מרכז ההשקעות

נקודות עיקריות

בורסות העולם סיימו את השבוע במגמה שלילית, כאשר ברקע עמדו ההסלמה המחודשת בין ארה”ב לאיראן, העלייה החדה במחירי הנפט והשקת מודל הבינה המלאכותית החדש Kimi K3 של חברת Moonshot AI הסינית. בעוד שהמתיחות במזרח התיכון העלתה את פרמיית הסיכון בשווקים והגבירה את הביקוש לנכסי מקלט, השקת המודל הסיני עוררה חששות מפני התחרות הגוברת בתחום הבינה המלאכותית והכבידה על מניות השבבים והטכנולוגיה. במקביל, נתוני המקרו בארה”ב המשיכו להצביע על כלכלה יציבה, ועונת הדו"חות נפתחה עם תוצאות טובות מהצפוי, אך אלו לא הצליחו למנוע את העלייה בתנודתיות בשווקים.

ביצועי המדדים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) ירד בכ־1.6% בשבוע שחלף (10.1%+ מתחילת השנה), בארה"ב - מדד S&P500 ירד בכ-1.6% ונסגר ב-7,457 נק' (8.9%+ מתחילת השנה) ומדד נאסד"ק ירד 2.9%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 ירד ב-0.6% (7.6%+ מתחילת השנה), בעוד שמדד FTSE 100 הבריטי עלה בכ־1.0% (6.7% מתחילת השנה). באסיה נרשמו ירידות חדות, כאשר ניקיי 225 ירד 6.4%, KOSPI איבד 8.8% וCSI 300 נחלש ב-5.3%. מנגד, הבורסה בתל אביב בלטה לחיוב, כאשר ת”א־35 עלה 2.1% (14% מתחילת השנה), ת”א־125 התחזק ב-1.8% (11.4% מתחילת השנה) ומדד הבנקים זינק 3.8%.

בישראל – האינפלציה התמתנה מקצב שנתי של 1.9% ל-1.6%, נמוך מאמצע טווח היעד ושפל של 5 שנים.

האם העלייה בפרמיית הסיכון מסמנת שינוי מגמה? בשלב זה מוקדם להסיק כי העליות שנרשמו מתחילת השנה הגיעו לסיומן, אולם המשך ההתפתחויות הגיאופוליטיות, מחירי האנרגיה הגבוהים וקצב התקדמות עונת הדו"חות (שנפתחה בטון חיובי), צפויים להמשיך להכתיב את כיוון השווקים גם בשבועות הקרובים.

מה עוד צפוי השבוע? עונת הדו"חות בארה”ב צפויה להיכנס להילוך גבוה עם פרסום תוצאותיהן של Alphabet ,IBM, Intel, ServiceNow, American Express, Tesla, אמריקן איירליינס, לוקהיד מרטין וחברות מובילות נוספות. במקביל, המשקיעים ימשיכו לעקוב אחרי ההתפתחויות במזרח התיכון, התחרות הגוברת בחזית ה-AI, מחירי הנפט ונתוני המקרו המרכזיים שיתפרסמו בארה”ב, באירופה ובאסיה.

ארה"ב

Q  שבוע אדום בוול סטריט על רקע שגרה של תקיפות ליליות באיראן, שהזניקה את מחירי הנפט בכ-15.5% (שיא שבועי מאז תחילת המלחמה) ושובו של החשש הידוע מתמחור יתר של ענקיות הטכנולוגיה וחברות השבבים, הפעם בשל דיווח על מודל חדש (Kimi K3) של חברת MoonShot AI הסינית, שהציג מהירות, ביצועים חזקים ובעיקר קוד פתוח עם 2.8 טריליון פרמטרים (הגדול בקטגוריה). עוד הכבידו על השוק אזהרת רווח של IBM שהובילה ליום המסחר האדום בתולדותיה וצניחה של מניית Space X אל מתחת למחיר בהנפקה (ירידה שבועית של 14.7% שהשלימה קריסה של 40% מהשיא שרשמה לפני חודש), על רקע פירוק פוזיציות שוריות קיצוניות שנבנו סביב ההנפקה המתוקשרת, עקב הערכת שווי מחודשת וחשש מהריבית הגבוהה ומתמחור יתר של מניות הטכנולוגיה. בגזרות האחרות קיבלנו דווקא איתותים חיוביים, עם פתיחה חזקה של עונת הדו"חות הכספיים (בכיכובם של הבנקים הגדולים) ועם נתוני מקרו שהציגו סביבת אינפלציה נמוכה מהצפוי וסייעו לבלום את עליית התשואות (גם כשמחיר הנפט מזנק), כשבמקביל, הם מוחקים את החשש שהריבית בארה"ב תעלה בקרוב.

Q  לאחר שבוע עמוס בנתוני מקרו חשובים, לפנינו שבוע דליל הרבה יותר. ביום שני נקבל את מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים, שנועד לנבא את הצמיחה בשני הרבעונים הבאים דרך 10 פרמטרים כמו שבוע העבודה ותביעות האבטלה, הזמנות חדשות, תנאי האשראי והסיכון, סקרי אמון הצרכנים, תלילות עקום התשואות, ביצועי שוק המניות ועוד.  ביום שישי נקבל את הקריאה הראשונית לחודש יוני של מדדי מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה ובשירותים ובנוסף נתוני נדל"ן, לשלל נתוני נדל"ן כמו היתרי בנייה ומכירות של בתים חדשים. 

