מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

·  שבוע שלילי קטע רצף של שלושה שבועות של עליות במדדי המניות בוול סטריט. גם משקיעי החוב לא רוו נחת כאשר למרות התערבות של משרד האוצר האמריקאי ביום רביעי, תשואות האג"ח חזרו לעלות כבר ביום שישי. מניות הטכנולוגיה נפגעו במיוחד ערב רגישותן הגבוהה לעלייה בשיעורי ההיוון ולעלויות המימון.

בישראל מדדי הדגל נחלשו ומנגד מדד הנדל"ן טיפס כשהוא מושפע מצפי לכך שבנק ישראל יוריד בהחלטתו הקרובה (1.9) את הריבית.

·   ביצועי המדדים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) ירד 0.9% בשבוע שחלף (14.3% מתחילת השנה), בארה"ב - מדד S&P500 נחלש 1.4% (סגר על 7,674.4 נק', עליה של 12.1% YTD) ומדד נאסד"ק ירד 2.1%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 ירד 1.2% (YTD 11.6%). בבורסה בת"א – מדד ת"א 125 נסוג 0.4% (10.8%+ מתחילת השנה) ומנגד, ת"א נדל"ן עלה 1.9% (7.6%- YTD).

·  ארה"ב: תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ושר האוצר בסנט נאלץ להתערב - התשואה של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-30 שנה עלתה באמצע השבוע שעבר לרמה של 5.3%, שיא של 20 שנה כשברקע חשש מפני אינפלציה דביקה ועלייה בריבית והצורך למחזר את החוב התופח של ארה"ב שנתקל בחולשה בביקושים. על מנת לעצור את המגמה, שמייקרת מיידית את עלויות המימון של ארה"ב, הודיע בסנט על הגדלת תכנית קיימת לרכישת אג"ח ארוכות. ביום ההודעה התשואות התמתנו אך כבר בשישי הן חזרו לעלות ועימן החששות להמשך.

·  מה צפוי השבוע? בארה"ב ביום רביעי יתפרסמו מדדי האינפלציה המועדפים על הפד – PCE ומדד הליבה Core PCE. האינפלציה צפויה לרשום ירידה מינורית ואינפלציית הליבה להישאר ללא שינוי. בנוסף, האירוע המרכזי של השבוע – הנאום של יו"ר הפד, קווין וורש, ביום שישי בסימפוזיון השנתי של הפד בג'קסון הול. וגם, השבוע יגיע סוף סוף תורה של מלכת השבבים, NVIDIA, לדווח וזה יקרה ביום רביעי אחרי המסחר.

ארה"ב

Q בוול סטריט קיבלנו שבוע אדום, אחרי 3 שבועות ירוקים ברציפות. המשקיעים מביעים דאגה כלפי החוב התופח של ארה"ב והדבר התבטא בזינוק של התשואות הארוכות לשיאים רב שנתיים, כשהתופעה מחלחלת גם לאג"ח הארוך של מדינות נוספות. משרד האוצר של ארה"ב הודיע שהוא מתכוון להכפיל את קצב הרכישות החוזרות של אג"ח ארוכות (10 עד 30 שנה) מ-2 מיליארד $ ל-4 מיליארד $ ויותר מדי חודש.

התגובה הראשונית של שוק האג”ח להגדלת הרכישות החוזרות מצד משרד האוצר האמריקאי הייתה קצרה בלבד. תשואת אג”ח ארה”ב ל-10 שנים סיימה את השבוע סביב 4.73%, התשואה לשנתיים סביב 4.24%, והתשואה ל-30 שנים הגיעה במהלך השבוע לכ-5.34% – הרמה הגבוהה מאז 2007. הלחץ נבע משילוב של היצע חוב גבוה, מחירי אנרגיה גבוהים ופרוטוקול פד ניצי. מהפרוטוקול עלה כי “רבים” מחברי הפד סבורים שהעלאת ריבית תהיה נחוצה אם האינפלציה לא תמשיך לרדת, כאשר שלושה חברים כבר תמכו בהעלאה של 0.25% בישיבה האחרונה.

Q  נתוני המאקרו הציגו כלכלה עמידה, אך לא אחידה. מדד הפעילות המשולב של S&P Global עלה באוגוסט ל-56.0 נק', הרמה הגבוהה מאז אפריל 2022, ומדד השירותים עלה ל-56.8 – הגבוה מאז דצמבר 2024. גם מדד הפעילות של הפד בפילדלפיה הפתיע לחיוב ותביעות האבטלה הראשוניות ירדו ל-206 אלף. מנגד, הייצור התמתן, התחלות הבנייה ירדו ב-12.4% ומכירות הבתים הממתינות נסוגו ב-2.3%. התמונה הכוללת אינה מצביעה על מיתון ולכן היא מחזקת את ההערכה שהריבית תישאר גבוהה ואף עשויה לעלות אם האינפלציה תתבסס.

Q ביום שישי נרשמה התאוששות חלקית, כאשר מדד Dow Jones עלה ב-1% וה-S&P 500 וה-Nasdaq עלו ב-0.4%, בתמיכת מניות חומרי-הגלם, הבריאות והפיננסים ונתוני הפעילות החזקים. עם זאת, העליות לא שינו את התמונה השבועית השלילית, ומניות הטכנולוגיה המשיכו להיפגע במיוחד מהעלייה בשיעורי ההיוון ובעלויות המימון.

Q הסיכונים הגיאופוליטיים נותרו גורם מרכזי בתמחור. ארה”ב איימה להטיל סנקציות מחמירות על מדינות שימשיכו לסחור עם איראן, בעוד שהפעילות במצר הורמוז נותרה נמוכה מהרגיל. Brent עלה השבוע ב-6.4% ל-$94.39 לחבית ו-WTI עלה ב-5.7% ל-$87.06. העלייה בנפט מגדילה את הסיכון להתחדשות הלחצים האינפלציוניים, תומכת בתשואות הארוכות ומגבילה את האפשרות להקלה מהירה מצד הפד.

