מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• הראלי בוול סטריט נמשך, ומדד P500&S סגר רצף חיובי של 8 שבועות, הארוך מאז דצמבר 2023. מנגד, בשוק האג"ח הקצרות. נרשמו היצעים בשל התגברות הצפי להעלאת ריבית עד סוף השנה. הארוכות התחזקו מעט.
• עם סגירת המסחר בוול סטריט בשישי, יצאו הסוחרים לסופ"ש ארוך לרגל יום הזיכרון האמריקני, החל ביום ב'.
• ביצועי המדדים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) עלה 1.3% בשבוע שחלף (10.3% מתחילת השנה), בארה"ב - מדד S&P500 סגר שבוע שמיני ברציפות של עליות כשעלה 0.9% ל-7,473.50 נק' (9.2% מתחילת השנה) ומדד נאסד"ק הוסיף 0.5%. בבורסה בת"א – מדד ת"א 125 עלה 0.2% (18.1%+ מתחילת השנה) ומדד הבנקים זינק ב-4.8%.
  
• גלובלי: מתגבש הסכם לסיום המלחמה בין ארה"ב לאיראן – פתיחת מיצר הורמוז תטופל בחודש הראשון. הנשיא טראמפ הצהיר שאיראן תמסור את האורניום המועשר שברשותה, אולם גורמים איראניים בכירים הכחישו.
  
• ארה"ב: NVIDIA הכתה את הצפי, אך לא הלהיבה את המשקיעים – זינוק של כ-85% בהכנסות ו-95% ברווח ותחזית טובה מהצפוי לא הספיקו להזניק את המניה, אולם המומנטום של מניות השבבים נמשך גם השבוע. 
  
• ארה"ב: פרוטוקול ניצי של הפד והתבטאויות של בכירים בבנק העלו את הצפי להעלאת ריבית – עליית ריבית מתומחרת כמעט במלואה עד סוף השנה והתשואות הקצרות המשיכו לטפס, לשיא של יותר משנה ורבע.
• חדשות טובות ממזרח אסיה – בקוריאה - השביתה בסמסונג נדחתה וביפן, אינפלציית הליבה נכנסה ליעד.
  
• ישראל: הריבית עשויה לרדת ביום שני – התייצבות האינפלציה (1.9%) באמצע טווח היעד של בנק ישראל (3%-1%) לצד הרעה בנתוני צמיחת המשק ברביע הראשון של השנה בהשפעת המלחמה, ובמקביל להתחזקות החדה של השקל, תומכים בהורדת ריבית, ובהתאם, ישנה ציפייה לכך שבנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטת הריבית הצפויה מחר, 25 במאי, מ-4.00% ל-3.75%.
  
• מה צפוי השבוע? בארה"ב עיקר העניין סביב מדד האינפלציה PCE שצפוי לזנק ונתון הצמיחה (שניהם בשישי) עונת הדו"חות:  ביום רביעי – Marvell, HP Inc., SalesForce.  ביום חמישי – Best Buy, Dell, COSTCO. 
  בישראל החלטת הריבית (ביום שני).

ארה"ב

• המסכים הירוקים שבו לוול סטריט, על כנפי התקווה להסכם קרוב לסיום המלחמה, אחרי שנתוני האינפלציה הגבוהים בשבוע הקודם הביאו למימוש זמני. המו"מ המתמשך הוביל לירידה שבועית של כ-5% במחירי הנפט, כשמחיר ה-WTI מתייצב סוף סוף מתחת ל-100 $ לחבית ודו"חות חזקים של NVIDIA לא הזניקו אמנם את מניית ענקית השבבים, אולם הוכיחו שוב עד כמה התחום חם ובועט. מדד S&P500 (היחיד ששמר על הצבע הירוק גם בשבוע שעבר) השלים לא פחות מ-8 שבועות ירוקים ברציפות, שיא שלא נראה מאז דצמבר 2023.    
  בשוק האג"ח ראינו השבוע הפרדה בין התשואות הקצרות לארוכות – התשואות הארוכות, הרגישות לסיכוני האינפלציה בטווח הארוך, ירדו מעט השבוע, על רקע התקווה להגעה להסכם לסיום המלחמה, שלוותה, כאמור, בירידת מחירי הנפט. מאידך, התשואות הקצרות, שרגישות בעיקר לציפיות לשינויים בריבית בטווח הקצר, המשיכו לעלות, בעקבות פרוטוקול ניצי של הפד והתבטאויות ניציות טריות יותר של בכירים בבנק, שהעלו במקביל את הצפי המצטבר להעלאות ריבית עד סוף השנה, כך שהעלאת ריבית עד דצמבר מתומחרת כמעט במלואה, עם סיכוי טוב להתבצע כבר באוקטובר. וכל זה קורא עם השבעתו של יו"ר חדש לפד, כזה שיודע לטפל באינפלציה...
  ואם ה-CPI הגבוה טלטל את השווקים לפני כשבועיים, אז בסוף השבוע הקרוב נקבל את מדד האינפלציה המועדף על הפד -PCE ואת מדד הליבה שלו, המשמש Benchmark ליעד האינפלציה של הבנק המרכזי. האינפלציה השנתית צפויה לעלות מ-3.5% ל-3.8% ואינפלציית הליבה מ-3.2% ל-3.3%, שיא מאז דצמבר 2023. 
  במישור הגיאופוליטי, מתרבים הדיווחים על התהוות הסכם בין ארה"ב לאיראן לסיום המלחמה. עם זאת, בין דיווחי הצדדים מתגלעות סתירות מהותיות, גם בנוגע למסירת האורניום המועשר שבידי איראן. בכל מקרה, הצדדים אמורים לפעול לפתיחת מיצר הורמוז כבר בחודש הקרוב והדבר הוביל לירידה של כ-5% במחירי הנפט, שתומכת בשווקים, כפי שתיארנו. 
  
• בסיכום שבוע המסחר בשוק המניות, מדד S&P500 רשם עלייה שבועית של 0.9% והשלים 8 שבועות רצופים בירוק, לראשונה מאז דצמבר 2023. מדדי הטכנולוגיה נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100 רשמו עליות שבועיות של 0.5% ו-1.2% בהתאמה, כששוב, תשואת היתר של מדד ה-100 נובעת ממשקל גדול יותר של סקטור השבבים שזינק השבוע ב-5.7%. מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס בלט בעלייה שבועית של 2.1% ומדד ראסל 2000, מדד המניות של החברות הקטנות(small-cap) , היה המנצח של השבוע, עם זינוק שבועי של 2.7%, כשפעמי השלום הממשמש תמכו בו.
  
