מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

·   שבוע קצר (4 ימי מסחר בלבד) וחיובי ננעל בוול סטריט כשברקע החתימה על מזכר הבנות לסיום הלחימה באיראן ומחירי הנפט שהמשיכו לרדת. מנגד, בבורסה בת"א נרשמו ירידות חדות עקב אכזבה מכך שהמצב הגיאופוליטי נותר בלתי יציב. בנוסף, ההסכם שברירי. יישומו עשוי להמשיך ולתמוך בשווקים, אולם תרחיש של קריסת ההסכמות ועלייה מחודשת של מחירי הנפט, עלול להביא לתיקון בשווקים.

·   ביצועי המדדים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) עלה 1.2% בשבוע שחלף (11.8% מתחילת השנה), בארה"ב - מדד S&P500 הוסיף 0.9% וסגר על 7,500 נק' (9.6% מתחילת השנה) ומדד נאסד"ק זינק 2.4%. בבורסה בת"א – מדד ת"א 125 צנח ב-4.9% (11.4%+ מתחילת השנה).

·   ארה"ב: החלטת ריבית ראשונה בהובלת הנגיד החדש – ביום רביעי בשבוע שעבר התייצב יו"ר הפד החדש, קווין וורש, בפעם הראשונה מול המצלמות ושאלות העיתונאים. הריבית נותרה כצפוי ללא שינוי על 3.75% אך וורש נשמע נחוש להוריד את האינפלציה וכתוצאה, התשואות טיפסו ושוקי המניות התממשו.

·   ישראל: האינפלציה ברמה נוחה – בניגוש לשאר העולם, בישראל האינפלציה השנתית מצויה ברמה נוחה של 1.9% לאחר ירידה של 0.3% בחודש מאי. החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל תתקבל ב–6 ביולי.

·    יפן: על רקע חולשת הין והאינפלציה - הריבית עלתה לשיא של 30 שנה – הכותרת דרמטית אך המספרים צנועים יחסית. ה-BOJ העלה את הריבית ביפן ל-1%, כדי להתמודד עם אינפלציה שעלתה ל-1.5%.

·   השבוע - מקרו בחשיבות גבוהה – ביום חמישי יפורסמו בארה"ב מדדי האינפלציה PCE ו-Core PCE אשר צפויים להראות המשך האצה של האינפלציה. נתון שיחרוג מהקונצנזוס (שהוא ממילא גבוה) עלול להאיץ עוד את ההימורים על העלאת ריבית קרובה, שזינקו השבוע ולהכביד על השווקים.

·   מה עוד צפוי השבוע? בארה"ב בשלישי – מדדי מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה ובשירותים, בחמישי

      מדדי האינפלציה PCE ו-Core PCE. 

ארה"ב

סוף השבוע המקוצר בוול סטריט ננעל ביום חמישי בעליות נאות, שמחקו את הירידות שראינו ביום רביעי, סמוך לסגירת יום המסחר, במקביל למסיבת העיתונאים של היו"ר החדש של הפד והמסר הניצי שעלה ממנה. האופטימיות המחודשת נבעה מחתימה מוקדמת מהצפוי על מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן (אם כי בינתיים דווחנו על דחייה של הפגישה שתוכננה ביום שישי בשווייץ ואח"כ פורסם עדכון שהיא צפויה להתקיים בימים הקרובים...). בכך הושלם שבוע ירוק שני ברציפות בוול סטריט, שנהנה מירידה שבועית של כ-8% במחירי הנפט. בלטו בעלייה מניות השבבים, שזינקו ביום חמישי ב-6.4% והשלימו עלייה שבועית של 7.3%.

הפד, כאמור, שלח מסר ניצי לשווקים בתום ישיבת ה-FOMC, כשהודעת הריבית לא התייחסה לשוק העבודה והיו"ר החדש, וורש, הדגיש שהאינפלציה נמצאת כבר יותר מ-5 שנים מעל ליעד והועדה מחוייבת להביא יציבות מחירים. גם התחזיות המעודכנות של חברי הועדה הדגישו את העמדה הניצית, כשתחזיות האינפלציה עודכנו בחדות כלפי מעלה (בהשוואה לתחזית הקודמת ב-18 במארס) ותחזיות הריבית החציוניות, הן השנה והן בשנה הבאה, זינקו ב-50 נ"ב. שוק האג"ח הגיב בעליית תשואות, כשהתשואה לשנתיים, שהיא רגישה במיוחד לשינויים בציפיות הריבית בטווח הקצר, זינקה במהלך מסיבת העיתונאים שבתום הישיבה מ- 4.05% ל-4.21% (שיא של 16 חודשים). התשואה ל-10 שנים טיפסה במקביל בכ-5 נ"ב ל-4.49%. מדדי המניות עברו מעליות של כמחצית האחוז לירידות של יותר מאחוז.  

Q  בחזית המקרו אנו עשויים לקבל כבר השבוע תשובה לשאלה החשובה – האם ההעלאה החדה של תחזיות האינפלציה הייתה מוצדקת? מדדי האינפלציה המועדפים על הפד, PCE ו-Core PCE יפורסמו ביום חמישי והם צפויים להראות המשך האצה של האינפלציה, במיוחד הכללית, בדומה שראינו במדדי ה-CPI לחודש מאי, שפורסמו מוקדם יותר החודש. נתון שיחרוג מהקונצנזוס (שהוא ממילא גבוה) עלול להאיץ עוד את ההימורים על העלאת ריבית קרובה, שזינקו השבוע ולהכביד על השווקים. עוד נקבל השבוע את מדדי מנהלי הרכש הן בתעשייה והן בשירותים, את עדכון נתון הצמיחה ברבעון 1 ואת הצריכה הפרטית ואת עדכון סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן.  

