מרכז ההשקעות

נקודות עיקריות

• שבוע תנודתי בארה"ב שהסתיים בירידות שערים ומעבר מסקטור הטכנולוגיה לסקטורים בעלי אופי דפנסיבי וכאלה שהינם רגישים יותר לריבית. בישראל הבורסה המקומית סיכמה עוד שבוע חיובי.
  ביום שני לא יתקיים מסחר בארה"ב לרגל יום הנשיאים.
  •    מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) נותר לל"ש בשבוע שחלף (2.9%+ מתחילת השנה). בארה"ב - מדד S&P500 ירד 1.4% (0.1%- מתחילת השנה) ונאסד"ק צנח 2.1% (3.0%- מתחילת השנה). באירופה - מדד יורוסטוקס 50 איבד 0.2% (3.3%+ מתחילת השנה). בבורסה בת"א נמשכו העליות - מדד ת"א 125 זינק 2.9% (13.1%+ מתחילת השנה), ת"א בנקים קפץ 4.7% ות"א נדל"ן עלה 3.4%.
  •    ארה"ב: מהפכת ה-AI מתרחבת לסקטורים נוספים – התגברות החששות כי מהפכת הבינה המלאכותית (AI) עלולה לנגוס בעסקי הליבה של ענפים שלמים, הובילה את השוק לירידות ומחקה את התשואות שנצברו במדדים המובילים מתחילת השנה. 
  •    ארה"ב מאקרו: דו"ח תעסוקה חזק מהצפוי והפתעה לטובה באינפלציה – הנתונים תמכו בציפיות להורדות ריבית נוספות (צפי ל-2.5 הורדות עד סופשנה) והתשואות ירדו (ה-10Y ירדה ל-4.05%).
  •    ישראל: האינפלציה צפויה לרדת מתחת ל-2% - ברקע, התיסוף בשקל, שצפוי לגרוע כ-0.5% בינואר.
  •    מה צפוי השבוע? 
  בארה"ב – ביום שני לא יתקיים מסחר לרגל יום הנשיא, ביום שישי פרסומי מאקרו כולל תמ"ג ואינפלציית PCE. פרסומי דוחות: ביום שלישי פאלו אלטו, ביום רביעי סולאראדג' ואי-ביי, ביום חמישי וול מארט. 
  בישראל - היום יפורסמו נתוני האינפלציה (צפי: 1.9% שנתי) ומחר תמ"ג.
  ארה"ב
  מה ראינו בשבוע המסחר החולף?
  בורסות וול סטריט סגרו את השבוע הגרוע ביותר מאז נובמבר ומחקו את כל העליות מתחילת השנה (למעט מדד דאו ג'ונס), בצל התגברות החששות כי מהפכת הבינה המלאכותית (AI) עלולה לנגוס בעסקי הליבה של ענפים שלמים. התשואה על האג"ח הממשלתיות האמריקאיות לשנתיים נפלה לרמתה הנמוכה מאז 2022 (3.40%) והדולר נחלש מול מטבעות מרכזיים בעולם, אחרי שנתוני אינפלציה נמוכים מהצפוי פורסמו ביום ו' בארה"ב, וחיזקו את ציפיות המשקיעים לכך שהבנק הפדרלי יוריד את הריבית בחודשים הקרובים . 
  מדד S&P500  סיים ביום שישי בעלייה קלה של כ-0.05% ונאסדק 100 ירד בכ-0.2%. מי שבלט בביצועי יתר היה מדד ראסל 2000 שעלה בכ-1.2%. תמונה מעניינת הגיעה מהחלוקה הסקטוריאלית שמושפעת מירידת התשואות החדה (תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ירדה ל- 4.048%), הסקטורים הדפנסיביים והרגישים לריבית, כגון תשתיות ונדל"ן, הובילו בעליות. מנגד, נרשמה חולשה בסקטורי הצמיחה, כגון שרותי התקשורת והטכנולוגיה, שמשכו את השוק למטה. 
  ביום שני השבוע לא יתקיים מסחר בארה"ב לרגל חופשת יום הנשיאים (Presidents' Day) . 
  בסיכום שבוע המסחר: מדד S&P500 ירד בכ-1.4%, מדד נאסדק ירד בכ-2.1%, שבוע שלילי חמישי ברציפות ורצף הירידות השבועי הארוך ביותר מאז מאי 2022. גם בסיכום השבועי בלטה רוטציה ברורה של כספים אל עבר הסקטורים הדפנסיביים – סקטור התשתיות בלט עם עלייה של כ- 7.2% וסקטור הנדלן עלה בכ-3.5%. 
  בגזרת המאקרו, מדד המחירים לצרכן (CPI) של ינואר שפורסם ביום שישי,  והיה נמוך מתחזיות הכלכלנים, הגביר את ציפיות המשקיעים לכך שהבנק הפדרלי יוריד את הריבית בחודשים הקרובים. זאת, לאחר שדו"ח התעסוקה שפורסם קודם לכן, ושהיה חזק מהתחזיות, גרם להצטננות ציפיות המשקיעים להורדת הריבית.
  שוק האג"ח, נתוני האינפלציה הנמוכים מהצפוי שפורסמו ביום שישי הובילו לירידת תשואות חדה. התשואה על אג"ח ל-10 שנים ירדה ביום שישי ב-5 נ.ב., לרמה של 4.048%, רמתה הנמוכה ביותר מאז ראשית דצמבר. התשואה על האג"ח לשנתיים, שנחשבות לרגישות יותר לשינויים בריבית בטווח הקצר, נסוגה ב-5 נ.ב, לרמה של 3.4%, רמתה הנמוכה ביותר מאז קיץ 2022. בסיכום שבועי, התשואה ל-10 שנים ירדה בכ-16 נ.ב. מרמה של 4.48% לרמה של 4.20%. התשואה לשנתיים ירדה בכ-9 נ.ב. מרמה של 3.49% לרמה של 3.40%. 
  הדולר ירד השבוע ב-0.7% מול סל המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ארה"ב, ומתחילת השנה ירד ב-1.4% מול הסל האמור.

 מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:

בגזרת המקרו – 
ביום שני – 16.02.2026 – לא יתקיים מסחר לרגל יום הנשיא . 
ביום שלישי – 17.02.2026 – מדד התעסוקה של ADP שבועי, מדד הייצור של האמפייר סטייט 
ביום רביעי – 18.02.2026 – הזמנות מוצרים בני קיימא, התחלות בנייה ואישורי בנייה, ייצור תעשייתי ותפוקה תעשייתית, מלאי נפט שבועי API. 
ביום חמישי – 19.02.2026 – מדד הייצור של פילדלפיה, תביעות ראשוניות וחוזרות לדמי אבטלה, המאזן המסחרי ונתוני ייבוא-ייצוא, מכירות בתים בהמתנה
ביום שישי – 20.02.2026 – תמ"ג, מדד ההוצאה לצריכה פרטית PCE, PCE CORE, מדדי מנהלי הרכש, מכירות בתים חדשים, סנטימנט הצרכנים וציפיות האינפלציה של אוניברסיטת מישיגן. 

עונת הדו"חות כבר מעבר לשיא, אך גם השבוע צפויים פרסומים מעניינים: 
 ביום שני – BHP. ביום שלישי – Palo Alto Networks, Medtronic  ביום רביעי –,Booking Occidental Petroleum Corporation . ביום חמישי – Walmart, Rio Tinto, Deere. 

עד כה פרסמו 391 מהחברות הנסחרות במדד S&P500 (כ-78%), 37% הכו את צפי ההכנסות של האנליסטים, ב-0.5% בממוצע ו-74% הכו את תחזית הרווח למניה של האנליסטים בכ-1.7% בממוצע.
79% מהן צמחו בהכנסות, בשיעור ממוצע של 6.5% ו-78% צמחו ברווח למניה, בשיעור ממוצע של 11.6%. שיעור הצמיחה ברווחים עומד על 11% לעומת תחזית של כ-8% בתחילת העונה. 
 
השפעת ה-AI   מתרחבת לסקטורים נוספים 
הירידות השבוע בוול סטריט נרשמו על רקע התגברות חששות המשקיעים כי מודלים חדשים של AI עלולים לנגוס בחלק ניכר מעסקי הליבה של ענפים שלמים — בהם תוכנה, לוגיסטיקה, פיננסים, נדל"ן ושירותים משפטיים. בנוסף, התגברו חששות המשקיעים מפני ההשלכות של השקעות העתק של ענקיות הטכנולוגיה במרכזי נתונים חדשים ובציוד הנדרש להפעיל אותם, כולל שבבי AI. החשש ממהפכת ה-AI הגיע השבוע למגזר הלוגיסטיקה – מניות חברות שירותי התחבורה והלוגיסטיקה הגיבו בירידות חדות בעקבות עדכון שהוציאה חברת לוגיסטיקה מבוססת בינה מלאכותית זעירה (בעלת שווי שוק של 6 M$) בשם אלגוריתם הולדינגס, שעורר חששות כי ינגוס בעסקי חברות לוגיסטיקה. 

ציפיות הריבית - הציפיות בשווקים הן שהבנק הפדרלי יוריד השנה את ריבית הבסיס בארה"ב פעמיים ב-0.25%, מטווח הריבית הנוכחי של 3.5%-3.75%, וסיכוי של מעל 50% להורדת ריבית שלישית. החוזים על הריבית הפדרלית, שמשקפים את ציפיות השוק מהריבית בארה"ב, מעניקים הסתברות של 10% לכך שהפד יוריד את הריבית בישיבתו הבאה במרץ. זאת לעומת סיכוי של 8% שעניקו לכך לפני נתוני האינפלציה, והסתברות של 18% שהעניקו לכך לפני שבוע. 

"טאקו טראמפ" – מתכוון לצמצם / לבטל חלק מהכמכסים שהטיל על מוצרי פלדה ואלומיניום – 
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מתכוון לצמצם חלק מהמכסים שהטיל על יבוא מוצרי פלדה,  בניסיון להקל על יוקר המחיה שעלול לפגוע בסיכויי המפלגה הרפובליקנית בבחירות אמצע הקדנציה בנובמבר. טראמפ הטיל בשנה שעברה מכס של 50% על יבוא פלדה ואלומיניום, כולל על מוצרים המיוצרים מהחומרים הללו כמו מכונות כביסה ותנורים. ואולם לפי הדיווח, הממשל בוחן מחדש את רשימת המוצרים המושפעים מהמכסים ומתכנן להעניק פטור לחלק מהם. במקום זאת, ייפתחו חקירות לגבי פגיעה אפשרית בביטחון הלאומי לגבי מוצרים ספציפיים. בכירים במשרד המסחר סבורים כי המכסים פוגעים בצרכנים מכיוון שהובילו לעליית מחירים על מוצרים כמו פחיות שימורים ושתייה וכן תבניות אלומיניום. מדיניות המכסים של טראמפ העלתה את המכסים האמריקאיים לרמתם הגבוהה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, אולם הכעס הציבורי בשל יוקר המחיה גרם לטראמפ להפחית חלק מהמכסים.
המהלך לריכוך המכסים על הפלדה והאלומיניום, שהיו בין הראשונים שעליהם הכריז טראמפ בקדנציה השנייה שלו בבית הלבן, מגיע ברקע טענות של כלכלנים כי העלות הגבוהה יותר של מכסים מחלחלת לצרכנים האמריקאים, בניגוד לטענותיו החוזרות ונשנות של הנשיא כי החברות הזרות הן שמשלמות על המכסים. ההקלה האפשרית במכסים על פלדה ואלומיניום תיטיב בעיקר עם מדינות כמו בריטניה, מקסיקו וקנדה וכן חברות האיחוד האירופי. במשרד המסחר ובבית הלבן סירבו להגיב על הדיווח.

