מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• השבוע שחלף היה השבוע החזק ביותר בוול סטריט מאז חודש אפריל בהובלת תוצאות החברות ודו"ח התעסוקה החלש שגרר ירידה בציפיות להעלאת ריבית (שנאמר: Bad news are good news)... גם באירופה ראינו עליות שערים, בהובלת גרמניה, שהשלימו שבוע ירוק רביעי ברציפות. באסיה ראינו עליות ברוב המדדים המובילים ומאידך, הבורסה התנודתית בסיאול צנחה השבוע בלמעלה מ-5%. בישראל נרשמה מגמה מעורבת, עם עליות של המניות הגדולות וירידות של הקטנות יותר. הדולר נחלש בכ-2% בשוק המקומי, בשל הראלי בוול סטריט. ענקית הסייבר, פאלו אלטו, מצטרפת סוף סוף למדדי הדגל של תל אביב ותשפיע עליהם.  
• ביצועי המדדים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) עלה 2.9% בשבוע שחלף (14.5% מתחילת השנה), בארה"ב - מדד S&P500 הוסיף 3.6% וסגר בשיא חדש של 7,757 נק' (13.3% מתחילת השנה) ומדד נאסד"ק זינק 5.2%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 עלה 2.6% (YTD 12.6%). 
  בבורסה בת"א – מדד ת"א 125 השיל 0.2% (11.0%+ מתחילת השנה), ת"א נדל"ן צנח 3.8%.
• ארה"ב: דו"ח תעסוקה חלש וירידה בצפי להעלאת הריבית – ביולי נגרעו 23 אלף משרות מהמשק הגדול בעולם (לעומת צפי לתוספת של 80 אלף משרות) ונתוני החודשיים הקודמים עודכנו כלפי מטה ב-103 אלף משרות. החולשה המפתיעה דחתה את הצפי להעלאת ריבית מספטמבר לדצמבר והביאה לירידה של תשואות האג"ח.
• עונת הדו"חות בארה"ב מתקרבת לסיומה – 89% מהחברות כבר פרסמו תוצאות. 87% מהן הכו את תחזית הרווח וצמיחת הרווחים הממוצעת עולה על 50%, כך שמדובר בעונה חזקת במיוחד שממשיכה לתמוך בשווקים. תוצאותיה של ענקית השבבים, NVIDIA, צפויות להתפרסם רק ב-26 באוגוסט.
• מה עוד צפוי השבוע? בארה"ב ברביעי – נתוני האינפלציה ואינפלציית הליבה (CPI) ולמחרת מדד המחירים ליצרן (PPI). התמתנות עשויה לדחות עוד יותר את הצפי להעלאת ריבית.  בישראל בשישי ב-14:00– האינפלציה שצפויה להתמתן מ-1.6% ל-1.5% ויחד עם התמתנות התשואות הארוכות, להצדיק הורדות ריבית נוספות.