Q  בסיכום שבוע המסחר בשוק המניות, מדד S&P500 רשם עלייה שבועית של 0.9%, מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס רשם עלייה שבועית של 0.7%. מדדי הטכנולוגיה בלטו לחיוב גם השבוע – מדד נאסד"ק כללי רשם עלייה שבועית של 2.4% ואילו מדד נאסד"ק 100 זינק השבוע ב-2.6%, בזכות הזינוק של מדד השבבים. מדד ראסל 2000, מדד המניות של החברות הקטנות(small-cap) , הרגיש לעליית ריבית, הסתפק השבוע בעלייה של 1.2%.

Q  בשוק האג"ח: הטון הניצי של הפד הטיס את התשואה לשנתיים. התשואה ל-10 יציבה יחסית והעקום משתטח - במקביל, ההימורים של סוחרי האג"ח צופים עליית ריבית בקרוב. התשואה על אג"ח ל-10 שנים ירדה השבוע ב-3 נ"ב, מ-4.48% לרמה של 4.45%, אחרי שטיפסה ל-4.49% מיד אחרי הודעת הריבית. התשואה על אג"ח לשנתיים זינקה השבוע ב-10 נ"ב, מ-4.08% ל-4.18%. ההסתברות המצטברת לעליית ריבית עד סוף השנה זינקה השבוע במקביל, מ-82% ל-156% (העלאה וחצי!) כשההסתברות שהריבית תעלה כבר בספטמבר זינקה השבוע ל-93%, כמעט תמחור מלא! בישיבה שתתקיים במארס 2027 רואים תמחור מלא לשתי העלאות ריבית! הסתברות של 201%.  מגמת השתטחות העקום האיצה השבוע - שיפוע העקום (שנתיים-10) צנח השבוע, מ-40 נ"ב ל-27 נ"ב בלבד.

Q  הדולר התחזק השבוע במקביל לזינוק של הצפי להעלאת ריבית. מדד DXY, שמראה את ביצועי המטבע האמריקני מול סל של 6 מטבעות מובילים, עלה השבוע ב-1.1%. מתחילת השנה התחזק הדולר מול הסל האמור בכ-2.6%.

מדיניות מוניטרית

Qביום רביעי התייצב יו"ר הפד הטרי, קווין וורש, למסיבת העיתונאים המסורתית בתום ישיבת ה-FOMC. מסיבת העיתונאים נמשכה 43 דקות בלבד, אך היא הייתה דחוסה, דינאמית ובעיקר מהפכנית. הפד הותיר את הריבית ללא שינוי (בפעם הרביעית ברציפות) בטווח 3.75%-3.50%, אך הודעת הריבית (שקוצרה משמעותית) הייתה ניצית מהצפוי – היא לא התייחסה לשוק העבודה ולא למאזן הסיכונים בין שני חלקי המנדט הכפול של הפד (יציבות מחירים ותעסוקה מקסימלית), אלא התרכזה באינפלציה, כשהועדה מתחייבת להביא ליציבות מחירים, אחרי יותר מ-5 שנים ברציפות של אינפלציה גבוהה מהיעד.

קווין וורש הכריז על הקמת 5 צוותי משימה ייעודיים, שיכללו מומחים מתוך הפד ומחוצה לו ויגישו את המלצותיהם עד סוף השנה, בנושאים חשובים שיעצבו את המדיניות המוניטרית של המוסד החשוב בעולם:

צוות לבחינת מערך התקשורת של הפד שיבחן מחדש את ההכוונה קדימה ואת תרשים הנקודות שמרכיב את תחזית הריבית בהמשך. הצוות יבחן את מסיבות העיתונאים ואת ההודעות לציבור.

· צוות לבחינת מאזן הפד ואת השפעת משטר הרזרבות על תפקוד השווקים.

·  צוות לבחינת מתודולוגיית איסוף הנתונים, מנגנוני האיסוף, מקורות המידע, ושימוש גובר במידע עדכני ודינמי, ע"ח נתונים רשמיים המתפרסמים בפיגור ונאספים בסקרים, לא תמיד מדויקים.

· צוות לבחינת טכנולוגיות, פריון והמנדט של הפד. הבינה המלאכותית עשויה לשפר את הפריון ולשנות את מגבלות ההיצע, מה שיאפשר צמיחה מהירה יותר שתקל על לחצים אינפלציוניים.

·  צוות לבחינת מסגרת האינפלציה, מדידת האינפלציה והדרך שבה יש להגיב לחריגות מהיעד.

מעבר להחלטת הריבית, וכמו בכל ישיבת FOMC שנייה, קיבלנו גם את עדכון התחזיות הרבעוני של הפד – Summary of Economic Projections (SEP) ובתוכו ה-Dot plot  - תחזיות הריבית בשנים הקרובות של חברי הועדה. והתחזית הייתה כל כך ניצית, עד שהובילה לירידות של מדדי המניות בוול סטריט ולזינוק של התשואה לשנתיים...