Q  עונת הדו"חות החדשה נפתחה ברגל ימין, בהובלת ביצועי שיא של כמה בנקים גדולים, שנהנו מפעילות המסחר בשוק התנודתי ומעמלות שיא שקשורות בהיקף ההנפקות ובכמה הנפקות גדולות. בסך הכל פרסמו עד היום 47 חברות מתוך 497 החברות הכלולות במדד S&P500 (9.5%). 77% מהן הכו את תחזית ההכנסות ו-96% מהן הכו את תחזית הרווח. ומה היו הביצועים בפועל מול הרבעון המקביל? 89% מהחברות צמחו בהכנסות (בשיעור ממוצע של 15.8%) ו-89% מהן צמחו ברווח למניה, בשיעור ממוצע של 52.4%. אך אל דאגה, הנתון הפנומנאלי יצטמק בהמשך, כשעוד ועוד חברות יצטרפו לרשימה. השבוע נתוודע לתוצאותיהן של לא מעט חברות גדולות ומעניינות! השיא יהיה ביום רביעי לאחר המסחר, עם פרסום תוצאותיהן של שתיים מ-7 המופלאות – אלפאבית (גוגל) וטסלה ועם דו"חות IBM, לאחר אזהרת הרווח. ביום שני – דומינוס פיצה ו-RYANAIR. ביום שלישי – האליברטון, צ'ארלס שוואב, GM, 3M, אלסקה איירליינס. ביום רביעי – AT&T, GE VERNOVA, פיליפ מוריס, טסלה, אלפאבית, IBM. ביום חמישי – נוקיה, אמריקן איירליינס, לוקהיד מרטין, אינטל. ביום שישי – Verizon, אמריקן אקספרס, NextEra Energy. 

Q  בסיכום שבוע המסחר בשוק המניות, מדד S&P500 רשם ירידה שבועית של 1.6%, כשלעומתו, מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס הסתפק בירידה שבועית של 0.9%. מדדי הטכנולוגיה מדד נאסד"ק כללי ומדד נאסד"ק 100 בלטו עם ירידות כואבות של 2.9% ו-4.1% בהתאמה (מדד ה-100 עתיר השבבים ירד יותר, כמובן). מדד ראסל 2000, מדד המניות של החברות הקטנות(small-cap) , סוגר כבר שלושה שבועות באדום, עם ירידה מינורית של 0.5%.

Q  בשוק האג"ח: תשואות האג"ח ירדו מעט השבוע, בתגובה לירידת האינפלציה ולמרות הזינוק במחירי הנפט. התשואה לשנתיים ירדה ב-3 נ"ב מ-4.21% ל-4.18%. ה-10 שנים ירדה 2 נ"ב מ-4.56% ל-4.54%. במקביל, ההימורים של סוחרי האג"ח להעלאת ריבית בקרוב דעכו. ההסתברות להעלאה ראשונה באוקטובר ירדה השבוע מכ-112% ל-90% ורק בישיבה האחרונה השנה, ב-9 בדצמבר, יש תמחור מלא של 126% (לעומת 150% לפני שבוע). ההסתברות להעלאה שנייה בישיבה שתתקיים באפריל 2027 ירדה השבוע מ-90% ל-67%.  שיפוע העקום- עלה מעט השבוע, מ-35 נ"ב ל-36 נ"ב.

Q  הדולר נחלש מעט השבוע, במקביל לפרסום נתוני האינפלציה הנמוכים וירידת הצפי להעלאות ריבית. מדד DXY, שמראה את ביצועי המטבע האמריקני מול סל של 6 מטבעות מובילים, ירד השבוע ב-0.2%. מתחילת השנה התחזק הדולר מול הסל האמור בכ-2.5%.

מדיניות מוניטרית

Q  ביום רביעי בערב התפרסם הספר הבז' – הדו"ח הכלכלי התקופתי שנשלח מ-12 המחוזות של הפד ושנערך בין ישיבות ה-FOMC, ע"מ לתת לחברי הועדה תמונה עדכנית ורחבה, שתשמש אותם בדיונים בישיבה. הדו"ח הנוכחי שידר אופטימיות, עם המשך מגמת הצמיחה ושיפור באינפלציה ובמצב התעסוקה. 

Q  גם יו"ר הפד וורש שידר אופטימיות מסויימת, ביום השני של עדותו החצי שנתית, מול ועדת הבנקאות של הסנאט, (יום רביעי), בניגוד לנייר העמדה הניצי שאיתו הגיע לשימוע, אולי כי היינו אחרי יומיים של מדדי מחירים נמוכים מהצפוי ומחירי הנפט, ששבו לזנק, נבלמו באותו יום. הוא אמר שעליות המחירים שנגרמו מהקמת תשתיות AI אינן בהכרח בעלות השפעות אינפלציוניות, אף שהן גורמות לעלייה במחירי השבבים. הוא אינו רואה בשינוי חד פעמי במחירים גורם אינפלציוני ואף רואה בעליית פריון העבודה לאורך זמן (שתגדיל גם את השכר) דרך להגדיל את צד ההיצע. וורש הוסיף כי הוא מעריך שהאינפלציה תתמתן בהמשך השנה. ביום שלישי הוא התייצב לפתיחת ההליך מול ועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים ושם הטון היה ניצי יותר. וורש כתב בנייר העמדה שהציג, שלבכירי הבנק המרכזי אין שום סובלנות כלפי אינפלציה גבוהה ודביקה וכי הועדה מתחייבת לנקוט צעדים שישיבו את יציבות המחירים.

מה שאפיין במיוחד את השימוע הנוכחי, היה מבול שאלות של פוליטיקאים (בעיקר מהמפלגה הדמוקרטית), שניסו לברר האם הבנק המרכזי עודנו גוף עצמאי, גם בעידן של הנשיא טראמפ. או כפי שניסחה זאת אחת השואלות: "האם אתה עובד בשביל הנשיא טראמפ, כן או לא?"... וורש סירב לומר אם שוחח עם הנשיא מאז שנכנס לתפקידו בחודש מאי והוסיף כי אינו מתכוון לחשוף שיחות כלשהן, שאולי התנהלו ביניהם. במקום זאת הוא הדגיש שיגן על עצמאותו של הפד מפני השפעה מהבית הלבן וכי במקרה של סתירה בין דרישותיו של טראמפ למה שיגידו הנתונים, הוא יפעל בהתאם לנתונים, לטובת כל אזרחי ארה"ב.

