מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

·         בסיכום שבועי - בארה"ב ננעל שבוע חיובי, הטוב ביותר בחודש האחרון. בישראל הבורסה המקומית סיכמה שבוע שלילי כשברקע חשש מהטלת מיסים חדשים על רווחי הבנקים. מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) עלה 1.4% בשבוע שחלף (23.3%+ מתחילת השנה). בארה"ב - מדד S&P500 עלה 1.4% (17.8%+ מתחילת השנה) ונאסד"ק הוסיף 1.2% (22.2%+ מתחילת השנה). באירופה - מדד יורוסטוקס 50 ירד 0.2% (17.4%+ מתחילת השנה). בבורסה בת"א - מדד ת"א 125 איבד 1.6% (49.4%+ מתחילת השנה) ות"א בנקים צנח 6.1% (59.5%+ מתחילת השנה).

·         ארה"ב: אווירת החג עושה טוב לוול סטריט – השבוע שחלף היה השבוע הטוב ביותר בחודש האחרון והוא מהווה יריית פתיחה מעודדת גם ל"ראלי סנטה קלאוס" (שיסתיים ב-5 בינואר) וגם לשנה החדשה שבפתח.

·         ישראל: חשש ממיסוי הבנקים – המסחר בבורסת ת"א נסגר ביום חמישי בירידות שערים חדות לאחר ששר האוצר סמוטריץ' איים להכפיל את המס על הבנקים אם הם יפסיקו הטבות ללקוחות עקב המיסוי המתוכנן.

·         הדולר ממשיך להיחלש - ברקע, צפי להורדות ריבית וחשש מאינפלציה וגם החוב התופח שמכביד. מתחילת השנה איבד הדולר 9.6% מול סל של מטבעות מובילים  - הנפילה השנתית החדה ביותר מאז 2017.

·         מה צפוי השבוע? בארה"ב – ביום שלישי יתפרסם פרוטוקול ישיבת הפד האחרונה, שבסיומה ירדה הריבית ופורסם עדכון התחזיות של בכירי הפד (ה-Plot Dot). מעניין יהיה להתעדכן בגורמים להעלאת תחזית הצמיחה ב-2026 מ-1.8% ל-2.3%, כשבמקביל, תחזית האינפלציה יורדת מ-2.6% ל-2.4%. ביום שישי יתפרסם מדד מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה (עדכון סופי לחודש דצמבר).   

בישראל – שבוע המסחר צפוי להיות מושפע מהאירועים הגיאופוליטיים וכן מהמגמה בבורסות וול סטריט. נתוני מאקרו שיתפרסמו השבוע: ביום ראשון – ייצור תעשייתי לחודש אוק'.

ארה"ב

מה ראינו בשבוע המסחר החולף?

Q  וול סטריט התמרקה לקראת "ראלי סנטה קלאוס" שהחל בערב חג המולד, עם 5 ימים ירוקים ברציפות עד ערב החג. ביום שישי נרשמו ירידות מזעריות במסחר דליל, אולם בסיכום שבועי קיבלנו את השבוע הירוק ביותר בחודש האחרון, עם עליות של 1.4%-1.2% במדדים המובילים.

בשוק האג"ח ראינו שינויים מינוריים בלבד בסיכום שבועי, כשהתשואה לשנתיים נותרה לל"ש, ברמה של 3.48% בתום שבוע החג המקוצר והתשואה ל-10 שנים רשמה ירידה מתונה, מ-4.15% ל-4.13%. עם זאת, ראינו זינוק זמני של התשואות ביום שלישי, לאחר פרסום נתון צמיחה חזק בהרבה מהצפוי (השנתיים ל-3.55% וה-10 שנים ל-4.19%), אשר נמחק עד סיום שבוע המסחר.

Q  בסיכום שבוע המסחר המקוצר, מדד S&P500 עלה ב-1.4%, מדדי הטכנולוגיה, נאסד"ק כללי ונאסד"ק 100 עלו השבוע ב-1.2%, בדיוק כמו מדד מניות הבלו צ'יפ, דאו ג'ונס. מדד המניות הקטנות, ראסל 2000, הסתפק בעלייה שבועית של 0.2%.  

Q  הדולר ממשיך להפגין חולשה, כשצפי להורדות ריבית, יחד עם חששות מאינפלציה ומהחוב התופח מכבידים גם עליו. בסיכום שבועי הוא נחלש ב-0.6% מול סל המטבעות של שותפות הסחר העיקריות של ארה"ב. מתחילת השנה הוא איבד 9.6% מול הסל האמור ומדובר בנפילה השנתית החדה ביותר מאז 2017.