וורש הציג עצמו כמי שאינו מאמין בתחזית הריבית ובתחזיות בכלל. הוא ביטל את ה-Guidence בהודעת הריבית והוא שוקל לבטל את ה-Dot Plot ואולי לשנות את ה-SEP ואולי גם את שיטת המדידה של האינפלציה. אז קווין וורש לא השתתף ב-Dot Plot ו-18 החברים שכן השתתפו הגיעו לתוצאה ניצית מפתיעה – 9 מתוכם תמכו בהעלאת ריבית עד סוף השנה ושימו לב להתפלגות – 3 תמכו בהעלאה אחת, 5 בשתי העלאות וחבר אחד תמך בלא פחות מ-3 העלאות ריבית עד סוף השנה!  מולם, 8 חברים בעד הותרת הריבית ללא שינוי עד סוף השנה וחבר אחד (כנראה סטיבן מיירן) תמך בהורדת ריבית אחת.

תחזית החציונית של הריבית בסוף השנה זינקה מ-3.375% (הפחתה אחת מהריבית היום) ל-3.825% (העלאה אחת). גם התחזית ל-2027 עלתה מ-3.125% (צפי לשתי הפחתות עד סוף 2027) ל-3.625%, כלומר, אפס הפחתות.

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

ישיבת הריבית של הפד, שאותה כבר תיארנו, היתה האירוע החשוב של השבוע. גם פרסום נתן המכירות הקמעונאיות ריכז עניין וקיבלנו נתון טוב מהצפוי, שהראה שהצרכן האמריקני פעיל, למרות שמדדי הסנטימנט נמצאים בשפל.

Q  המכירות הקמעונאיות זינקו במאי ב-0.9%, יותר מצפי ל-0.6%.  . הייצור התעשייתי עלה במאי ב-0.1%, פחות מצפי ל-0.3%, אך נתון אפריל שופר מ-0.7% ל-0.9%. ניצול כושר הייצור גדל במאי מ-76.1% ל-76.2%, כצפוי. מדד התנאים העסקיים של מנהלי הייצור בניו יורק (Empire State) ירד ביוני מ-19.6 ל-5.7 נק' (צפי 13.7 נק'). מדד גבוה מאפס מעיד על התרחבות, אולם נרשמה ירידה משמעותית בקצב ההתרחבות. 

Q  מכירות הבתים בתהליך זינקו במאי ב-3.8%, הרבה יותר מצפי ל-0.9%, אך נתון אפריל עודכן מ-1.4% ל-0.3% והקצב בשנה האחרונה ירד מ-2.1% ל-2.0%. מדד בטחון הנדל"ן ירד ביוני מ-37 ל-35 נק' (צפי 37 נק'). משמעות הנתון היא שרק 35% מהפעילים בענף אופטימיים ולעומתם 65% מגלים פסימיות... היתרי הבנייה ירדו במאי ב-0.7%, פחות מצפי לירידה של 0.9%, לקצב שנתי של 1.413 מיליון. התחלות הבנייה צנחו ב-15.4%, לעומת צפי לירידה קלה של 2.0%, לקצב שנתי של 1.177 מיליון (צפי 1.43 מיליון).

Q  מספר המובטלים החדשים בארה"ב ירד מעט השבוע - התביעות החדשות לדמי אבטלה הסתכמו בשבוע שהסתיים ב-13 ביוני ב-226 אלף, מעט יותר מצפי ל-225 אלף, אך פחות מ-230 אלף בשבוע הקודם (שיא של יותר מ-4 חודשים). מספר תביעות האבטלה המתמשכות, שמפורסם בפיגור של שבוע, גדל בשבוע שהסתיים ב-6 ביוני מ-1.786 מיליון, לרמה של 1.81 מיליון, יותר מצפי ל-1.789 מיליון.

Q  מחירי היבוא והיצוא עלו יותר מהצפוי והראו שאינפלציה הגבוהה מוצאת אחיזה גם במסחר הבינלאומי. מחירי היבוא  עלו במאי ב-1.9%, יותר מצפי ל-1.0%, וקצב העלייה השנתי שלהם טיפס מ-4.2% ל-6.7%, הרבה יותר מצפי ל-5.7%. מחירי היצוא  עלו במאי ב-1.3%, יותר מצפי ל-0.9%, וקצב העלייה השנתי שלהם טיפס מ-9.1% ל-11.2%, הרבה יותר מצפי ל-10.2%.

Q  מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים (שנבנה ע"מ לחזות את הצמיחה בשני הרבעונים הבאים) עלה במאי ב-0.1%, כצפוי.

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:

Q ארה"ב ואיראן חתמו על מזכר ההבנות כבר ביום חמישי, מוקדם מהצפוי ואפשרו לוול סטריט לנעול את השבוע בטון חיובי. אולם בסוף השבוע נוכחנו לדעת עד כמה ההסכם שברירי. יישומו עשוי להמשיך ולתמוך בשווקים, אולם תרחיש של קריסת ההסכמות ובמיוחד, סגירת מיצר הורמוז ועלייה מחודשת של מחירי הנפט, עלול להביא לתיקון בשווקים. מזכר ההבנות מאפשר המשך נטול לחימה של המו"מ על הגרעין במהלך תקופה של 60 יום ושחרור של פקק המיכליות בנתיב החשוב של מיצר הורמוז, כשארה"ב הודיעה שלא תתפשר על תנועה ללא תשלום אגרת מעבר. בסוף השבוע הגיבה איראן לתקיפות של ישראל בלבנון באיומים שתשוב ותחסום את המיצר והפגישה בין הצדדים שתוכננה להתקיים ביום שישי בשווייץ נדחתה בינתיים. עם זאת, נראה שהצדדים אינם מעוניינים כרגע בפיצוץ ההסכם ועל פי הדיווחים האחרונים, נראה שהפגישה תתקיים בימים הקרובים.