• בשוק האג"ח בארה"ב, התשואה לשנתיים ממשיכה לזנק, התשואה הארוכה תיקנה מעט - מחירי הנפט ירדו כאמור והתקווה שאספקת הנפט תחודש בקרוב ותשפיע לחיוב על האינפלציה לטווח הארוך, מיתנה את התשואה על אג"ח ל-10 שנים מ-4.59% לרמה של 4.56% וזאת לאחר שבשבוע הקודם היא זינקה בלא פחות מ-24 נ"ב (זינוק שיא של 13 חודשים). לעומתה, התשואה על אג"ח לשנתיים עלתה גם השבוע, מרמה של כ-4.07% ל-4.12% (שיא של שנה ורבע), לאחר שההסתברות המצטברת לעליית ריבית עד סוף השנה זינקה במהלך השבוע מ-62% ללא פחות מ-95% ולא זאת בלבד, קיימת אפשרות ריאלית (הסתברות של 63%) להעלאת ריבית כבר בישיבת ה-FOMC  שתתקיים ב-28 באוקטובר. שיפוע העקום (שנתיים-10) ירד ל-44 נ"ב בלבד, אחרי שכבר היה גבוה מ-70 נ"ב לא מזמן.
  
• הדולר שומר על כוחו בעולם, במקביל ללחצים האינפלציוניים ולצפי להעלאת ריבית. מדד DXY, שמראה את ביצועי המטבע האמריקאי מול סל של 6 מטבעות מובילים, סיים את השבוע  ללא שינוי, אחרי שבשבוע הקודם רשם זינוק של כ-1.4%. מתחילת השנה התחזק הדולר מול הסל בכ-1.0%.

מדיניות מוניטרית

• פרוטוקול ישיבת ה-FOMC (ועדת השוק הפתוח של הפד, או בעצם המקבילה לועדה המוניטרית של בנק ישראל) שהתקיימה ב-28-29 באפריל, חשף חילוקי דעות לגבי משך ההשפעה של המלחמה באיראן ומשבר אספקת האנרגיה על האינפלציה. מרבית חברי הועדה גרסו שהעלאות ריבית תהיינה מחוצות אם המלחמה תמשיך להחריף את האינפלציה, לכן אין זה פלא שראינו 4 מתנגדים (מתוך 12) להצבעה ולהודעת הריבית. זו המחלוקת החריפה ביותר בפד מאז אוקטובר 1992... שלושה מהמתנגדים התנגדו לנוסח (הכמעט קבוע) שמשקף נטייה לכיוון של הפחתת ריבית כמהלך הבא המסתבר ביותר, כשיהיה ברור שהאינפלציה שבה ומתקרבת ליעד של 2%, או כשנראה חולשה בשוק העבודה. השלושה דרשו נוסח מאוזן, שיצביע על אפשרות להעלאת ריבית במהלך הקרוב של הועדה. הם הדגישו שהידוק מסוים של המדיניות (העלאת ריבית) עשוי להיות נכון אם האינפלציה תמשיך להתנהל בעקביות מעל 2%. בכל מקרה, רוב מכריע של המשתתפים רואה סיכון מוגבר שהחזרת האינפלציה ליעד תיקח זמן רב מכפי שצפו. 
  ביום שישי שמענו את כריסטופר וולר, חבר מועצת הנגידים של הפד (מצביע קבוע), שהיה אחד המועמדים לתפקיד יו"ר הפד (אף שלא מועמד מוביל). הוא בעצם דיבר מגרונם של שלושת המתנגדים לנוסח ההודעה ומפליא שלא הצטרף אליהם כבר בישיבה. וולר הזהיר שזעזוע האנרגיה עלול להגביר את האינפלציה ולחייב העלאת ריבית. הוא תומך בהבהרה מהבנק המרכזי שקיים סיכוי שווה ששינוי הריבית הבא יהיה העלאה או הורדה. זה מצטרף לפרוטוקול הניצי שתיארנו וכל אלה הפכו השבוע העלאת ריבית עוד במהלך 2026 לעובדה מוגמרת בעיני סוחרי הריבית - ההסתברות המצטברת לעליית ריבית עד סוף השנה זינקה במהלך השבוע מ-62% ללא פחות מ-95% ולא זאת בלבד, ההסתברות המצטברת להעלאת ריבית עד הישיבה שתתקיים ב-28 באוקטובר זינקה כבר ל-63%, משמעותית מעל הטלת מטבע וכל אלה הטיסו את התשואה לשנתיים לשיא של שנה ורבע, כפי שכתבנו קודם. 
  קווין וורש נכנס באופן רשמי לתפקיד יו"ר הפד וביום שישי הוא הושבע בבית הלבן. במצב הדברים האמור, וורש, שהיה ידוע כלוחם נחוש באינפלציה בכהונה הקודמת שלו כחבר הועדה המוניטרית בפד (2006-2011), יצטרך לאחד את הפד המפולג ביותר ב-40 השנים האחרונות, תחת לחצים אינפלציוניים וחוסר ודאות במישור הגיאופוליטי.
  הנשיא טראמפ הדגיש בנאומו בהשבעה את החשיבות שהוא מייחס לעצמאות הבנק המרכזי ואנחנו כותבים: "אשרי המאמין"...
• נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף 
  אחרי שבועיים סוערים בגזרת המקרו, קיבלנו שבוע רגוע יחסית, גשר לקראת השבוע הקרוב, שצפוי להיות עמוס ומעניין.
  
• מדד מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה טיפס במפתיע במאי מ-54.5 ל-55.3 נק', בניגוד לצפי שיירד ל-53.8 נק'. מדד השירותים ירד מעט מ-51.0 ל-50.9 נק' (צפי 51.2 נק'). 
  
• מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן (עדכון סופי לנתון של מאי) – הנתון עודכן בחדות מ-48.2 ל-44.8 נק', שפל היסטורי מאז החל המדד להתפרסם, לפני 72 שנים, וזאת, לעומת קריאה של 49.8 נק' באפריל. המדד נסחר ברמות שפל כבר כמה חודשים והדבר מעיד על חשש של הצרכן האמריקני מפני התפרצות אינפלציונית שתשחוק את שכרו (נזכיר שבשבוע שעבר קיבלנו נתון של ירידת השכר הריאלי, לראשונה זה 4 שנים). הדבר מתבטא גם בתחזיות האינפלציה של הצרכנים, שהן גבוהות משמעותית מהאינפלציה בפועל ומתחזיות האינפלציה של הכלכלנים ומצפי האינפלציה הנגזר משוק ההון. התחזית לשנה עלתה מ-4.5% ל-4.8% (צפי 4.6%) והתחזית ל-5-10 שנים זינקה מ-3.4% ל-3.9% (צפי 3.4%).
  
• מדד בטחון הנדל"ן הפתיע בעלייה מ-34 ל-37 נק' בחודש מאי, כשהצפי היה שיישאר על 34 נק'. (המשמעות היא ש-37% מהפעילים בשוק הנדל"ן אופטימיים ו-63% פחות אופטימיים). מכירות הבתים בתהליך זינקו באפריל ב-1.4%, יותר מצפי ל-1.0% וגם נתון מארס עודכן כלפי מעלה, מ-1.5% ל-1.7%. בשנה האחרונה עלו המכירות ב-3.3%, יותר מצפי ל-2.1%. היתרי הבנייה זינקו באפריל ב-5.8% (צפי 2.5%) לקצב שנתי של 1.442 מיליון. התחלות הבנייה ירדו ב-2.8% (פחות מצפי לירידה של 5.3%) לקצב שנתי של 1.465 מיליון. 
  
• מספר המובטלים החדשים בארה"ב ממשיך להיות נמוך - התביעות החדשות לדמי אבטלה הסתכמו בשבוע שהסתיים ב-16 במאי ב-209 אלף, פחות מצפי ל-210 אלף ומ-212 אלף בשבוע הקודם. מספר תביעות האבטלה המתמשכות, שמפורסם בפיגור של שבוע, עלה בשבוע שהסתיים ב-9 במאי מ-1.776 מיליון, לרמה של 1.782 מיליון, מעט פחות מצפי ל-1.786 מיליון. 
  
• מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים (נתון המנסה לאמוד את הצמיחה בשני הרבעונים הבאים) עלה באפריל ב-0.1%, לעומת ירידה של 0.6% שנרשמה במארס, החודש הראשון של המלחמה. 

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:

• עונת הדו"חות הגיעה לישורת האחרונה, לא לפני שענקית השבבים, NVIDIA, חשפה את תוצאותיה. בנוסף, קיבלנו את תוצאותיהן של מספר ענקיות קמעונאות, כמו וולמארט, טארגט, TJX ו-BJ's וענקיות "עשה זאת בעצמך" כמו הום דפו ו-Lowe's. 
  NVIDIA ניפצה שוב את התחזיות עם זינוק של 85% בהכנסות ל-81.62 מיליארד $ וזינוק של 95% ברווח למניה ל-1.87 $. תחזית ההכנסות ברבעון הבא עלתה ל-90.95 מיליארד $ (אמצע טווח התחזית – 89.1-92.8 מיליארד $), הרבה מעל צפי ל-87.3 מיליארד $. החברה גם הגדילה את הדיבידנד ל-0.25$  למניה, ע"מ למשוך משקיעים חדשים, כשכרגע זוכים המשקיעים לדיבידנד זעום של 2 סנט...). החברה צפויה להשיק במחצית השנייה של השנה את מעבדי הליבה שלה – Vera ואת המעבדים הגרפיים מסוג Rubin שצפויים להשקה מוצלחת (ולמי שאינו יודע, ורה רובין הייתה אסטרונומית אמריקנית יהודייה, שלמחקריה היתה תרומה משמעותית בגילוי מרכיבים בלתי ידועים של היקום ובמיוחד החומר האפל). עם זאת, התלות בענקיות הענן גדלה, כשחלקן בהכנסות עלה מ-45% ל-50% ובנוסף, מספר אנליסטים הביעו אכזבה מכך שתחזיות החברה אינן כוללות מכירות בסין, אחרי שג'נסן הואנג חיזר אחרי קונים סיניים בביקורו (במשלחת של הנשיא טראמפ) ונראה נהנה מאוכל רחוב סיני. גם העובדה שתחזית החברה לרבעון הנוכחי (הגם שהייתה גבוהה מקונצנזוס האנליסטים) גבוהה ב-11% בלבד מהמכירות ברבעון האחרון המדווח (ההשוואה מול אמצע טווח התחזית), אינה מלהיבה את דמיונם של המשקיעים, ששומעים על ביקוש בלתי פוסק. Wedbush כתבו ש"נוף השבבים נותר עולמה של NVIDIA, כשכל האחרים משלמים שכר דירה ויותר ויותר עסקים ממתינים בתור לשבבי "NVIDIA.
  דו"חות הקמעונאיות – התמונה העולה היא שהצרכן מחפש ערך לכספו, מנסה לחסוך ומעדיף כרגע מוצרים בסיסיים על מותרות (מה שבא לידי ביטוי בסקרי סנטימנט הצרכנים שנמצאים בשפל). מודל המועדונים מנצח כשוולמארט ו-BJ's הציגו צמיחה חזקה, וולמארט (שעמדה בצפי לרבעון המדווח ואף הגדילה את המרווח התפעולי על אף הזינוק בעלויות האנרגיה) אשרה את התחזית השנתית אך תחזית הרווח המתואם לרבעון הבא נמוכה מצפי האנליסטים והצפי להמשך גידול בעלויות הוליד ירידה של כ-7% ביום שלאחר הדו"חות. גם טארגט הגיבה לדו"חות בירידה אף שעמדה בתחזיות, אחרי שהמנכ"ל הזהיר מלחצי תמחור. מדובר בתמהיל של מוצרים משלימים לבית, ביגוד ופנאי וכשהתקציב לוחץ, הצרכן מעדיף את הבסיסי של וולמארט. הום דפו דיווחה על הכנסות ורווח גבוהים מעט מהצפוי, בעיקר עקב תחזוקה הכרחית, כשהמשכנתאות הגבוהות מקשות על החלפת דירה. זאת, על חשבון ריהוט גן ומותרות.
• פרסומים בולטים בשבוע הקרוב: ביום רביעי – Marvell, HP Inc., SalesForce.  ביום חמישי – Best Buy, Dollar Tree, Dell Technologies, COSTCO Wholesale. 
  
