מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• בארה"ב נרשמו מימושים בסקטור ה-AI בדגש על שבבים ומעבר של כספים לאג"ח ולסקטורים דפנסיביים. בישראל השוק נפל והשקל נחלש לאחר הבחירות.

• ביצועי המדדים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) ירד 0.3% בשבוע שחלף (11.2% מתחילת השנה), בארה"ב - מדד S&P500 ירד 0.6% (סגר על 7,580 נק', עליה של 10.7% YTD) ומדד נאסד"ק איבד 2%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 עלה 1% (YTD 5.9%) ובאסיה – בורסות סין ירדו 3% ואילו מדד קוספי הקוריאני עלה 3.3%. בבורסה בת"א – מדד ת"א 125 ירד 2.4% (7.4%+ מתחילת השנה), ת"א בנקים איבד 4.3% ות"א נדל"ן צנח 6.6% (YTD 11.9%-).

• ארה"ב: דוחות חברות הטכנולוגיה החזירו את הלחץ לשוק - דוחות חברות הטכנולוגיה חידדו את החששות שהשקעות העתק בתחום ה-AI יעיבו על ביצועי החברות אם הן יגררו מינוף מוגבר ותהיינה גדולות על ההכנסות העתידיות. בהתאם הרוטציה חזרה והמשקיעים עברו לאג"ח ולסקטורים דפנסיביים כגון רפואה וצריכה בסיסית.

• ישראל: השוק נפל והשקל נחלש לאחר הבחירות – השוק עבר מציפייה לשינוי לאי-ודאות לגבי הרכבת הממשלה הבאה. מבחינת השווקים, מוקד העניין עבר ליכולת לגבש קואליציה ומדיניות כלכלית סדורה.

מה צפוי השבוע? בארה"ב ביום שלישי יתקיימו בחירות האמצע בארה"ב וביום שישי יתפרסם דוח התעסוקה הכולל את השינוי במספר המשרות (צפי תוספת של 65K, נתון קודם 29K), שיעור האבטלה והשכר הממוצע. במקביל, עונת הדוחות תימשך עם אפל (יום שני אחרי המסחר), פלנטיר, AMD, קוואלקום ו-Arm. בישראל יפרסמו בין היתר טאואר בשני, טבע בשלישי, נייס וקמטק ברביעי. ביום חמישי יחול עדכון הרכב מדדי המניות בבורסה בתום המסחר.

ארה"ב

 וול סטריט סיימה שבוע תנודתי בירידות במדדים המרכזיים, כאשר דוחות חברות הטכנולוגיה חידדו את החששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית, מצורכי המימון ומהיכולת לתרגם את הצמיחה לתזרים מזומנים חיובי. מדד S&P 500 ירד ב-0.6%, הנאסד”ק המשולב איבד 2.0% והדאו ג’ונס נחלש ב-0.9%. הלחץ התעצם בסוף השבוע בעקבות דוחות מאכזבים של Alphabet, Amazon ו-Intel, בעוד Microsoft הציגה צמיחה חזקה בענן ותזרים חיובי. השונות בין חלקי השוק נמשכה, כאשר מדד ראסל 2000, המייצג את המניות הקטנות, התחזק ב-1.3%.

מתחילת השנה עלו S&P 500 ב-10.7%, הנאסד”ק המשולב ב-9.4% והדאו ג’ונס ב-7.7%.

ומה יביא איתו השבוע החדש בחזית המאקרו? בחירות האמצע בארה”ב ביום שלישי ירכזו עניין לצד רצף נתונים על הפעילות והתעסוקה: מדד ISM בתעשייה ביום שני, סקר המשרות הפנויות JOLTS ביום שלישי, דוח ADP ומדד ISM בשירותים ביום רביעי, ונתוני הפריון ועלויות העבודה ביום חמישי. ביום שישי יתפרסמו דוח התעסוקה לאוקטובר והאומדן הראשוני לאמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לנובמבר. במקביל יפרסם משרד האוצר האמריקאי את תוכנית המימון הרבעונית, ועונת הדוחות תימשך עם אפל, פלנטיר, AMD, קוואלקום ו-Arm. עונת הדו"חות

המסר המרכזי מדוחות השבוע: הביקוש לענן ולבינה מלאכותית נותר חזק, אך השוק בחן בקפדנות את התזרים, עלויות ההשקעה והתחזיות להמשך. מיקרוסופט הציגה שילוב חיובי של צמיחה ותזרים; באלפבית ובאמזון ההתרחבות לוותה בלחץ על המזומנים; ובאינטל, ServiceNow וקטרפילר, נתונים חיוביים ברבעון לא הספיקו כדי לפצות על האכזבות בתחזית או ברווח.