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב

Q  בגזרת המקרו – ביום שלישי בשעה 21:00 יתפרסם פרוטוקול ישיבת ה-FOMC האחרונה, שהתקיימה ב-9-10 בדצמבר ושבסיומה ירדה הריבית ב-25 נ"ב ופורסם עדכון התחזיות של בכירי הפד ותוואי הריבית לשנים הבאות, על פי חציון הערכותיהם של משתתפי הישיבה (ה-Plot Dot). מעניין יהיה להתעדכן בגורמים להעלאת תחזית הצמיחה ב-2026 מ-1.8% ל-2.3%, כשבמקביל, תחזית האינפלציה יורדת מ-2.6% ל-2.4%. ביום שישי יתפרסם מדד מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה (עדכון סופי לחודש דצמבר).   

נתונים נוספים שיתפרסמו השבוע - (דגש על נתוני נדל"ן): ביום שני – מכירות בתים בתהליך. ביום שלישי – מדד מחירי הבתים של FHFA, מדד מחירי הבתים ב-20 ערים מרכזיות של קייס שילר, מדד מנהלי הרכש של שיקגו, דו"ח המשרות השבועי בסקטור הפרטי של ADP. ביום רביעי – תביעות אבטלה חדשות.

Q  חשש להתחממות בחזית הגיאופוליטית – בעוד ארה"ב ממשיכה בכיתור הימי של ונצואלה, ע"מ להשתלט על מאגרי נפט, פעולה שנועדה גם לשלוח מסר לסין ולרוסיה, מתחממת חזית נוספת, בטייוואן: החלטת ארה"ב לאשר מכירת נשק ב-11 מיליארד $ לטייוואן, נענתה בסנקציה סינית, על 20 יצרניות נשק אמריקניות ו-10 מנהלים בכירים במגזר. הסנקציות כוללות הקפאה של כל הנכסים שהחברות והבכירים מחזיקים בסין, ואוסרות על גופים ואנשים פרטיים בסין לעשות איתם עסקים. הכניסה לסין נאסרה על כל העשרה.

התחממות נוספת עשויה להשפיע על המסחר הגלובלי ולהעלות את תחושת הסיכון של המשקיעים. בינתיים ראינו בסוף השבוע רק ירידות בשערי המניות הביטחוניות הגדולות בארה"ב.

Q  מדיניות מוניטרית

הפד הוריד את הריבית 3 פעמים בשנת 2025 (בשלוש הישיבות האחרונות של השנה) ובסה"כ הוא השלים הורדה מצטברת של 175 נ"ב מריבית השיא (5.50%-5.25%) ששררה עד 18 בספטמבר 2024, לטווח: 3.75%-3.50%. במקביל, בכירי הפד צופים עלייה של קצב הצמיחה ב-2026 מ-1.8% ל-2.3% והם הורידו את תחזית האינפלציה השנתית מ-2.6% ל-2.4% ואת תחזית אינפלציית הליבה מ-2.6% ל-2.5%. יו"ר הפד, פאוול, הסביר זאת בכך ששוק העבודה התקרר, אולם הוא עדיין תורם לצמיחה מבלי לייצר לחצים אינפלציוניים. לדבריו, האינפלציה נבעה בעיקר מפגיעה בצד ההיצע ופחות בשל עודף ביקוש ולכן, השיפור שאנו רואים בצד ההיצע עשוי בהחלט להאט אותה בהמשך.

כרגע, שאלת המפתח הינה מי יחליף את יו"ר הפד, ג'רום פאוול, עם פרישתו בחודש מאי הקרוב והאם הנשיא טראמפ יצליח להשפיע על הורדות ריבית גדולות יותר ממה שמראה החציון של בכירי הפד כרגע (הפחתה אחת ב-2026) וממה שמראים החוזים בשוק הריבית 2-3 הפחתות ריבית ב-2026). המועמדים הסופיים למשרה הנחשקת, כפי שזה מסתמן כרגע, הם קווין האסט, בעבר (בקדנציה הקודמת של טראמפ) ראש המועצה הכלכלית הלאומית, שמייעצת לבית הלבן, קווין וורש, בעבר (2006-2011) חבר בדירקטוריון הפד ובעל ניסיון רלוונטי, אך נחשב יוני פחות מהאסט וזה לא מה שטראמפ מחפש כרגע. גם לכריס וולר, שהוא חבר דירקטוריון הפד כרגע, יש סיכוי להיבחר והוא השמיע שורת התבטאויות יוניות, שערבו לאוזני הנשיא, מן הסתם, בחודשים האחרונים. עם זאת, על פי סקרים, סיכוייו להיבחר פחותים מאלה של שני הקווינים...