• עד כה פרסמו 472 מהחברות הכלולות במדד S&P500 את תוצאותיהן (כ-94.5%) ומדובר בעונה חזקה במיוחד, שכמוה לא ראינו שנים – 74% מהחברות הכו את תחזית ההכנסות של האנליסטים ב-2.0% בממוצע ו-82% מהן היכו את תחזית הרווח ב-16.3% בממוצע. ומה לגבי הצמיחה בפועל? 88% מהחברות צמחו בהכנסות מול הרבעון המקביל (ב-11.1% בממוצע) ו-81% מהן צמחו ברווח, בשיעור מרשים במיוחד של 27.5%, הרבה מעבר לתחזית עם פתיחת העונה (13%-12%), לא מפתיע שסקטור הטכנולוגיה בלט בכל הפרמטרים.
• דיווח בוושינגטון פוסט – ארה"ב ואיראן צפויות להכריז ביום שני על טיוטת הסכם לסיום הלחימה – מזכר ההבנות נקרא "הצהרת אסלאמאבאד" ואחריו אמור להתקיים מו"מ על הסוגיות הסופיות ע"מ להגיע להסכם. הנשיא טראמפ הצהיר שאיראן התחייבה לכאורה לוותר על מאגר האורניום המועשר ברמה גבוהה שברשותה, אך בהמשך שמענו הכחשות גורפות מגורמים איראניים בכירים, שאיראן לא הסכימה למסור את המאגר האמור וכי ארצו הודיעה לפקיסטן שאם ארה"ב תמשיך להכשיל את המו"מ, לא תהיה אפשרות להמשיך. האיראנים ציינו שארה"ב צפויה להסיר את הסנקציות על הנפט האיראני ולסיים את המלחמה בכל החזיתות, כולל לבנון. תוך 30 יום ייערכו צעדים להסרת המצור ופתיחת מיצר הורמוז ותוך 60 יום ידונו בסוגיית הגרעין. הסתירות בין הצדדים מותירות אותנו בחוסר ודאות, גם עם פתיחת שבוע המסחר החדש (והמקוצר)...
• הממשל האמריקני משקיע בקוואנטום, איך יגיבו המשקיעים? משרד המסחר אישר תכנית מימון בסך 2 מיליארד $ לקרוב לתריסר חברות בתחום המחשוב הקוואנטי, בהובלת IBM, שתקים חברה עצמאית חדשה שתוגדר כמפעל ייצור קוונטי אמריקני ייעודי. זאת, במסגרת המאמץ להוביל בתחומים טכנולוגיים קריטיים, בנוסף לשבבים.
• גזרת המקרו – אחרי שבוע רגוע, לפנינו שבוע של נתונים חשובים. במוקד, מדד האינפלציה המועדף על הפד (PCE ו-Core PCE), כשהאינפלציה השנתית צפויה לטפס שוב, מ-3.5% ל-3.8% (הזינוק הדו חודשי מארס-אפריל מסמן את ההאצה הדו חודשית המהירה מאז סוף 2021) ואינפלציית הליבה צפויה לעלות מעט, מ-3.2% ל-3.3%, שיא מאז סוף 2023. באותו יום נקבל גם את נתון הצמיחה ברבעון הראשון – האמדן השני צפוי להראות צמיחה שנתית של 2.0%, בדיוק כמו האמדן הראשון. עוד השבוע מדד אמון הצרכנים שצפוי לרדת מעט ושלל נתוני נדל"ן. 
  יומן הנתונים הבולטים שיפורסמו במהלך השבוע:
  ביום שני – 25.05.2026 – לא יתפרסמו נתוני מקרו – לרגל יום הזיכרון. 
  ביום שלישי – 26.05.2026 – מדד מחירי הבתים של הסוכנות הפדרלית למשכנתאות, מדד מחירי הבתים ב-20 ערים מובילות של קייס שילר, מדד אמון הצרכנים. 
  ביום רביעי – 27.05.2026 – מדדי פעילות איזוריים של שלוחות הפד בריצ'מונד ודאלאס.
  ביום חמישי – 28.05.2026 – הכנסה והוצאה אישית, צריכה פרטית ריאלית, מדדי המחירים PCE ו-Core PCE, הזמנות מוצרים בני קיימא, צמיחה, צריכה פרטית, תביעות דמי אבטלה (חדשות ומתמשכות), מכירות בתים חדשים, היתרי בנייה.
  ביום שישי – 29.05.2026 – הגירעון המסחרי בחודש אפריל, מלאים קמעונאיים וסיטונאיים, מדד מנהלי הרכש של שיקאגו.

ישראל

• הבורסה בת"א סיכמה את שבוע המסחר המקוצר לרגל חג השבועות בטון חיובי ברוב המדדים המובילים, בהשפעת הסנטימנט החיובי בשוקי חו"ל, ברקע התקדמות במו״מ מול איראן, אשר צפויה לתמוך בירידה נוספת במחירי חוזי הנפט, אשר תחזק עוד יותר את הגישה של הורדת ריבית במקביל להתחזקות השקל.
  
• בסיכום שבועי מדד ת"א 35 טיפס 0.2%, מדד ת"א 125 הוסיף 0.2% (18.1%+ מתחילת השנה) ומדד ת"א 90 התקדם 0.3%. מנגד, בשבוע נוסף של ירידות, מדד המניות הקטנות SME60 נפרד מ- 1.6%. ברמה הסקטוריאלית, בלטו לשלילה מדד הקלינטק (5.7%-), בנייה (2.7%-) ומדד מניב חו"ל (2.1%-). מנגד, בלטו לחיוב מדד הבנקים (4.8%+) ומדד ת"א תקשורת וטכנולוגיה (4.4%+). 
  
• בשוק החוב – נרשמה מגמה מעורבת בשוק הממשלתי, ומגמה חיובית בקונצרני. תשואת האג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים (גנרית) עלתה השבוע ל-4.08% לעומת 4.07% בשבוע שחלף. 
  
• בשוק המט"ח המקומי - השקל התחזק השבוע מול הדולר והיורו (הרחבה בהמשך). 
  
• ומה השבוע? הפוקוס השבוע יהיה על החלטת הריבית שתתקבל מחר בבנק ישראל. אנו מעריכים כי ההסתברות להפחתת ריבית עלתה משמעותית, על רקע סביבת אינפלציה מתונה יחסית (1.5% במדד הליבה), ירידה בציפיות האינפלציה, ובעיקר התחזקות השקל והפגיעה בכושר התחרות של היצוא. בנוסף, במקרה של התקדמות במו״מ מול איראן, צפויה ירידה נוספת במחירי חוזי הנפט, אשר תחזק עוד יותר את הגישה של הורדת ריבית.

