבין עד כמה הוועדה הייתה מאוחדת בהחלטה להפחית ריבית ומה התנאים שחבריה מציבים להמשך ההקלה. החלטת הריבית הבאה נקבעה ל-21 באוקטובר. 

Q  יומן נתוני המקרו הבולטים שיפורסמו במהלך השבוע:

ביום שלישי | 15.9

נתוני אבטלה ומדד המחירים לצרכן.

ביום רביעי | 16.9

צמיחה ברבעון השני (אומדן שני). עפ"י תחזית הכלכלנים האומדן השני צפוי לעמוד על 15.2% לעומת 15.4% באומדן הראשוני. כמו כן, יפורסם נתון החשבון השוטף של הרבעון השני.

אירופה

Q  אירופה נכנסת לשבוע החדש לאחר שבוע של ירידות בשווקים, כאשר המשקיעים מתמודדים עם שינוי משמעותי בתמונת המאקרו: מחירי האנרגיה הגבוהים החזירו את האינפלציה למרכז סדר-היום והובילו את ה-ECB להעלות שוב את הריבית, בעוד הסיכון הגיאו-פוליטי והמתיחות בסחר העולמי מוסיפים לחץ על הכלכלה האירופית. השבוע יעמדו במוקד המשך ההתפתחויות במחירי הנפט, תמחור מסלול הריבית של ה-ECB, נתוני הפעילות והסנטימנט בגרמניה וכן החלטת הריבית בבריטניה. 

Q  המסחר באירופה הסתיים בשבוע האחרון בירידות. Euro Stoxx ירד ב-1.1%, ה-DAX איבד 1.8%, ה-CAC 40 ירד ב-1.2% וה-FTSE 100 נחלש ב-1.7%. מתחילת השנה Euro Stoxx עדיין עולה ב-9.2%, בעוד ה-DAX עולה ב-4.4%, ה-CAC 40 ב-0.4% וה-FTSE 100 ב-7.2%. גם מדד STOXX 600 האירופי רשם את הירידה השבועית החדה ביותר מאז תחילת יולי. החשש המרכזי היה שהעלייה החדה במחירי האנרגיה תאריך את תקופת האינפלציה הגבוהה ותאלץ את הבנקים המרכזיים לשמור על מדיניות מוניטרית הדוקה יותר. ביום שישי נרשם תיקון חיובי מסוים, אך הוא לא מחק את הירידות השבועיות.                

Q  ECB - שינוי משמעותי בתמונה המוניטרית:

האירוע המרכזי באירופה בשבוע האחרון היה החלטת ה-ECB להעלות את ריבית הפיקדונות ב-25 נ"ב ל-2.50%, העלאת הריבית השנייה השנה. ההחלטה משקפת שינוי חד יחסית מהסביבה שאפיינה את תחילת השנה: במקום דיון על הקלות עתידיות, הבנק מתמודד כעת מחדש עם סיכון אינפלציוני שמקורו בעיקר באנרגיה.

ה-ECB גם עדכן כלפי מעלה את תחזיותיו וצופה כעת אינפלציה ממוצעת של 3.0% ב-2026 ושל 2.5% ב-2027, בעוד תחזית הצמיחה ל-2026 הועלתה מעט ל-0.9%. המסר החשוב למשקיעים אינו רק העלאת הריבית עצמה, אלא החשש שהשפעת מחירי האנרגיה לא תישאר מוגבלת לסעיף האנרגיה אלא תחלחל לשכר, לשירותים ולציפיות האינפלציה. תגובת שוק האג”ח הייתה חדה. תשואות ממשלתיות באירופה עלו לרמות רב-שנתיות והמשקיעים הגדילו את ההימורים על העלאות נוספות. השוק כבר אינו מתמחר את 2.50% בהכרח כריבית השיא, ובחלק מההערכות הופיעה אפשרות להעלאה נוספת עוד השנה.

מבחינת שוק המניות: סביבה של תשואות גבוהות יותר נוטה להכביד על נדל”ן, תשתיות וחברות צמיחה עתירות מימון, בעוד בנקים עשויים ליהנות בטווח הקצר משולי ריבית גבוהים יותר. עם זאת, אם ההידוק המוניטרי יתחיל לפגוע בפעילות, גם היתרון לבנקים עלול להישחק.