הפד ד'היום הוא המפולג ביותר שראינו ב-40 השנים האחרונות (לא מעט בשל "בחישתו" של הנשיא טראמפ בדירקטוריון הבנק). היו"ר הנבחר והדרך שבה השוק יתפוס אותו, ישפיעו מאוד על ציפיות הריבית ועל המסחר בשנה הקרובה. חלק מהחזאים מאמינים שהיותו של היו"ר אחד מתוך 12 מצביעים, תשמור על האחריות המוניטרית של הפד ותאפשר לקבל החלטות בהתאם לנתונים הכלכליים. מאידך, חזאים אחרים מאמינים ש"רוח המפקד" תאפשר ליו"ר החדש לסחוף אחריו את הפד לצעד יוני מהצפוי והורדות ריבית רבות מהצפוי. 

ההסתברות להורדת ריבית (על פי החוזים על הריבית) ירדה משמעותית לאחר פרסום נתון הצמיחה החזק ביום שלישי (במקביל לעליית התשואות באותה נקודה). ההסתברות להפחתת ריבית בישיבה הקרובה, בינואר, צנחה ל-13% והצפי המצטבר להפחתה במהלך 2026 ירד ל-53 נ"ב (2.1 הורדות ריבית בלבד). בהמשך ראינו עלייה של ההסתברות וחזרה לרמות ששררו לפני כן. עם נעילת שבוע המסחר, החוזים מתמחרים הסתברות של 20% להפחתת ריבית בינואר והפחתה מצטברת של 58.5 נ"ב, שהן 2.34 הורדות ריבית, עד סיומה של שנת 2026.

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

נתון הצמיחה לרבעון השלישי הפתיע לטובה! הנתון היה אמור להיות עדכון שני לרבעון, אולם בשל ההשבתה זה האומדן הראשון לרבעון 3 והוא היה 4.3%, טוב בהרבה מצפי ל-3.3%. נזכיר שברבעון הראשון של 2025 ראינו צמיחה שלילית של 0.5% ומאז חל שיפור מתמשך. ברבעון השני צמחה כלכלת ארה"ב בקצב שנתי של 3.8% והנתון הפעם מעודד וגבוה בהרבה מהצפי. עם זאת, הנתון הושפע מהקדמת רכישות של מכוניות חשמליות, בהיקף גבוה, לפני ביטול של הטבות מס בתחילת אוקטובר. כך שברבעון הבא אנו צפויים לראות פעילות נמוכה יותר בסעיף זה. גם נתון הצריכה הפרטית הושפע מסעיף זה וזינק ב-3.5%, הרבה יותר מ-2.5% ברבעון הקודם וצפי ל-2.7%. הזמנות מוצרים בני קיימא ירדו באוקטובר ב-2.2%, יותר מצפי לירידה של 1.5%. הייצור התעשייתי עלה בנובמבר ב-0.2% (צפי 0.1%). ניצול כושר הייצור עלה מעט בנובמבר, מ-75.9% ל-76.0%. מדד אמון הצרכנים ירד בדצמבר מ-92.9 ל-89.1 נק' (צפי 91.0 נק'), ירידה חודשית חמישית ברציפות. רכיב המצב הנוכחי ירד בחדות ואילו רכיב התחזית קדימה נותר לל"ש. על פי הדו"ח השבועי של ADP נוספו לסקטור הפרטי בשבוע שהסתיים ב-5 בדצמבר,11,500 משרות (לעומת 17,500 בשבוע שלפניו). תביעות האבטלה החדשות בשבוע שהסתיים ב-20 בדצמבר ירדו ל-214 אלף, לעומת 224 אלף בשבוע הקודם וצפי ל-224 אלף. מאידך, מספר התביעות המתמשכות בשבוע שהסתיים ב-13 בדצמבר, עלה מ-1.89 מיליון ל-1.92 מיליון (צפי 1.90 מיליון).