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף 
ביום שלישי התאכזבו המשקיעים מנתון מכירות קמעונאיות  חלש, שהראה שהמכירות (וגם המכירות ללא כלי רכב ובנזין) נותרו בדצמבר ללא שינוי, בניגוד לצפי שיגדלו ב-0.4%. גם נתון קבוצת הבקרה – סעיפים שהולכים לדו"ח הוצאות הצרכנים, אכזבו, עם ירידה של 0.1%, בניגוד לצפי שיעלו ב-0.4%. הנתון הראה חולשה בפעילות הצרכנים בשלהי 2025 ועורר חששות שהדבר יפגע בצמיחה. הנתון העלה את ההסתברות להורדות ריבית בהמשך השנה והביא לירידת תשואות האג"ח. במקביל, הוא עורר חשש שדו"ח התעסוקה של חודש ינואר, שהתפרסם למחרת, יום רביעי, יהיה חלש במיוחד. בפועל, קיבלנו דו"ח תעסוקה חזק מהצפוי -  תוספת המשרות בינואר זינקה ל-130,000, כפול מצפי ל-65,000 משרות חדשות בלבד, בהובלת סקטור הבריאות, שנוספו לו 82 אלף משרות חדשות, כשמנגד, ממצבת עובדי הממשל הפדרלי נגרעו 34,000 משרות. נתוני החודשיים הקודמים תוקנו באופן מינורי בלבד כלפי מטה (נתון דצמבר מ-50 אלף ל-48 אלף ונתון נובמבר מ-56 אלף ל-41 אלף). הממוצע החודשי בשלושת החודשים האחרונים זינק מ-17- אלף ל-73+ אלף (בשל הנתון החזק בינואר וגריעת חודש אוקטובר שהראה נתון שלילי גבוה בשל השבתת הממשל). שיעור האבטלה ירד במפתיע מ-4.4% ל-4.3% (צפי 4.4%), רמה שבה שהה לפני 5 חודשים ואיתות על חוסנו של שוק העבודה והשכר הממוצע טיפס בינואר ב-0.4%, מעל צפי ל-0.3% כשהקצב השנתי של עליית השכר נותר 3.7%. במקביל, פורסם עדכון סופי של נתוני המשרות בשנה 2025 וכצפוי, הוא הצביע על כך שתוספת המשרות בפועל (אחרי השלמת הסקרים וקבלת הדיווחים מהביטוח הלאומי) הייתה נמוכה מכפי שדווח במקור. העדכון מראה שבשנת 2025 כולה, נוספו 181,000 אלף משרות בלבד, לעומת 584,000 משרות חדשות שדווחו במקור. הממוצע החודשי המעודכן של תוספת המשרות בשנה החולפת הינו 15.1 אלף בלבד ולא 48.7 אלף כפי שדווח במקור. 
השוק הגיב בתחילה בחיוב לדו"ח החזק, שהפיג את החשש מחולשת שוק העבודה. הצפי להורדות ריבית בהמשך השנה צנח ( מ-110% ל-70% ביוני ומ-2.4 הפחתות ריבית עד סוף השנה לשתי הפחתות בלבד), כשבמקביל, התשואה לשנתיים זינקה תוך דקות מ-3.45% ל-3.54% ואילו התשואה ל-10 שנים זינקה מ-4.12% ל-4.20%. בהמשך, הקטנת הצפי להורדת ריבית ועליית התשואות הכבידו על שוק המניות.

האינפלציה בארה"ב האטה ל-2.4% והיא נמוכה מהתחזיות - הקצב השנתי של עליית מדד המחירים לצרכן בארה"ב ירד בינואר לשפל של שבעה חודשים והיה נמוך מהתחזיות, ובניכוי מחירי המזון והאנרגיה האט לרמתו הנמוכה ביותר זה כמעט חמש שנים, אך ממשיך להיות גבוה מיעד האינפלציה של הבנק הפדרלי. המדד רשם עלייה חודשית מתונה מהציפיות הודות לירידה במחירי האנרגיה ורכבי יד שנייה.
מדד המחירים לצרכן (CPI) עלה במהלך ינואר ב-0.2% לעומת החודש הקודם,  תחזית הכלכלנים הייתה לעלייה מעט חדה יותר של 0.3%.לעומת ינואר 2025, טיפס המדד ב-2.4% - קצב העלייה השנתי הנמוך מאז מאי, והאטה לעומת עלייה של 2.7% ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר. תחזית הכלכלנים הייתה לעלייה של 2.5%. 
קצב העלייה השנתי של המדד נמצא במגמת האטה מאז שטיפס לרמה של כ-3% בספטמבר. יעד האינפלציה של הבנק הפדרלי הוא 2%. 
ממדד הליבה — שאינו כולל את מחירי המזון והאנרגיה, הנחשבים תנודתיים — טיפס כצפוי במהלך ינואר ב-0.3%, לאחר עלייה של 0.2% בדצמבר. לעומת ינואר 2025, המדד עלה כצפוי ב-2.5%, קצב העלייה השנתי הנמוך ביותר מאז מרץ 2021, לאחר עלייה של 2.6% ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר.