Q  הגיאו-פוליטיקה - האנרגיה חזרה להיות הסיכון המרכזי לאירופה:

ההחרפה במזרח התיכון הפכה מגורם גיאו-פוליטי בעיקרו לבעיה מאקרו-כלכלית ישירה עבור אירופה. הבוקר Brent נסחר סביב 108 $ לחבית, לאחר פגיעה בצינור East-West הסעודי, המשך הפרעות לתנועה במצר הורמוז ועלייה בסיכון גם סביב נתיבי השיט בים האדום ובבאב אל-מנדב.

עבור אירופה מדובר בזעזוע בעייתי במיוחד: היבשת היא יבואנית נטו של אנרגיה ולכן נפט וגז יקרים יותר פועלים בו-זמנית כ-מס על הצרכן, פגיעה ברווחיות התעשייה ולחץ אינפלציוני. בנוסף, מחירי ההובלה והביטוח הימי עולים, דבר שעלול להתגלגל למחירי מוצרים מיובאים ולעלויות שרשרת האספקה.

זו למעשה הדילמה המרכזית של ה-ECB: העלאת ריבית אינה מגדילה את היצע הנפט, אך היא עשויה להידרש כדי למנוע מזעזוע האנרגיה להפוך לאינפלציה מתמשכת.

Q  מלחמת הסחר - לחץ נוסף על התעשייה האירופית:

לצד האנרגיה, הפרגמנטציה בסחר העולמי ממשיכה להיות סיכון מהותי לאירופה, ובמיוחד לגרמניה ולמדינות התלויות ביצוא תעשייתי. ארה”ב כבר העלתה השנה את המכסים על כלי רכב ומשאיות מהאיחוד האירופי ל-25%, מה שמכביד על יצרניות הרכב ועל שרשרת הספקים האירופית. במקביל, ההגבלות האמריקאיות על יבוא מסין דוחפות חלק מהעודפים הסיניים לכיוון אירופה ומגבירות את התחרות מול תעשיות מקומיות.

האיחוד האירופי בוחן כעת צעדי הגנה חריגים יותר, כולל מכסות ומכסים אפשריים על יבוא כימיקלים ופלסטיק, על רקע זינוק ביבוא זול, בעיקר מסין. צרפת, איטליה וגרמניה נמצאות בין המדינות הדוחפות להגנה חזקה יותר על התעשייה האירופית. המשמעות לשווקים כפולה: בטווח הקצר הגנות סחר עשויות לסייע ליצרנים מקומיים, אך בטווח הארוך הן עלולות להעלות עלויות תשומות, לפגוע בסחר העולמי ולהחריף לחצי מחירים.

Q  גרמניה

מדד DAX ירד השבוע ב-1.8%, ומתחילת השנה עלה ב-4.4%. גרמניה נשארת אחת הכלכלות האירופיות הרגישות ביותר לשילוב הנוכחי של אנרגיה יקרה ומלחמת סחר. החשיפה הגבוהה לתעשייה, רכב, כימיקלים ויצוא הופכת אותה לפגיעה הן מהתייקרות תשומות האנרגיה והן מהעלאת מכסים מצד ארה”ב ומהתחרות הסינית. סימן מעניין לשינוי במבנה הסחר התקבל בסוף השבוע: לפי מחקר של IW, ההשקעות של חברות גרמניות בסין עלו בכשליש במחצית הראשונה של 2026, בעוד ההשקעות בארה”ב ירדו באופן חד. הדבר מדגיש את הקושי של התעשייה הגרמנית לבצע “דה-ריסקינג” מסין במקביל להחרפת החיכוך המסחרי מול ארה”ב.

השבוע יהיה סקר ZEW אחד האינדיקטורים החשובים להערכת מצב הרוח בקרב המשקיעים לאחר שבאוגוסט חל שיפור בסנטימנט.

Q  צרפת

ה-CAC 40 ירד ב-1.2% בשבוע האחרון ומציג עלייה של 0.4% בלבד מתחילת השנה. מעבר להשפעת הריבית והאנרגיה, צרפת ממשיכה להתמודד עם מגבלה פיסקלית משמעותית. החשש שהממשלה תתקשה לעמוד ביעדי צמצום הגירעון ממשיך להשפיע על פרמיית הסיכון של האג”ח הצרפתיות ומצמצם את מרחב הפעולה הפיסקלי דווקא בתקופה שבה הכלכלה חשופה לזעזוע אנרגיה נוסף.