ארה"ב

• בוול סטריט סיימנו שבוע ירוק שני ברציפות (השבוע הטוב ביותר מאז אפריל) בטון חיובי, דווקא בעקבות דו"ח תעסוקה חלש במיוחד, שהמחיש שוב שכאשר החשש מהעלאת ריבית מכביד על השווקים, Bad news are good news. גם דו"חות חזקים של פלנטיר (שהגיבה בזינוק של 30%), קאטרפילר, ענקיות התרופות ו-AMD (שדווקא ירדה בשל הגדלת ה-CapEx) תרמו לסנטימנט החיובי וכמוהם ירידה חדה במחירי הנפט בתחילת השבוע, כשהיה נראה שהשיחות בין ארה"ב לאיראן מתקדמות להסכם. לקראת סוף השבוע הודיעה איראן שהיא בוחנת חוק לאיסור כניסת ספינות מארה"ב וישראל להורמוז וגביית מס בגובה 20% מערך המטען ומדדי המניות ירדו ביום חמישי ובשישי הם עלו רק כשהצפי להעלאת ריבית בספטמבר דעך בעקבות דו"ח התעסוקה. במקביל ראינו ירידת תשואות, היחלשות של הדולר ועלייה במחיר הזהב בתגובה לשני אלה.
• הסיכונים הגיאופוליטיים ממשיכים לרחף כעננת אי ודאות מעל לשווקים. איחוד האמירויות האשימה את איראן בתקיפת 3 מיכליות הקשורות לחברת הנפט הלאומית והתנועה במיצר הורמוז האטה בשבת. גם בבאב אל מנדב נרשמה האטה, אחרי שהחות'ים הכריזו על אמברגו ימי נגד סעודיה והרחיבו את התקיפות גם לים האדום. איראן ועומאן מקיימות מגעים להסכם על מסלול שיט חדש, אך לא ברור אם ארה"ב תקבל אותו ואיראן כבר הבהירה שהסכם עם עומאן לבדו לא יספיק לפתיחת המיצר... בקיצור, מחירי הנפט ירדו משמעותית בשבועיים האחרונים (רק השבוע ביותר מ-7%), אך הם עדיין תנודתיים ורגישים מאוד למתיחות במפרץ, כך שלא נופתע אם ישובו לעלות.
• ומה במקרו? אחרי דו"ח התעסוקה החלש, השבוע נקבל את נתוני האינפלציה, שצפויים להמשיך להתקרר גם ביולי ואת מדד המחירים ליצרן, שגם הוא צפוי לרדת. אם אכן כך יהיה, הלחץ על הפד להורדת ריבית בחודש הבא צפוי לפחות עוד יותר.      
• עונת הדו"חות כבר מתקרבת לנקודת הסיום ואפשר לומר בודאות שמדובר בעונה מצוינת, שמצליחה לתמוך בשוק המניות, על אף גורמי אי ודאות רבים שעדיין נמצאים ברקע. בסך הכל פרסמו עד היום 443 חברות מתוך 498 החברות הכלולות במדד S&P500 (כ-89%). 69% מהן הכו את תחזית ההכנסות בשיעור ממוצע של 3.6% ו-87% מהן הכו את תחזית הרווח, בשיעור ממוצע של 29.4%. ומה היו הביצועים בפועל מול הרבעון המקביל? 84% מהחברות צמחו בהכנסות (בשיעור ממוצע של 14.6%) ו-80% מהן צמחו ברווח למניה, בשיעור ממוצע חריג בטיבו של 50.7%. השבוע נתוודע לתוצאותיהן של: ביום שני – Monday (ואיך לא?... 😊), hims hers, Quantum Computing Inc.. ביום שלישי – On Cloud, CoreWeave, SuperMicro Computer. ביום רביעי – CISCO. ביום חמישי – Applied Materials.
• בסיכום שבוע המסחר בשוק המניות, מדד S&P500 רשם עלייה שבועית מרשימה של 3.6% ונעל את השבוע בשיא היסטורי של 7,757 נק'. מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס עלה השבוע ב-3.0%. מדדי הטכנולוגיה בלטו השבוע, בזכות התאוששות של מדד מניות השבבים, שזינק השבוע ב-9.25%. מדד נאסד"ק כללי בלט עם עלייה שבועית של 5.2% ומדד נאסד"ק 100 הפיק תשואה שבועית דומה, של 5.1%. מדד ראסל 2000, מדד המניות של
• בשוק האג"ח: בשבוע שעבר הוביל המסר העמום שיצא מישיבת ה-FOMC לירידת התשואות הקצרות ועלייה של התשואות הארוכות. השבוע קיבלנו ירידת תשואות לכל אורך העקום, בעקבות נתוני התעסוקה הגרועים. 
  התשואה לשנתיים ירדה השבוע ב-10 נ"ב מ-4.29% ל-4.19%. התשואה ל-10 שנים ירדה ב-9 נ"ב מ-4.73% ל-4.64%. התשואה ל-30 שנה שזינקה בשבוע שעבר ב-11 נ"ב, השילה השבוע 7 נ"ב, כשירדה מ-5.27% ל-5.20%. במקביל, ההימורים של סוחרי האג"ח על העלאת ריבית בקרוב המשיכו לרדת. ההסתברות להעלאה ראשונה כבר בישיבה שתתקיים ב-16 בספטמבר שתומחרה במלואה לפני כשבועיים ירדה השבוע מ-72% ל-44% בלבד וכרגע היא מצביעה על התפוגגות העלאת הריבית שהייתה צפויה בספטמבר. באוקטובר הצפי להעלאת ריבית עומד על 68% ורק בסוף השנה (הישיבה של 9 בדצמבר) יש תמחור מלא להעלאת ריבית. הצפי להעלאת ריבית שנייה שתומחר במלואו בישיבה של מארס 2027 נגוז וההסתברות אז ירדה ל-59%. ביוני 2027 יש תמחור של 68% להעלאת ריבית שנייה, אולם תמחור מלא למהלך שכזה אינו קיים עוד.  שיפוע העקום – נותר יציב השבוע, סביב כ-44 נ"ב.
• הדולר נחלש השבוע בעולם, בעקבות ירידת התשואות וירידת ההסתברות לעליית ריבית קרובה. מדד DXY, שמראה את ביצועי המטבע האמריקני מול סל של 6 מטבעות מובילים, ירד השבוע ב-0.4%. מתחילת השנה התחזק הדולר מול הסל האמור בכ-1.2%.

מדיניות מוניטרית

•  הפד, שהותקף בשבוע שעבר על פאסיביות יתר, כשבחר להותיר את הריבית ללא שינוי למרות עליית הסיכון האינפלציוני, קיבל תימוכין להחלטתו בדמות דו"ח התעסוקה החלש. הדו"ח מאפשר לו לקחת נשימה ולהמתין עד אחרי הישיבה הבאה, מבלי שיצטרך לשנות את המדיניות. 
  עם זאת, סיכוני האינפלציה עדיין חיים ובועטים והאגף הניצי בבנק המרכזי המשיך להתבטא גם לאחר ישיבת הריבית.
  •    נגיד הפד של ניו יורק, ג’ון ויליאמס, העריך שהאינפלציה תתמתן, אך הבהיר שהפד יפעל אם היא לא תחזור לכיוון היעד. 
  •    חברת מועצת הנגידים, ליסה קוק (שהנשיא טראמפ שב ודורש את פיטוריה לאחר הסאגה שראינו בתחילת השנה, עקב הונאת משכנתא לכאורה) אמרה שתתמוך בהעלאת ריבית אם הדבר יידרש. 
  •    נגידי הפד של קנזס סיטי וסנט לואיס סברו כי היה נכון להעלות את הריבית כבר בישיבה האחרונה. 
  •    יו”ר הפד קווין וורש ממשיך לספק רק מעט הכוונה קדימה, ולכן השוק תלוי יותר בנתונים השוטפים. 
   עכשיו ממתינים המשקיעים לסימפוזיון השנתי של הפד – כנס ג'קסון הול, שיתקיים בסוף אוגוסט. הכנס משמש במה מסורתית ליו"ר הפד, לאיתותים על כיוון המדיניות. מעניין מה יאמר קווין וורש לשוק שהעביר את התחזית שלו להעלאת ריבית מספטמבר לדצמבר. 

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף 
דו"ח התעסוקה שפורסם ביום שישי היה חלש במיוחד, עם גריעה של 23 אלף משרות, בניגוד לצפי לתוספת של 80 אלף. שיעור האבטלה אמנם ירד במפתיע מ-4.2% ל-4.1% אולם זאת, במקביל לירידה בהשתתפות בכוח העבודה וירידה של 46.1% במספר הודעות הפיטורין (על פי דו"ח Challenger) ולא עקב עלייה בגיוס עובדים. קצב העלייה השנתי של השכר הממוצע ירד במפתיע מ-3.5% ל-3.2% בלבד, מה שמראה את ירידת כוח המיקוח של העובדים ומהווה גורם אנטי אינפלציוני. מאידך, מדדי מנהלי הרכש הן בסקטור התעשייה והן בסקטור השירותים הצביעו על עלייה מתונה בקצב ההתרחבות של הפעילות.  
הגירעון המסחרי הצטמצם מעט וההזמנות ממפעלים ירדו במפתיע.