Q  ומה במקרו? ביום רביעי נקבל אומדן שני לנתון הצמיחה ברבעון השני ואת מדדי האינפלציה המועדפים על הפד – PCE ומדד הליבה Core PCE )שאינו כולל את רכיבי המזון והאנרגיה התנודתיים). האינפלציה צפויה לרשום ירידה מינורית ואינפלציית הליבה להישאר ללא שינוי. עוד נקבל השבוע את נתוני הזמנות מוצרים בני קיימא, מדד אמון הצרכנים ומדדי מחירי הבתים.

ואי אפשר שלא להזכיר את האירוע המרכזי של השבוע – הסימפוזיון השנתי של הפד בג'קסון הול שימשוך, כתמיד, בנקאים מרכזיים בכירים מכל העולם וכלכלנים ידועי שם ועשוי לשאת בשורה, במיוחד בנאום המרכזי, של יו"ר הפד, קווין וורש, ביום שישי אחה"צ.

Q  עונת הדו"חות מסתיימת (עדיין מחכים ל-NVIDIA שתגיע ביום רביעי) ואפשר לומר בודאות שמדובר בעונה מצוינת, שמצליחה לתמוך בשוק המניות, על אף גורמי אי ודאות רבים שעדיין נמצאים ברקע. בסך הכל פרסמו עד היום 467 חברות מתוך 498 החברות הכלולות במדד S&P500 (כ-93.8%). 69% מהן הכו את תחזית ההכנסות בשיעור ממוצע של 3.3% ו-88% מהן הכו את תחזית הרווח, בשיעור ממוצע של 28.4%. ומה היו הביצועים בפועל מול הרבעון המקביל? 85% מהחברות צמחו בהכנסות (בשיעור ממוצע של 14.1%) ו-81% מהן צמחו ברווח למניה, בשיעור ממוצע חריג בטיבו של 49.6%. השבוע יגיע סוף סוף תורה של מלכת השבבים, NVIDIA, ביום רביעי אחרי המסחר. עוד נקבל את תוצאותיהן של Salesforce, גם ביום רביעי אחרי המסחר ושל Best Buy ביום חמישי.  

Q  בסיכום שבוע המסחר בשוק המניות, מדד S&P500 רשם ירידה שבועית של 1.4%. מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס הסתפק בירידה שבועית צנועה של 0.8%. מדדי הטכנולוגיה בלטו באדום, עקב התייקרות עלויות ההיוון של ההשקעות שמבצעות חברות הטכנולוגיה - מדד נאסד"ק כללי רשם ירידה שבועית של 2.1% ומדד נאסד"ק 100 עתיר מניות השבבים איבד בשבוע החולף 2.4%. מדד ראסל 2000, מדד המניות של החברות הקטנות(small-cap) , שרגיש אף הוא לעליית ריבית, בלט גם הוא עם ירידה שבועית של 1.6%.

Q שוק האג"ח היה בשבוע במוקד תשומת הלב העולמית. תחילה היו אלו התשואות שטיפסו ובעקבותיהן ההתערבות של משרד האוצר. התשואה של אג"ח ממשלתיות של ארה"ב ל-30 שנה עלתה באמצע השבוע שעבר לרמה של 5.3%, שיא של 20 שנה כשברקע חשש מפני אינפלציה דביקה ועלייה בריבית והצורך למחזר את החוב התופח של ארה"ב שנתקל בחולשה בביקושים. במקביל, גם תשואת ה-10 שנים עלתה ל- 4.73% בסוף השבוע וגם התשואה לשנתיים טיפסה ל- 4.23%. על מנת לעצור את המגמה, שמייקרת מיידית את עלויות המימון של ארה"ב, הודיע בסנט על הכפלת קצב הרכישות החוזרות של אג"ח ארוכות (10 עד 30 שנה) מ-2 מיליארד $ ל-4 מיליארד $ ויותר מדי חודש. ביום ההודעה התשואות התמתנו אך כבר בשישי הן חזרו לעלות ועימן החששות לגבי ההמשך.

נזכיר כי זו אינה תגובה ראשונה של משרד האוצר למצב. לפני מעט יותר משבועיים הוא פעל בשוק המט"ח היפני בנסיון לתמוך במחיר הין היפני וע"י כך למנוע מכירת אג"ח של ארה"ב המוחזקות בידי היפנים בהיקף גבוה של יותר מטריליון $.

המשקיע המפורסם, ריי דליו, אמר בעניין כי הוא רואה 3 שלבים: ראשית, על מנת לשרת את החוב, הוצאות הריבית של ארה"ב באות על חשבון הוצאות ממשלתיות אחרות, שנית, מכירות/הנפקות האג"ח עולות על הביקוש להן ושלישית, תגובת הבנק המרכזי תהיה הורדת ריבית והדפסת כסף ע"מ לרכוש את החוב מה שיביא לשחיקת הדולר האמריקני. ואכן, בשבועות האחרונים ראינו זינוק בנכסים כגון זהב ומטבעות דיגיטליים שמתחזקים כשהדולר מאויים.

Q  ומה בנוגע להימורים של סוחרי האג"ח על העלאת ריבית בקרוב? ההסתברות להעלאה ראשונה כבר בישיבה שתתקיים ב-16 בספטמבר שינתה כיוון ועלתה השבוע מ-32% ל-40%, במקביל לעיליית התשואות ולפרסום הפרוטוקול הניצי של הפד, אולם, עדיין, ההערכה היא שהריבית תישאר לל"ש בספטמבר. בסוף השנה (הישיבה של 9 בדצמבר) יש לנו כבר תמחור מלא להעלאת ריבית, 104%, לעומת הסתברות של 93% בשבוע שעבר. העקום עדיין תלול, אולם סקוט בסנט הצליח למתן זאת במקצת – שיפוע העקום (בין שנתיים ל-10 שנים) ירד מעט השבוע, מ-52 נ"ב ל-50 נ"ב.

Q  הדולר נחלש בעולם בסיכום השבוע, למרות העלייה בתשואות האג”ח האמריקאיות. מדד DXY ירד בכ-0.9% לרמה של 98.8 נקודות, בעוד שהאירו התחזק בכ-1.0% לכ-$1.168 והליש”ט עלתה בכ-0.8% לכ-$1.365. החולשה בדולר הושפעה מחששות בנוגע לחוב ולמדיניות רכישות האג”ח של משרד האוצר האמריקאי, לצד נתוני פעילות חזקים באירופה ובבריטניה שחיזקו את ציפיות הריבית המקומיות. מתחילת השנה מדד הדולר עדיין גבוה בכ-0.5% בלבד.