Q  בריטניה

מדד FTSE 100 ירד השבוע ב-1.7%, אך עדיין מציג עלייה של 7.2% מתחילת השנה. השבוע תעמוד במוקד החלטת הריבית של הבנק המרכזי של אנגליה. הקונצנזוס האחרון של האנליסטים מעריך כי הריבית תישאר ברמה של 3.75%, כאשר הבנק מעדיף בשלב זה לבחון האם זינוק מחירי האנרגיה יחלחל לאינפלציית הליבה ולשכר לפני שיבצע שינוי נוסף.

ה-BoE נמצא במצב מעט שונה מה-ECB: נגיד הבנק אנדרו ביילי הדגיש כי העלאת ריבית נוספת אינה בלתי נמנעת וכי חלק מהעלייה בתשואות משקפת פרמיית סיכון גיאו-פוליטית, ולא בהכרח שינוי יסודי באינפלציה המקומית.

מה במוקד בשבוע הקרוב

Q  יום שלישי: נתוני שוק העבודה והשכר בבריטניה.

Q  יום רביעי: מדד המחירים לצרכן ומדד המחירים ליצרן בבריטניה.

Q  יום חמישי: האינפלציה הסופית בגוש האירו והחלטת הריבית של הבנק המרכזי של אנגליה - הריבית צפויה להישאר ללא שינוי ברמה של 3.75%.

Q  לאורך השבוע: התבטאויות בכירי ה-ECB לאחר העלאת הריבית ל-2.50%, והמשך המעקב אחר מחירי האנרגיה והשלכותיהם על האינפלציה.

שווקים נוספים

השווקים באסיה נכנסים לשבוע חדש על רקע שילוב מורכב של מחירי נפט גבוהים, ציפיות להעלאות ריבית בארה”ב וביפן, והמשך מתיחות סביב שבבים ו-AI בין ארה”ב לסין. בנוסף, היום נרשמת חולשה חדה במניות AI ושבבים באזור לאחר קריאות מצד בכירים בתעשיית ה-AI להאט את קצב הפיתוח מטעמי בטיחות, מה שהכביד במיוחד על יפן, קוריאה וטייוואן.      

שוקי המניות: ביצועי המדדים באסיה היו מעורבים מאוד בשבוע האחרון:  Nikkei 225 ירד ב-1.6% בשבוע, אך עדיין מציג עלייה של 27.2% מתחילת השנה. KOSPI עלה ב-3.3% בשבוע והשלים עלייה של 64.0% מתחילת השנה. CSI 300 ירד ב-0.8% ומציג ירידה של 2.6% מתחילת השנה. Hang Seng ירד ב-3.3% ומציג ירידה של 3.2% מתחילת השנה. Nifty ירד ב-2.1% ומציג ירידה של 10.5% מתחילת השנה. ASX 200 ירד ב-2.9% ומציג עלייה מתונה של 0.3% בלבד מתחילת השנה. הפערים בין השווקים ממשיכים לשקף את השונות בין כלכלות האזור: קוריאה נהנית מחשיפה גבוהה לשבבים ול-AI, יפן נהנית מרפורמות תאגידיות אך ניצבת מול הידוק מוניטרי, בעוד סין והודו מתמודדות יותר עם חולשה בביקושים פנימיים ואינפלציה.

Q  סין –ממשיכה להציג תמונה דו-כיוונית: היצוא חזק מאוד, אך הביקוש המקומי ושוק הנדל”ן נשארים חלשים.

באוגוסט זינק היצוא הסיני ב-25% בשנה, בעוד היבוא עלה ב-28.2%. היצוא של מוצרי היי-טק, שבבים ורכיבים הקשורים ל-AI ממשיך להיות מנוע מרכזי לצמיחה. מנגד, המשק עדיין סובל מצריכה חלשה, השקעות חלשות בנדל”ן והתאוששות לא אחידה.

השבוע יתפרסמו נתוני הפעילות המרכזיים לאוגוסט: המכירות הקמעונאיות צפויות לעלות ב-0.8% בשנה, לעומת 0.6%. הייצור התעשייתי צפוי לעלות ב-4.8%, לעומת 4.5%. שיעור האבטלה צפוי להישאר ב-5.2%. ההשקעות בנכסים קבועים צפויות לרדת ב-7.2% מתחילת השנה, לעומת ירידה של 6.7%. ההשקעות בנדל”ן צפויות להישאר חלשות מאוד, לאחר ירידה של 19.2% בתקופה הקודמת. האינפלציה בסין עלתה באוגוסט, כאשר מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.8% ומדד המחירים ליצרן ב-3.8%, בעיקר בשל עלויות אנרגיה גבוהות יותר. עם זאת, אינפלציית הליבה נותרה מתונה והביקוש המקומי ממשיך להגביל את לחצי המחירים.