נתוני מקרו ועדכונים נוספים שפורסמו השבוע: 

• מחר החלטת הריבית של בנק ישראל. בניגוד לנטייה בעולם בה הבנקים המרכזיים נוטים להעלות את הריבית, ברקע עליית מחירי האנרגיה שמגבירה את החששות מפני האצה אינפלציונית, בישראל, בנק ישראל צפוי להחליט דווקא על הורדת ריבית. עפ"י ממוצע התחזיות של 14 אנליסטים שמסרו את תחזיתם, הריבית צפויה לרדת מרמה של 4% ל-3.75%, כשהתפלגות התחזיות חלוקה כך ש-8 האנליסטים המקומיים מעריכים כי הריבית תרד, והשאר- האנליסטים הזרים, מעריכים שתישאר לל"ש ברמה של 4%.
  המדד לפעילות הכלכלית של בנק ישראל שפורסם ביום רביעי עבור חודש אפריל ירד ב-0.2 אחוז. המדד משקף החודש את אומדן הצמיחה החודשית הממוצעת בשלושת החודשים פברואר עד אפריל. המדד הושפע לרעה מנתוני הרכישות בכרטיסי אשראי ונתוני שוק העבודה לגבי היקף העובדים והמשרות הפנויות בחודשים פברואר ומרץ, מנתוני פדיון ענפי השירותים בחודש פברואר ומנתוני מדד המסחר הקמעונאי בחודשים פברואר ומרץ. המדד הראה על פגיעה מתונה יחסית במשק לעומת סבב הלחימה הקודם ביוני 25, אך גם על קצב התאוששות הדרגתי ואיטי יותר, מהמלחמה. גם אינדיקטורים אחרים כגון סקר חברות לאפריל הראו על התאוששות מתונה. מדדים אלו גם תומכים בהורדת ריבית.
  נתונים לגבי שוק העבודה בחודש אפריל משקפים התאוששות מאד חלקית לאחר ההרעה בחודש מרץ (בשל המלחמה). נתוני התוצר לרביע הראשון הראו על ירידה של 3.3% במונחים שנתיים, ירידה מתונה מהצפוי. מצד הביקושים, הרבעון הראשון התאפיין בחולשה בצריכה הפרטית, בבנייה למגורים ובהשקעות פרטיות, על רקע השבתת פעילות ומחסור בעובדים. הצריכה האזרחית ירדה, ככל הנראה בעקבות התקציב ההמשכי, בעוד שהצריכה הביטחונית גדלה וההשקעות בענפי המשק המשיכו לעלות. במקביל, היצוא התעשייתי גדל בכ־17%, ככל הנראה על רקע גידול ביצוא הביטחוני, בעוד שיצוא שירותי ההייטק נותר יציב לאחר הזינוק ברבעון הקודם.
  הכלכלה העולמית מתמודדת עם אינפלציה גבוהה יחסית, בשל מחירי האנרגיה והסחורות שמחלחלים גם למדדי הליבה. השווקים מגלמים ציפיות להעלאת ריבית בגוש האירו ובבריטניה כבר ביוני. בארה"ב הריבית צפויה להישאר ברמה הנוכחית אם כי לקראת סוף השנה ההסתברות להעלאת ריבית עלתה ל-95%.
  סביבת האינפלציה צפויה להיוותר מתונה יחסית, בטווח של כ־1.9%–2.2%, בין היתר בזכות הייסוף החד של השקל (7.4% מול סל המטבעות מאז החלטת הריבית האחרונה ב-30.3.2026), ההתמתנות במחירי הדיור והשכירות והציפיות להתייצבות ואף ירידה הדרגתית במחירי האנרגיה והנפט.
  
• שיעור האבטלה עלה באפריל מ-2.8% ל-2.9%, אולם שיעור האבטלה הרחב (הכולל מובטלים, עובדים בחל"ת ומי שהתייאש מחיפוש עבודה) צנח בחדות מ-16.2% ל-6.4%, בהשפעת הפסקת האש. הנתונים לגבי שוק העבודה בחודש אפריל משקפים התאוששות מאד חלקית לאחר ההרעה בחודש מרץ (בשל המלחמה). אומנם מספר המשרות הפנויות עלה ב- 5.6% באפריל ל- 131 אלף אך עדיין נותר נמוך ב- 11% לעומת ערב המלחמה (פברואר). שיעור המשרות פנויות עלה מעט ל- 4.04% באפריל (מ- 3.88% במרץ), אך עדיין רחוק מהנתון של פברואר (4.48%) ובסוף 2025 (4.58%). הנתונים הללו משקפים ביקוש חלש לעובדים חדשים על ידי הסקטור העסקי. נתון מעודד- מספר המשרות הפנויות בענפי ההיי טק עלה ב- 10% באפריל ומחק את הירידה במרץ.  באופן כללי, יתכן כי המשך אי הוודאות הביטחונית מורידה את הנכונות להעסיק עובדים חדשים. גם שיעור האבטלה עלה ל- 2.9% באפריל מ- 2.8% במרץ. נוספו חמשת אלפים מובטלים בחודש האחרון. שיעור האבטלה הרחבה (כולל חל"תים, וסגירת מקומות עבודה) אומנם ירד ל- 6.4% באפריל מ- 16.2% במרץ, אך עדיין רחוק מהשיעור בסוף 2025 (3.5%).  נתוני התעסוקה של חודש אפריל משקפים סימני חולשה מסוימים ויתמכו בהורדת ריבית ב- 25.5.
  
• תחזית האינפלציה בשנה הקרובה מהמקורות השונים צנחה מ-2.3% באפריל ל-1.8% במאי.  
  
• המפקח על הבנקים מתח ביקורת על הכרזת רשות התחרות שהבנקים הם קבוצת ריכוז וטען שהגברת התחרות כבר קורית בשטח.

נתוני מקרו חשובים בישראל הצפויים השבוע: 
יום שני- החלטת הריבית בשעה 16:00.

אירופה 

• בורסות אירופה נסגרו ביום שישי ברמתן הגבוהה ביותר זה למעלה מחודש, בהובלת מניות ההייטק, על רקע תקוות המשקיעים כי ארה"ב ואיראן קרובות להסכם על סיום המלחמה במזרח התיכון. 
  