מדיניות מוניטרית

Q  ביום רביעי בערב קיבלנו את פרוטוקול ישיבת ה-FOMC האחרונה, מ-29 ביולי ולא הופתענו לגלות פד ניצי (מה שהשתקף גם בהתבטאויות של בכירים בבנק לאחר אותה ישיבה).

הפרוטוקול אומר במפורש שמספר משתתפים בישיבה (יותר משלושת המתנגדים הפורמליים, שהצביעו בעד העלאה של 25 נ"ב) תמכו בהעלאת ריבית כבר באותה ישיבה, שהתקיימה בסוף יולי.

בהמשך נכתב ש"משתתפים רבים" סברו שהידוק יהיה נחוץ אם האינפלציה לא תרד, כלומר מחנה התומכים הפוטנציאליים בהעלאת ריבית רחב הרבה יותר משלושת המתנגדים בפועל. הם העדיפו להמתין משום שהמידע שיצטבר בין יולי לספטמבר, לפני הישיבה הבאה, עשוי להציג תמונה בהירה יותר. לפיכך, אין פה פשרה יונית, אלא יותר עמדת המתנה ניצית.

נקודה חשובה – החשש מאינפלציה אינו נובע רק ממדיניות המכסים או מעליית מחירי הנפט. יש גורמים נוספים, דביקים יותר, כמו עליות מחירים במגוון סחורות ושירותים, עליית מחירי השבבים וחומרה למרכזי הנתונים, שמייקרת את המחשבים, הסמארטפונים והחשמל, ההשקעה ב-AI שמקפיצה את ההשקעה הכוללת, וחשש שאינפלציה ארוכת שנים עלולה לשבש את יחסי הגומלין בין השכר לקביעת המחירים.

נתוני התעסוקה החלשים נתנו לפד "אישור להמתין" לפני העלאת ריבית. ובמצב זה, ה"ניצים" העלו טיעון שקשה להתווכח עימו - מוטב להעלות את הריבית כבר עכשיו ב-25 נ"ב מאשר להתעכב ואז להזדקק להעלאות חדות יותר.

הפרוטוקול חשף מחלוקת בין הניצים, שטענו שהתנאים הפיננסיים אינם הדוקים מספיק ע"מ להחזיר את האינפלציה ליעד של 2%, אך מולם טענו היונים שהתנאים דווקא התהדקו בשל עליית תשואות האג"ח.

ועוד מסר חשוב – חברי הועדה הדגישו שהכלי המרכזי לשינוי מדיניות הוא הריבית והם אינם רוצים להשתמש במאזן כתחליף לריבית.

ועכשיו ממתינים המשקיעים לסימפוזיון השנתי של הפד – כנס ג'קסון הול, שיתקיים ב-27-29 באוגוסט וכותרתו – "חדשנות פיננסית, השלכות על תשלומים ומדיניות". הכנס משמש במה מסורתית ליו"ר הפד, לאיתותים על כיוון המדיניות. ב-2010 ניצל היו"ר ד'אז, ברננקי, את הבמה להכרזה על סבב נוסף של ההרחבה הכמותית (QE2), ב-2015 אותתה היו"ר ד'אז, ג'נט ילן, על סיום תקופת הריבית האפסית, לפני שהעלתה אותה בדצמבר של אותה שנה. ב-2020 הכריז היו"ר, ג'רום פאוול, על מעבר ליעד אינפלציה ממוצע, לטובת תמיכה בשוק העבודה וב-2022 נשא אותו פאוול נאום תקיף וקצר מהרגיל, שבו הבהיר שהבנק ימשיך בהעלאות ריבית חדות, ע"מ למגר את האינפלציה, נאום שהוביל לירידות משמעותיות. מעניין מה יבחר קווין וורש לשדר למשקיעים בנאום הראשון שלו בכנס החשוב.

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

מדדי מנהלי הרכש הראו האצה בקצב ההתרחבות של מגזר השירותים (במקביל לכך שאינפלציית השירותים ממשיכה להתאפיין בדביקות) והאטה מסויימת בקצב התרחבות מגזר הייצור. מחירי היבוא והיצוא התמתנו, אולם המשך התייקרות מחירי הנפט ימחק את האפקט הדיסאינפלציוני של המהלך.

Q  פעילות עסקית ותעשייה:

·         מדד Empire Manufacturing עלה ל-20.6 נקודות, לעומת צפי ל-10.0 ו-15.6 בחודש הקודם.

·         מדד הפעילות של הפד בפילדלפיה עמד על 47.4 נקודות, מעל הצפי ל-24.8.

·         מדד מנהלי הרכש בענפי השירותים עלה ל-56.8 נקודות, לעומת צפי ל-54.0, הרמה הגבוהה ביותר מאז דצמבר 2024.

·         המדד המשולב עלה ל-56.0 נקודות, הגבוה ביותר מאז אפריל 2022.

·         מדד מנהלי הרכש בתעשייה ירד ל-53.2 נקודות, מתחת לצפי ל-53.9, אך נותר מעל רמת 50 המצביעה על התרחבות.

·         הייצור התעשייתי עלה ב-0.2% ביולי, מעט מתחת לצפי ל-0.3%.

·         שיעור הניצול של כושר הייצור עלה ביולי מ-76.2% ל-76.3%, בהתאם לצפי.

Q  שוק העבודה:

·         מספר הבקשות הראשוניות לדמי אבטלה עמד על 206 אלף, נמוך מהצפי ל-210 אלף.

·         הממוצע לארבעה שבועות עלה ל-204 אלף.

·         מספר הבקשות המתמשכות עלה ל-1.799 מיליון, מעט מעל הצפי ל-1.788 מיליון.

התמונה היא של שוק עבודה שאינו מציג עלייה חדה בפיטורים, אך מספר הבקשות המתמשכות מאותת כי מציאת עבודה חדשה עשויה להימשך זמן רב יותר.