Q  גזרת המקרו – השבוע במוקד – מדדי האינפלציה המועדף על הפד – PCE (מדד ההוצאות לצריכה פרטית) ומדד הליבה Core PCE (שאינו כולל את סעיפי האנרגיה והמזון התנודתיים), שיתפרסמו ביום חמישי.

האינפלציה השנתית צפויה להאיץ מ-3.8% ל-4.1% ואינפלציית הליבה לעלות מעט, מ-3.3% ל-3.4%. ההתרחקות העקבית מיעד האינפלציה, יחד עם הטון הניצי העולה מהפד, מגבירים אפילו עוד יותר את חשיבות הנתון – אינפלציה גבוהה מהצפי (שגבוה ממילא) עלולה להכביד על השווקים ולהיפך.  

עוד יפורסמו השבוע מדדי מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה ובשירותים (ביום שלישי), למחרת הגירעון בחשבון השוטף וביום חמישי נתוני הצמיחה (עדכון שלישי לרבעון הראשון) והצריכה הפרטית. ביום שישי יפורסם העדכון הסופי של מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש יוני.    

יומן הנתונים הבולטים שיפורסמו במהלך השבוע:

ביום שלישי – 23.06.2026 – מדדי מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה ובשירותים, מדדי הייצור והתנאים העסקיים של שלוחת הפד בריצ'מונד.

ביום רביעי – 24.06.2026 – הגירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ברבעון הראשון, מכירות בתים חדשים, היתרי בנייה (עדכון סופי לחודש מאי).

ביום חמישי – 25.06.2026 – הכנסה והוצאה אישית, צריכה פרטית ריאלית, תביעות דמי אבטלה (חדשות ומתמשכות), אינפלציה (PCE) ואינפלציית ליבה (Core PCE), הזמנות מוצרים בני קיימא, צמיחה, צריכה פרטית.

ביום שישי – 26.06.2026 – הגירעון המסחרי במאי, יבוא, יצוא, מלאים קמעונאיים וסיטונאיים, מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן.

ישראל

Q  בשוק המקומי נרשמו בשבוע שעבר מימושים כבדים. מגמה שלילית אפיינה גם את המסחר ביום שישי כשברקע,  המשקיעים היו מאוכזבים מההסכם שמתגבש בין ארה"ב לאיראן בו נראה כי ידה במו"מ עם ארה"ב על העליונה ומנגד, מעלה חשש כי אינו נותן מענה הולם לאינטרסים הביטחוניים של ישראל, וזאת בזמן שהצפון עדיין מצוי תחת אש. בינתיים, בשוויץ מתכוננים למפגש המשלחות (לאחר דחייה מסוימת) לתחילת המו"מ על התנאים בהסכם, אולם אי הוודאות הגיאופוליטית עדיין גבוהה בצל הפסקת האש השברירית והמוכתבת בצפון, אשר תכתיב במידה רבה את המגמה בשבוע המסחר הקרוב.

Q  ובתוך כך, הבורסה בת"א סיכמה שבוע מסחר שלילי ביותר בכל המדדים. בסיכום שבועי- מדד ת"א 35 נפל 4.6%, מדד ת"א 125 צנח 4.9% (11.4%+ מתחילת השנה) ומדד ת"א 90 השיל 5.7%. ברמה הסקטוריאלית, כל המדדים סיימו בטריטוריה השלילית. בלטו לשלילה מדד הביטוח שצנח 9.6%, מדד הפיננסים ומדד הקלינטק (7.3%-), מדד הנדל"ן ירד 5.9% ומדד הבנקים נפרד מ-4.5% מערכו.

Q  בשוק החוב – נרשמה מגמה שלילית והתשואות עלו. תשואת האג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים (גנרית) עלתה השבוע מ-3.75% ל- 3.9%.

Q  בשוק המט"ח המקומי - השקל נחלש השבוע מול הדולר אך התחזק מול היורו (הרחבה בהמשך).

Q  בשבוע הקרוב: כאמור, המסחר יושפע מההתפתחויות הקשורות בהסכם בין ארה"ב לאיראן והזירה מול לבנון. כמו כן, המסחר יושפע משוקי המניות בחו"ל.

נתוני מקרו ועדכונים נוספים שפורסמו השבוע:

Q  יציבות באינפלציה- אחרי המדד הגבוה של אפריל, שהגיע ל–1.2%, מדד המחירים לצרכן במאי מציג מגמה הפוכה של ירידה בשיעור של 0.3% במחירים — ירידה מעט חדה יותר לעומת התחזיות המוקדמות, ובתוך כך האינפלציה במשק (עליית המדד ב–12 החודשים האחרונים) נותרה ללא שינוי, ברמה של 1.9%, מתחת לאמצע טווח היעד של הבנק, זה החודש השלישי.

לפי הלמ"ס, ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי תחבורה, שירד ב–2.7%, וריהוט וציוד לבית, שירד ב–0.1%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי פירות טריים (6.7%), הלבשה (1.9%), תרבות ובידור (1.1%) ודיור (0.6%).