תחזית האינפלציה לשנה של הפד של ניו יורק ירדה בינואר מ-3.42% ל-3.09% (צפי 3.38%). מדד אופטימיות העסקים הקטנים ירד מעט בינואר מ-99.5 ל-99.3 נק' (בניגוד לצפי שיעלה ל-99.8 נק'). מחירי היבוא עלו בדצמבר ב-0.1%, כצפוי ומחירי היצוא התייקרו ב-0.3%, יותר מצפי ל-0.1%. מדד עלות העבודה עלה ברבעון 4 ב-0.7% (צפי 0.8%). 
מספר המובטלים החדשים בארה"ב נסוג בשבוע שעבר משיא של חודשיים, אם כי בשיעור מתון מהצפוי, ומספר תביעות האבטלה המתמשכות טיפס. מספר תביעות האבטלה הראשונות ירד בשבוע שעבר לרמה של 227 אלף, לעומת רמה של 232 אלף בשבוע הקודם, שהיתה רמתו הגבוהה ביותר מאז השבוע הראשון של דצמבר. תחזית הכלכלנים הייתה לירידה חדה יותר במספר התביעות, לרמה של 223 אלף, לעומת רמה של 231 אלף שעליה דווח במקור בשבוע הקודם. עוד עולה מהנתונים שפורסמו כי מספר תביעות האבטלה המתמשכות — שמפורסם בפיגור של שבוע — גדל בשבוע שהסתיים ב-31 בינואר לרמה של 1.86 מיליון, לעומת רמה של 1.84 מיליון בשבוע הקודם.

זינוק של מעל 300% בהכנסות האוצר בארה"ב ממכסים - הגירעון בתקציב האוצר בארה"ב הסתכם בינואר ב-95 מיליארד $, ירידה של 26% לעומת החודש המקביל בשנה הקודמת, לאחר שקצב הגידול בהכנסות, כולל מכסים, היה גבוה מצמיחת ההוצאות. הכנסות האוצר בינואר הסתכמו ב-560 מיליארד $, גידול של 9% לעומת החודש המקביל בשנה הקודמת, ואילו הוצאות האוצר צמחו רק ב-2% ל-655 מיליארד $. 
הכנסות האוצר ממכסים הגיעו ל-30 מיליארד $ בינואר, והסתכמו ב-124 מיליארד $ בארבעה החודשים הראשונים של שנת התקציב 2026 שהחלה בתחילת אוקטובר, זינוק של 304% לעומת התקופה המקבילה ב-2025.
הגירעון בתקציב האוצר בארבעה החודשים הראשונים של שנת התקציב הסתכם ב-697 מיליארד דולר, ירידה של 17% לעומת התקופה המקבילה בשנת התקציב 2025. הכנסות האוצר מתחילת שנת התקציב הסתכמו ב-1.785 טריליון דולר, גידול של 12% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת, והוצאות האוצר הגיעו ל-2.482 טריליון דולר, גידול של 2%.