• שוק העבודה:
  •    משרות פנויות JOLTS ירדו ל-7.359 מיליון ביוני, לעומת 7.594 מיליון בחודש הקודם ומתחת לצפי של 7.454 מיליון. ירידה במשרות הפנויות מצביעה על עליית כוחם של המעסיקים ולחץ לירידת שכר.
  •    תוספת המשרות בסקטור הפרטי לפי ADP הסתכמה ב-44 אלף בלבד, לעומת 95 אלף בנתון המעודכן לחודש הקודם ומתחת לצפי ל-65 אלף משרות חדשות. 
  •    תביעות האבטלה הראשוניות נותרו נמוכות יחסית, ברמה של 199 אלף, מתחת לצפי ל-205 אלף. כלומר, החברות מצמצמות גיוסים, אך טרם נרשמה עלייה רחבה בפיטורים. 
  •    מספר המשרות במשק ירד ביולי ב-23 אלף, לעומת צפי לתוספת של 80 אלף. נתוני החודשיים הקודמים תוקנו במצטבר כלפי מטה ב-103 אלף משרות - נתון מאי עודכן מ-129 אלף ל-63 אלף ונתון יוני עודכן מ-57 אלף ל-20 אלף משרות חדשות בלבד. 
  •    שיעור האבטלה ירד מ-4.2% ל-4.1%, אך הירידה נבעה בין היתר מירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ל-61.4%. לכן, השיפור בשיעור האבטלה אינו משקף התחזקות ממשית. 
  •    השכר הממוצע לשעה עלה ב-0.1% בלבד בחודש וב-3.2% בשנה, לעומת צפי של 0.3% ו-3.5%, בהתאמה. 
• פעילות עסקית:
  •    מדד ISM בתעשייה עלה ל-55.6 נקודות, לעומת 53.3 ביוני ומעל תחזית של כ-53.9. זו הרמה הגבוהה ביותר מאז מאי 2022. רכיב ההזמנות החדשות עלה ל-56.7 ורכיב התעסוקה חזר להתרחבות ברמה של 52.8. 
  •    רכיב המחירים בתעשייה נותר גבוה, ברמה של 71.1 נקודות. המשמעות היא שהפעילות משתפרת, אך לחצי העלויות טרם נעלמו. 
  •    מדד ISM בשירותים הגיע ל-54.1 נקודות, מעט מתחת לצפי של 54.5 אך מעל רף ההתרחבות. ההזמנות החדשות עלו ל-57.2, אולם רכיב התעסוקה ירד ל-47.4 והצביע על התכווצות. רכיב המחירים עלה ל-70.3 – איתות לכך שהאינפלציה בשירותים עדיין מהווה סיכון. 
• פריון ועלויות עבודה:
  פריון העבודה עלה ברבעון השני בקצב שנתי של 1.4%, מעל התחזית ל-0.6%. עלות העבודה ליחידת תפוקה עלתה ב-1.3% בלבד, לעומת צפי ל-2.1%. זהו נתון חיובי מבחינת האינפלציה והרווחיות – שיפור בפריון מאפשר לחברות להגדיל תפוקה בלי עלייה מקבילה בעלויות. 
• נתונים נוספים:
  •    הגירעון המסחרי הצטמצם ל-73.3 מיליארד $, לעומת 77.6 מיליארד $ בחודש הקודם. 
  •    הזמנות ממפעלים ירדו ב-0.3%, לעומת צפי לעלייה של 0.2%. 
  •    הזמנות מוצרי השקעה שאינם ביטחוניים וללא מטוסים עלו ב-1.2%, נתון המעיד על המשך השקעות עסקיות. 

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:

• אחרי דו"ח התעסוקה שהוריד את ההסתברות להעלאת ריבית בקרוב, נקבל השבוע את נתוני האינפלציה והמחירים הסיטונאים, שהתמתנות נוספת שלהם עשויה להוריד עוד יותר את הצפי להעלאת ריבית ואולי גם את התשואות (תלוי בהתפתחויות בחזית הגיאופוליטית וכנגזרת במחירי הנפט). מדד המחירים לצרכן (CPI) ומדד הליבה צפויים להתפרסם ביום רביעי בשעה 15:30, כשהאינפלציה השנתית צפויה לרדת מעט מ-3.5% ל-3.4% ואינפלציית הליבה לרדת מ-2.6% ל-2.5%. למחרת יתפרסם מדד המחירים ליצרן (PPI) והוא צפוי לרדת מ-5.5% ל-4.9%. מדד הליבה שלו צפוי לרדת מ-4.7% ל-4.1%. עוד יפורסמו השבוע המכירות הקמעונאיות, מכירות הבתים הקיימים ומדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן (קריאה ראשונה לחודש אוגוסט), כולל תחזיות האינפלציה של הצרכנים.  
  עונת הדו"חות כבר קרובה להסתיים, אבל לפנינו עדיין פרסום תוצאותיהן של כמה חברות מעניינות.
•  יומן נתוני המקרו הבולטים שיפורסמו במהלך השבוע:
  ביום שלישי – 11.08.2026 – מדד אופטימיות העסקים הקטנים, מכירות בתים קיימים. 
  ביום רביעי – 12.08.2026 – שיעור השינוי בשכר הריאלי השנתי (שעתי ושבועי), אינפלציה ואינפלציית ליבה, תקציב האוצר.
  ביום חמישי – 13.08.2026 – תביעות אבטלה חדשות ומתמשכות, מדד המחירים ליצרן (PPI).  
  ביום שישי – 14.08.2023 – מכירות קמעונאיות, מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ותחזיות האינפלציה של הצרכנים לשנה ול-5-10 שנים.  
•  עונת הדו"חות – ביום שני – Monday, hims hers, Quantum Computing Inc.. ביום שלישי – On Cloud, CoreWeave, SuperMicro Computer. ביום רביעי – CISCO. ביום חמישי – Applied Materials.
• החזית הגיאופוליטית ממשיכה  לייצר חוסר ודאות בשווקים, כשהדיווחים על התקדמות במו"מ בין ארה"ב לאיראן ואז על נסיגה יוצרים תנודתיות של מחירי הנפט. אי לכך, אנו מחוייבים להמשיך ולעקוב אחרי ההתפתחויות.