Q  קצב התכווצות התוצר ברבעון הראשון עודכן מ-3.3%- ל-3.8%-. הצמיחה השלילית מיוחסת לירידה בפעילות בעקבות המלחמה באיראן, והשינוי העיקרי שהוביל להתכווצות היה ירידה חדה יותר בצריכה הפרטית ועלייה מתונה יותר ביצוא, לעומת הנתונים שהובילו לאומדן הראשוני. כמו כן, ההתאוששות ברבעון הנוכחי צפויה להיות מתונה יותר עקב המשך הלחימה ומגבלות הפעילות בצפון. נתון זה יצטרף לצבר השיקולים של ב"י בהחלטת הריבית הקרובה ב-6 ביולי. 

Q  הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים עבור חודש יוני ירדו ל-1.8% לעומת 2.1% (הנתון עודכן כלפי מעלה מ-1.8%).

Q  שוק העבודה- בחודש מאי שיעור התעסוקה ירד מ-60.1% ל-59.9% ושיעור האבטלה ירד מ-3% באפריל ל2.8%.

Q  החלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל תתקבל ב–6 ביולי. כלומר, נתון מדד חודש מאי הוא המדד שיעמוד לפני הוועדה המוניטרית בעת החלטת הריבית הקרובה. אחרי הורדה של הריבית ל–3.75% ב–25 במאי, שהתקבלה פה אחד על ידי הוועדה, הסיכוי להורדת ריבית רצופה שנייה נמוך יותר, אולם בפני הוועדה יעמדו שיקולים נוספים כמו התנהגות השקל וירידת מחירי האנרגיה. נזכיר כי, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון אמר לאחרונה כי לאור הירידה באינפלציה והתחזקות השקל, ייתכן שהריבית במשק תרד בקצב מהיר יותר. הכרזה זו העלתה את הציפיות להורדת ריבית ויצרה מגמה של התחזקות הדולר עד ל–2.96 שקלים לדולר, מגמה שנחלשה מעט לאחר מכן.

Q  מחירי הדירות בירידה- במחירי הדירות, שאינם חלק ממדד המחירים לצרכן, נמשכת המגמה הבלתי אחידה והתנודתית. היקף המכירות של דירות חדשות נותר חלש, ולפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), במחירי העסקות שבוצעו במרץ־אפריל 2026 חלה ירידה של 0.3% לעומת מחירי העסקות שבוצעו בפברואר־מרץ 2026. זאת לאחר שבנתון הקודם, בפברואר־מרץ 2026, המחירים דווקא עלו בשיעור דומה. בהשוואה שנתית של מחירי הדירות לעומת מרץ־אפריל 2025, מחירי הדירות עדיין בירידה של 1.3% לעומת השנה הקודמת. הורדת הריבית במשק עשויה להשפיע על הביקושים לדירות בעתיד.

Q  מדד המחירים ליצרן ירד במאי ב-1.5% בהשוואה לחודש אפריל, וב-12 החודשים האחרונים עלה ב-1.2%. המדד ללא דלקים ירד במאי ב-0.50%, וירד ב-1.2% בשנה האחרונה.

Q  המדד המשולב למצב המשק עלה ב 1.1% בחודש מאי (שיעור שינוי חודשי). השינוי הממוצע בחודשים מרץ- מאי היה 0.4%-. רמת הפעילות במאי עדיין נמוכה ב - 1.5% יחסית לפברואר, ערב המלחמה. התאוששות חלשה יחסית בפעילות הכלכלית תומכת בהורדת ריבית. המדד החודשי לפעילות המשק בחודש מאי ירד ב-0.4 אחוז. המדד משקף החודש את אומדן הצמיחה החודשית הממוצעת בשלושת החודשים מרץ עד מאי. המדד הושפע לרעה מנתוני הפדיון בענפי המסחר והשירותים והייצור התעשייתי בחודש מרץ ומנתוני יבוא מוצרי צריכה ותקבולי המיסים העקיפים בחודש מאי. גם הנתונים בפועל של התוצר ברביע הראשון של 2026 תרמו שלילית למדד. מנגד, נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי והנתונים הפיננסיים לגבי המדד הכללי בבורסה בתל אביב ומדד הנסדאק בחודשים אפריל ומאי ויצוא הסחורות בחודש מאי, מיתנו את הירידה במדד.

Q  זינוק ביצוא התעשייה- הייצוא התעשייתי רשם עלייה במאי של 20% לעומת חודש אפריל ו-41% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. רוב הענפים רשמו התרחבות. במקביל, יבוא מוצרי הצריכה ירד במאי וממשיך להציג מגמה חלשה, מה שמעיד על ביקושים מתונים יחסית. העלייה המהירה ביצוא ביחס ליבוא הובילה לצמצום בגירעון הסחר במאי לעומת אפריל. הירידה בגירעון הסחר תומכת בהתחזקות השקל, במיוחד כאשר העודף בחשבון השירותים נותר גבוה ויציב.

Q  הנכסים וההתחייבויות של המשק מול חו"ל- לפי פרסום בנק ישראל, יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל עלתה במהלך הרביע הראשון בכ-6 מיליארדי דולרים (כ-0.8%) ועמדה בסופו על כ-658 מיליארדי דולרים. במהלך הרביע נרשמה עלייה בהיקף ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל גם ברכיב הון המניות ביחס ל-4 רביעים הקודמים. במקביל נרשמה עלייה במחירי ניירות הערך הישראלים המוחזקים על ידי תושבי חוץ. עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל ירד במהלך הרביע הראשון בכ-11 מיליארדי דולרים (4%) ועמד בסופו על כ-250 מיליארדים. היחס בין החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג (במונחים דולריים) עלה במהלך הרביע הראשון בכ-0.3 נקודות האחוז ועמד בסוף מרץ על כ- 27%.