ישראל
בעוד השווקים בארה"ב נותרים דרוכים סביב השפעות ה-AI, הבורסה בת"א המשיכה לזנק, וזאת למרות שנעלה את יום המסחר ביום שישי במגמה מעורבת עם נטיה לירידות. מחזור המסחר הכולל הסתכם בכ-3 מיליארד ₪ ומדדי הדגל ירדו ב-0.5%. בקרב המדדים הענפיים, בלט בחולשה סקטור הבנקים לאחר שירד ב-1.4%, ומיד אחריו מדד הביטוח שאיבד 1.3%. מנגד, מדד המניות הביטחוניות התחזק ב-0.6%. 
כאמור, בתום שבוע מסחר תנודתי שהושפע בעיקר מהציפיות לנתוני המאקרו החשובים בוול סטריט, מדדי הדגל סיימו בעליות נאות, שקיבלו חיזוק חיובי מהודעת חברת פאלו אלטו שנסחרת בארה"ב, על רישום מסחר כפול בת"א, ובכך היא צפויה להיכנס למדדים במשקל מקסימלי ולתרום משמעותית למחזורי הבורסה (הרחבה בהמשך). בעקבות ההודעה, מניית הבורסה לני"ע עלתה בחדות.  
בסיכום שבועי – מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125 קפצו ב-2.9%, ומדד ת"א 90 הוסיף 2.2%. בקרב המדדים הענפיים בלט לטובה מדד מניות הביטוח והפיננסים שזינק 6.6% כשמניית הבורסה כאמור הובילה את העליות (17%+). כמו כן, המדדים ת"א ביטו ות"א פיננסים בפני עצם טיפסו כ"א 5.7%. מיד אחריהם, מדד ת"א פמילי ומדד רשתות השיווק שקפצו 5.4% ו-5.3% בהתאמה. מנגד, מדד מניות התקשורת וטכנולוגיה ומדד הביטחוניות סיימו בטריטוריה השלילית לאחר שנפלו 7.5% ו-3.1% בהתאמה, כשבראשון נמשך המומנטום השלילי בסקטור מניות התוכנה. 
בשוק החוב – נרשמה תנודתיות גבוהה ברקע התנודתיות בשוק החוב האמריקאי, אולם בסיכום שבועי מחירי האג"ח עלו והתשואות ירדו. תשואת האג"ח ל-10 שנים הגנרית ירדה מ-3.92% בשבוע הקודם ל-3.78%. 
בשוק המט"ח המקומי -  השקל התחזק השבוע מול הדולר ומול היורו. הדולר ירד השבוע אף מתחת לרף 3.06 ש"ח ל$, שערו הנמוך ביותר מזה כ-30 שנה. מתחילת השנה התחזק השקל מול הדולר בכ-3.4% ובשנה האחרונה בכ-13.8%, ומול היורו התחזק ב-2.4% וב-1.7% בהתאמה. 
השבוע יעמדו במרכז האינפלציה והצמיחה, שני נתונים בעלי השפעה על החלטת הריבית הקרובה במקביל להתחזקות השקל. 
לגבי האינפלציה- מדד המחירים לצרכן עבור חודש ינואר צפוי להתפרסם היום בשעה 18:30, ולפי הערכות הכלכלנים הוא צפוי לרדת ב-0.2%, וקצב האינפלציה השנתי צפוי לרדת בחדות מ-2.6% ל-1.9%, כאשר המדד החדש צפוי להחליף את מדד חודש ינואר 2025 שעלה 0.6%. ההתמתנות החדה כוללת בתוכה בין היתר את הוזלת מחירי הדלק ואת השפעת התמסורת של התחזקות השקל מול הסל בדגש על הדולר והיורו. על אף שהשפעת התחזקות השקל היתה אמורה להתגלגל לצרכנים ולבוא לידי ביטוי בהוזלה משמעותית של המוצרים והשירותים, מאחר והיבואנים שומרים אצלם את מרבית ההוזלות, חלק מההשפעה צפוי לרסן את מדד המחירים לצרכן, וזאת במקביל לריבית הגבוהה שגם היא מהווה גורם ממתן לקצב האינפלציה. 
לגבי הצמיחה- מחר צפוי להתפרסם האומדן השני של צמיחת המשק הישראלי ברבעון הרביעי של 2025. לפי האמדן הראשון המשק צמח בחדות ב-11.1% כשברקע הגידול בפעילות המשקית והעליה בצריכה הפרטית. 
החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל צפויה ב-23.2.2026- לאחר שהפחית במפתיע את הריבית בתחילת ינואר מ4.5% ל-4.25%, כשברקע האינפלציה התמתנה, השקל התחזק ומנגד, שוק העבודה נותר הדוק אך בנתוני הקצה ישנה אינדיקציה להקלה במגבלות ההיצע. חודש וחצי מאז, הדולר המשיך ליפול, מרווח הסיכון המשיך לרדת ובשוק העבודה יש סימנים לירידה בביקוש מה שמעיד על ירידה בלחצי האינפלציה מכיוון זה. נתוני האינפלציה שיפורסמו היום ישפיעו במידה רבה על החלטת הריבית הקרובה, כשברקע עדיין קיים סיכון להתחממות החזית מול איראן אשר מטילה בספק את הורדת הריבית בעת התחממות ביטחונית. 
פאלו אלטו נטוורקס מגיעה לת"א- ענקית הסייבר הודיעה השבוע על השלמת רכישת חברת סייברארק ועל כוונתה להירשם למסחר בת"א במסגרת הרישום הכפול. טרם השלמת המיזוג בין השתיים, שווי השוק של פאלו אלטו בנאסד"ק היה 115 מיליארד $, וזה של סייברארק - 20.6 מיליארד $. פאלו אלטו צפויה להפוך לחברה הגדולה ביותר במונחי שווי שוק בבורסה המקומית - הרבה מעל השווי הנוכחי של טבע הדואלית (כ-40 מיליארד $) והבנקים לאומי והפועלים (כ-38 מיליארד $ ו-35 מיליארד $ בהתאמה).
צים תירכש ע"י קרן ההשקעות פימי וענקית הספנות הגרמנית האפאג-לויד- בתום מכרז של חצי שנה, השתיים רוכשות את צים ביותר מ-3.5 מיליארד $ . במסגרת העסקה השתיים רוכשות 100% ממניות צים שתימחק מבורסת ניו יורק (NYSE), שם היא נסחרת מאז תחילת 2021, כשהונפקה לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר.
בעסקה שצפויה להיחתם בקרוב, הרכישה של החברה תהיה בקונסטלציה של חלוקת הפעילות- החברה הגרמנית קונה את הפעילות הבינלאומית של צים ואילו פימי רוכשת את הפעילות הישראלית, שבה המדינה תחזיק מניית זהב. ביצוע הרכישה באופן הזה נועד לסוגיית מניית הזהב של המדינה לפיה ישארו בידיים ישראליות הנכסים של צים שמוגדרים אסטרטגיים. ככל הידוע, המדינה טרם הביעה עמדה רשמית בנוגע לעסקהרקע קצר- צים היתה במקור חברה ממשלתית. ב-2004 המדינה הפריטה את החברה ומכרה את השליטה לחברה לישראל, ושמרה לעצמה מניית זהב, שמעניקה לה זכויות מיוחדות בנושאים אסטרטגיים (בעיקר כאלה הקשורים לביטחון לאומי, שימוש באוניות בשעת חירום, שינוי שליטה וכד'). מניית הזהב נותרה בידי המדינה גם שצים הונפקה בבורסה בניו יורק ב-2021. חשוב להבין שהמניה לא מקנה למדינה זכות לדיבידנד עודף, השפעה שוטפת על הניהול או מינוי דירקטורים כרצונה. היא כלי נקודתי להגנה אסטרטגית בלבד. בנוסף, מניית הזהב מחייבת את השארת המטה הניהולי בישראל. 
חברות ציבוריות, אולם פחות ממחציתן עבדו למען הציבור- רק 216 מתוך 540 החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב תרמו לקהילה ב-2024 – כ-40% בלבד. עם זאת, ‏היקף התרומות הכולל של החברות הציבוריות עלה והסתכם ב-780 מיליון שקל, לעומת 650 מיליון שקל ב-‏‏2023, אז תרמו 211 חברות. 
הנתונים עולים מבדיקת שוק שערכה חברת ‏ZOOO‏, המנהלת מאגר מידע ‏פילנתרופי של המגזר העסקי בישראל.‏ מהבדיקה עולה כי מנהלים בחברות הנסחרות בבורסה בתל אביב עדיין מאמינים בגישה הכלכלית השמרנית ‏שלפיה "התפקיד היחיד של העסק הוא להשיא רווחים לבעלי המניות". לפי תפיסה זו, החברה אינה אמורה ‏לבצע פעילות פילנתרופית על חשבון בעל המניה, והתרומה לקהילה מתבטאת בתשלום מיסים, העסקת ‏עובדים ופיתוח מוצרים.