Q  שוק הדיור:

·         התחלות הבנייה ירדו ביולי ב-12.4% לקצב שנתי של 1.239 מיליון יחידות, לעומת צפי ל-1.345 מיליון.

·         היתרי הבנייה עלו ב-5.0% לקצב של 1.443 מיליון יחידות, מעל הצפי.

·         מכירות בתים בהמתנה ירדו ב-2.3% בחודש וב-2.5% לעומת השנה הקודמת.

·         מדד אמון הקבלנים NAHB עלה ל-35 נקודות, לעומת 34 בחודש הקודם.

הריבית הגבוהה על משכנתאות ממשיכה להכביד על הפעילות ועל סבב העסקאות, אף שהעלייה בהיתרים עשויה להצביע על התייצבות עתידית מסוימת.

Q  מחירי סחר ותנועות הון

·         מחירי היבוא ירדו ב-0.4% ביולי ובכך הפתיעו כלפי מטה.

·         מחירי היצוא ירדו ב-1.3%.

·         קצב העלייה השנתי במחירי היבוא התמתן ל-5.9% ובמחירי היצוא ל-8.2%.

הירידה במחירי הסחר היא התפתחות מתונה מבחינת האינפלציה, אך עליית מחירי האנרגיה עלולה לקזז חלק מההשפעה בחודשים הקרובים.

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:

Q  בחזית המקרו עיקר העניין מתרכז ביום רביעי, עם האומדן השני לצמיחת התמ״ג ברבעון השני, מדדי האינפלציה  PCE  וCore PCE- ונתוני הצריכה וההכנסה האישית. במקביל, השווקים יעקבו אחר הזמנות מוצרים בני־קיימא, נתוני שוק הדיור ואמון הצרכנים. בהמשך השבוע יפורסמו נתוני תביעות האבטלה, הסחר והמלאים, ולבסוף האומדן הסופי של אוניברסיטת מישיגן לאמון הצרכנים ולציפיות האינפלציה. שילוב של אינפלציה גבוהה מהצפוי עם פעילות כלכלית חזקה עשוי להשפיע על ציפיות הריבית, בעוד סימני האטה בצריכה, בדיור או בשוק העבודה עשויים להגביר את החששות לגבי הצמיחה.

Q  בחזית הגיאופוליטית נראה שהצדדים אינם מעוניינים לחדש את הלחימה, אולם במקביל, הם אינם מנהלים משא ומתן של ממש והפערים בעמדותיהם עצומים. במצב האמור, שנראה כמו משיכת זמן, התלקחויות עלולות להשפיע על מחירי הנפט ולחלחל, כמובן, לסנטימנט בשווקים. בשבוע החולף ראינו עלייה במחירי הזהב השחור/

Q  עונת הדו"חות כבר קרובה להסתיים, אך לא לפני שמלכת השבבים, NVIDIA, תגיע ותפרסם את תוצאותיה ביום רביעי לאחר המסחר. והיא סיפקה דלק לשוק המניות ואיפשרה לסקטור השבבים להתאושש (תוצאות חזקות ל-Super Micro ו-Core Weave שזינקו וגם לאפלייד מטיריאלס, אף שהאנליסטים ציפו ליותר והמניה הגיבה בירידה). לפנינו עדיין פרסום תוצאותיהן של כמה חברות מעניינות כמו Salesforce ו- Best Buy. פירוט בהמשך.

Q  יומן נתוני המקרו הבולטים שיפורסמו במהלך השבוע:

ביום שני – 24.08.2026 – מדד הפעילות הארצי של הפד של שיקגו (Chicago Fed National Activity Index) –.

ביום שלישי – 25.08.2026 – מדד הפעילות הלא־יצרנית של הפד של פילדלפיה, מדדי מחירי הבתים של FHFA  , מדדי מחירי הבתים של  S&P Cotality Case-Shiller ל-20 הערים ומדד מחירי הבתים הארצי; מדד הייצור ומדד התנאים העסקיים של הפד של ריצ׳מונד, מכירות בתים חדשים והשינוי החודשי במכירות, מדד אמון הצרכנים של  Conference Board  ומדדי המצב הנוכחי והציפיות, וכן האומדן הסופי להיתרי הבנייה.

ביום רביעי – 26.08.2026 – ההכנסה האישית, ההוצאה האישית והצריכה הפרטית הריאלית; מדד מחירי ההוצאה לצריכה פרטית (PCE)  ומדד הליבה  (Core PCE) בחישוב חודשי ושנתי; האומדן השני לצמיחת התמ״ג ברבעון השני בקצב שנתי, הצריכה הפרטית, הזמנות מוצרים בני־קיימא, (כולל הזמנות בניכוי תחבורה, הזמנות למוצרי הון שאינם ביטחוניים וללא כלי טיס ומשלוחי מוצרי ההון).

ביום חמישי – 27.08.2026 – מאזן הסחר המוקדם בסחורות  (Advance Goods Trade Balance) נתוני היבוא והיצוא המוקדמים, המלאים הקמעונאיים והמלאים הסיטונאיים; תביעות ראשוניות לדמי אבטלה, הממוצע הנע לארבעה שבועות והתביעות המתמשכות; ומדד פעילות הייצור של הפד של קנזס סיטי.

ביום שישי – 28.08.2023 – מדד מנהלי הרכש של שיקגו (Chicago PMI), האומדן המקדים לעדכון השנתי של נתוני התעסוקה  (Preliminary Benchmark Payrolls Revision), והאומדן הסופי של אוניברסיטת מישיגן למדד אמון הצרכנים, התנאים הנוכחיים וציפיות הצרכנים; ציפיות האינפלציה לשנה ולחמש עד עשר שנים; וכן מדד פעילות השירותים של הפד של קנזס סיטי.

עונת הדו"חות – ביום שלישי – בנק אוף מונטריאול, Intuit, ZOOM . ביום רביעי – Kohl's, NVIDIA, salesforce, Crowdstrike. ביום חמישי – Best Buy, bilibili, RBC, דולרטרי, Marvell, GAP.