מלחמת הסחר

הפסקת האש המסחרית בין ארה”ב לסין עדיין מחזיקה, אך העימות הטכנולוגי דווקא מתרחב. ארה”ב האשימה בשבוע האחרון מספר חברות AI סיניות בהעתקה שיטתית של טכנולוגיה אמריקאית, בעוד סין דוחה את הטענות וטוענת שמדובר בניסיון לבלום את התחרות הסינית. במקביל, סין ממשיכה להשתמש בשליטתה בחומרי גלם קריטיים כמנוף אסטרטגי. מגבלות יצוא על מינרלים מדגישות עד כמה שרשראות האספקה הגלובליות עדיין חשופות לעימות בין סין, ארה”ב ויפן.

Q  דרום קוריאה – קוריאה הייתה החריגה החיובית בשבוע האחרון, כאשר KOSPI עלה ב-3.3% והשלים עלייה של 64% מתחילת השנה:

העליות נמשכות על רקע חשיפה גבוהה ל-AI, זיכרונות מתקדמים ו-HBM, אך התנודתיות בענף נותרה גבוהה מאוד. הבוקר נרשמו ירידות חדות במניות Samsung ו-SK Hynix בעקבות החששות מהאטה בקצב פיתוח ה-AI.

במקביל, קוריאה ממשיכה לנהל משא ומתן עם ארה”ב לגבי השקעות בתעשיית השבבים והשלכות אפשריות של מכסים אמריקאיים על שבבים מיובאים. סוגיית המכסים חשובה במיוחד עבור Samsung ו-SK Hynix, משום ששוק ארה”ב הוא מוקד מרכזי לביקוש לזיכרונות AI. נושא נוסף הוא תשתיות החשמל: Samsung ו-SK Hynix דחו הצעה של חברת החשמל הקוריאנית למקדמה של כ-18.7 מיליארד דולר לצורך מימון תשתיות חשמל למגה-קלאסטרים של שבבים. הדבר מדגיש את העלויות האדירות של הרחבת תשתיות AI וייצור מתקדם.

Q  הודו- מדד Nifty ירד ב-2.1% בשבוע והוא מציג ירידה של 10.5% מתחילת השנה.

המוקד בהודו הוא האינפלציה. מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט צפוי לעלות ב-4.86% לעומת 4.45% בחודש הקודם, רמת שיא של כ-20 חודשים. העלייה באינפלציה נובעת משילוב של: מזון יקר יותר עקב תנאי מונסון לא יציבים, עלייה במחירי הדלק, נפט עולמי סביב 100 דולר ולחצי מחירים בסחורות חקלאיות.

המשמעות היא שה-RBI עלול להיאלץ לשמור על מדיניות מוניטרית זהירה יותר, במיוחד אם האינפלציה תמשיך לעלות מעל יעד האמצע של 4%. לצד זאת, הודו ממשיכה להיות אחד השווקים הצומחים באסיה, אך שילוב של מכפילים גבוהים, נפט יקר ואינפלציה עולה מסביר חלק מהחולשה היחסית במדד השנה.

Q  יפן – מדד Nikkei ירד ב-1.6% בשבוע, אך עדיין מציג עלייה של 27.2% מתחילת השנה.

האירוע המרכזי השבוע יהיה החלטת הריבית של הבנק המרכזי של יפן ביום שישי. לפי סקר אנליסטים קיימת ציפייה לעלייה של 25 נ"ב, מ-1.00% ל-1.25%. השוק אף החל לתמחר מסלול הידוק מהיר יותר, עם אפשרות להגיע ל-1.75% במהלך 2027. ברקע להחלטה עומדים כמה גורמים: לחצי אינפלציה מתמשכים, חולשת הין, התערבות משותפת של ארה”ב ויפן בשוק המט”ח, מדיניות פיסקלית מרחיבה שמגדילה את החשש מעלייה בחוב הציבורי. עוד השבוע צפויים נתוני סחר, הזמנות למכונות ואינפלציה. האינפלציה הכללית צפויה לעמוד על 2.0% והאינפלציה ללא מזון טרי על 1.8%.

Q  בטייוואן צפויה השבוע החלטת ריבית, כאשר לפי התחזיות הריבית צפויה להישאר ללא שינוי ברמה של 2.00%.