סגן יו" הפד, פיליפ ג'פרסון, דיבר אור ליום שישי והשמיע מסר ניצי, אך זהיר. הוא אמר שהריבית הנוכחית תומכת בשוק העבודה ותאפשר לאינפלציה לשוב ליעד, אך במקרה שהאינפלציה לא תתקרר בקרוב (על רקע סיכונים מצד הסכסוך במזה"ת, מחירי הדלק ומדיניות המכסים), יהיה נכון לשקול מחדש את המדיניות, ע"מ להבטיח שנעמוד במחוייבות שלנו ליציבות מחירים.

היום מתחילה "דממת האלחוט" של בכירי הפד (Fed's External Blackout) הנהוגה בעשרת הימים שלפני ישיבת ה-FOMC שתתקיים ב-28-29 ביולי).

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

אין ספק שגולת הכותרת של השבוע החולף היו נתוני המחירים, שהיו נמוכים מהצפוי במידה משמעותית והפתיעו את המשקיעים (לטובה). והחודש קיבלנו שניים במחיר אחד – גם מדד המחירים לצרכן היה שלילי (לראשונה זה 6 שנים!) וגם מדד המחירים ליצרן (לראשונה זה 10 חודשים). השיפור בסביבת האינפלציה סייע לירידת תשואות ופוגג את החשש להעלאת ריבית כבר בחודשים הקרובים.

Q  מדד המחירים לצרכן ירד ביוני ב-0.4%, לעומת צפי לירידה של 0.1% בלבד. האינפלציה השנתית ירדה מ-4.2% ל-3.5% (צפי 3.8%). מדד הליבה נותר ביוני ללא שינוי, לעומת צפי שיעלה ב-0.2%. אינפלציית הליבה השנתית ירדה מ-2.9% ל-2.6% (צפי 2.8%). למחרת פורסם מדד המחירים ליצרן (PPI) וגם הוא נשא בשורה דומה – המדד ירד ביוני ב-0.3%, לעומת צפי שישאר לל"ש. ה-PPI השנתי ירד מ-6.0% (במקור דווח על עלייה של 6.5%, שיא של 3.5 שנים) ל-5.5%, נמוך מצפי ל-6.2%. ה-PPI השנתי ליבה ירד מ-4.9% ל-4.7%, בניגוד לצפי שיעלה ל-5.1%.  מחירי היבוא הפתיעו בעלייה של 0.3% ביוני, בניגוד לצפי שיירדו ב-0.7% ומחירי היצוא ירדו ב-0.6% (צפי 0.7%-).

Q  המכירות הקמעונאיות גדלו ביוני ב-0.2%, כצפוי. הייצור התעשייתי עלה ביוני ב-0.1%, פחות מצפי לעלייה של 0.2% ושיעור הניצול של כושר הייצור נותר בחודש יוני 76.1% (צפי 76.2%).

Q  מדד אופטימיות העסקים הקטנים עלה ביוני מ-95.3 ל-97.4 נק' (צפי 95.7 נק'). מדד Empire State -סקר התנאים העסקיים של מנהלי הייצור בניו יורק זינק ביולי מ-5.7 ל-15.6 נק', מעל צפי ל-9.2 נק'. 

Q  מספר המובטלים החדשים בארה"ב ירד השבוע - התביעות החדשות לדמי אבטלה הסתכמו בשבוע שהסתיים ב-11 ביולי ב-208 אלף, פחות מצפי ל-217 אלף, ומ-216 אלף בשבוע הקודם. מספר תביעות האבטלה המתמשכות, שמפורסם בפיגור של שבוע, ירד בשבוע שהסתיים ב-4 ביולי מ-1.821 מיליון, לרמה של 1.805 מיליון, פחות מצפי ל-1.818 מיליון תביעות.

Q  מדד בטחון הנדל"ן ירד ביולי מ-36 ל-34 נק' (צפי 35 נק'). מכירות בתים בתהליך צנחו ביוני ב-5.4% (צפי 0.5%-). היתרי הבנייה צנחו ביוני ב-3.0% (צפי 0.1%+) לקצב שנתי של 1.367 מיליון בתים, פחות מצפי לקצב שנתי של 1.403 מיליון בתים. מאידך, התחלות הבנייה זינקו ביוני ב-19.0% (צפי 11.2%) לקצב שנתי של 1.427 מיליון בתים, יותר מצפי לקצב שנתי של 1.31 מיליון בתים.

Q  מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן זינק ביולי (קריאה ראשונית) מ-49.5 ל-54.4 נק' (צפי 51.0 נק'). העליות נרשמו הן בסעיף המצב הנוכחי והן בתחזית הצמיחה העתידית. תחזית האינפלציה של הצרכנים לשנה ירדה מ-4.6% ל-4.2% (צפי 4.4%) ואילו התחזית הארוכה, ל-5-10 שנים, נותרה 3.3%, כצפוי. 

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:

Q  החזית הגיאופוליטית בוערת כבר יותר משבוע ומחירי הנפט רשמו זינוקים שבועיים של 15.9%-15.5% (שיא שבועי מאז השבוע הראשון של המלחמה). השוק ימשיך לעקוב בדריכות אחרי ההתפתחויות, כשבסוף השבוע השמיעו הצדדים התבטאויות שמבטלות בעצם את הסכם ההבנות שהושג זה לא מכבר. התגברות של רוחות המלחמה וזנוק נוסף של מחירי הנפט עלולים לבטל את ההשפעה החיובית של נתוני האינפלציה הנמוכים בשבוע החולף ולהשיב לחיים את האופציה להעלאת ריבית בחודשים הקרובים.