אירופה

Q המסחר באירופה נסגר ביום שישי בירידות שערים, אך נעל שבוע שני ברציפות של עליות, על רקע ציפיות כי מזכר ההבנות עליו חתמו השבוע ארה"ב ואיראן, יסלול את הדרך לסיום המלחמה במזרח התיכון ולפתיחתו מחדש של מצר הורמוז.

Q  בסיכום שבועי נרשמו עליות שערים במרבית המדדים, מדד המניות יורוסטוקס 50 עלה ב-1.7%, מדד קאק הצרפתי עלה ב-0.8%, מדד הפוטסי בלונדון ירד ב-1% ומדד דאקס בגרמניה עלה ב-1.4%.

Q  דרמה פוליטית בבריטניה - ראש הממשלה קיר סטארמר על סף התפטרות - ניצחון דרמטי בבחירות הבזק: חבר הפרלמנט אנדי ברנהאם (Andy Burnham) רשם ניצחון מוחץ בבחירות המקומיות במחוז מייקרפילד (Makerfield) עם 54.8% מהקולות. הניצחון סלל את הדרך עבורו לקרוא תיגר על הנהגת המפלגה. דיווחים על פרישה צפויה: העיתונות הבריטית (בהובלת ה-Sunday Telegraph) דיווחה בסוף השבוע כי ראש הממשלה, קיר סטארמר, מבין כי "המשחק נגמר" ומכין את הקרקע להתפטרות קרובה כדי למנוע מרד המוני בקבינט. חוסר היציבות השלטוני הכה גלים ישירות בשווקים הפיננסיים.

Q  נתונים מאקרו חשובים שפורסמו השבוע:

Q בגוש היורו- הייצור התעשייתי עלה באפריל ב-0.1%, כצפוי. האינפלציה – נתון מאי עודכן והאינפלציה השנתית נותרה 3.2%. אינפלציית הליבה עלתה מ-2.5% ל-2.6%.

Q  גרמניה – מדד הסנטימנט הכלכלי של ZEW- הציפיות הכלכליות: המדד זינק ב-20.7 נקודות לרמה חיובית של 10.5 נקודות. נתון זה הכה באופן דרמטי את תחזיות השוק שציפו לרמה שלילית של 5.5-. זוהי הטריטוריה החיובית הראשונה של המדד מאז פרוץ העימות עם איראן במרץ, הודות להערכות המשקיעים כי הלחץ על מחירי האנרגיה יתפוגג בקרוב. מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש מאי 2026- בחישוב שנתי (לעומת מאי 2025):  המדד עלה ב-2.2% . נתון זה נמוך במעט מתחזיות האנליסטים שציפו לעלייה של 2.5%, אך הוא מייצג האצה לעומת הנתון השנתי של החודש הקודם (שהעמיד את האינפלציה השנתית של היצרנים על 1.7%). זוהי העלייה השנתית החדה ביותר במדד זה מאז מאי 2023. בחישוב חודשי (לעומת אפריל 2026): המדד רשם עלייה של 0.3%. גם נתון זה היה נמוך מהתחזיות המוקדמות שעמדו על 0.7%. גורמי ההשפעה המרכזיים:  הלחץ האינפלציוני בקרב היצרנים נובע בעיקר משיבושים בשוק האנרגיה ומעלייה במחירי חומרי הגלם (כמו מתכות וכימיקלים), המושפעים מהמתיחות הגיאופוליטית והמלחמה באיראן .

Q  בבריטניה - מדד המחירים לצרכן בבריטניה רשם במאי עלייה של 0.2%, התחזיות היו לעלייה חודשית של 0.4%, לאחר שבאפריל נרשמה עלייה חודשית 0.7%. האינפלציה השנתית בממלכה עמדה על 2.8%, בדומה לנתון של אפריל, ובשעה שהתחזיות עמדו על 3%.  מדד הליבה (ללא אנרגיה, מוצרי טבק ומשקאות אלכוהוליים) רשם עלייה חודשית של 0.35 ועלייה שנתית של 2.6%. החלטת הריבית של בנק אנגליה- הוועדה המוניטרית של הבנק המרכזי (BoE) החליטה ברוב של 7 נגד 2 להותיר את הריבית על כנה ברמה של 3.75%. המכירות הקמעונאיות (חודש מאי 2026)- בחישוב שנתי: נרשמה עלייה חדה של 3.2% לעומת מאי אשתקד (הנתון החזק ביותר מאז ינואר), הרבה מעל הצפי שעמד על 1.9%. גורמי ההשפעה: הכלכלנים והקמעונאים הסבירו את הזינוק הבלתי צפוי במזג אוויר חם במיוחד ששרר במאי (אשר הזניק מכירות של ריהוט גן, מאווררים ובריכות מתנפחות) וכן במבצעי הנחות נרחבים ברשת, שהקפיצו את המכירות המקוונות ב-3.3%.