• ישראל
  בניגוד לאופטימיות השוררת במרבית שוקי חו"ל (בדגש על ארה"ב), בבורסה באחד העם נרשמה השבוע מגמה מעורבת עם נטייה לירידות. במדדי הדגל, מדד ת"א 35 סיים בטריטוריה החיובית הודות לחוסנן של המניות הגדולות בינהן מניות הבנקים וחלק מהדואליות, ואילו מדד ת"א 125 שכולל את מניות הביניים, הנדל"ן והחברות הרגישות לריבית, נסוג 0.2%. ת”א-90, שבו משקל גבוה יותר לנדל”ן, בנייה, אנרגיה מתחדשת וחברות צמיחה מקומיות, נשאר מאחור.
  הגורמים המרכזיים שעיצבו את המגמה בשבוע שחלף: פרסום דו"חות חזקים של שורה של חברות ישראליות, התחזקות השקל וירידת תשואת האג”ח הממשלתית ל-10 שנים - תמכו בתרחיש של המשך הפחתות ריבית, ועדכון המדדים שכלל את הצטרפותה של חב' פאלו אלטו לת”א-35 ולת”א-125, במחזור חריג וזרימות טכניות גדולות. 
  בסיכום שבועי- מדד ת"א 35 עלה 0.5% ואילו ת"א 125 ירד 0.2%. מדד ת"א 90 איבד 2.2%. ברמה הסקטוריאלית, בלטו לשלילה, מדד הבנייה שצנח 4.8%, מדד ת"א נפט וגז שנפל 4.6% ומדדי הנדל"ן והקלינטק שאיבדו 3.8%. מנגד, מדד הבנקים בלט לטובה לאחר שעלה 2.4%. 
  בשוק החוב – נרשמה מגמה חיובית והתשואות ירדו. תשואת האג”ח הממשלתית ל-10 שנים ירדה מכ-3.85% בתחילת השבוע לאזור 3.81%–3.77% בסופו, ירידה של כ-4-8 נקודות בסיס, בהתאם לציטוט ולשעת המדידה. גם האפיק הקונצרני היה חיובי, ומדדי תל-בונד השקליים במח”מ בינוני-ארוך עלו ב-0.5% בקירוב. 
  בשוק המט"ח המקומי - השקל התחזק (הרחבה בהמשך). 
  בשבוע הקרוב: בעונת הדוחות: דוחות הפועלים ולאומי, מדד המחירים לצרכן, נתוני מחירי הדירות, וכן CPI ו-PPI בארה”ב. אלה יקבעו אם ירידת התשואות והתחזקות השקל יכולות להימשך.

נתוני מקרו ועדכונים נוספים שפורסמו השבוע: 
 יתרות המט"ח של בנק ישראל - יתרות המט”ח של בנק ישראל הסתכמו בסוף יולי ב-238.8 מיליארד דולר, גידול בסך של 93 מיליוני דולרים לעומת סוף החודש הקודם, ומהוות 37.2% מהתוצר. היתרות הגבוהות מהוות כרית ביטחון משמעותית הן להתחייבויות המדינה במט"ח והן כבסיס לייצוב שוק המט”ח במקרה הצורך.
יצוא שירותי ההייטק ממשיך להתרחב- הקטר העיקרי לפעילות המשק (11% מהתוצר) עלה בחודשים מרץ-מאי ב-3.2% לעומת שלושת החודשים שקדמו, וב-18.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר במגמה חיובית עבור החשבון השוטף וגם מגמה זו תומכת בשקל חזק. היצוא בסקטור זה מתקרב לרמה של 6 מיליארד $ לחודש בממוצע, למרות מגמת צמצום מסוים בכוח העבודה בסקטור (התייעלות לנוכח חדירת ה-AI + השפעת השקל החזק).
השכר הממוצע ממשיך לעלות בקצב מהיר - בשנה האחרונה עד מאי, השכר הממוצע במשק עלה ב-6.6%, הודות לעלייה מהירה בתעשייה, בינוי, שירותי אירוח ואוכל ובענפים בהם קיים מחסור משמעותי של עובדים. נתונים ראשוניים עבור יוני מצביעים על האצה בקצב גבוה יותר שמושפעת גם מעדכון דמי הבראה ב-8%. 
גופים מוסדיים ממשיכים להיות הגורם הדומיננטי בשוק המט"ח – אלו יצרו מכירות נטו של 13.8 מיליארד $ ברבעון ב' על רקע העליות בשוקי המניות בחו"ל והאופטימיות עם סיום הלחימה מול איראן. בנוסף, זרים מכרו 6.4 מיליארד $ ומנגד, הסקטור הריאלי רכש 12.2 מיליארד ובנק ישראל רכש עוד 1.8 מיליארד $. בחודש יולי (לקראת סוף הרבעון) המגמה התהפכה והשקל נחלש על רקע המתיחות הגיאופוליטית ועצבנות שוקי המניות, והגופים המוסדיים חזרו והגדילו את שיעור החשיפה למט"ח. 
עדכון מדדים - מניית פאלו אלטו הצטרפה ב-6 באוגוסט למדדי הדגל ת”א-35 ות”א-125, במשקל של 1.25%. הצטרפותה יצרה ביקוש פסיבי מוערך של כ-800 מיליון שקל, לצד מכירות טכניות בחברות אחרות שמשקלן במדדים ירד. 
מה צפוי השבוע? 
ביום שני- מדד אמון הצרכנים. 
ביום שלישי – מכירות רשתות השיווק.
ביום חמישי- מאזן הסחר
ביום שישי – אינפלציה עבור חודש יולי (שעה 14:00). צפי חודשי 0.3%. קצב שנתי התמתנות מ-1.6% ל-1.5%. 