נתוני מאקרו חשובים שפורסמו השבוע:
המכירות ברשתות שיווק גדלו בדצמבר ב-0.5%, אולם ברבעון הרביעי המכירות ירדו ב-1.5% בקצב שנתי (לאחר האצה במכירות בעקבות המלחמה באיראן), לאחר גידול של 25% ברבעון השלישי. 
הרכישות בכרטיסי אשראי צמחו ב-4.4% ברבעון הרביעי לאחר גידול של 44% ברבעון השלישי. הפער נובע מצריכת שירותים בקצב מוגבר במחצית השניה של 2025. 
מדד אמון הצרכנים היחסי עלה בינואר מ-82 ל-90 נק'. מדד זה משקף את התגברות האופטימיות של משקי הבית וציפיותיהם לגבי מצבם הכלכלי בשנה הקרובה. מדד האמון הצרכני עלה ל-16- נק' בינואר מ-18- בדצמבר וכמעט חזר לרמתו באוקטובר-נובמבר (15-). נתון זה משקף אופטימיות צרכנית ותומך בהתרחבות הצריכה הפרטית. עבור בנק ישראל, מגמה זו פחות תומכת בהמשך הורדת ריבית. 
נתוני סחר חוץ מצביעים על המשך התרחבות בפעילות בסוף 2025 ובתחילת 2026. בחודשים נובמבר עד ינואר הייצוא התעשייתי עלה ב-6% לעומת הרבעון הקודם, לאחר גידול של 6% בשלושה חודשים שקדמו. בחודשים נובמבר עד ינואר חל גידול גם ביבוא כולל מוצרי צריכה, חו"ג ומוצרי השקעה.
מחירי דירות חדשות עלו בדצמבר ב-4%. 

נתוני מאקרו הצפויים השבוע: 
ביום ראשון  15.2.2026: אינפלציה חודש ינואר (ראו הרחבה לעיל)
ביום שני 16.2.2026:  צמיחה רבעון 4 (אומדן שני) 
ביום רביעי 18.2.2026: תחזית האינפלציה של המקורות השונים.  

• אירופה
• בורסות אירופה נסגרו ביום שישי במגמה מעורבת על רקע דו"חות כספיים שפירסמו חברות בולטות ביבשת, ובצל המשך החששות כי כלי בינה מלאכותית חדשים עלולים לפגוע בעסקי הליבה של מגזרים רבים. תשואת האג"ח הממשלתיות של גרמניה השלימה את הנפילה השבועית החדה ביותר מאז אפריל.
  בסיכום שבועי, מדד DAX הגרמני עלה ב-0.8%, מדד פוטסי  100 בלונדון עלה ב-0.7%, קאק הפריזאי עלה  ב-0.5% ומנגד, מדד המניות הכללי יורוסטוקס 50 ירד ב-0.2%. 
  בשבוע הקרוב בגזרת המאקרו, יפורסמו נתוני האינפלציה CPI בגרמניה ובריטניה ומדדי מנהלי הרכש ברחבי היבשת.
•  תשואת האגח של ממשלת גרמניה - (בונד) לעשר שנים ירדה בשתי נ.ב, לרמה של 2.76%, שפל של חודשיים, ביום שישי, היה זה היום השמיני ברציפות של ירידות בתשואת הבונד, הרצף הארוך ביותר מאז 2024. בסיכום שבועי רשמה התשואה על הבונד את הנפילה החדה ביותר מאז אפריל.
• הורדת ריבית מפתיעה ברוסיה - הבנק המרכזי של רוסיה הפחית את הריבית המרכזית שלו בחצי אחוז ל-15.5%, במהלך מפתיע, בשעה שהמדינה מנסה לתמוך בכלכלה המאטה שלה. המהלך נחזה על ידי שמונה בלבד מתוך 24 אנליסטים שנשאלו על ידי רויטרס לקראת ההחלטה, בעוד התחזיות העיקריות היו שהבנק ישמור על הריבית בשיעור של 16%. הבנק מסר בהצהרה: "הבנק של רוסיה יבחן את הצורך בהפחתה נוספת של הריבית המרכזית בישיבותיו הקרובות, בהתאם לקיימות ההאטה באינפלציה ולדינמיקה של ציפיות האינפלציה. תרחיש הבסיס מניח כי הריבית המרכזית הממוצעת תנוע בטווח של 13.5% עד 14.5% לשנה בשנת 2026. משמעות הדבר היא שהתנאים המוניטריים יישארו הדוקים".
• כלכלת רוסיה נתונה ללחץ בשל עלויות מימון גבוהות, לאחר שהבנק המרכזי העלה את הריבית בשנה שעברה כדי להילחם באינפלציה. הצמיחה הואטה על רקע ירידת מחירי הנפט - מקור מרכזי להכנסות הממשלה - וכן בשל הסנקציות המערביות. ממשלת רוסיה חזתה צמיחה של 1.3% השנה, לאחר 1.0% בשנת 2025. הבנק המרכזי מעריך צמיחה של כ־0.5%-1.5% השנה.
• נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע 
• בגוש היורו - מדד סנטקיס (Sentix) המשקף את הסנטימנט של המשקיעים בגוש היורו קפץ במפתיע בפברואר לרמתו הגבוהה ביותר מאז יולי. המדד עלה ל-4.2 נקודות אחרי שבינואר הגיע לרמה שלילית של 1.8- נקודות. תחזית הכלכלנים צפתה כי הוא יגיע לאפס נקודות החודש. התמ"ג בגוש היורו צמח ב-0.3% ברבעון האחרון של 2025 וב-1.3% לעומת שלושת החודשים האחרונים של השנה שקדמה לה. הגידול השנתי בתמ"ג בגוש היורו, בשקלול השפעות עונתיות, הסתכם ב-1.5%. ברחבי האיחוד האירופי כולו עלה התוצר ב-1.6%. שיעור התעסוקה בגוש היורו גדל ברבעון האחרון של השנה שעברה ב-0.7% לעומת אותה תקופה ב-2024, וב-0.5% באיחוד האירופי כולו.
• בבריטניה- כלכלת בריטניה צמחה באופן צנוע בחודש האחרון של 2025, מה שממשיך להפעיל לחץ על בנק אנגליה להמשיך בהקלת המדיניות המוניטרית עם התקדמות השנה החדשה. התוצר המקומי הברוטו של בריטניה גדל בשיעור של 0.1% בלבד בדצמבר, האטה לעומת הצמיחה של 0.2% שנרשמה בחודש הקודם, מתוקנת מהרמה המקורית של 0.3%. על בסיס רבעוני, הכלכלה צמחה בשיעור של 0.1% בלבד במהלך שלושת החודשים האחרונים של 2025, ללא שינוי מהצמיחה שנרשמה במהלך תקופת יולי-ספטמבר, מה שהוביל לכך שכלכלת בריטניה רשמה צמיחה של 1.0% עבור 2025 בכללותה – זה עדיין חלש לפי סטנדרטים היסטוריים ונמוך מהצמיחה של 1.1% ב-2024.
• בפולין - שיעור האינפלציה לחודש ינואר 2026 הגיע ל-2.2% בחישוב שנתי, עולה על הקונצנזוס בשוק ותחזיות האנליסטים, על פי אומדנים ראשוניים שפורסמו ביום שישי. על בסיס חודשי, האינפלציה עלתה ב-0.6%, מעט מעל לתחזיות מסוימות של 0.5%.
• בספרד - האינפלציה השנתית ירדה בינואר ל-2.4% לעומת 3% בדצמבר, כך עולה מנתוני מדד המחירים הסופיים שפורסמו, בחישוב לפי כללי האיחוד האירופי. הנתון נמוך מקריאה קודמת של 2.5%. אינפלציית הליבה, בניכוי מזון טרי ואנרגיה, נותרה ללא שינוי ברמה של 2.6%. מדד המחירים לצרכן הלאומי של ספרד עלה ב-2.3% ב-12 החודשים עד ינואר, לעומת 2.9% בדצמבר, וגם כאן נרשם תיקון כלפי מטה לעומת אומדן ראשוני של 2.4%. במשרד הכלכלה ייחסו את הירידה בעיקר לעלויות האנרגיה. לפי המשרד, כוח הקנייה של משקי הבית עלה ב-1.5% במהלך 2025, לאחר ששכר העבודה עלה בקצב מהיר מהאינפלציה. הבורסה במדריד מתחזקת ב-0.2%.
• בגרמניה - מדד המחירים הסיטונאים עלה ב-1.2% בינואר בהשוואה לאותו חודש בשנה שעברה. בחישוב שנתי עלה המדד ב-0.9%, אחרי ירידה של 0.2% בחודש הקודם והרבה מעל לציפיות, שהיו לעלייה של 0.1%.