ישראל

Q  הבורסה המקומית ננעלה ביום שישי בעליות שערים שהובלו ע"י מניות הבנקים, הנדל"ן והתקשורת, אולם מדדי הדגל בדומה לשוקי חו"ל, סיימו באדום. המסחר הושפע מהתנודתיות בשוק האג"ח העולמי, מחירי האנרגיה הגבוהים והמשך המתיחות הגיאופוליטית באזור.

Q  בסיכום שבועי- מדד ת"א 35 ירד 0.7%, ת"א 125 נסוג 0.4%, בעוד מדד ת"א 90 עלה 0.8%. התמונה השבועית משקפת חולשה יחסית במניות הגדולות, מול העמידות שהפגינו מניות השורה השניה. ברמה הסקטוריאלית, בלטו לשלילה, המדדים ת"א טכנולוגיה (4.2%-), ת"א אנרגיה מתחדשת (3.9%-) ות"א קלינטק (3.2%-). מנגד, המדדים ת"א ביטוח, ת"א תקשורת וטכנולוגיה ות"א נפט וגז הובילו השבוע את העליות לאחר שעלו 5%, 4% ו-3.5% בהתאמה.

Q  בשוק החוב – הממשלתי- נרשמה מגמה מעורבת: מימושים ועליית תשואות באפיק השקלי אל מול ביקושים באפיק הצמוד, ברקע העלייה בתחזיות האינפלציה לשנה הקרובה הנגזרות משוק ההון וכן של המקורות השונים. בשוק הקונצרני נרשמה יציבות ושינויים מינוריים.

Q  בשוק המט"ח המקומי - השקל נחלש (הרחבה בהמשך).

Q  בשבוע הקרוב - המסחר יושפע מהסנטימנט הגיאופוליטי באזור, שילוב של נתוני מאקרו חשובים בארה"ב, עונת הדוחות המקומית לרבעון השני, ומגמות המסחר בחו"ל כולל בשוק האג"ח האמריקאי.

נתוני מקרו ועדכונים נוספים שפורסמו השבוע:

Q  שוק העבודה פחות הדוק- שיעור האבטלה עלה ביולי ל-3.1% מ-2.9% ביוני תוך עלייה בשיעור ההשתתפות ל-62.2% מ-62%. מדד "ההידוק בשוק העבודה", היחס בין הביקוש לעובדים (מס' המשרות הפנויות) לבין ההיצע (מס' המובטלים) ירד ל-1.03 בחודש יולי מ-1.17 ביוני ו-1.08 בממוצע של 2025. נתון זה תומך בהורדת ריבית בהחלטת הריבית הקרובה שתהיה ב-1.9.2026.

Q  הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים טיפסו מרמה של 1.9% ל-2% (מרכז היעד של בנק ישראל) בשנה הקרובה.

Q  המדד החודשי לפעילות המשק התמתן ביולי לאחר העליה החדה שנרשמה ברבעון השני (13.7%). מדד הפעילות החודשי החדש של בנק ישראל ירד ביולי ב־0.12%, לאחר צמיחה חזקה של 13.7% במונחים שנתיים ברבעון השני. המדד עדיין גבוה ב־1.8% מרמתו בפברואר, ומצביע על התאוששות משמעותית בפעילות לאחר המלחמה עם איראן. המדד התלת חודשי עלה ב־0.5%, מעל מגמת הצמיחה החודשית ארוכת הטווח של המשק, העומדת על כ־0.3%.

הירידה ביולי נבעה בחלקה מירידה חדה הן ביבוא והן ביצוא, לאחר עליות חזקות ביוני.

במקביל, בנק ישראל מעריך כי הרכישות בכרטיסי אשראי עלו ביולי ב־0.4% בלבד, לאחר ירידה של 1.7% ביוני. הירידה במדד הפעילות והחולשה היחסית ברכישות בכרטיסי אשראי מצביעות על כך שקצב הצמיחה התמתן בתחילת הרבעון השלישי, לאחר ההתאוששות החדה ברבעון השני.

הממשלה שוקלת תוספת של כ־25 מיליארד ש״ח להוצאות הביטחון ב־2026, מה שעשוי להעלות את תקציב הביטחון לכ־184 מיליארד ש״ח. בנוסף, נשקלת תוספת רחבה יותר של כ־350 מיליארד ש״ח במהלך העשור הקרוב. העלייה המתוכננת מחזקת את החששות הפיסקליים של בנק ישראל, למרות הירידה בגירעון המצטבר ל־12 חודשים ל־3.3% מהתוצר.

Q  סחר חוץ- בחודש יולי נרשמה ירידה חדה בנתוני הסס"ח לאחר העלייה בחודש יוני. יצוא הסחורות בחודשים ינואר-יולי 2026 ירד ב-2.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מנגד, ביבוא הסחורות נרשמה דוקא עליה בחודשים אלו השנה לעומת תקופה קודמת בשיעור של 1.4%. הגירעון המסחרי בסחר סחורות הסתכם ב-12.4 מיליארד ₪ לעומת סך של 11.8 מיליארד ₪ בחודש יוני.

Q  נגיד בנק ישראל מאותת על עמדה ניצית בנוגע להמשך הורדות הריבית - נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, ציין אתמול כי הורדת ריבית ב־1 בספטמבר רחוקה מלהיות ודאית, והצביע על האינפלציה, שוק העבודה ההדוק, אי הוודאות הגיאופוליטית והסיכונים הפיסקליים. הוא מעריך כי האינפלציה תשוב לעלות לכיוון 2% בחודשים הקרובים, בעוד שהפעילות הכלכלית התאוששה באופן משמעותי.

נתוני הפעילות האחרונים מספקים תמיכה מסוימת בהמשך הקלה מוניטרית, אך ההחלטה לגבי הורדת ריבית בספטמבר נותרת מאוזנת יחסית. משתתפי השוק עדיין מייחסים הסתברות מסוימת להורדת ריבית בספטמבר. עם זאת, להערכתנו ההסתברות לכך נמוכה יחסית, כאשר ההתפתחויות הגיאופוליטיות ורמת השקל צפויות למלא תפקיד חשוב בהחלטה.