אירופה 
שוקי המניות באירופה סיימו שבוע רביעי ברציפות של עליות, כאשר STOXX Europe 600, DAX, CAC 40 ו-IBEX נסחרים ברמות שיא. העליות נשענו על שלושה גורמים מרכזיים: עונת דוחות מרשימה, שיפור בפעילות העסקית באירופה וירידה בצפי להמשך הידוק מוניטרי בארה”ב, לאחר דוח תעסוקה חלש וגם ירידה במחירי הנפט במהלך רוב השבוע. בסיכום שבועי, STOXX Europe 600 עלה ב-1.7% והשלים שבוע רביעי ברציפות של עליות. DAX עלה בכ-2.7%, CAC 40 הוסיף 2.41% ו-FTSE 100 עלה ב-0.30%. 
מדוע המניות עלו?
o    עונת הדוחות הפתיעה לטובה: תחזית צמיחת הרווחים לרבעון השני בחברות STOXX 600 עלתה ליותר מ-22%, הקצב הגבוה ביותר מאז הרבעון השלישי של 2022. עם זאת, חלק גדול מהצמיחה מגיע מחברות האנרגיה כאשר בנטרול סקטור האנרגיה, הצמיחה הצפויה עומדת על כ-6.4%. 
o    דו"ח התעסוקה האמריקאי החלש חתך את הסיכוי להעלאת ריבית של הפד בספטמבר. הירידה בתשואות האמריקאיות תמכה במכפילי המניות באירופה, במיוחד בטכנולוגיה ובחברות צמיחה. 
o    תקווה להסדר קרוב בין ארה”ב לאיראן ולפתיחת מצר הורמוז הפחיתה את החשש ממחירי אנרגיה גבוהים ומפגיעה נוספת בשרשראות האספקה. 
o    נתוני ה-PMI הראו שהפעילות בגוש האירו חזרה להתרחב, גם אם בקצב מתון ולא אחיד בין המדינות. 
שונות בין השווקים:
o    גרמניה הובילה, בזכות מניות טכנולוגיה, תקשורת ותעשייה והפתעות חיוביות בהזמנות, בייצור וביצוא. 
o    ספרד המשיכה ליהנות מהתרחבות מהירה בשירותים ומהצמיחה המקומית הגבוהה יחסית. 
o    בריטניה פיגרה. עליות במניות חב' הכריה קוזזו בחלקן על ידי חולשה באנרגיה ובמספר מניות גדולות. מדד השורה השניה FTSE 250, החשוף יותר לכלכלה המקומית, הציג שבוע חזק יותר מ-FTSE 100. 
o    פולין המשיכה להיות אחד השווקים הבולטים באירופה, כאשר מדד WIG20 עבר במהלך השבוע רמת שיא היסטורית והציג עלייה של כמעט 25% מתחילת השנה. 

נתוני מאקרו חשובים שפורסמו השבוע
התמונה המאקרו-כלכלית עדיין אינה אחידה: ספרד הציגה צמיחה חזקה, גרמניה סימני התאוששות תעשייתית ובריטניה חזרה להתרחב בשירותים, בעוד צרפת נותרה בהתכווצות. במקביל, האינפלציה בגוש האירו עדיין גבוהה מהיעד ולכן ה-ECB אינו ממהר להקל.
בשוק האג”ח נרשמה ירידה חדה יחסית בתשואות בבריטניה, אך תשואת ה-Bund הגרמני כמעט לא השתנתה. הדבר משקף איזון בין ירידת התשואות בארה”ב והתמתנות במחיר הנפט לבין הסיכון להעלאת ריבית נוספת באירופה.
בגוש היורו - מדד ה-PMI המשולב עלה ביולי ל-52.0, הרמה הגבוהה ביותר בשמונה חודשים, לעומת 50.0 ביוני. השירותים עלו ל-51.7 והייצור ל-51.9. הפעילות חזרה להתרחבות לראשונה מאז מרץ, והזמנות חדשות גדלו בקצב המהיר ביותר מאז נובמבר. עם זאת, הזמנות היצוא נותרו חלשות והאינפלציה במחירי התשומות עדיין גבוהה יחסית.⁠ המכירות הקמעונאיות ירדו ביוני ב-0.3% לעומת החודש הקודם, מול צפי לעלייה של 0.1%. הקצב השנתי התמתן ל-0.7%, לעומת צפי ל-1.0%. הנתון מצביע על כך שהשיפור בסנטימנט העסקי עדיין לא תורגם להתאוששות מלאה בצריכה הפרטית. מחירי היצרן ירדו ב-0.3% בחודש, אך נותרו גבוהים ב-4.6% לעומת השנה שעברה. המשמעות היא הקלה מסוימת בשוליים, אך לא היעלמות של לחצי האינפלציה. 
בגרמניה- הנתונים היו טובים מהצפוי: הזמנות המפעלים עלו ב-3.1% ביוני, הרבה מעל הצפי, אך ללא הזמנות גדולות נרשמה ירידה של 0.5%. לכן הכותרת חיובית, אך ההתאוששות עדיין אינה רחבה. הייצור התעשייתי עלה ב-0.2% והיצוא עלה ב-0.9%. מנגד, היבוא זינק ב-4.4% ועודף הסחר הצטמצם ל-15.4 מיליארד אירו.  ה-PMI המשולב עמד על 51.3, אך מדד הבנייה נותר בהתכווצות ברמה של 42.1.  בסך הכול, גרמניה מציגה התאוששות מחזורית בתעשייה, בעיקר ברכב, ציוד ותחומים הקשורים לביטחון, אך החולשה המבנית בסחר מול סין ובתחרותיות התעשייתית נמשכת
 בבריטניה- מדד השירותים עלה ל-52.1 והמדד המשולב ל-52.2, לאחר התכווצות ביוני. מנגד, מדד הבנייה אמנם התאושש מ-38.4 ל-44.7, אך נשאר מתחת ל-50. התמונה היא של התאוששות בשירותים לצד חולשה בדיור, בבנייה ובהשקעות. 
בספרד - ספרד בלטה לחיוב. מדד השירותים עלה ל-58.3, שיא של 40 חודשים, והמדד המשולב עלה ל-56.5. הביקוש המקומי, התיירות והתרחבות ההזמנות החדשות ממשיכים לתמוך בביצועים טובים יותר משאר גוש האירו
בצרפת - צרפת נותרה החוליה החלשה מבין הכלכלות הגדולות : PMI משולב של 49.4, מתחת לרף 50. שירותים ברמה של 49.6 וייצור ברמה של 49.8. שיעור האבטלה עלה ל-8.3% מ-8.1%. הייצור התעשייתי עלה ב-0.1%, אך הייצור התעשייתי-יצרני ירד. הגירעון המסחרי הסתכם בכ-6.9 מיליארד אירו. החולשה בצמיחה, בצירוף מצב פיסקלי מאתגר, מסבירה מדוע פרמיית הסיכון של צרפת נותרה גבוהה.
בהונגריה - האינפלציה ירדה במפתיע ל-1.2%, הרמה הנמוכה ביותר זה כעשור, לעומת 1.7% ביוני. הייצור התעשייתי ירד ב-1.4% בחודש, אך עלה ב-10.1% בחישוב שנתי לא מתואם וב-4.1% לאחר התאמה לימי עבודה. הירידה באינפלציה מחזקת את האפשרות להקלה מוניטרית נוספת, בכפוף להתנהגות הפורינט ולסיכון הגיאופוליטי. 
  