• בסיכום שבועי, מדד המניות יורוסטוקס 50 עלה ב-3.3%, מדד קאק הצרפתי עלה ב-2.1%,  מדד הפוטסי בלונדון עלה ב-2.7% ומדד דאקס בגרמניה עלה ב-3.9%.
• מלחמת הסחר  - בשבוע החולף (ב-20 במאי 2026) הושגה פריצת דרך דרמטית בהסכם הסחר בין האיחוד האירופי לארה"ב, לאחר שעות של דיונים מרתוניים. הפרלמנט האירופי ומדינות האיחוד הגיעו להסכם פוליטי זמני על יישום החלקים הכלכליים המרכזיים של הסכם הסחר הטרנס-אטלנטי.  הצעד הזה מנע ברגע האחרון מלחמת סחר קשה, שכן נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, איים להטיל מכסים כבדים בהרבה על מוצרים אירופיים אם האיחוד לא יאשר את יישום העסקה עד ה-4 ביולי. מצד האיחוד האירופי:  אירופה תבטל לחלוטין את המכסים על כל המוצרים התעשייתיים המיובאים מארה"ב, ותעניק גישה מועדפת (ללא מכס או במכס מופחת) למוצרים חקלאיים אמריקאיים נבחרים ופירות ים (כולל הארכת הפטור על לובסטרים). מצד ארצות הברית:  הממשל האמריקאי התחייב לשמור על תקרת מכס מקסימלית של 15% על רוב המוצרים המיובאים מאירופה, כולל ענפים רגישים כמו תעשיית הרכב וחלקי חילוף לרכבים.  הסכם זה מסיר עננת אי-ודאות עצומה מעל השווקים הפיננסיים והחברות הגדולות באירופה וארה"ב, ויאפשר לחברות תעשייתיות אירופיות לרכוש חומרי גלם ורכיבים אמריקאיים במחירים זולים בהרבה. ההסכם יעבור כעת לאישור פורמלי סופי בשבועות הקרובים כדי שייכנס לתוקף מלא לפני סוף חודש יוני.
                                                                                    

נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  

• בגוש היורו - העודף המסחרי הצטמצם מ-7 מיליארד יורו ל-3.5 מיליארד יורו. הפעילות העסקית בגוש היורו התכווצה בקצב החד ביותר זה שנתיים וחצי, על רקע החששות מהמשך משבר האנרגיה שגרמה המלחמה באיראן. לפי נתונים שפרסמה חברת S&P גלובל, מדד המחירים לצרכן המשולב (Composite PMI) בגוש היורו ירד מרמה של 48.8 נקודות באפריל ל-47.5 במאי. רמה נמוכה מ-50 נקודות מעידה על האטה בפעילות וגבוהה ממנה על צמיחה. אנליסטים צפו כי המדד לא ישתנה החודש. 
  
• בבריטניה –פורסמו נתונים שהראו עליה בשיעור האבטלה בשלושת החודשים שהסתיימו במרץ ל-5%, לעומת 4.9% ברבעון שהסתיים בפברואר. אנליסטים צפו כי שיעור האבטלה יישאר ללא שינוי. השכר הממוצע לא כולל בונוסים עלה ב-3.4% בהשוואה לרבעון הראשון של השנה שעברה, האטה לאחר עליה של 3.6% ברבעון שהסתיים בפברואר. האינפלציה בבריטניה ירדה לקצב שנתי של 2.8% באפריל, כך לפי נתונים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במדינה, מתחת לציפיות הכלכלנים לנתון של 3%. הירידה באינפלציה מ-3.3% במרץ מיוחסת בעיקר להורדת גובה הרף למחירי אנרגיה למשקי בית, שסייעה לרכך את העלייה החדה במחירי הדלק מאז תחילת המלחמה באיראן. אולם כלכלנים מעריכים כי הירידה המפתיעה באינפלציה תהיה קצרת מועד, בעוד מחירי הדלק והסולר זינקו מתחילת המלחמה ועם סגירת מצר הורמוז, בעלייה חדה ששיקפה מחיר של יותר מ-110 דולר לחבית של נפט גולמי. המכירות הקמעונאיות בבריטניה ירדו ב-1.3% באפריל לעומת חודש לפני כן, לאחר שעלו במרץ ב-0.6%. מכירות הדלק נפלו ביותר מ-10%, על רקע דיווחים על חסכנות גדולה יותר בקרב נהגים על ידי צמצום נסיעות, בעקבות התנודות במחיר הנפט שנגרמו מהמלחמה באיראן. נתונים נוספים שמגיעים מבריטניה מראים כי הממשלה לוותה 24.3 מיליארד ליש"ט באפריל, גבוה בהרבה מהצפי הרשמי לסכום של 3.4 מיליארד ליש"ט. הגירעון התקציבי – הלוואות למימון הפעילות השוטפת של המגזר הציבורי – הגיע ל-17.4 מיליארד דולר בחודש שעבר, הרבה מעל התחזית ל-2.6 מיליארד ליש"ט.
  
• בגרמניה – הצמיחה השנתית ברבעון הראשון נותרה 0.5% גם בעדכון הסופי. מדד האקלים העסקי של מכון IFO עלה במפתיע במאי מ-84.5 ל-84.9 נק'. 
  
• בצרפת  - מדדי מנהלי הרכש Flash PMI למאי (פורסם ב-21 במאי) - האומדן הראשוני לחודש מאי הציג את קצב ההתכווצות הכלכלי החד ביותר בצרפת מזה 5.5 שנים )מאז סוף 2020( . המדד המשולב  (Composite PMI)צנח לרמה של  43.5 נקודות (לעומת 47.6 באפריל), נמוך משמעותית מתחזיות השוק שעמדו על 47.7 נקודות. כל נתון מתחת ל-50 מעיד על התכווצות. מדד מגזר השירותים: רשם נפילה חופשית ל-42.9 נקודות (שפל של 66 חודשים), בעקבות ירידה חדה בהזמנות חדשות וחשש ממיתון. מדד מגזר הייצור:  חזר לטריטוריית התכווצות וירד ל-48.9 נקודות (לעומת 52.8 באפריל), עקב האטה בביקושים ועלויות דלק ואנרגיה גבוהות. לחצי מחירים:  חברות דיווחו על זינוק בעלויות חומרי הגלם (בעיקר מוצרים מבוססי נפט ומתכות), מה שהוביל לעלייה חדה במחירים לצרכן.