ישראל

Q  המסחר בבורסה בת"א נסגר ביום חמישי בירידות שערים חדות עם תגובה חזקה של מניות הבנקים שהגיבו בירידות לאחר ששר האוצר, בצלאל סמוטריץ', אמר כי יכפיל את המס על הבנקים ל-30%, אם הבנקים יפסיקו את ההטבות ללקוחות.

Q  בסיכום שבועי, מדדי ת"א 35 ות"א 125 ירדו בכ- 1.6% אך עדיין מציגים זינוק מרשים של כ־50% מתחילת השנה. המדד שנפל בשיעור החד ביותר בבורסה המקומית ביום חמישי היה מדד ת"א-ביטוח, שצלל ב-6.9%, אך עדיין עלה ב-17% בשבוע שעבר וב-156% מתחילת השנה. מדד ת"א 90 ירד בכ-1.4%, ת"א נדל"ן ירד בכ1.6% ות"א בנקים 5 ירד בכ6%. מנגד, מדד ת"א SME60 עלה בכ-0.7%, ת"א טכנולוגיה עלה ב-1.1% ות"א נפט וגז עלה ב0.7%.

Q  בשוק החוב נרשמו עליות שערים. תשואת ה-10 שנים הגנרית ירדה מעט מרמה של 4.04% בשבוע שעבר לרמה של 4.02%. שנת 2025 הייתה אחת השנים המוצלחות למשקיעים בשוק החוב המקומי (למרות פתיחת שנה שלילית). ב־2025, סדרות האג"ח הממשלתיות השקליות לטווח ארוך (10־30 שנה) בלטו בעליות של כ־8%־11%, ואילו סדרות האג"ח לטווח קצר־בינוני (2־5 שנים) ב־5%. השקעה באפיק הממשלתי צמוד המדד הניבה תשואה שנתית ממוצעת של כ־3%־5%. המדדים העיקריים באפיק הקונצרני מסכמים את השנה בעליות של כ־5%־7%.

Q  בשוק המט"ח, השקל התחזק השבוע ביחס לדולר ונחלש קלות ביחס לאירו- הרחבה בפרק המטבעות והסחורות.

Q  יום היסטורי בבורסת ת"א – היום הוא יום א' האחרון שבו יתקיים מסחר בבורסה בת"א שכן החל מהשבוע הבא יעבור המסחר לימים שני עד שישי. 

Q  שר האוצר הודיע השבוע כי יטיל על הבנקים מס רווחי יתר של 15%, וביום חמישי איים: "אם הטבות לצרכנים יבוטלו בעקבות המס החדש, אכפיל את המס ל-30%". הצעת המיסוי החדשה גבוהה משמעותית מהמלצות הוועדה המקצועית שדנה בנושא במשרד האוצר.

לפי ההצעה הנוכחית, יוטל מס רווחי יתר של 15% על הבנקים, בעוד הוועדה המליצה על רף של עד 10%. בתזכיר החוק הוצע להטיל מס נוסף על בנק שרווחיו בשנה מסוימת גבוהים בלמעלה מ-50% מהממוצע השנתי על רווחיו בין השנים 2018-2022. רווחים אלה יוגדרו כרווח בסיס וגובה המס שיוטל על הבנק יהיה בשיעור של 15%, זאת כאמור בניגוד למדרגות שהוצעו על-ידי הצוות שבחן את נושא המיסוי ונעו בין 7% ל-10%. 

באגף התקציבים באוצר ובבנק ישראל התנגדו למסקנות דוח הצוות הבין-משרדי שקדם לתזכיר החוק.

לפי נתוני שנת 2023 של המערכת הבנקאית, שהוצגו בדוח הוועדה שבחנה את הנושא, ניתן היה לגבות כ-900 מיליון ש"ח בגין מס כזה, לאחר המס המיוחד של השנים 2024-2025, שפעל לפי מנגנון אחר, אז נגבו 2.5 מיליארד ש"ח (בתוך שנתיים).

Q  המדד החודשי לפעילות המשק בחודש נובמבר עלה ב-0.5 אחוז, לאחר ירידה קלה בחודש הקודם. המדד משקף החודש את אומדן הצמיחה החודשית הממוצעת בשלושת החודשים ספטמבר עד נובמבר.