מה צפוי השבוע? 
השבוע הקרוב באירופה צפוי להתמקד בנתוני הצמיחה והתעסוקה בגוש היורו, באומדן התמ”ג ובמקבץ רחב של נתוני פעילות בבריטניה, וכן בנתוני האינפלציה בגרמניה, צרפת, ספרד ופולין. הנתונים עשויים להשפיע על ציפיות הריבית, תשואות האג”ח, האירו והליש”ט ועל מניות הבנקים, התעשייה והצריכה.
ביום שני- 10.08.2026- גוש היורו – מדד אמון המשקיעים של Sentix (Sentix Investor Confidence). בריטניה – דוח שוק העבודה של S&P Global, KPMG ו-REC.
ביום שלישי- 11.08.2026- בריטניה – המכירות הקמעונאיות בחנויות זהות של BRC, שינוי שנתי . 
ביום רביעי – 12.08.2026- גרמניה – מדד המחירים לצרכן, נתון סופי לחודש יולי, חודשי ושנתי (CPI); מדד המחירים לצרכן המתואם לאיחוד האירופי, נתון סופי, חודשי ושנתי (HICP); מאזן החשבון השוטף לחודש יוני.
ביום חמישי – 13.08.2026- בריטניה – אומדן ראשון לתמ”ג ברבעון השני, רבעוני ושנתי (GDP); צריכה פרטית, הוצאות ממשלה, יצוא ויבוא; השקעות עסקיות, רבעוני ושנתי; התמ”ג החודשי לחודש יוני; הייצור התעשייתי, חודשי ושנתי; הייצור בענפי התעשייה, חודשי ושנתי; פולין – מדד המחירים לצרכן, נתון סופי לחודש יולי, חודשי ושנתי (CPI); מאזן החשבון השוטף; מאזן הסחר, יצוא ויבוא לחודש יוני. ספרד – מדד המחירים לצרכן, נתון סופי לחודש יולי, חודשי ושנתי (CPI); מדד הליבה, חודשי ושנתי (Core CPI); מדד המחירים לצרכן המתואם לאיחוד האירופי, נתון סופי, חודשי ושנתי (HICP).
ביום שישי – 14.08.2026 - גוש היורו – האומדן השני לתמ”ג ברבעון השני, רבעוני ושנתי (GDP); האומדן המוקדם לתעסוקה ברבעון השני, רבעוני ושנתי; מאזן הסחר לחודש יוני, מנוכה ולא מנוכה עונתיות. גרמניה – מדד המחירים הסיטונאיים לחודש יולי, חודשי ושנתי (Wholesale Price Index). צרפת – מדד המחירים לצרכן, נתון סופי לחודש יולי, חודשי ושנתי (CPI); מדד המחירים לצרכן המתואם לאיחוד האירופי, נתון סופי, חודשי ושנתי (HICP); מדד המחירים לצרכן ללא טבק. פולין – אומדן מוקדם לתמ”ג ברבעון השני, רבעוני מנוכה עונתיות ושנתי (GDP); מדד אינפלציית הליבה לחודש יולי, חודשי ושנתי (Core CPI).