אירופה

Q  שוקי המניות באירופה סיימו שבוע שלילי ברובם: Euro Stoxx 50 ירד ב-1.2%, מדד DAX איבד 1.1% ומדד CAC 40 ירד ב-1.8%. מדד FTSE 100 בלט לחיוב עם עלייה שבועית של 0.6%. מדד STOXX 600 ירד בכ-0.6% והשלים שבוע שני ברציפות של ירידות.

הלחץ המרכזי הגיע מעליית תשואות האג”ח, ממחירי אנרגיה גבוהים ומהמשך אי-הוודאות הגיאופוליטית. מניות טכנולוגיה וצמיחה, הרגישות לריבית, הציגו חולשה; מנגד, כרייה, חומרי גלם וחלק ממניות האנרגיה תמכו בשוק הבריטי.

Q  נתוני הפעילות בגוש האירו היו טובים מהצפוי: מדד מנהלי הרכש המשולב עלה ל-52.1 נקודות ומדד התעשייה ל-52.8 נקודות. עם זאת, התמונה אינה אחידה - התעשייה בגרמניה התאוששה, בעוד שמגזרי השירותים בגרמניה ובצרפת נותרו בהתכווצות. האינפלציה בגוש האירו התבססה ביולי על 2.9%, מעל יעד ה-ECB. שילוב של פעילות יציבה, אינפלציה גבוהה ועלייה במחירי האנרגיה חיזק את הציפיות למדיניות מוניטרית מצמצמת יותר.

Q  תשואות האג”ח עלו לאורך השבוע: תשואת גרמניה ל-10 שנים עלתה בכ-6 נקודות בסיס, תשואת צרפת בכ-9 נקודות בסיס והתשואה הבריטית בכ-2 נקודות בסיס. העלייה משקפת גם חשש מהיקפי גיוס ממשלתיים גבוהים יותר. מוקד השוק עובר מהשאלה האם הצמיחה באירופה מתאוששת לשאלה האם השיפור בפעילות, לצד אינפלציה גבוהה, יחייב ריבית גבוהה יותר לאורך זמן.

נתוני מאקרו חשובים שפורסמו השבוע

Q  נתוני המאקרו שפורסמו באירופה הצביעו על שיפור מתון ולא אחיד בפעילות, לצד לחצי אינפלציה שעדיין מגבילים את הבנקים המרכזיים.

Q  בגוש היורו - הנתונים הצביעו על שיפור בפעילות, לצד אינפלציה שנותרה גבוהה: מדד מנהלי הרכש בתעשייה עלה ל-52.8 נקודות, לעומת צפי של 51.8 ו-51.9 ביולי. מדד השירותים עמד על 51.7 נקודות. המדד המשולב עלה ל-52.1 נקודות, הרמה הגבוהה ביותר מאז נובמבר. ההזמנות החדשות גדלו בקצב המהיר ביותר ב-40 חודשים, והזמנות היצוא עלו לראשונה מאז פברואר 2022. מדד המחירים לצרכן עלה ביולי ב-2.9% בשיעור שנתי, לעומת 2.8% ביוני. אינפלציית הליבה עמדה על 2.5%. ציפיות האינפלציה של משקי הבית לשנה ירדו מ-3.0% ל-2.9%, והציפיות לשלוש שנים ירדו מ-2.8% ל-2.7%. עלויות העבודה עלו ב-3.1% בשיעור שנתי ברבעון השני, והשכר המוסכם עלה ב-2.44%. אמון הצרכנים השתפר ל-15.5- נקודות, לעומת 15.9- ביולי.

Q  בגרמניה - מדד ZEW לציפיות עלה ל-34.2 נקודות, לעומת צפי של 30.0 ו-26.3 ביולי. מדד המצב הנוכחי השתפר ל-61.1- נקודות, לעומת 77.6- קודם. מדד המחירים ליצרן עלה ב-1.1% ביולי וב-3.0% בשיעור שנתי - מעל הצפי. PMI התעשייה עלה ל-54.1 נקודות, הרמה הגבוהה ביותר ביותר מארבע שנים. PMI השירותים ירד ל-48.5 נקודות והצביע על חודש חמישי של התכווצות. המדד המשולב עמד על 51.0 נקודות.

התעשייה הגרמנית מראה סימני התאוששות אך החולשה בשירותים וההאצה במחירי היצרן מציגות תמונה מורכבת - צמיחה שאינה אחידה לצד לחץ אינפלציוני.

Q  בבריטניה - התמונה בבריטניה הייתה מעורבת - פעילות שירותים עמידה מול אינפלציה גבוהה והתקררות בשוק העבודה: השכר הממוצע עלה ב-4.1% בשיעור שנתי ותוספת המועסקים הסתכמה ב-84 אלף בלבד.  האינפלציה עלתה ל-2.9% ביולי, לעומת 2.6% ביוני. אינפלציית הליבה עמדה על 2.6%. המכירות הקמעונאיות ירדו ב-0.5% ביולי; ללא דלק נרשמה ירידה של 0.9%.

Q  בצרפת - אמון העסקים עלה ל-98 נקודות. אמון התעשייה עלה ל-103 נקודות, לעומת 101 קודם. PMI התעשייה עלה ל-51.5 נקודות וחזר להצביע על התרחבות. PMI השירותים ירד ל-48.4 נקודות. המדד המשולב ירד ל-48.8 נקודות והמשיך להצביע על התכווצות בפעילות הכוללת. המכירות הקמעונאיות ללא כלי רכב עלו ביוני ב-0.4%.

השיפור בתעשייה עדיין אינו מספיק כדי לקזז את חולשת השירותים. מצב זה, לצד תשואות אג”ח גבוהות יותר, מסביר חלק מביצוע החסר של השוק הצרפתי בשבוע האחרון.

Q  בפולין - השכר הממוצע עלה ב-6.8% בשיעור שנתי, מעל הצפי. התעסוקה ירדה ב-0.8% בשיעור שנתי, מעט פחות מהצפי. התפוקה התעשייתית ירדה ב-1.8% בשיעור שנתי. מדד המחירים ליצרן עלה ב-2.8%, לעומת צפי של 2.5%.