Q  מתאם גבוה בין תשואות האג"ח של בריטניה לבין מחירי הנפט - הגרף מציג (בכתום) את תשואות איגרות החוב הממשלתיות של בריטניה ל-10 שנים ואת (בכחול) מחירי הנפט הגולמי. איגרות החוב נסחרות במתאם למחירי הנפט כלומר מחירי נפט עולים מתורגמים לציפיות אינפלציה גבוהות יותר, אשר פוגעות במחירי איגרות החוב לטווח הארוך. בנוסף, על אף שמחירי הנפט ירדו לאחרונה לרמות שנראו בתחילת חודש מרץ, תשואות האג"ח ל-10 שנים נותרו גבוהות, זאת, מכיוון שפרמיית הסיכון נותרה גבוהה והשווקים חוששים מפני התקבעות ציפיות האינפלציה עקב החודשים האחרונים (מקור: בלומברג)

Q  מה צפוי השבוע?

ביום שני – 22.06.2026 - גוש היורו- מדד אמון הצרכנים, נאום נשיאת ה-ECB. פולין – PPI

ביום שלישי – 23.06.2026- גוש היורו, בריטניה - מדדי מנהלי הרכש.  צרפת – מדד בטחון העסקים, מכירות קמעונאיות, מדדי מנהלי הרכש.  גרמניה – מכירות קמעונאיות , מדדי מנהלי הרכש. ספרד – המאזן המסחרי.

ביום רביעי – 24.06.2026- פולין – שיעור האבטלה. גרמניה – ציפיות העסקים.

ביום חמישי – 25.06.2026- צרפת, גרמניה – מדד אמון הצרכנים. ספרד - מדד מחירי היצרן (PPI) , תמ"ג.

ביום שישי – 26.06.2026- גוש היורו – ציפיות האינפלציה של ה-ECB. איטליה – מאזן מסחרי.

שווקים נוספים

Q  ביום שישי הבורסות בשנחאי, הונג קונג וטייוואן היו סגורות לרגל חג ואלו שהיו פתוחות ננעלו בירידות שערים. עם זאת, בסיכום שבועי מרבית השווקים סיימו במגמה חיובית.

Q  בסיכום שבועי, מדד המניות של סין  300CSI עלה ב-3.4%, ניפטי 50 בהודו עלה ב-1.7%, הניקיי עלה ב-7.9%, מדד קוספי בדרום קוריאה טס ב-11.4%, מדד 200ASX באוסטרליה עלה 0.3%, ומנגד, האנג סאנג ירד ב-3.2%.

Q  בסין – הצהרות מוניטריות: במסגרת פורום פיננסי בשנחאי, מושל הבנק המרכזי של סין, פאן גונגשנג, הכריז על  כוונתו לשנות את כלי המדיניות הראשי שלו ולעבור לפיקוח הדוק על ריבית האוברנייט (Overnight Rate), בדומה למודל הניהול של הפדרל ריזרב בארה"ב. זאת במקום ריבית ה-Repo ל-7 ימים המשמשת כבנצ'מרק כיום. בנוסף, נעשה נסיון לחזק את מעמד היואן: הבנק השיק פלטפורמת ריפו מיוחדת עבור בנקים מרכזיים ומוסדות פיננסיים בינלאומיים המאפשרת להם לקבל נזילות ביואן כנגד החזקת אג"ח ממשלתי סיני. צעד זה נועד להפוך את המטבע הסיני לאטרקטיבי ונגיש יותר בעולם כחלק מהתמודדות עם הלם הריביות הגבוהות בארה"ב.

Q ההנפקה הגדולה ביותר בתולדות הודו יוצאת לדרך - ג'יו פלטפורמס (Jio Platforms), היהלום שבכתר של קונצרן הנפט והקמעונאות של המיליארדר מוקש אמבני, הגישה ביום שישי טיוטת תשקיף לקראת הנפקה ראשונה לציבור (IPO) שצפויה להיות הגדולה בתולדות הודו. לפי תשקיף ההנפקה, הכסף שיגויס ממכירת המניות ישמש לפירעון מוקדם של חובות ולמטרות תאגידיות כלליות. החברה, שבבעלותה חברת הסלולר הגדולה בהודו, עשויה לגייס עד 4 מיליארד $ בהנפקה לפי שווי שוק של יותר מ-100 מיליארד $. הנפקה בגודל כזה תעקוף את זו של החטיבה ההודית של יונדאי מוטור, שגייסה ב-2024 3.3 מיליארד דולר, ועשויה להעניק זריקת מרץ לשוק המניות המקרטע של הודו.

נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע 

Q ביפן- הבנק המרכזי העלה את הריבית ל-1%, הרמה הגבוהה מזה למעלה מ-30 שנה, על רקע חולשת הין והאינפלציה. הייתה זו העלאה ראשונה מאז דצמבר, אז עלתה הריבית ל-0.75%, והפעם הראשונה מאז 1995 שבה הריבית ביפן עולה ל-1%. היצוא היפני קפץ במאי ב-17% בחישוב שנתי, העלייה החזקה ביותר מאז נובמבר 2022 ומעל תחזיות הכלכלנים שעמדו על 16.2% (באפריל נרשמה עלייה של 14.8%). בום הבינה המלאכותית הקפיץ ב-61.2% את יצוא השבבים היפני - יצוא המכוניות מהמדינה עלה בקצב שנתי של 16.4%. היצוא לסין, שותפת הסחר הגדולה ביותר של יפן, טיפס במאי ב-17.9%. היצוא לארה"ב, השנייה ברשימה, גדל בקצב שנתי של 12.5%. בה בעת, המלחמה באיראן קיצצה בשיעור חד של 32% את היקף היצוא היפני למזרח התיכון. האינפלציה השנתית עלתה ל-1.5% במאי לעומת 1.4% בחודש הקודם. אינפלציית הליבה — שלא כוללת את מחירי המזון — נותרה על 1.4%, ללא שינוי ובהתאם לציפיות, למרות החששות סביב עליית מחירי האנרגיה. אינפלציית ״הליבה של הליבה״, שלא כוללת מחירי מזון ואנרגיה, ירדה לקצב שנתי של 1.8% במאי לעומת 1.9% באפריל.