המדד הושפע לטובה מנתוני יצוא הסחורות בחודשים ספטמבר עד נובמבר, מנתוני יבוא מוצרי צריכה ותשומות לייצור בחודש נובמבר, מנתוני שוק העבודה אודות מספר העובדים והשכר והמשרות הפנויות בחודשיים ספטמבר ואוקטובר, מנתוני המיסים העקיפים בחודשיים אוקטובר ונובמבר, ממדד המניות בבורסה בת"א ומדד הנאסד"ק בחודשים ספטמבר עד נובמבר. גם האומדן השני של התוצר בפועל לרביע השלישי של השנה שפורסם השבוע תרם לעלייה במדד.

מנגד, נתוני הפדיון של ענפי המסחר והשירותים בחודש אוגוסט, נתוני הייצור התעשייתי של טכנולוגיה מעורבת עילית ותשומות לבנייה ונתוני צריכת הבנזין בחודש ספטמבר מיתנו את העלייה במדד.

קצב הגידול של המדד גבוה מהמגמה ארוכת הטווח של הצמיחה (כ-0.3).

המדד לחודשים האחרונים עודכן כלפי מטה עם השלמת הנתונים שלא היו מלאים מקודם וגם בעקבות האומדן השני של נתוני התוצר בפועל לרביע השלישי של השנה, שעודכנו כלפי מטה.

Q  האינפלציה על 2.4%  - מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר 2025, בהשוואה לחודש אוקטובר 2025. ב-12 החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%.

Q  שינוי במחירי שוק הדיור (אינו חלק ממד המחירים לצרכן) - מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים ספטמבר – אוקטובר 2025 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אוגוסט – ספטמבר 2025, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.5%. בהשוואה שנתית של מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים ספטמבר – אוקטובר 2025 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים ספטמבר – אוקטובר 2024 עולה כי מדד מחירי הדירות השנתי עלה ב-0.1%.

Q  התחלות וגמר בנייה – הנתונים מצבעים על עלייה חדה בהתחלות הבנייה, המעידה על התאוששות בפעילות היזמית, אך קצב גמר הבנייה נותר נמוך יחסית, מה שיוצר פער מתמשך בין היצע עתידי להיצע בפועל. 

התחלות בנייה –ב-12 החודשים אוקטובר 2024-ספטמבר 2025 החלה בנייתן של כ-81,020 דירות - עלייה של 31.5% לעומת 12 החודשים הקודמים (אוקטובר 2023-ספטמבר 2024). 93.2% מהדירות שהחלה בנייתן הן דירות תוספתיות למשק. כלומר, התחלות הבנייה נטו עומדות על כ-75,540 דירות.

היתרי בנייה - ב-12 החודשים אוקטובר 2024-ספטמבר 2025 הונפקו היתרי בנייה עבור כ-81,560 דירות – עלייה של 10.9% לעומת 12 החודשים הקודמים.

גמר בנייה (סיום פרויקטים) – ב-12 החודשים האחרונים הסתיימה בנייתן של כ-57,740 דירות - עלייה של 4.3% לעומת 12 החודשים הקודמים.          

Q  צמיחה – לפי האומדן השני של החשבונות הלאומים – ברבעון השלישי של שנת 2025- התוצר המקומי הגולמי עלה ב-11.0% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני) .

Q  שבוע המסחר הקרוב צפוי להיות מושפע מהאירועים הגיאופוליטיים באזורנו וחשש גובר מהתפתחויות ביטחוניות - על רקע הפגישה הצפויה בשבוע הקרוב בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

Q  נתוני מאקרו הצפויים השבוע (יום בשבוע): יום א' – ייצור תעשייתי (חודשי) (אוק') .

אירופה

Q  ביום שישי לא התקיים מסחר בבורסות אירופה לרגל חופשת חג המולד וה"בוקסינג דיי."

Q  בסיכום שבועי, בורסת לונדון ירדה ב-0.3%, מדד דקס בפרנקפורט עלה ב-0.2%, קאק הפריזאי ירד ב-0.6% ומדד המניות הכללי סטוקס 50 ירד בכ-0.2%.

Q  בספרד –קצבאות המינימום בספרד יעלו ביותר מ-7% בשנה הבאה, על פי הודעה שפרסמה הממשלה ביום שלישי. אלמה סאיז, הדוברת החדשה של ממשלת השמאל, חשפה את העלאת הקצבאות במהלך תדרוך עיתונאים. "זוהי הוכחה נוספת להתחייבות של הממשלה הזו לעמוד לצד אלה שזקוקים לכך ביותר," אמרה סאיז. ההעלאה תיכנס לתוקף ב-2026, אם כי פרטים ספציפיים לגבי עיתוי היישום או אילו קטגוריות של קצבאות יושפעו לא סופקו בהודעה.