Q  שבוע המסחר נחתם עם חששות שמודל ה-AI החדש, Kimi K3 של חברת MoonShot הסינית, שמציע קוד פתוח עם שיא של 2.8 טריליון פרמטרים ומחיר תחרותי, עלול לנגוס בפרמיה של המודלים האמריקניים הסגורים ובתמחור  של ענקיות הטכנולוגיה. ביום שישי ראינו ירידות חדות של מדד השבבים, שהתמתנו בהמשך, כשהמוסדיים בארה"ב הצדיקו את הפאניקה רק בצורה חלקית. מה שעומד כרגע לזכותן של יצרניות השבבים הגדולות הוא CapEx של 725 מיליארד $ שהשקיעו החברות הגדולות ב-2026, מה שמבטיח ביקושי שיא גם בשני הרבעונים הבאים. מה שעשוי לשמור על ביקוש עתידי לחומרה הוא "פרדוקס ג'בונס" הידוע, שטוען שכאשר יעילות השימוש במשאב מסוים עולה והוא נעשה זול ונגיש יותר, הצריכה הכוללת שלו אינה יורדת, אלא דווקא מזנקת בזכות ביקוש חדש לחלוטין. במקרה שלנו, השוק יצטרך יותר כוח מחשוב ויותר שבבים מהירים, ע"מ להריץ את מיליארדי השילובים שנוצרו בזכות משתמשים חדשים. גם הקלף של בטחון מידע מייצר לקוחות שבויים של חברות מארה"ב, שמעניקות ספקים מקומיים מאובטחים, לממשלות, בנקים וחברות ענק, שנמנעות מלהריץ מערכות ליבה רגישות על מודלים או תשתיות שמקורן בסין, משיקולי ריגול, סייבר ורגולציה. הירידות בפתיחת המסחר ביום שישי מיוחסות בעיקר למכונות מסחר והנזלת מינופים בשוק שהיה מתוח מאוד, אך להערכתנו, הדרך מכאן ועד ריסוק המודל העסקי האמריקני, עוד ארוכה מאוד. 

Q  גזרת המקרו – תהיה השבוע דלילה במיוחד וכולנו נמתין לישיבת ה-FOMC שתתקיים בעוד שבוע וקצת...

Q  יומן הנתונים הבולטים שיפורסמו במהלך השבוע:

ביום שני – 20.07.2026 – מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים.

ביום חמישי – 23.07.2026 – תביעות אבטלה חדשות ומתמשכות, מדדי הפעילות של שיקאגו וקנזס סיטי. 

ביום שישי – 24.07.2023 – מדדי מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה ובשירותים, מכירות בתים חדשים, היתרי בנייה (עדכון סופי לחודש יוני).

Q  עונת הדו"חות החדשה תעלה הילוך השבוע - השיא יהיה ביום רביעי לאחר המסחר, עם פרסום תוצאותיהן של שתיים מ-7 המופלאות – אלפאבית (גוגל) וטסלה ועם דו"חות IBM, לאחר אזהרת הרווח. ביום שני – דומינוס פיצה ו-RYANAIR. ביום שלישי – האליברטון, צ'ארלס שוואב, GM, 3M, אלסקה איירליינס. ביום רביעי – AT&T, GE VERNOVA, פיליפ מוריס, טסלה, אלפאבית, IBM. ביום חמישי – נוקיה, אמריקן איירליינס, לוקהיד מרטין, אינטל. ביום שישי – Verizon, אמריקן אקספרס, NextEra Energy. 

ישראל

Q  בשוק המקומי נרשמה השבוע מגמה חיובית במרבית המדדים המובילים וזאת למרות החרפת העימות בין ארה"ב ואיראן והתגברות הסיכויים לחזרה למלחמה עצימה. נתוני מאקרו מקומיים שהעידו על התאוששות ועל חזרה לתוואי של צמיחה מהירה של המשק הישראלי במהלך הרבעון השני של השנה, כמו גם התמתנות קצב האינפלציה השנתי לשפל של כ-5 שנים, נתון שעשוי לתמוך בהמשך הורדות הריבית ע"י בנק ישראל, תמכו במגמה.

Q  בסיכום שבועי- מדד ת"א 35 עלה 2.1%, מדד ת"א 125 הוסיף 1.8% (11.4%+ מתחילת השנה) ומדד ת"א 90 הסתפק בעלייה של 0.9%. ברמה הסקטוריאלית, הוביל את העליות מדד הנפט והגז שקפץ 5.5% ומיד אחריו מדדי האנרגיה שטיפסו מעל 4%, בעקבות הזינוק במחירי האנרגיה. מדד ת"א קלינטק זינק 4.3% ומדד הבנקים התחזק ב- 3.8%. מנגד, מדד הביומד בלט באדום לאחר שאיבד 2.7%.

Q  בשוק החוב – נרשמה מגמה מעורבת. בקרב הממשלתיות השקליות נרשמה בעיקר מגמה שלילית ובקרב הצמודות בעיקר חיובית. תשואת האג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים (גנרית) עלתה לעומת שבוע קודם, ל- 3.93%.

בשוק המט"ח המקומי - השקל נחלש השבוע מול הדולר והיורו (הרחבה בהמשך).

Q  בשבוע הקרוב: המסחר יושפע בעיקר מההתפתחויות הגיאופוליטיות באזורנו, המגמה בשוקי חו"ל ועונת הדוחות  בארה"ב.

נתוני מקרו ועדכונים נוספים שפורסמו השבוע:

Q  הצמיחה (נתון סופי) ברבעון הראשון של שנת 2026 נותרה שלילית ברמה של 3.8%-.

Q  מודי'ס השאירה את הדירוג לל"ש והאופק יציב לאחר שהחברה העלתה אותו בינואר 2026 משלילי ליציב.