תפוקת הבנייה ירדה ב-2.4%, בניגוד לצפי לעלייה. אמון הצרכנים ירד ל-11.3- נקודות. העלייה בשכר ובמחירי היצרן מגבילה את האפשרות להקלה מוניטרית מהירה, בעוד שהחולשה בתעשייה ובבנייה מצביעה על האטה בצד הריאלי.

מה צפוי השבוע?

ביום שני | 24.8

פולין – המכירות הקמעונאיות הריאליות בחישוב חודשי ושנתי, המכירות הקמעונאיות בחישוב שנתי והיצע הכסף M3 בחישוב חודשי ושנתי.

ביום שלישי | 25.8

גרמניה – האומדן הסופי והמפורט לתמ”ג ברבעון השני (GDP), כולל צמיחה רבעונית מנוכת עונתיות, צמיחה שנתית, הוצאה ממשלתית, צריכה פרטית והשקעות הון. ספרד – מדד המחירים ליצרן (PPI) בחישוב חודשי ושנתי. הונגריה – החלטת הריבית של הבנק המרכזי של הונגריה (MNB). פולין – שיעור האבטלה החודשי ושיעור האבטלה הרבעוני.

ביום חמישי | 27.8

גוש האירו – היצע הכסף M3 בחישוב שנתי. גרמניה – מדד אמון הצרכנים של GfK. הונגריה – מדד הסנטימנט הכלכלי, מדד האמון העסקי, מדד אמון הצרכנים והשכר הממוצע ברוטו בחישוב שנתי. פולין – פרסום פרוטוקול ישיבת המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי של פולין (NBP).

ביום שישי | 28.8

גוש האירו – מדד הסנטימנט הכלכלי (Economic Confidence), מדד האמון בתעשייה, מדד האמון בשירותים והנתון הסופי למדד אמון הצרכנים. גרמניה – השינוי במספר המובטלים ושיעור האבטלה המנוכה עונתיות.

בריטניה – מדד העסקים של Lloyds וציפיות החברות לגבי המחירים. ספרד – אומדן מוקדם למדד המחירים לצרכן (CPI) בחישוב חודשי ושנתי, מדד הליבה (Core CPI), אומדן מוקדם למדד המחירים ההרמוני לצרכן (HICP) בחישוב חודשי ושנתי והמכירות הקמעונאיות, כולל הנתון המנוכה עונתיות. הונגריה – מאזן הסחר ושיעור האבטלה.

שווקים נוספים

Q  שוקי המניות באסיה סיימו שבוע שלילי ברובם, בהשפעת עליית תשואות האג”ח בעולם, זינוק במחירי הנפט ומימושים במניות הטכנולוגיה והשבבים. מדד Nikkei 225 בלט בירידה שבועית של 3.9%. הונג-קונג הציגה ביצוע עודף: Hang Seng עלה ב-3.6%, בניגוד ל-CSI 300 הסיני שירד ב-1.0%. הפער משקף ביקוש למניות טכנולוגיה ופיננסים בהונג-קונג, לצד נתוני מאקרו חלשים בסין היבשתית.

Q  הנתונים בסין הצביעו על החרפת החולשה בביקוש המקומי: המכירות הקמעונאיות עלו ב-0.6% בלבד, ההשקעות בנכסים קבועים ירדו ב-6.7% וההשקעה בנדל”ן נפלה ב-19.2%. ביפן נרשמה תמונה דו-כיוונית: צמיחת הרבעון השני הייתה נמוכה מהצפוי והצריכה הפרטית קפאה, אך מדדי מנהלי הרכש לאוגוסט הצביעו על האצה משמעותית בתעשייה ובשירותים. תעשיית השבבים המשיכה להיות מנוע הצמיחה של האזור. היצוא מדרום-קוריאה ב-20 הימים הראשונים של אוגוסט עלה ב-56%, והזמנות היצוא מטייוואן זינקו ב-61.9%.

Q  הכיוון בשבוע הקרוב ייקבע בעיקר על ידי דוחות NVIDIA, החלטת הריבית בדרום-קוריאה, נתוני האינפלציה ביפן והמסרים מכנס Jackson Hole.

נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע 

נתוני המאקרו באסיה הציגו תמונה מעורבת: חולשה בצמיחה ובביקוש המקומי ביפן ובסין, לצד המשך התרחבות בהודו. מנגד, הביקוש העולמי לשבבים ול-AI תמך ביצוא החזק מדרום-קוריאה ומטייוואן.

ביפן- נתוני הרבעון השני היו חלשים מהצפוי: התמ”ג צמח ב-0.3% ברמה הרבעונית וב-1.1% בקצב שנתי, לעומת צפי לצמיחה שנתית של 2.0%. הצריכה הפרטית נותרה ללא שינוי, לעומת צפי לעלייה של 0.4%. ההשקעות העסקיות ירדו ב-1.2%. היצוא נטו תרם 0.5 נקודת-אחוז לצמיחה וסיפק את התמיכה המרכזית למשק. היצוא ביולי עלה ב-23.2%, בעוד שהיבוא עלה ב-27.8%. מאזן הסחר נותר בגירעון של כ-635 מיליארד ין. האינפלציה עלתה ביולי ל-1.9%, לעומת 1.6% ביוני. מנגד, מדדי אוגוסט היו חזקים: PMI התעשייה עלה מ-54.5 ל-55.1 נקודות. PMI השירותים עלה מ-51.2 ל-52.3 נקודות. המדד המשולב עלה ל-53.4 נקודות, הרמה הגבוהה מאז פברואר. ההזמנות החדשות בתעשייה צמחו בקצב המהיר ביותר מאז ינואר 2018, בתמיכת הביקוש לתעשיות השבבים וה-AI

בסין-  נתוני יולי בסין היו חלשים כמעט לכל רוחבם: הייצור התעשייתי עלה ב-4.5%, לעומת צפי ל-5.0% ו-5.3% ביוני. המכירות הקמעונאיות עלו ב-0.6% בלבד, לעומת צפי ל-1.5%. שיעור האבטלה עלה מ-5.0% ל-5.2%. ההשקעות הזרות הישירות ירדו ב-6.2% מתחילת השנה. הבנק המרכזי הותיר את ריבית ה-LPR לשנה ללא שינוי ברמה של 3.0% ואת הריבית לחמש שנים ברמה של 3.5%. חולשת הצריכה, ההשקעות והנדל”ן מגדילה את הצורך בתמיכה פיסקלית ומוניטרית נוספת. עם זאת, השארת ריביות ה-LPR ללא שינוי מצביעה על גישה מדורגת ולא על תוכנית תמריצים רחבה ומיידית.