מה צפוי השבוע?

ביום שני: 16.02.2026 –  גוש היורו – ייצור תעשייתי. 
ביום שלישי:  17.02.2026  - גרמניה – מדד המחירים לצרכן  CPI , מדד התנאים הנוכחיים של ZEW . בריטניה – שיעור האבטלה. איטליה – מאזן מסחרי. 
ביום רביעי : 18.02.2026 – בריטניה – מדד המחירים לצרכן CPI, מדד המחירים ליצרן PPI, מדד המחירים הקמעונאיים. צרפת - מדד המחירים לצרכן CPI, אינפלציה .
ביום חמישי: 19.02.2026-  ספרד- המאזן המסחרי. פולין – ייצור תעשייתי, מדד המחירים ליצרן PPI. גוש היורו – החשבון השוטף, מדד אמון הצרכנים, תפוקת ענף הבנייה. בריטניה – הזמנות תעשייתיות. 
ביום שישי : 20.02.2026- גרמניה – מדד המחירים ליצרן PPI, מדדי מנהלי הרכש. בריטניה – מכירות קמעונאיות, מדדי מנהלי הרכש . צרפת – מדדי מנהלי הרכש. גוש היורו – מדדי מנהלי הרכש. 

שווקים נוספים
המסחר בבורסות אסיה ננעל בסיכום שבועי במגמה חיובית ברוב המדדים -  מדד ניקיי 225 היפני טיפס ב-5%, מדד האנג סנג (הונג קונג) סיים את השבוע סביב רמות הבסיס, מדד קוספי (דרום קוריאה) זינק בכ-8.2% , מדד  ASX200 (אוסטרליה) עלה ב-2.4% ו-CSI300 (סין) עלה ב-0.4%. מנגד, מדד ניפטי (הודו) ירד ב-0.9%. 
  
הסכם סחר חדש בין בנגלדש לארה"ב:  הבית הלבן הודיע השבוע על הסכם סחר חדש עם בנגלדש, במסגרתו שיעור המכס על יבוא ממנה יופחת ל-19%. ההסכם כולל גם התחייבות של בנגלדש לרכוש תוצרת חקלאית מארה"ב בסך 3.5 מיליארד $ ונפט וגז בשווי 15 מיליארד $ על פני 15 שנים.