סוכנות הדירוג סיכמה את מחצית 2026 לכלכלה הישראלית ללא הפתעות מיוחדות, שינוי בדירוג (Baa1) והתחזית, מאחר ואין לחצים כלשהם, למעלה או למטה לגביהם, וזאת בשל כמה גורמים הפועלים יחד. מחד, נתוני המאקרו חזקים, ומצד שני, המצב הגיאופוליטי מורכב. במודי'ס מחמיאים לחוסן של ישראל ולעמידותה בפני הזעזועים, אך מבהירים כי הסיכונים הגיאופוליטיים עדיין גבוהים. בחברה צופים צמיחה נמוכה יחסית של 3.7% ב–2026, בעוד לפי תחזית בנק ישראל המעודכנת, המשק יצמח ב–4%. גם לגבי 2027 בחברה חוזים צמיחה של 5%, שיעור נמוך יחסית לתחזית בנק ישראל (5.5%) ומשרד האוצר. בחברה גם צופים גירעון גבוה יחסית של 5.3% בתוצר ב-2026, וכי היחס בין החוב לתוצר יקפוץ ל-70% השנה, זאת לעומת 68.5% בסוף 2025. הגירעונות הגבוהים עקב צורכי הביטחון, המשקפים סיכון פיסקלי גבוה, הם הסיבה העיקרית שהחברה משאירים את הדירוג על כנו, לצד המשך סיכונים גיאופוליטיים גבוהים. בסקירה ציינו את היחלשות המוסדות בישראל בשנים האחרונות על רקע הקיטוב הפוליטי והמתיחות בין מוסדות המדינה המרכזיים, וכי החשש ההולך וגובר מפני פגיעה במערכת המשפט יוצר, לפי מודי'ס, אפשרות להורדת דירוג.

Q  שוק העבודה- סקר המשרות הפנויות לחודשים אפריל–יוני 2026 הציג עלייה משמעותית במספר המשרות הפנויות, הגבוה לראשונה מהאומדן שהתקבל לפני מבצע "שאגת הארי". שיעור המשרות הפנויות עלה ביוני ל-4.41% לעומת 4.23% במאי.

Q  סח"ח- הגירעון המסחרי עלה ביוני ל- 4.006 מיליארד $ (12.4 מיליארד ₪), לעומת 3.77 מיליארד במאי.

היצוא הסתכם ב-17.6 מיליארד ₪, והיבוא הסתכם ב-29.9 מיליארד ש"ח.

על פי נתוני המגמה אפריל - יוני 2026, יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית עלה ב-28.6%, ויבוא חומרי גלם עלה ב-2.3%.

ההאצה ביצוא התעשייתי נמשכת עם עלייה חדה גם בייצוא הביטחוני (כלי תחבורה ומוצרי מתכת ) אך גם ציוד מיכשור אלקטרוני וציוד מחשבים . ברבעון א׳ הייצוא התעשייתי עלה ב- 30%. הגידול החד בייצוא במחצית א׳ של השנה לא כולל יצוא שלא עבר את גבולות המדינות (כמו אנבידיה). מסתמנת גם עלייה מהירה בייבוא מוצרי צריכה, מכונות וציוד ועלייה מתונה יותר ביבוא חומרי הגלם. מדובר באינדיקטורים חיוביים אשר מעידים על התרחבות מהירה בפעילות, בפרט הצריכה הפרטית.

Q  מדד אמון הצרכנים עמד ביוני על 17%-. לא חל שינוי משמעותי בארבעת המאזנים המרכיבים את המדד. מדד האמון היחסי  עומד על 84 לעומת 89 במאי (המדד נע בתחום שבין מינוס 100 לפלוס 100. ככל שהוא קרוב לתחום העליון כך הוא מעיד על אופטימיות הצרכנים, ולהיפך. מדד קרוב לאפס מצביע על היעדר ציפיות לשינוי במצב הקיים. המתודולוגיה תואמת להנחיות ארגון ה-OECD).

Q  שוק הנדל"ן- ירידה חדה במדד מחירי הדירות- מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אפריל – מאי 2026, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מרץ – אפריל 2026 עלה כי המדד הכולל דירות חדשות ויד שניה ירד ב-1%, ירידה חדה ביחס לשינויים בד"כ, והשינוי המשמעותי ביותר היה במחירי הדירות בת"א שצנחו ב-2.3%.

זינוק במכירת דירות חדשות- במאי נרשם זינוק במכירות של דירות חדשות ל-4,100 מ-3,100 באפריל, ו-2,600 לפני שנה. נראה כי סיום הלחימה והורדות הריבית האחרונות סייעו לאופטימיות משקי הבית, והתמשכות המגמה עשויה למתן את עליית מחירי השכירות הנכללים בחישוב האינפלציה. עם זאת מלאי הדירות החדשות שהותרו למכירה נותר גבוה.

Q  שוק המט"ח- בחודש יוני בנק ישראל הזרים 2.880 מיליארד ש״ח למשק על ידי רכישות של 1.027 מיליארד דולר, כלומר הרכישות בוצעו בשער ממוצע של 2.804 לדולר. במאי הרכישות של 801 מיליון דולר בוצעו בשער ממוצע של 2.826 ש״ח לדולר . נראה שמדובר ברף שע”ח חזק במיוחד אשר הצדיק את התערבות הבנק.

Q  חברת הדירוג P&S מותירה את תחזית סיכון ענף הבנקאות על "יציבה". לצד כריות הביטחון הפיננסיות של המערכת, בחברה מזהירים כי תיק האשראי פגיע במיוחד לחשיפת היתר לענף הבינוי והנדל"ן, כאשר ירידת מחירי הדיור הריאליים צפויה להאיץ השנה לשיעור של 4.1%. עם זאת, שילוב של יעילות תפעולית פנומנלית וחובות בעייתיים אפסיים צפויים למנוע זעזוע מערכתי. ענף הנדל"ן והבינוי בישראל, המרכז כ-21% מסך תיקי האשראי של המערכת הבנקאית, מסומן בדו"ח השנתי של הסוכנות שהתפרסם ביום חמישי, כמוקד הסיכון המרכזי של המערכת הבנקאית בישראל. השילוב המכביד של עלויות מימון גבוהות, התייקרות תשומות הבנייה ומחסור בידיים עובדות עקב החלפתם החלקית בלבד של פועלים פלסטינים בעובדים זרים, חונק את רווחיות הקבלנים ומגביר את הלחץ הפיננסי בשטח.