Q  התוצר המקומי הגולמי (ברוטו) של ספרד צמח ב-0.6% ברבעון השלישי של 2025. הנתונים הרשמיים תואמים את הנתונים הראשוניים שפורסמו באוקטובר. על בסיס שנתי, התפוקה הכלכלית של ספרד התרחבה ב-2.8% ברבעון השלישי, גם בהתאמה לקריאה הראשונית ותואמת את ציפיות האנליסטים. לפי משרד הכלכלה, הביקוש המקומי המשיך להיות המניע העיקרי לצמיחה במהלך הרבעון. צמיחה זו נתמכה על ידי עלייה בצריכת משקי הבית והשקעות. המשרד ציין כי העלייה בצריכת משקי הבית התחזקה הודות לשוק עבודה חסין וכוח קנייה גובר.

נתוני מאקרו שפורסמו השבוע :

Q  בריטניה - הכלכלה הבריטית צמחה בקצב איטי יותר מההערכות הקודמות ברבעון השני של השנה, מה שמצית מחדש את החששות ממיתון. הלשכה לסטטיסטיקה לאומית (ONS) עדכנה כלפי מטה את ההערכה שלה לצמיחה ברבעון השני של 2025 - מ-0.3% ל-0.2% בלבד. זאת בהמשך לצמיחה של 0.7% ברבעון הראשון.

נתוני התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) שפורסמו היום הראו כי הכלכלה הבריטית צמחה ב-0.1% ברבעון השלישי של השנה - בהתאם להערכה הראשונית - ומשקפים האטה בכלכלה לאחר התחלה מוצלחת יחסית של השנה.

ליז מקיואן, מנהלת תחום הסטטיסטיקה הכלכלית ב-ONS, מסרה: "הנתונים המעודכנים היום משקפים את אותה תמונה שראינו בהערכה הראשונית - הצמיחה ממשיכה להאט ברבעון השלישי. הצמיחה בענף השירותים קוזזה חלקית על ידי ירידות בייצור, עם ירידה חדה במיוחד בייצור רכבים".

Q  מה צפוי השבוע?

ביום שני: 29.12.2025 צרפת – סך מחפשי העבודה .

ביום שלישי: 30.12.2025 ספרד – מדד המחירים המשולב לצרכן, מדד המחירים לצרכן CPI, מכירות קמעונאיות, החשבון השוטף. מסחר חלקי – גרמניה.

ביום רביעי : 31.12.2025 אין מסחר – איטליה, גרמניה, שוויץ. מסחר חלקי – בריטניה, ספרד, צרפת, הולנד. 

ביום חמישי: 1.1.2026 אין מסחר

ביום שישי: 2.1.2026 אין מסחר בשוויץ .

בריטניה - מדד מחירי הבתים. ספרד - שינוי במספר הבלתי מועסקים, מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור. שוויץ - מדד מנהלי הרכש - מגזר הייצור. איטליה - מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור. צרפת - מדד מנהלי הרכש. גרמניה - מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור. גוש היורו - מדד מנהלי הרכש – ייצור. בריטניה - מדד מנהלי הרכש – ייצור.

שווקים נוספים

Q  המסחר בבורסות אסיה ננעל ביום שישי בעליות שערים ביום מסחר דליל. חלק מהבורסות באזור היו סגורות לרגל היום שלאחר חג המולד, המכונה "בוקסינג דיי".

Q  בסיכום שבועי, מדד ניקיי 225 היפני עלה ב-2.5%, מדד קוספי (קוריאה) עלה 2.7%, מדד האנג סנג (הונג קונג) עלה ב-0.5%, מדד CSI300 (סין) עלה ב1.95, מדד ASX200 (אוסטרליה) עלה ב1.6% ומדד ניפטי (הודו) עלה ב0.3%.

Q  סין הודיעה השבוע כי תטיל מכסים של עד 42.7% על מוצרי חלב מהאיחוד האירופי. ההחלטה על הטלת המכסים התקבלה בעקבות תוצאות של חקירה לגבי סובסידיות של האיחוד לשוק החלב שהחלה באוגוסט 2024.