ארה"ב וטייוואן חתמו על הסכם סחר: שהוריד את המכסים על יצוא טייוואני ל-15% , בדומה לאלה המוטלים על יפן ודרום קוריאה, בעוד שהאי יפתח את השוק שלו לסחורות אמריקאיות. לפי ההסכם, טייוואן תסיר או תפחית 99% ממחסומי המכס על סחורות אמריקאיות, וכן תספק "גישה מועדפת לשוק" לייצוא תעשייתי וחקלאי אמריקאי, הכולל כלי רכב, מוצרי בקר ומינרלים. טייוואן מתכננת גם לרכוש סחורות אמריקאיות בשווי של למעלה מ-84 מיליארד $ בין השנים 2025 ל-2029, כולל גז טבעי נוזלי ונפט גולמי, כמו גם מטוסים וציוד חשמלי.

ראש הממשלה סאנאה טאקאיצ’י רשמה ניצחון בחירות היסטורי- מפלגת השלטון, המפלגה הליברל-דמוקרטית, השיגה רוב מיוחס של שני שלישים בפרלמנט (בבית התחתון המונה 465 מושבים), מה שיאפשר לה להוציא לפועל ללא מכשולים את המדיניות שלה, שכוללת בין היתר הרחבה פיסקאלית מעודדת צמיחה, על חשבון עלייה בחוב העצום של יפן. זאת לצד עמדה ניצית מאד בהיבט הבטחוני-גיאופוליטי, שכולל השקעות ענק בביטחון. עליות השערים בשוק המניות היפני בשבוע האחרון זכו לכינוי "ראלי טאקאיצ'י"  - על רקע האמון המחודש בפוליטיקה הלאומית ובאג'נדה הכלכלית של השלטון . ניצחונה המוחץ של ראש הממשלה סאנה טקאיצ'י בבחירות הבזק במדינה שבהם גרפה רוב מוחלט של מושבי הבית התחתון של הפלרמנט, מעניק לה מנדט חזק במיוחד להוציא לפועל את מדיניותה, שנתפסת כידידותית לשווקים ולמגזר התאגידי של יפן.

נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  
בסין – מדד המחירים לצרכן בסין עלה בינואר ב-0.2% לעומת החודש המקביל בשנה שעברה, התחזית צפתה עלייה של 0.4%, אחרי שבדצמבר עלה המדד ב-0.8%. ההאטה באינפלציה השנתית נובעת בעיקר מכך שבינואר אשתקד המחירים קפצו בעקבות חגיגות ראש השנה שחלו מוקדם מהרגיל, וכן בשל ירידה חדה יחסית במחירי האנרגיה. 

מה צפוי השבוע? 
ביום שני  - 16.02.2026 –   לא יתקיים מסחר בדרום קוריאה, טאייוואן וסין לרגל חגיגות ראש השנה . ביפן – תמ"ג, ייצור תעשייתי. בדרום קוריאה – המאזן המסחרי, נתוני ייבוא/ייצוא. הודו – המאזן המסחרי, נתוני ייבוא/ייצוא מדד המחירים הסיטונאיים . 
ביום שלישי – 17.02.2026 – בדרום קוריאה, הונג קונג, טאיוואן וסין לא יתקיים מסחר לרגל חג. 
ביום רביעי – 18.02.2026 –  בדרום קוריאה, הונג קונג, טאיוואן וסין לא יתקיים מסחר לרגל חג. יפן - המאזן המסחרי, נתוני ייבוא/ייצוא.
ביום חמישי – 19.02.2026 – בהונג קונג, טאיוואן וסין לא יתקיים מסחר לרגל חג. יפן – הזמנת מכונות. אוסטרליה – שיעור האבטלה. 
ביום שישי – 20.02.2026 –בטאיוואן וסין לא יתקיים מסחר לרגל חג. אוסטרליה – מדדי מנהלי הרכש . יפן – מדד המחירים לצרכן CPI , מדדי מנהלי הרכש . סין – ריבית פריים על הלוואות של בנק סין. הודו – מדדי מנהלי הרכש. הונג קונג – שיעור האבטלה. 

מטבעות וסחורות
הדולר התחזק מול מטבעות מרכזיים בעולם. מדד הדולר DXY העוקב אחרי שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות סחר גדולות של ארה"ב, ובהם היורו, הין והליש"ט נחלש בשיעור של כ-0.7%, ובתשואה שלילית מתחילת השנה של 1.4% בהמשך להיחלשותו בשנה שחלפה. 
בשוק המט"ח המקומי, השקל התחזק השבוע מול הדולר ב-1.4% ושערו היציג נקבע ביום שישי על 3.081 ₪ ל-$. מול היורו השקל התחזק ב-0.9%, ושערו היציג של היורו נקבע על 3.655 ₪ ליורו. 
מחיר הנפט - מחיר הנפט הגולמי מסוג טקסס מתוק נסוג השבוע ב-1% למחיר של 62.9$ לחבית (9.5% YTD), והשלים נפילה דו שבועיתצ ראשונה השנה על רקע תקוות כי המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן ימנע הסלמה במזה"ת שעלולה להוביל לשיבושים באספקה בשוקי הנפט העולמיים, ועל רקע דיווחים כי ארגון יצואניות הנפט אופק+ נוטה לחדש את הגדלת  מכסות התפוקה שלו בחודשים הקרובים. 
המתכות היקרות -  המסחר בשוק המתכות היקרות התנהל השבוע בתנודתיות גבוהה. בסיכום שבועי מחיר הזהב טיפס ב- 1.6% ועלה שוב מעל לרף ה-5,000$ למחיר של 5,042.1 $ לאונקיה, ולעומתו, מחיר הכסף שהיה בתנודתיות גבוהה, נסוג בכ-0.4% למחיר של 77.41 $, לאחר נפילה של כ-25% במחירו בשבועיים שקדמו.