לפי כלכלני החברה, תנאים אלו הובילו להתכווצות ריאלית של 2.6% במחירי הדיור בשנת 2025, כאשר ב-2026 המגמה צפויה להחריף עם ירידה ריאלית חדה יותר של 4.1%. הירידה בביקושים במקביל למלאי חסר תקדים של כ-85 אלף דירות חדשות לא מכורות (נכון ל-03/2026) יאלצו את היזמים להציע הטבות מימון ומבצעים השוחקים את המחיר בפועל ומכבידים על תזרים המזומנים שלהם. אלא שלמרות הלחץ הברור בענף הבנייה, ב- S&P ממהרים להרגיע לגבי יציבות הבנקים ומותירים את דירוג הסיכון של המערכת המקומית בקבוצה הרביעית ובסיכון בינוני נמוך לצד מדינות כמו פולין ואיסלנד, אך שלב אחד מתחת למדינות כמו ארה"ב, בריטניה וספרד המדורגות בקבוצה השלישית. את הסיבה לכך הם תומכים בשיפור חריג מבחינה בינלאומית ביעילות התפעולית של הבנקים ובאיכות הנכסים שלהם, כאשר היקף החובות הלא פעילים נותר נמוך (0.84% בלבד בסוף 2025 וצפי שיאר מתחת ל-1% בשנים 2026-2028).    

Q  מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים (מדד המחירים ליצרן) ירד ב- 0.8% בחודש יוני 2026 בהשוואה למאי 2026. המדד ללא דלקים עלה ב-0.3%.

Q  נתוני מאקרו שיפורסמו השבוע:

יום שני- אבטלה ותחזית האינפלציה של המקורות השונים.  

אירופה

Q  בורסות אירופה סיימו את שבוע המסחר במגמה מעורבת, כאשר העלייה במתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון והזינוק במחירי הנפט העיבו על סנטימנט המשקיעים והובילו לעלייה בפרמיית הסיכון. ביום שישי ירד מדד Euro Stoxx 50 ב־0.84%, מדד DAX הגרמני איבד 0.34% ומדד CAC 40 הצרפתי נחלש ב־0.47%, בעוד שמדד FTSE 100 הבריטי בלט לחיוב עם עלייה של 0.27%. בסיכום שבועי, Euro Stoxx 50 ירד בכ־0.6%, ה־DAX איבד כ־0.9%, ה־CAC 40 נותר כמעט ללא שינוי, ואילו ה־FTSE 100 עלה בכ־1%, בין היתר בזכות משקלו הגבוה של סקטור האנרגיה שנהנה מהזינוק במחירי הנפט. במקביל, נתוני האינפלציה הסופיים בגוש האירו תאמו את התחזיות, כאשר האינפלציה השנתית נותרה ברמה של 2.8% ואינפלציית הליבה על 2.4%, כך שלא שינו באופן מהותי את ציפיות השוק למדיניות הבנק המרכזי האירופי.

נתוני מאקרו חשובים שפורסמו השבוע:

Q  בגוש היורו - האינפלציה השנתית נותרה ברמה של 2.8%, אינפלציית הליבה עמדה על 2.4%, והעודף בחשבון השוטף התרחב ל־25.1 מיליארד אירו.

Q בפולין - האינפלציה המשיכה להתמתן, כאשר מדד המחירים לצרכן עלה ב־2.5% בקצב שנתי וירד ב־0.5% בחישוב חודשי. במקביל, נרשם שיפור קל בחשבון השוטף ובמאזן הסחר, אם כי שניהם נותרו בגירעון.

Q בבריטניה- התמ"ג גדל במאי ב-0.1% למרות השפעות המלחמה באיראן . חודש קודם לכן, באפריל, התכווץ התוצר הבריטי ב-0.1%. העלייה במאי תאמה לתחזיות הכלכלנים. קרן המטבע הבינלאומית עדכנה באחרונה את תחזית הצמיחה לבריטניה וצופה כעת כי היא תסיים את השנה עם גידול של 1% בתמ"ג.

Q  בספרד  - נתוני האינפלציה הסופיים לחודש יוני תאמו את התחזיות, כאשר מדד המחירים לצרכן עלה ב־3.2% בקצב שנתי וב־0.6% בחישוב חודשי. אינפלציית הליבה נותרה ברמה של 2.9%, בעוד שמדד המחירים האירופי המתואם (HICP) עמד על 3.6%. מנגד, שוק הדיור המשיך להפגין חולשה, עם ירידה של 7.3% במכירות הבתים בחודש מאי.

Q  מה צפוי השבוע?

השבוע יתמקד בעיקר בהחלטת הריבית של הבנק המרכזי האירופי, שתהיה האירוע המרכזי באירופה, לצד נתוני אינפלציה ושוק העבודה בבריטניה ומדדי מנהלי הרכש ברחבי היבשת.

ביום שני – 20.07.2026- גרמניה – מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש יוני, שיספק אינדיקציה עדכנית ללחצי המחירים ברמת היצרן. בריטניה – מדד מחירי הבתים של Rightmove. פולין – הייצור התעשייתי, מדד המחירים ליצרן, נתוני התעסוקה והשכר.

ביום שלישי – 21.07.2026- גוש היורו – סקר ZEW לציפיות הכלכליות. גרמניה – סקר ZEW: מדד הציפיות הכלכליות והערכת המצב הנוכחי. בריטניה – נתוני שוק העבודה: שיעור האבטלה, השינוי בתעסוקה, מספר דורשי העבודה והשכר הממוצע. צרפת – מכירות קמעונאיות בניכוי כלי רכב. ספרד – מאזן הסחר. הונגריה – החלטת הריבית של הבנק המרכזי.

ביום רביעי – 22.07.2026- בריטניה – מדד המחירים לצרכן, מדד הליבה, אינפלציית השירותים, מדדי המחירים ליצרן ומדדי המחירים הקמעונאיים. פולין – מכירות קמעונאיות ואמון הצרכנים.