מה צפוי השבוע? 
ביום שני – 25.05.2026 – בבריטניה הבורסה סגורה לרגל חופשת האביב . פולין – מכירות קמעונאיות. 
ביום שלישי – 26.05.2026 – ספרד – מדד המחירים ליצרן PPI. פולין – שיעור האבטלה. 
ביום רביעי – 27.05.2026 – צרפת – מדד אמון הצרכנים. 
ביום חמישי – 28.05.2026- צרפת – מדד המחירים ליצרן PPI . ספרד – מכירות קמעונאיות, מדד אמון העסקים. גוש היורו – מדד אמון הצרכנים, ציפיות האינפלציה של הצרכנים. 
ביום שישי – 29.05.2026- גרמניה – מדד מחרי הייבוא, שיעור האבטלה, מדד המחירים לצרכן (CPI). צרפת – תמ"ג, הוצאות הצרכנים, מדד המחירים לצרכן (CPI). ספרד – החשבון השוטף, מדד המחירים לצרכן (CPI). פולין - מדד המחירים לצרכן (CPI). 

שווקים נוספים
המסחר בבורסות אסיה ננעל ביום שישי בעליות, בעוד משקיעים מנתחים את נתוני האינפלציה של יפן ועוקבים אחר המאמצים הדיפלומטיים בין ארה"ב לאיראן בניסיון להגיע להסכם הספקת אש. 

בסיכום שבועי נרשמה מגמה מעורבת, מדד המניות של סין  300CSI ירד ב-0.3%, ניפטי 50 בהודו עלה ב-0.3%, הניקיי עלה ב-3.1%, מדד קוספי בדרום קוריאה עלה ב-4.7%, האנג סאנג ירד ב-1.4%, מדד 200ASX באוסטרליה עלה ב0.3%. 

יפן תגבש תקציב מיוחד למיתון השפעות המלחמה - גלי ההדף של מלחמת איראן הגיעו גם ליפן, שם ננקטים מהלכי חירום. ראשת הממשלה סנאה טאקאיצ'י הורתה למשרד האוצר להכין תקציב נוסף שייתן מענה לעלייה במחירי הסחורות. "ביקשתי משרת האוצר סאטסוקי קאטאיאמה לשקול דרכים למימון, כולל הרכבת תקציב נלווה", אמרה בפתח ישיבת הקואליציה. בנוסף, טאקאיצ'י הודיעה כי בכוונתה להחזיר את הסובסידיות לאנרגיה בחודשים יולי-ספטמבר, על מנת לוודא שחשבונות האנרגיה של משקי הבית לא יתייקרו. 
מדובר בשינוי בגישה, לאחר שבשבועות האחרונים התעקשו טאקאיצ'י וקאטאיאמה כי אין צורך במימון נוסף או בהנפקות אג"ח חדשות. הסיבה לפניית הפרסה היא קרוב לוודאי העלייה הנמשכת במחירי הנפט בעקבות הסגירה של מצר הורמוז והתרוקנות הקרנות שנועדו לממן את תוכניות הסיוע. לדברי גורמים המעורים בנושא, התוספת המתוכננת לתקציב צפויה לממן צעדי חירום, אך לא לספק תמריצים כלכליים. ברויטרס דיווחו, כי הממשלה עשויה גם להנפיק אג"ח חדשות למימון הצעדים. הקריאה להכנת תקציב נלווה מגיעה על רקע החששות לגבי היציבות הפיננסית של המדינה, זאת לאחר שתשואות על אג"ח ממשלתיות לטווח ארוך טיפסו בשבועות האחרונים לרמתן הגבוהה ביותר זה עשרות שנים. 

נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  
ביפן-  נתוני תמ"ג לרבעון הראשון, הראו כי הכלכלה צמחה בקצב שנתי של 2.1% בשלושת החודשים הראשונים של השנה. הצמיחה הייתה גבוהה יותר מתחזיות אנליסטים, שצפו כי תסתכם ב-1.7%, ומעל לצמיחה של 1.3% ברבעון האחרון של 2025. אינפלציית הליבה ביפן ירדה באפריל לשפל של יותר מארבע שנים - נתון שמפחית את הסיכוי להעלאת ריבית מוקדמת. לפי נתונים רשמיים במדינה, אינפלציית הליבה - שאינה כוללת את מחירי המזון הטרי - ירדה ל-1.4% באפריל, לעומת 1.8% במרץ, הרמה הנמוכה ביותר מאז מרץ 2022. ממוצע תחזיות האנליסטים עמד על 1.7%. עוד עולה כי שיעור האינפלציה במדינה ירד באפריל ל-1.4%, לעומת 1.5% במרץ - החודש הרביעי ברציפות שבו המדד נמצא מתחת ליעד הבנק המרכזי (2%). אינפלציית הליבה-ליבה - ללא מזון טרי ואנרגיה - ירדה מ-2.4% במרץ ל-1.9% באפריל. מחירי האנרגיה ירדו ב-3.9% באפריל, לעומת ירידה של 5.7% במרץ. היצוא היפני עלה באפריל בקצב המהיר ביותר מאז ינואר, עם זינוק של 14.8%, מעל לציפיות, הודות לעלייה חדה במשלוחי מוליכים למחצה. היבוא צמח ב־9.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד — גבוה מהתחזיות שעמדו על עלייה של 8.3%, לפי נתוני הממשלה. מאזן הסחר של המדינה הצטמצם באפריל ל־301.9 מיליארד ין, לעומת 643 מיליארד ין במרץ.
בסין- ריבית הפריים על הלוואות לשנה ול-5 שנים נותרה כצפוי לל"ש ברמה של 3% ו-3.5% בהתאמה. עוד בסין, יבוא הנפט הגולמי של סין מברזיל עלה לשיא באפריל בעוד המשלוחים מהמזה"ת צנחו בחדות. רוסיה נותרה המקור המוביל, למרות ירידה ברכישות ממנה בהשוואה לרמות חודש מרץ.
בדרום קוריאה –נתוני הסחר ל-20 הימים הראשונים של מאי (פורסם ב-21 במאי) - נתוני מכס רשמיים הראו כי היצוא הדרום-קוריאני רשם שיא היסטורי לתקופה זו: סך היצוא:  זינק ב64.8%   לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והסתכם ב 52.65 מיליארד דולר. מנוע הצמיחה (שבבים):  יצוא המוליכים למחצה (Semiconductors) רשם זינוק מטאורי של  202.1% והגיע לראשונה ליותר מ-21 מיליארד דולר בתקופה זו, בעיקר בשל הביקוש העולמי העצום לתשתיות בינה מלאכותית AI.  יצוא מחשבים וטכנולוגיה:  זינוק של 305.5%  ברכיבי מחשב וסמארטפונים. סך היבוא:  עלה ב-  29.3% והסתכם ב-41.62 מיליארד דולר. מאזן המסחר: נ סגר בעודף מסחרי גבוה של 11.03  מיליארד דולר. מדד אמון הצרכנים  (פורסם ב-22 במאי)-  מדד אמון הצרכנים המשולב לחודש מאי הציג זינוק חד באופטימיות של משקי הבית.  הציון הכולל:  עלה ב-6.9 נקודות לרמה של 106.1  נקודות (נתון מעל 100 מעיד על אופטימיות ואמונה בצמיחה). הערכת המצב הכלכלי:  הציפיות לגבי התנאים הכלכליים המקומיים העתידיים זינקו ב-14 נקודות. ציפיות האינפלציה: נותרו יציבות, כאשר הציפייה לאינפלציה לשנה הקרובה עומדת על 2.8%. 
בהודו -  דוח מצב הכלכלה של הבנק המרכזי (RBI Bulletin) – פורסם ב-22 במאי- הבנק המרכזי של הודו (RBI) פרסם את העדכון החודשי שלו, המציג תמונה מעורבת של חוסן פנימי מול סיכונים גלובליים. חוסן פנימי ומנועי צמיחה: הפעילות התעשייתית ומגזר השירותים שומרים על יציבות גבוהה, הנתמכת על ידי רווחי חברות חזקים והשקעות ציבוריות. החקלאות:  עונת הזריעה של הקיץ התקדמה היטב הודות לגשמים מוקדמים ורמות מים נוחות במאגרים.
סיכונים גלובליים:  הבנק התריע מפני זעזועים חיצוניים הנובעים מהמתיחות במזרח התיכון, שיבושים בשרשראות האספקה העולמיות, ועליית מחירי האנרגיה. מדדי מנהלי הרכש - Flash PMI למאי (פורסם ב-21 במאי) האומדן הראשוני לחודש מאי הציג המשך התרחבות מהירה של הכלכלה הריאלית. מדד מגזר השירותים:  רשם זינוק מרשים והגיע לשיא של 6 חודשים,  מה שמעיד על ביקוש מקומי חזק מאוד וצמיחה מהירה בענפי השירותים. מדד מגזר הייצור:  הציג האטה קלה בקצב הצמיחה לעומת חודש אפריל, אך עדיין נותר עמוק בטריטוריה חיובית (מעל רמת ה-50 נקודות). 

מה צפוי השבוע? 
ביום שני – 25.05.2026 – הבורסות בדרום קוריאה ובהונג קונג סגורות לרגל חג. 
ביום שלישי – 26.05.2026 – יפן – מאזן המדדים המובילים. טאייואן – ייצור תעשייתי. 
ביום רביעי – 27.05.2026- אוסטרליה – מדד המחירם לצרכן CPI. סין – הרווח התעשיתי של סין מתחילת השנה. 
ביום חמישי – 28.05.2026- בהודו הבורסה סגורה לרגל חג הקורבן, ייצור תעשייתי ותפוקה תעשייתית. דרום קוריאה – החלטת ריבית. הונג קונג – נתוני ייבוא/ייצוא, מאזן הסחר. 
ביום שישי – 29.05.2026- דרום קוריאה – מכירות קמעונאיות, ייצור תעשייתי. יפן- מדד המחירים לצרכן CPI בטוקיו, שיעור האבטלה, ייצור תעשייתי, מכירות קמעונאיות, מדד אמון משקי הבית, התחלות והזמנות בנייה. טאייואן – תמ"ג. הודו – גירעון תקציבי פדרלי. 

מטבעות וסחורות
מדד הדולר DXY – המדד, העוקב אחרי שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות סחר גדולות של ארה"ב, בהם היורו, הין והליש"ט, ירד בשיעור קל של 0.04% ל- 99.24 נק'. 
בשוק המט"ח המקומי, השקל התחזק השבוע מול הדולר והיורו. מול הדולר, בשיעור של כ-0.3% ושערו היציג נקבע ביום שישי על 2.907 ₪ ל-$. מול היורו בשיעור של 0.4% ושערו היציג נקבע על 3.379 ₪ ליורו. 
מדד הסחורות (CRY) - המדד עוקב אחר סל מגוון של חוזים עתידיים על סחורות וכולל אנרגיה, מתכות, מוצרים חקלאיים וסחורות רכות. לאחרונה המדד הפך תנודתי במיוחד עקב התנודתיות במחירי האנרגיה. המדד ירד השבוע ב-1.7% ל-392.7 נק' בעיקר בשל הירידה החדה במחיר הנפט. 
הטלטלה בשוק האנרגיה העולמי נמשכת - מחיר הנפט האמריקאי (WTI) צנח השבוע ב-8.4% למחיר של 96.6$ לחבית, על רקע סימני התקדמות בשיחות בין ארה"ב לאיראן על הסכם לסיום המלחמה ולפתיחתו מחדש של מצר הורמוז.
שבוע נוסף של ירידות במתכות היקרות- מחירי הזהב והכסף נסוגו בדרכם לירידה שבועית שנייה ברציפות על רקע התגברות הציפיות להעלאת הריבית בארה"ב. זאת, לאחר שבכיר הבנק הפדרלי כריסטופר וולר הזהיר כי זעזוע האנרגיה שגרמה המלחמה במזרח התיכון, עלול להגביר את האינפלציה ולחייב העלאה של הריבית. סביבת ריבית גבוהה נוטה להפחית את הביקוש למתכות היקרות, שאינן נושאות ריבית. מחיר הזהב נסגר ביום שישי במחיר של 4,509.4 $ לאונקייה, ירידה שבועית של 0.7%, וירידה של 4.4% בשבועיים האחרונים. מחיר הכסף ירד ב-0.6% למחיר של 75.54$ לאונקייה, ואיבד 6% בשבועיים האחרונים.

• סקירת השקעות שבועית 11.5.25