בסיכום שבוע המסחר

בשוק המניות, הלחץ בטכנולוגיה התעצם בסוף השבוע - וול סטריט סיימה את השבוע בירידות במדדים המרכזיים. הירידות החריפו ביום שישי, שבו איבדו S&P 500, הנאסד”ק והדאו ג’ונס 1.82%, 2.86% ו-1.09%, בהתאמה. דוחות Alphabet, Amazon ו-Intel חידדו את החששות מהיקף ההשקעות הנדרש בתשתיות בינה מלאכותית, מצורכי המימון ומפרק הזמן עד להפקת תזרים מההשקעות. הצמיחה החזקה בפעילות הענן לוותה בבחינה מחמירה יותר של ההוצאות, התחזיות והיכולת לממן את הרחבת הפעילות.

בשוק האג"ח נרשמה ירידת תשואות שבועית, בהובלת הטווחים הקצרים והבינוניים. בשבוע שהסתיים ב-30 באוקטובר ירדה התשואה לשנתיים לכ-4.59%, התשואה ל-10 שנים לכ-4.93% והתשואה ל-30 שנה לכ-5.31% — ירידות של כ-9, כ-7 וכ-1 נקודות בסיס, בהתאמה. פער התשואות בין האג”ח ל-10 שנים לאג”ח לשנתיים התרחב מכ-31 לכ-34 נקודות בסיס, כך שעקום התשואות נעשה תלול מעט יותר.

הביקוש לאג”ח התחזק בסוף השבוע על רקע הירידות במניות הטכנולוגיה. המעבר לנכסים בטוחים תמך בעליית מחירי האג”ח, גם לאחר נתוני צמיחה ואינפלציה חזקים. במקביל, הפד הותיר את הריבית בטווח של 4.00%–3.75%, והציפיות להעלאה נוספת בדצמבר נותרו גבוהות.

בשוק המטבעות, הדולר סיים את השבוע כמעט ללא שינוי מול סל המטבעות. מדד DXY נסגר ברמה של 101.88 נקודות, לעומת 101.81 נקודות בסוף השבוע הקודם — עלייה של כ-0.1%. היציבות השבועית הסתירה כוחות מנוגדים: נתוני הפעילות החזקים בארה”ב והאפשרות להמשך העלאות ריבית תמכו בדולר, בעוד ירידת תשואות האג”ח צמצמה חלק מיתרון התשואה שלו. במקביל, הירידות במניות הטכנולוגיה עודדו ביקוש למטבעות מקלט נוספים, כך שהחשש בשווקים לא תורגם להתחזקות רוחבית של המטבע האמריקאי.

במישור הגיאופוליטי, הסיכון לאספקת האנרגיה ולתנועת המכליות במפרץ נותר גורם מרכזי בתמחור השווקים. תקיפת מכלית במצר הורמוז חידדה את הפגיעות של נתיבי השינוע כשבנוסף, חשש מהסלמה נוספת בעימות בין ארה”ב לאיראן לאחר בחירות האמצע תמכו במחירי הנפט. בסיכום שבועי עלה חוזה הברנט בכ-0.8% ונסגר במחיר של 117.6 $ לחבית והנפט המתוק עלה ב-0.8% וסגר על 104.1 $.

סיכום עונת הדוחות: נכון ל-30 באוקטובר, 60% מחברות מדד S&P 500 פרסמו את תוצאות הרבעון השלישי. מבין המדווחות, 82% הציגו רווח למניה מעל התחזיות, לעומת ממוצע של 78% בחמש השנים האחרונות, ו-70% הציגו הכנסות מעל הצפי. עם זאת, הרווח המצרפי של החברות המדווחות היה גבוה מהתחזיות ב-1.9% בלבד, לעומת הפתעה ממוצעת של 7.5% בחמש השנים האחרונות. כלומר, שיעור החברות שהכו את התחזיות נותר גבוה, אך עוצמת ההפתעה ברווח הייתה מתונה. אומדן הצמיחה השנתית ברווחי המדד לרבעון השלישי עומד על 30.2%, ובמקביל אומדן הצמיחה בהכנסות עומד על 13.4%. אומדנים אלה משלבים תוצאות בפועל של החברות שכבר דיווחו ותחזיות לחברות שטרם פרסמו.