שווקים נוספים
השבוע באסיה הסתיים במגמה חיובית ברוב המדדים, אך עם פערים חריגים בין המדינות. סין היבשתית, יפן, טאיוואן ואוסטרליה עלו, בעוד דרום קוריאה נפלה בחדות והונג קונג סיימה בירידה.
שלושה כוחות מרכזיים הובילו את המסחר: 
1.    ביקוש עולמי חזק לתשתיות AI, שבבים וציוד טכנולוגי המשיך לתמוך ביצוא ובמניות הטכנולוגיה בסין, יפן וטאיוואן. 
2.    במקביל, הריכוזיות הגבוהה במניות AI הפכה למקור סיכון. בדרום קוריאה, מימושים ב-SK Hynix וב-Samsung גררו ירידה שבועית של יותר מ-5% ב-KOSPI. 
3.    נתוני המאקרו הצביעו על כלכלות “דו-מהירות”: יצוא וייצור טכנולוגי חזקים מול חולשה בביקוש המקומי, במיוחד בסין וביפן.
בסיכום שבועי, מדד CSI 300 בסין עלה ב-2.3%, ניקיי 225 היפני עלה ב- 1.9%, וההאנג סאנג ירד ב-0.8%, KOSPI הדרום קוריאני ירד ב־5.1%, והשלים שבוע שביעי ברציפות של ירידות  ובהודו  מדד ניפטי רשם עלייה של 0.8%. 

נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  
ביפן- שכר ותעשייה חזקים, צריכה חלשה-PMI תעשייה: 54.5. PMI שירותים: 51.2, מתחת לאומדן המוקדם. PMI משולב: 52.7. השכר הריאלי ביוני עלה ב-1.6%, חודש שישי של עליות. הוצאות משקי הבית נפלו ב-3.3%, לעומת צפי לעלייה של 1%. הנתונים מספקים ל-BOJ הצדקה להידוק נוסף, אך חולשת הצריכה מונעת מסלול העלאות מהיר.
בסין-  יצוא חזק, ביקוש מקומי חלש- PMI תעשייה פרטי: 50.9, לעומת 52.0 בצפי ו-51.7 ביוני. PMI שירותים: 50.4, לעומת צפי של 53.0 ו-54.1 קודם. PMI משולב: 50.8, לעומת 53.6. יצוא ביולי: עלייה של 23.9%, מעל הצפי. יבוא: עלייה של 27.5%. עודף מסחרי: 112.5 מיליארד דולר. היצוא נהנה מעלייה של כ-41% במוצרי היי-טק ומביקוש חזק לשבבים, ציוד AI ורכב. מנגד, הירידה במדדי מנהלי הרכש מצביעה על היחלשות בהזמנות ובביקוש המקומי. 
ביום ראשון פורסם כי האינפלציה ביולי ירדה ל-0.5%, אינפלציית הליבה עמדה על 0.9% וה-PPI עלה ב-3.5%, פחות מהצפי ולאחר 4.1% ביוני. 
בדרום קוריאה – אינפלציה שנתית: 2.8%, לעומת 3.2% ביוני וצפי של 3.0%. אינפלציה חודשית: 0.2%- אינפלציית ליבה: 2.6%, שיא מאז דצמבר 2023. PMI תעשייה: 53.1, לעומת 52.1. הירידה במחירי הדלק מיתנה את המדד הראשי, אך לחצי הביקוש והליבה עדיין מצדיקים זהירות. החלטת הריבית הבאה של ה-BOK צפויה ב-27 באוגוסט.
בטייוואן – PMI תעשייה: 55.1. יצוא: 32.9%+, מתחת לצפי של כ-40.7%. יבוא: 37.4%+. עודף מסחרי: 17.17 מיליארד דולר.     אינפלציה: 2.54%. הפספוס ביצוא אינו מבטל את המגמה החיובית: הביקוש למוצרי AI נותר חזק, אך קצב הצמיחה מתמתן לאחר רמות חריגות. 
בהודו - ה-RBI הותיר את ריבית הריפו על 5.25% בהחלטה פה אחד ושמר על עמדה ניטרלית. הבנק העלה את תחזית הצמיחה לשנת הכספים ל-6.7% והפחית מעט את תחזית האינפלציה, אך הדגיש את אי-הוודאות סביב נפט ומזון. 
מה צפוי השבוע? 
השבוע הקרוב באסיה יתמקד בעיקר בנתוני האשראי בסין, באינפלציה בהודו ובמחירי היצרן ביפן. בסין יפורסמו במהלך השבוע נתוני ההלוואות, המימון החברתי והיצע הכסף, שיספקו אינדיקציה למצב הביקושים ולתנאי הנזילות במשק. ביפן יעמדו במוקד החשבון השוטף, האשראי הבנקאי, סקר צופי הכלכלה ומדד המחירים ליצרן. בהודו יתפרסמו נתוני CPI, מדדי המחירים ליצרן ולסיטונאות ונתוני הסחר. בדרום קוריאה ייבחנו נתוני שוק העבודה, הסחר ומחירי היבוא והיצוא, ובטייוואן יפורסם אומדן התמ”ג לרבעון השני. בנוסף, המסחר באסיה יושפע מנתוני האינפלציה והמכירות הקמעונאיות בארה”ב ומהשפעתם על הדולר, תשואות האג”ח ותיאבון המשקיעים לסיכון.
ביום שני-  03.08.2026- יפן: החשבון השוטף – Current Account; מאזן הסחר לפי מאזן התשלומים – Trade Balance BOP Basis; החשבון השוטף המתואם – Current Account Adjusted; סקר צופי הכלכלה, המצב הנוכחי והתחזית – Eco Watchers Survey Current and Outlook. 
ביום שלישי – 04.08.2026- דרום קוריאה: היצוא בעשרת הימים הראשונים של החודש – Exports First 10 Days; היבוא בעשרת הימים הראשונים של החודש – Imports First 10 Days.
ביום רביעי – 05.08.2026- יפן: היצע הכסף . הודו: מדד המחירים לצרכן – CPI. דרום קוריאה: שיעור האבטלה המתואם עונתית – Unemployment Rate SA.
ביום חמישי 06.08.2026 - יפן: הזמנות למכונות וכלי עבודה – Machine Tool Orders; מדד המחירים ליצרן – PPI.
ביום שישי – 07.08.2026- סין: אומדן ראשוני לחשבון השוטף ברבעון השני – Current Account Balance Preliminary. יפן: רכישות אג”ח ומניות זרות בידי משקיעים יפנים ורכישות אג”ח ומניות יפניות בידי משקיעים זרים 
הודו: מדד מחירי התפוקה ליצרן – Output PPI; מדד המחירים הסיטונאיים – Wholesale Price Index; יתרות מטבע החוץ – Foreign Exchange Reserves. טייוואן: אומדן התמ”ג לרבעון השני – GDP YoY.
דרום קוריאה: מדדי מחירי היצוא והיבוא, בחישוב חודשי ושנתי – Export and Import Price Indices; היצע הכסף L ו-M2 – Money Supply L and M2.