בהודעה שפרסם משרד המסחר הסיני, נאמר כי הסובסידיות של האיחוד למוצרי חלב גרמו נזק משמעותי לתעשיית החלב המקומית. המכסים צפויים להיכנס לתוקף ב-23 באפריל, וגובהם יהיה בין 21.9%-42.7%. לפי ההודעה, על חברות ששיתפו פעולה עם החקירה יוטלו מכסים של 28.6%, בעוד שמאלה שלא שיתפו פעולה ייגבו מכסים בשיעור המקסימלי של 42.7%.

סין הטילה בסוף השבוע סנקציות על עשרות חברות בארה"ב בתגובה למכירת נשק לטייוואן- משרד החוץ של סין הודיע ביום שישי על הטלת סנקציות על 20 חברות אמריקאיות בתחום התעשיות הביטחוניות ועל 10 בכירים במגזר, כתגמול על החלטת ארה"ב למכור נשק לטייוואן. הסנקציות כוללות הקפאה של כל הנכסים שהחברות והבכירים מחזיקים בסין, וגם אוסרות על גופים ואנשים פרטיים בסין לעשות עסקים איתם, מסר משרד החוץ. רשימת החברות שעליהן הוטלו הסנקציות כוללות בין השאר את יצרנית הנשק נורתרופ גרומן, את חטיבת התעשיות הביטחוניות של בואינג ואת L3 האריס (LHX). בין האנשים הפרטיים ברשימה נמנים פאלמר לאקי, מייסד חברת התעשיות הביטחוניות אנדוריל, ותשעה מנהלים בכירים נוספים מהחברות שעליהן הוטלו הסנקציות. הכניסה לסין נאסרה על כל העשרה בעקבות הסנקציות, ציין משרד החוץ הסיני.

החלטת בייג'ין על הטלת הסנקציות באה בעקבות הודעת ארה"ב בשבוע שעבר על אישור מכירת נשק לטייוואן בהיקף של 11.1 מיליארד $ – חבילת הנשק הגדולה ביותר שמכרה עד כה לאי. הסנקציות שעליהן הודיעה בייג'ין הן סמליות בעיקרן מכיוון שלתעשיות הביטחוניות האמריקאיות יש בדרך כלל מעט מאוד עסקים עם סין, ציין העיתון וול סטריט ג'ורנל.

נתוני מקרו שפורסמו השבוע 

Q  סין – הבנק הותיר את ריבית ההלוואות לשנה על 3% ואת הריבית לחמש שנים על 3.5% - זה החודש השביעי ברציפות - בהתאם לציפיות.

Q  יפן - יו"ר הבנק המרכזי של יפן, קזואו אואדה, אמר ביום חמישי כי קצב האינפלציה הנוכחי עולה בהדרגה — ואותת כי בכוונתו להמשיך בהעלאת הריבית. ב- 19.12 העלה הבנק את הריבית ב-25 נ"ב ל-0.75%, רמתה הגבוהה ביותר מאז 1995.  התחלות הבנייה צנחו בנובמבר ב-8.5 (צפי 0.6%+), מקצב שנתי של 803,000 לקצב שנתי של 718,000 בתים (צפי 778,000 בתים). המכירות בבתי הכלבו עלו בנובמבר ב-0.9%. מדד המחירים לצרכן בטוקיו עלה בשיעור מתון מהתחזיות. מדד הליבה עלה ב-2.3% בדצמבר לעומת דצמבר שעבר, מתחת לתחזיות שצפו עליה של 2.5%, ומתחת לעליה של 2.8% שנרשמה בנובמבר. נתוני האינפלציה בטוקיו נחשבים לאינדיקטור למצב האינפלציה ביפן כולה. על רקע המתיחות האיזורית הגוברת מול סין, יפן אישרה את תקציב הביטחון לשנה הקרובה בסך 9 טריליון ין (כ-58 מיליארד $). התקציב לשנת הכספים 2026 גבוה ב-9.4% מתקציב השנה הנוכחית.

Q מה צפוי השבוע?

ביום שני: 29.12.2025 הונג קונג – המאזן המסחרי, נתוני ייבוא/ייצוא. הודו – תפוקה תעשייתית, ייצור תעשייתי.

ביום שלישי: 30.12.2025 לא יתפרסמו נתונים מהותיים.

ביום רביעי: 31.12.2025 אין מסחר – יפן , מסחר חלקי – אוסטרליה, הונג קונג.

סין - מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור  (דצמ'), מדד מנהלי הרכש המשולב של סין  (דצמ'), מדד מנהלי הרכש במגזר הלא-יצרני  (דצמ'), מדד מנהלי הרכש של Caixin במגזר הייצור (חודשי).