מבחינת שוק המניות, הסיכון העיקרי נותר סביב סקטור השבבים. TSMC ירדה הבוקר על רקע החולשה הכללית במניות AI, אך הביקוש לטכנולוגיות ייצור מתקדמות ממשיך להיות גבוה. חברות כמו TSMC, Samsung ו-SK Hynix ממשיכות להשקיע בטכנולוגיות High-NA EUV כחלק מהמעבר לדורות הבאים של שבבים.

סחורות ומטבעות

המסחר בשווקי המט”ח והסחורות בשבוע האחרון הושפע בעיקר מההסלמה במזרח התיכון, מעלייה חדה במחירי האנרגיה והתגברות הציפיות להעלאת הריבית בארה”ב ויפן לאחר העלאת הריבית בגוש היורו. הנפט היה הנכס הבולט ביותר, בעוד הזהב דווקא נחלש על רקע עליית התשואות והתחזקות הציפיות להמשך הידוק מוניטרי.

Q  מדד הדולר (DXY) - ירד בשבוע שחלף ב-0.1% לרמה של 99.12 נק'. מתחילת השנה מדד הדולר התחזק מול המטבעות העיקריים ב-0.8%.

Q  בשוק המט"ח המקומי - השקל נחלש בשבוע האחרון מול הדולר והיורו ב0.6% והבוקר בפתיחת השבוע הנוכחי, מגמת ההיחלשות נמשכת ביתר שאת ברקע הזינוק במחירי האנרגיה וההסלמה הגיאופוליטית בדגש על זירת איראן.

שערו היציג נקבע ביום שישי ברמה של 3.023 ₪ לדולר, ו- 3.514 ₪ ליורו. מגמת ההיחלשות של השקל נתמכת גם ברקע הפחתת הריבית המפתיעה של בנק ישראל, בזמן שבאירופה הריבית עלתה בשבוע שעבר, וגם בארה"ב וביפן נערכים להעלאות ריבית עוד השבוע.

Q  זינוק חד במחירי הנפט - הברנט עלה השבוע ב-8.7% ו-WTI ב-9.4% והשלים עלייה של 74.2% מתחילת השנה, למחיר של  104.61$ ו-102.3$ לחבית בהתאמה, כשברקע השבתת צינור East-West הסעודי לאחר תקיפות, המשך הסיכון לשיט במצר הורמוז אליו הצטרף האיום שהתגבר,על נתיבי השיט דרך באב אל-מנדב אשר הובילו לעלייה בעלויות ביטוח והובלת מכליות. Reuters העריכה כי השבתת הצינור הסעודי עלולה לסכן אספקה בהיקף של עד כ-4% מההיצע העולמי, אם תימשך לאורך זמן. ריאד השתמשה בצינור כדי לעקוף את סגירתו של מצר הורמוז, נתיב הייצוא העיקרי שלה שנסגר בידי האיראנים.

Q  מחיר הזהב נסוג השבוע בשיעור של 1.8% ל-4,349.1$ לאונקיה וזאת על אף ההסלמה הגיאופוליטית במזה"ת והיחלשות הדולר, בזמן שתשואות האג"ח טיפסו לרמתן הגבוהה מזה שנים, והציפיות להעלאת ריבית התגברו לרמה כמעט וודאית, בהחלטה הקרובה ביום רביעי. הירידה בזהב ממחישה שהפעם אפקט הריבית גבר על אפקט “נכס המקלט”. העלייה במחירי הנפט החזירה חששות אינפלציוניים והעלתה את ההסתברות להעלאות ריבית נוספות מצד הפד וה-BOJ. ריבית גבוהה יותר מגדילה את עלות ההחזקה האלטרנטיבית של זהב, שאינו נושא תשואה. לכן, בטווח הקצר, הזהב נמצא בין שני כוחות מנוגדים: גיאו-פוליטיקה תומכת במחיר, אולם תשואות וריבית גבוהות יותר, מכבידות עליו.

השבוע, המט”ח והסחורות יהיו תלויים במיוחד ב-4 גורמים:

·         החלטת הפד - העלאת ריבית או מסר ניצי נוסף צפויים לתמוך בדולר ולהכביד על הזהב.

·         החלטת BOJ - העלאת ריבית עשויה לתמוך בין ולהשפיע על דולר-ין ועל הדולר העולמי.

·         המשך האירועים במזרח התיכון - כל פגיעה נוספת בתשתיות נפט או בנתיבי שיט עשויה להחזיר את Brent ו-WTI לעליות חדות.

·         משך הזמן שבו הנפט נשאר מעל 100 דולר - נתון חשוב מבחינת השלכות אינפלציוניות.

• סקירת השקעות שבועית 11.5.25