ביום חמישי – 23.07.2026- גוש היורו – החלטת הריבית של הבנק המרכזי האירופי, מדד אמון הצרכנים לחודש יולי. צרפת – אמון העסקים, אמון התעשייה ותחזיות הייצור. בריטניה – סקרי CBI: הזמנות בתעשייה, אופטימיות עסקית ומחירי מכירה. פולין – שיעור האבטלה.

ביום שישי – 24.07.2026- גוש היורו – מדדי מנהלי הרכש המקדמיים: ייצור, שירותים ומדד משולב. ציפיות האינפלציה של ה־ECB לשנה ולשלוש שנים. גרמניה – מדד אמון הצרכנים GfK ומדדי מנהלי הרכש בייצור, בשירותים ובפעילות המשולבת. צרפת – מדדי מנהלי הרכש בייצור, בשירותים ובפעילות המשולבת. בריטניה – מכירות קמעונאיות, מדד אמון הצרכנים GfK ומדדי מנהלי הרכש בייצור, בשירותים ובפעילות המשולבת. ספרד – מדד המחירים ליצרן. הונגריה – שיעור האבטלה.

שווקים נוספים

Q  שוקי המניות באסיה סיימו את השבוע בירידות חדות, בהובלת שוקי השבבים והטכנולוגיה ביפן, בדרום קוריאה ובטייוואן. ברקע למסחר עמדו שני גורמים מרכזיים: החרפת המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון, שהובילה לעלייה חדה במחירי האנרגיה ולעלייה בפרמיית הסיכון, והשקת מודל הבינה המלאכותית החדש Kimi K3 של חברת Moonshot AI הסינית, שעורר מחדש את החשש מפני התגברות התחרות מול ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות והוביל למימושים במניות השבבים. במקביל, הנתונים הכלכליים שפורסמו באזור הצביעו על תמונה מעורבת – ביפן נרשמה חולשה בייצור התעשייתי, בעוד שבסין הצמיחה נותרה יציבה יחסית, אך המשקיעים המשיכו להביע חשש מהאטה בביקושים המקומיים ומהמשך הלחצים בענף הנדל”ן.

Q  בסיכום שבועי, מדד CSI 300 בסין ירד ב־5.3%, ניקיי 225 היפני איבד 6.4%, KOSPI הדרום קוריאני ירד ב־8.8% ו־TAIEX בטייוואן השלים ירידה של כ־5.9%. מנגד, האנג סנג בהונג קונג עלה בכ־1.6%, בעוד שבהודו נרשמה יציבות יחסית.

Q  Moonshot AI – התחרות בתחום הבינה המלאכותית מתחממת

אחת הכותרות הבולטות של השבוע הייתה השקת Kimi K3, מודל הבינה המלאכותית החדש של חברת Moonshot AI הסינית. מדובר במודל פתוח (Open-weight) הכולל כ־2.8 טריליון פרמטרים, עם חלון הקשר של עד מיליון טוקנים, ומיועד למשימות מורכבות של הסקה, כתיבת קוד ועיבוד מסמכים ארוכים. לפי מבחני ביצועים ראשוניים, המודל מציג יכולות המתקרבות לאלו של המודלים המובילים בארה”ב, תוך עלויות שימוש נמוכות יותר. 

השקת המודל הגבירה את החשש בקרב המשקיעים מפני התחרות הגוברת מצד חברות AI סיניות והובילה למימושים במניות הטכנולוגיה והשבבים, בעיקר באסיה אך גם בוול סטריט. אף שאין בכך כדי לשנות את מעמדן של ענקיות כמו OpenAI, Anthropic או Alphabet בטווח הקצר, האירוע ממחיש כי המרוץ הגלובלי בתחום הבינה המלאכותית הופך לתחרותי יותר, וכי סין ממשיכה לצמצם את הפער הטכנולוגי מול ארה”ב. 

נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע 

Q  ביפן- הייצור התעשייתי במאי עלה ב־0.1% בחודש, אך ירד ב־2.1% לעומת השנה הקודמת. הזמנות מכונות הליבה אכזבו באופן משמעותי, עם ירידה חודשית של 12.4% לעומת צפי לירידה של 4.2%, וירידה שנתית של 1.9% לעומת צפי לעלייה של 12.3%. מנגד, מדד פעילות מגזר השירותים עלה ב־1.1%, מעל הצפי ל־0.4%. בסך הכול, הנתונים מצביעים על חולשה בהשקעות העסקיות, לצד שיפור בפעילות השירותים.

Q  בסין- התמ"ג צמח בקצב האיטי ביותר זה קרוב לארבע שנים ברבעון השני של 2026, עם גידול של 4.3% לעומת אותם שלושה חודשים בשנה שעברה. לעומת הרבעון הראשון השנה התוצר הסיני צמח ב-0.9%%, הקצב האיטי ביותר ביותר משנתיים. הצמיחה היתה מתחת לטווח היעד של בייג'ין, 4.5% עד 5%, וכן נמוכה מתחזית הכלכלנים. ישיבת הפוליטביורו של המפלגה הקומוניסטית בסין בהמשך החודש צפויה לעסוק באופן נרחב בהאטת הכלכלה. בכירי המפלגה עשויים להחליט על האצת ההוצאה הציבורית במטרה לעודד השקעה בתשתיות, אחרי שהממשלה קיצצה בתקציבים אלה בחודשים האחרונים. היצוא והיבוא ביוני צמחו בשיעורים חדים של 27.0% ו־36.0% בהתאמה, ועודף הסחר התרחב ל־125.6 מיליארד דולר. המכירות הקמעונאיות עלו ב־1.0%. הייצור התעשייתי הפתיע לטובה עם עלייה של 5.3%, אך ההשקעות בנכסים קבועים ירדו ב־5.7%, ההשקעות בנדל״ן צנחו ב־18.0%, ומחירי הדירות המשיכו לרדת. התמונה מצביעה על חוזקה יחסית ביצוא ובתעשייה, לצד חולשה מתמשכת בביקושים המקומיים ובענף הנדל״ן.