בדרום קוריאה –מדד המחירים ליצרן עלה ב-7.7%, לאחר 8.5% בחודש הקודם. היקף האשראי למשקי הבית עלה ברבעון השני, ובמקביל נרשמה עלייה בחוב החיצוני לטווח קצר. הבנק המרכזי של דרום-קוריאה יתכנס ביום חמישי, לאחר שהעלה ביולי את הריבית מ-2.50% ל-2.75%. סגן הנגיד החדש הדגיש כי החלטות הריבית יתקבלו בזהירות ובהתאם לאינפלציה, לחוב משקי הבית, לשער החליפין ולסיכונים הפיננסיים.

בהודו –  נתוני המאקרו הצביעו על פעילות חיובית, אך מתונה: שיעור האבטלה ירד מ-5.5% ל-5.1%. תפוקת שמונת ענפי הליבה עלתה ביולי ב-5.4%. הכלכלה ממשיכה להתרחב, בהובלת השירותים, אך התעשייה מאבדת מומנטום. נפט גבוה עלול לפגוע במאזן הסחר, ברופי ובמרחב הפעולה של הבנק המרכזי.

מה צפוי השבוע?

השבוע באסיה יתמקד השוק בהחלטת הריבית בדרום קוריאה, בנתוני האינפלציה ושוק העבודה ביפן וברווחי החברות התעשייתיות בסין. בנוסף יתפרסמו נתוני פעילות מטייוואן ומהודו ומדדי אמון ופעילות בדרום קוריאה. הפרסומים עשויים להשפיע בעיקר על הין, הוון, היואן, ציפיות הריבית ושוקי המניות באסיה.

מטבעות וסחורות

Q  מדד הדולר DXY – מדד הדולר DXY נסגר ברמה של 98.80, ירידה שבועית של 0.9%. מתחילת השנה המדד עדיין עלה בכ-0.5%, וב-12 החודשים האחרונים בכ-0.2%. החולשה התפתחה למרות עליית תשואות אג”ח ארה”ב, מצב שאינו אופייני בדרך כלל. השוק התמקד בהרחבת תוכנית הרכישות החוזרות של אג”ח ארוכות בידי משרד האוצר ובהשלכות האפשריות על אמון המשקיעים במדיניות הפיסקלית האמריקאית. במקביל, החוב הפדרלי, הגירעון והחשש מניסיון ממשלתי להשפיע על התשואות תמכו במעבר לזהב ולביטקוין.

Q  שוק המט"ח המקומי והדולר-יורו - השקל נחלש מול הדולר והאירו - הדולר-שקל סגר ב-2.991, עלייה שבועית של 1.3%. למרות זאת, מתחילת השנה ירד הדולר-שקל ב-6.2% וב-12 החודשים האחרונים ב-12.5%, כלומר השקל עדיין חזק משמעותית בפרספקטיבה רחבה יותר. האירו-שקל נסגר ב-3.502, עלייה שבועית של 2.6%. מתחילת השנה ירד הצמד ב-6.5% וב-12 החודשים האחרונים ב-12.1%. השער היציג האחרון של בנק ישראל הוא 3.5017 שקלים לאירו. האירו התחזק בכ-1% מול הדולר במהלך השבוע ונסגר סביב 1.168 דולר לאירו.

Q  שבוע נוסף של עליה במחיר הנפט - הנפט האמריקאי WTI נסגר ב-87.1 דולר לחבית, עלייה שבועית של 5.7%. מתחילת השנה עלה הנפט ב-51.6% וב-12 החודשים האחרונים ב-37%. הנפט מסוג Brent נסגר ב-94.4 דולר לחבית והשלים עלייה שבועית של 6.4%. זה היה השבוע השני ברציפות של עליות משמעותיות בנפט. הגורמים להמשך העליות במחירי הנפט בין היתר המשך השיבושים בתנועת מכליות במצר הורמוז, האיום האמריקאי להטיל סנקציות חמורות יותר על שותפות הסחר של איראן, צמצום יצוא הנפט האיראני והפרעות לאספקה ממדינות נוספות במפרץ ועלייה בפרמיית הסיכון הגיאופוליטית לקראת סוף השבוע.

במהלך סוף-השבוע התירה איראן למספר מכליות עיראקיות לעבור במצר הורמוז. מדובר בהקלה נקודתית, ולא בחידוש מלא של זרימת האנרגיה באזור.

Q  הזהב נהנה מהיחלשות הדולר ומביקוש לנכסי מקלט - מחיר הזהב נסגר על 4,603.1 דולר לאונקיה, עלייה שבועית של 5.2%. מתחילת השנה עלה הזהב ב-6.6% וב-12 החודשים האחרונים ב-37.9%. היחלשות הדולר, חששות מהחוב והמדיניות הפיסקלית בארה"ב כמו גם הביקוש לנכסי מקלט, על רקע המתיחות במזרח התיכון והתנודתיות באג”ח. הזהב והביטקוין עלו במקביל, כחלק מהמעבר לנכסים הנתפסים כהגנה מפני שחיקת הדולר. עם זאת, הזהב נשאר נכס בעל תנודתיות נמוכה משמעותית מקריפטו.

Q  בשוק הקריפטו- הביטקוין זינק השבוע בלמעלה מ-20% לכ-77 אלף $. ההתלהבות בשוק הקריפטו התחדשה בעקבות ההתפתחויות השליליות בשוק האג"ח האמריקאי. בנוסף, באותו יום נפגש הנשיא דונלד טראמפ עם בכירי תעשיית הקריפטו, מה שהוסיף לאופטימיות בשוק. גם מטבע האיתריום רשם השבוע עליה חדה לאחר שהמריא 28.5%.