מטבעות וסחורות
השורה התחתונה: שבוע המסחר הסתיים בהיחלשות הדולר ובעליות חדות במתכות היקרות, בעוד שמחירי הנפט והגז הטבעי ירדו בחדות. שני הגורמים המרכזיים היו דוח התעסוקה החלש בארה”ב וההתפתחויות סביב איראן ומצר הורמוז.
 מדד הדולר DXY – מדד הדולר DXY ירד בסיכום שבועי בכ־0.4% והשלים שבוע שני ברציפות של ירידות, לרמה של 99.54 נקודות. הירידה בדולר התרחשה ברקע המגעים לקראת הסכם במצר הורמוז, ההתערבות המשותפת של ארה"ב ויפן במסחר לחיזוק היין, ובעיקר ביום שישי, לאחר שבארה”ב נרשמה ירידה מפתיעה של 23 אלף משרות ביולי, לעומת צפי לתוספת של 80 אלף. הנתון החלש הפחית את ההסתברות להעלאת ריבית הפד בספטמבר ל-44%, והוביל לירידה בתשואות האג”ח האמריקאיות, 
בשוק המט"ח המקומי - המסחר בדולר-שקל הסתיים השבוע בירידה של שער החליפין לאזור 3.00 שקלים לדולר, לעומת כ-3.06 שקלים בסוף השבוע הקודם. מדובר בהתחזקות שבועית של כ-1.7% בשקל מול הדולר, וכ-1.6% מול היורו. התחזקות השקל נתמכה בחולשת הדולר בעולם ובשיפור מסוים בתיאבון לסיכון. עם זאת, ההתפתחויות הביטחוניות והגיאופוליטיות נותרו גורם מרכזי, ולכן צפויה תנודתיות עם פתיחת שבוע המסחר. שערו היציג של הדולר נקבע ביום שישי על 3.006 שקלים, ושערו היציג של היורו מול השקל נקבע על 3.463 שקלים. 
מדד הסחורות (CRY) – ירד השבוע ב-1.1% לרמה של 380.8 נקודות, בעקבות השינויים החדים (אך מנוגדים) במחירי הזהב והנפט, אשר השפיעו בסופו של דבר על המדד כלפי מטה. 
מחירי הנפט ירדו מעל 7% על רקע המגעים לפתיחה של מצר הורמוז. על פי דיווחים צוות המשא ומתן האיראני ממתין לאישורים סופיים מהמועצה העליונה לביטחון לאומי בנוגע להסכם עם ארה"ב ועומאן לפתיחה מחדש של מצר הורמוז. "אנחנו מצפים לאישור בקרוב", אמר אותו דיפלומט. ביום שישי שבו המחירים לעלות, לאחר שהתברר כי קיימים פערים משמעותיים בנוגע לתנאי המעבר במצר, לגובה דמי המעבר ולשימוש בו על-ידי כלי שיט אמריקאיים וישראליים לאחר שמוקדם יותר דווח כי לפי טיוטה של התוכנית של איראן למצר הורמוז, ייאסר על ספינות אמריקאיות וישראליות לעבור במצר, וכי עד שישולמו פיצויים, לא יתאפשר מעבר למדינות אחרות שפגעו באיראן, כך לפי הטיוטה.
מחיר הנפט מסוג ברנט נפל בשבוע האחרון בכ-7.3% לרמה של 83.55 $ לחבית. הנפט האמריקאי (WTI) צנח בשבוע שחלף 7.7% למחיר של 78.18 $ לחבית.
גז טבעי-המסחר בגז הטבעי בארה”ב הסתיים השבוע בירידה של 3.1%, לרמה של כ-2.66 דולר ל-MMBtu. זה היה השבוע השביעי ברציפות של ירידות.הלחץ על המחיר נבע מתפוקה גבוהה, עלייה גדולה מהצפוי במלאים, היחלשות הביקוש למתקני LNG ותחזיות למזג אוויר מתון יותר, שעשויות לצמצם את הביקוש לחשמל לצורכי מיזוג.
שובן של המתכות היקרות. מחירי הזהב זינקו השבוע 7.3% למחיר של 4,341.56$ לאונקייה, בין היתר בעקבות הירידה הלא צפויה במספר המשרות בארה"ב, אשר הורידה את הציפיות להעלאת ריבית בספטמבר, ובמקביל להיחלשות המתמשכת של הדולר והחששות בשוק האג"ח והמט"ח, אשר תומכים בזהב כנכס מקלט בטוח וכנכס רזרבה. בנוסף, המתכת היקרה קיבלה השבוע המלצות קניה מכמה גופי השקעות: אנליסטים ב-UBS צופים שמחירי הזהב ימשיכו לטפס ויגיעו לרמה של 5,000 דולר לאונקיה במחצית הראשונה של 2027, לפי מזכר שפרסם הבנק. כמו כן, מסתמנת האצה ברכישות של בנקים מרכזיים (בהובלת סין) כחלק ממגמה גלובלית רחבה יותר של התחזקות הביקוש בקרב הסקטור הרשמי. 
מחירי הכסף רשמו זינוק חד יותר של 10.4% ל-63.56$ לאונקייה.