Q  בסין- דווח במפתיע על ירידה ראשונה במכירות הקמעוניות מזה יותר משלוש שנים. המכירות הקמעוניות בסין ירדו במאי ב-0.6% לעומת מאי שעבר, ירידה ראשונה מאז דצמבר 2022. הייצור התעשייתי עלה בשנה האחרונה ב-4.5% (צפי 4.4%). שוק התעסוקה: שיעור האבטלה העירוני הרשמי רשם שיפור קל וירד ל-5.1% (לעומת 5.2% באפריל).

Q בדרום קוריאה – מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש מאי, שפורסם על ידי הבנק המרכזי (BOK) רשם עלייה שנתית חדה של 8.5%. מדובר בקצב הגידול השנתי המהיר ביותר מאז יולי 2022 (שיא של כמעט 4 שנים).

Q בהודו - שיעור האבטלה עלה במאי מ-5.2% ל-5.5%. מדד המחירים הסיטונאי (WPI) – זינוק לשיא של כ-4 שנים- מדד המחירים הסיטונאי (הבוחן את עלויות חומרי הגלם והסחורות בשלבי הייצור) זינק לרמה של 9.68% בחישוב שנתי לחודש מאי, לעומת 8.26% באפריל. מנוע הזינוק: ההסלמה הביטחונית במזרח התיכון הובילה לזינוק קיצוני של 30.33% במחירי הדלק והאנרגיה הסיטונאיים. סקטורים נוספים: מחירי מוצרי המאפה והתעשייה רשמו עלייה של 7.48%.

Q  באוסטרליה - הבנק המרכזי השאיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.35%, אך הזהיר כי צפויות העלאות בהמשך.

Q  בטייוואן - הבנק המרכזי של טייוואן (CBC) החליט כמצופה להותיר את ריבית הבנצ'מרק ללא שינוי על רמה של 2.0% ברציפות. זוהי רמתה הגבוהה ביותר מזה 15 שנה.

Q  מה צפוי השבוע?

ביום שני – 22.06.2026 - סין - החלטת ריבית ה-LPR (Loan Prime Rate) של הבנק המרכזי הסיני

ביום שלישי – 23.06.2026- יפן – מדדי מנהלי הרכש במגזרי הייצור והתעשייה. הודו - מדדי מנהלי הרכש PMI. דרום קוריאה – מדד אמון הצרכנים. אוסטרליה – מדדי מנהלי הרכש . טאייוואן – שיעור האבטלה , נתוני ייצוא.

ביום רביעי – 24.06.2026- אוסטרליה – מדד המחירים לצרכן CPI. טאייוואן – ייצור תעשייתי.

ביום חמישי – 25.06.2026- אוסטרליה – שיעור האבטלה .

ביום שישי – 26.06.2026- סין - מאזן החשבון השוטף . יפן - מדד המחירים לצרכן של טוקיו לחודש יוני.

מטבעות וסחורות

Q מדד הדולר DXY – המדד, העוקב אחרי שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות סחר גדולות של ארה"ב, בהם היורו, הין והליש"ט, עלה השבוע ב-1.1% לרמה של 100.85 נק'.

Q בשוק המט"ח המקומי- השקל נחלש השבוע מול הדולר, אולם התחזק מול היורו. בסיכום שבועי, השקל נחלש מול הדולר, בשיעור של כ-0.7% ושערו היציג נקבע ביום שישי על 2.957 ₪ ל-$. מול היורו השקל התחזק בשיעור של 0.2% ושערו היציג נקבע על 3.3884 ₪ ליורו.

Q  מדד הסחורות (CRY) - המדד עוקב אחר סל מגוון של חוזים עתידיים על סחורות וכולל אנרגיה, מתכות, מוצרים חקלאיים וסחורות רכות. לאחרונה המדד הפך תנודתי במיוחד עקב התנודתיות במחירי האנרגיה. המדד ירד השבוע ב-1.8% ל-362.1 נק' בעיקר בשל הירידה החדה במחיר הנפט.

Q  מחיר הנפט צנח בכ-15% בתוך שבועיים- ההסכם בין איראן לארה"ב שנחתם דיגיטאלית בשבוע שעבר בוורסאי שבצרפת ע"י טראמפ, הפיל את מחירי הנפט, הברנט והאמריקאי, וירה את יריית הפתיחה לקראת סבב שיחות המו"מ בשוויץ בין משלחות איראן וארה"ב, שבינתיים נדחו עקב המשך הלחימה בלבנון.  ה-WTI (נפט אמריקאי מסוג טקסס מתוק) ירד מתחת ל-76.60 $, ירידה שבועית של 9.8%, והברנט ירד לכ-80.6 $, ובסיכום שבועי איבד 7.7%.

Q  מחיר הזהב ירד השבוע ב- 1.5% ונסגר ביום שישי במחיר של 4,155.7 $ לאונקייה.