ביום חמישי: 1.1.2026 אין מסחר

ביום שישי : 2.1.2026 – יפן – אין מסחר . אוסטרליה - מדד מנהלי הרכש של מגזר הייצור  (דצמ'). הונג קונג - מכירות קמעונאיות (שנתי). הודו – יתרות מט"ח (דולר ארה"ב).

מטבעות וסחורות

Q  הדולר התייצב ביום שישי מול מטבעות מרכזיים בעולם, אך נמצא בדרכו לנפילה השנתית החדה ביותר מאז 2017. מדד הדולר DXY העוקב אחרי שער הדולר מול המטבעות של שש שותפות סחר גדולות של ארה"ב, ובהם היורו, הין והליש"ט — נסחר כמעט ללא שינוי. מדד הדולר נמוך כעת ב-9.7% מרמתו בתחילת השנה.

Q  בשוק המט"ח המקומי, השקל התחזק השבוע ביחס לדולר ונחלש קלות ביחס לאירו. מתחילת חודש דצמבר, השקל התחזק ביחס לשני המטבעות, וכך גם מתחילת השנה הנוכחית - אך בעוצמות שונות. השקל נסחר כעת בשער של 3.19 לדולר, כך שהדולר נחלש מתחילת השנה ביותר מ־12% לעומת השקל. זאת, בעוד שהאירו נחלש בפחות מ־1% לעומת השקל בתקופה זו.

Q  מחיר הנפט –צנח בכמעט 3% לאחר שהתקדמות בשיחות לסיום המלחמה באוקראינה ורמות מלאים גבוהות בעולם, האפילו בהשפעתן על המשך המצור הימי האמריקאי על ונצואלה, ועל תקיפת ארה"ב נגד מטרות של דאעש בצפון־מערב ניגריה. החוזים על נפט גולמי מסוג טקסס מתוק למסירה בפברואר נסגרו במחיר של 56.74 $ לחבית. עם זאת, בסיכום שבועי טיפס מחיר הטקסס מתוק ב-0.4%. מחירי הטקסס מתוק טיפסו בכמעט 3% מאז ה-16 בדצמבר, אז צנחו לשפל של כמעט 5 שנים. עם זאת, הם נמצאים בדרכם לנפילה שנתית של כ-21%, השנה הגרועה ביותר מאז 2020.

Q  מחירי מחירי הזהב והפלטינה שברו שיאים, ומחיר הכסף פרץ מעל לרמה של 75 $ בפעם הראשונה בתולדותיו.

מחירי המתכות גם נהנים מרוח גבית לאחר שהיחלשות הדולר מול מטבעות מרכזיים בעולם הגבירה את תיאבון המשקיעים למתכות היקרות, שמחיריהן נקובים בדולרים. החוזים על הזהב למסירה בדצמבר נסגרו במחיר של 4,529.1 $ לאונקיה, עלייה של 1.1%, בבורסת הסחורות של ניו יורק. החוזים על הכסף למסירה בדצמבר נסגרו בניו יורק במחיר של 76.49 $ לאונקייה, עלייה של 7.7% - הזינוק היומי החד ביותר מאז אוקטובר 2022. החוזים על הפלטינה למסירה בינואר נסגרו במחיר של כ-2,445 $ לאונקייה, זינוק של 8.8%. שלושת המתכות רשמו עלייה בסיכום שבועי, והפלטינה השלימה את הזינוק השבועי החד ביותר אי-פעם ונמצאת בדרכה לקפיצה חודשית של מעל 40%. הזהב קפץ השבוע ב-3.9%, והכסף זינק ב-14.4% - השבוע הטוב ביותר מאז שנת 2020.

מתחילת 2025, נסקו מחירי הזהב והכסף ב-72.3% וב-164.3% בהתאמה, לאחר שסיכונים מתמשכים בתחומי הסחר, הכלכלה והגיאופוליטיקה הגבירו את הביקוש למתכות היקרות, הנחשבות למקלט עבור המשקיעים בעתות משבר. הזהב והכסף נמצאים בדרכם לזינוק השנתי החד ביותר מאז 1979 – שנה שבמהלכה נסקו מחיריהן על רקע המהפכה האיסלמית באיראן, פלישת ברית המועצות לאפגניסטאן, וזינוק באינפלציה במדינות המערב.