Q  בדרום קוריאה - היצוא בעשרת הימים הראשונים של יולי עלה ב־53.9% והיבוא ב־17.4%, אם כי בשני המקרים נרשמה האטה לעומת התקופה הקודמת. שיעור האבטלה ירד ל־2.7%, טוב מהצפי של 2.8%. הבנק המרכזי של דרום קוריאה העלה את הריבית בפעם הראשונה מאז 2023, ל-2.75% (העלאה של רבע אחוז). ההעלאה תאמה לתחזיות הכלכלנים, והתקבלה פה אחד בקרב חברי המועצה המוניטרית של הבנק - שסברו כי האינפלציה העיקשת במדינה צפויה להימשך נוכח הצמיחה המהירה של תעשיית השבבים עבור חברות בינה מלאכותית.

Q  בהודו - האינפלציה ביוני עלתה ל־4.38%, מעל הצפי של 4.20% ולעומת 3.93% בחודש הקודם. מחירי הסיטונאות עלו ב־9.87%, מעל הצפי של 9.20%, ומדד מחירי התפוקה עלה ב־9.57%. במקביל, הגירעון המסחרי התרחב ל־30.4 מיליארד דולר, לאחר שהיבוא זינק ב־31.0%, לעומת עלייה של 15.5% ביצוא. החשבון השוטף עבר לגירעון של 2 מיליארד דולר, בעוד שיעור האבטלה נותר יציב ברמה של 5.5%.

Q  מה צפוי השבוע?

השבוע באסיה יעמדו במוקד החלטת הריבית בסין, נתוני התמ״ג בדרום קוריאה, האינפלציה ביפן ומדדי הפעילות העסקית במדינות המרכזיות.

ביום שני – 20.07.2026- סין – החלטת ריבית ה־LPR לשנה ול־5 שנים.  הודו – תפוקת שמונת ענפי התשתיות המרכזיים.

ביום שלישי – 21.07.2026- דרום קוריאה – נתוני היצוא והיבוא ל־20 הימים הראשונים של יולי, אינדיקציה מוקדמת לביקוש העולמי ולפעילות בענף השבבים. טייוואן – הזמנות ליצוא, נתון מרכזי לבחינת הביקוש למוצרי טכנולוגיה ושבבים. יפן – נתוני מכירות בבתי כלבו.

ביום רביעי – 22.07.2026- יפן – מאזן הסחר, היצוא והיבוא לחודש יוני. דרום קוריאה – מדד המחירים ליצרן (PPI). טייוואן – שיעור האבטלה.

ביום חמישי – 23.07.2026- דרום קוריאה – נתוני התמ״ג לרבעון השני, הן בקצב רבעוני והן בקצב שנתי.

טייוואן – הייצור התעשייתי.

ביום שישי – 24.07.2026- יפן – מדד המחירים לצרכן: המדד הכללי, המדד ללא מזון טרי ומדד הליבה המורחב; וכן מדדי מנהלי הרכש בייצור, בשירותים ובפעילות המשולבת. הודו – מדדי מנהלי הרכש המקדמיים בייצור, בשירותים ובפעילות המשולבת.

מטבעות וסחורות

Q  מדד הדולר DXY – מדד הדולר DXY ירד בסיכום השבוע בכ־0.2% לרמה של 100.77 נקודות. החולשה השבועית המתונה במדד נרשמה למרות התחזקות מסוימת של הדולר לקראת סוף השבוע, על רקע ביקוש לנכסי מקלט והמשך אי־הוודאות הגיאופוליטית. מנגד, נתוני אינפלציה מתונים יחסית בארה״ב הפחיתו חלק מהציפיות להידוק נוסף מצד הפדרל ריזרב ומיתנו את התחזקות המטבע.

Q  בשוק המט"ח המקומי - השקל נחלש מול המטבעות המרכזיים. שערו היציג של הדולר נקבע ביום שישי על 3.05 שקלים, עלייה שבועית של כ־1.5%, בעוד היורו רשם התחזקות של כ-1.6%, ושערו היציג נקבע על 3.491 שקלים. הפער בין הירידה הקלה במדד הדולר בעולם לבין היחלשות השקל משקף בעיקר גורמים מקומיים, ובהם העלייה באי־הוודאות הביטחונית והגידול בביקוש למטבע חוץ.

Q  מדד הסחורות (CRY) - עלה בסיכום השבוע בכ־4.3% לרמה של כ־382 נקודות. העלייה נבעה בעיקר מהזינוק במחירי האנרגיה, לצד התחזקות בחלק מהסחורות החקלאיות. המהלך משקף את חזרת פרמיית הסיכון לשוקי הסחורות ואת החשש משיבושים בנתיבי הסחר והאספקה במזרח התיכון.

Q  מחירי הנפט - רשמו שבוע חד במיוחד. נפט WTI עלה בסיכום השבוע בכ־15.5% וסגר ברמה של 82.49 דולר לחבית, בעוד Brent סגר ביום שישי ברמה של 88.10 דולר לאחר עלייה יומית של 4.6%. שני סוגי הנפט עלו בכ־16% במהלך השבוע, על רקע החרפת העימות בין ארה״ב לאיראן והחשש מפגיעה בתנועת מכליות ובאספקת אנרגיה דרך מצר הורמוז והים האדום. העלייה החדה בנפט מגבירה את החשש מלחצים אינפלציוניים מחודשים, ועלולה להקשות על בנקים מרכזיים להקל במדיניות המוניטרית.

Q  מחירי המתכות היקרות נחלשו בסיכום השבוע, למרות ההסלמה הגיאופוליטית. מחיר הזהב ירד בכ־2.5% לרמה של כ־4,017 $ לאונקיה. הירידה מוסברת בעיקר בעלייה בתשואות האג״ח, התחזקות הדולר לקראת סוף השבוע והחשש שמחירי האנרגיה הגבוהים יחייבו את הפד לשמור על ריבית גבוהה יותר לאורך זמן.