להלן החברות המרכזיות שפרסמו בשבוע של 26–30 באוקטובר:

מיקרוסופט – ביצוע שבועי: ירידה של 0.5%. הפתעה חיובית בענן וברווח, לצד המשך השקעות כבדות. החברה דיווחה על הכנסות של 92.28 מיליארד דולר, לעומת צפי של 90.69 מיליארד דולר, ורווח מתואם של 4.89 דולר למניה, לעומת 4.73 דולר. הכנסות Azure צמחו ב-48%, והכנסות Microsoft Cloud עלו ב-30% ל-63.9 מיליארד דולר. התוצאות סיפקו עדות לכך שהביקוש לתשתיות AI מתורגם להכנסות ולרווחים. התזרים החופשי ברבעון הסתכם בכ-18.6 מיליארד דולר – מעל הציפיות, אך נמוך בכ-27% לעומת הרבעון המקביל. לפיכך, גם בדוח החיובי של מיקרוסופט ניתן היה לראות את העלות הגבוהה של הרחבת התשתיות. ההבדל המרכזי מול חלק מהמתחרות היה יכולתה להמשיך לייצר תזרים חיובי משמעותי לאחר ההשקעות.

 אלפבית – ביצוע שבועי: ירידה של 12.6%. זינוק בענן, אך אכזבה במזומנים וביכולת לתרגם את הצמיחה לתשואה על ההשקעות. ההכנסות עלו בכ-25% ל-127.6 מיליארד דולר. Google Cloud בלטה בצמיחה של 103% ל-30.7 מיליארד דולר, והרווח התפעולי שלה הגיע לכ-11.1 מיליארד דולר. מנגד, הכנסות החיפוש עלו ב-12%, וקצב צמיחתן אכזב את השוק כאשר למנוע החיפוש העוצמתי של גוגל נוצרה תחרות חדשה בתחום הצ'טים הג'נרטיביים. הרווח המדווח הסתכם ב-2.12 דולר למניה. מוקד נוסף של אכזבה היה השקעות הוניות של כ-51.4 מיליארד דולר, שהובילו לתזרים חופשי שלילי של כ-9.1 מיליארד דולר ברבעון. החברה צופה גידול משמעותי נוסף בהשקעות ב-2027. הדוח חידד את הפער בין הצלחתה המסחרית בענן לבין צורכי המימון של ההתרחבות.

אמזון – ביצוע שבועי: ירידה של 3.1%. צמיחת AWS (פעילות הענן) לא פיצתה על החמצת התחזיות הן בהכנסות והן ברווח ועל התזרים השלילי. הכנסות החברה עלו ב-12% ל-201.9 מיליארד דולר, מעט מתחת לצפי של 202.2 מיליארד דולר. הרווח הסתכם ב-1.89 דולר למניה, לעומת צפי של 1.97 דולר. בצד החיובי, הכנסות AWS צמחו בכ-39% ל-46 מיליארד דולר, והחברה הציגה שיפור ברווח התפעולי. עם זאת, התזרים החופשי ברבעון האחרון היה שלילי בהיקף של 33.5 מיליארד דולר, על רקע הרחבת ההשקעות בתשתיות AI. אמזון הותירה את תחזית ההשקעות ההוניות במזומן ל-2026 על כ-220 מיליארד דולר, וצופה הכנסות של 240–247 מיליארד דולר ברבעון הרביעי אך שאלת קצב החזר ההשקעה נותרה במרכז תשומת הלב.

אינטל – ביצוע שבועי: ירידה של 24.4%. שיפור בתוצאות הרבעון, אך תחזית חלשה העיבה על תמונת ההתאוששות. החברה דיווחה על הכנסות של כ-16.5 מיליארד דולר, עלייה של 21%, ועל רווח מתואם של 0.52 דולר למניה. ואולם, התחזית לרבעון הרביעי הייתה נמוכה משמעותית מהציפיות: הכנסות של 15–16 מיליארד דולר, לעומת צפי של כ-17.07 מיליארד דולר, ורווח מתואם של 0.25 דולר למניה, לעומת 0.43 דולר. החברה הצביעה על חולשה בשוק המחשבים האישיים, התייקרות הזיכרונות ומגבלות ייצור, לרבות הפגיעה עקב שריפה במפעל בקריית גת. מנגד, הביקוש למעבדים למרכזי נתונים נותר חזק. האכזבה נבעה בעיקר מהקושי לספק את הביקוש הרווחי ומהחשש שהוצאות ההתרחבות יקדימו את השיפור בתזרים.

ServiceNow – ביצוע שבועי: ירידה של 33.9%. התקדמות במכירות AI, לצד החמצה ברווח וצפי להאטה בצבר הקרוב. ההכנסות הסתכמו בכ-4.11 מיליארד דולר, עלייה של 20.5%, אך הרווח המתואם של דולר אחד למניה היה נמוך מהצפי של 1.02 דולר. מוקד החשש היה ההאטה הצפויה במדד המצביע על קצב ההכנסות העתידי ובהחמצת תחזית הרווח.

אקסון מובייל – ביצוע שבועי: עליה של 2.2%. הפתעה חיובית ברווח בזכות הזיקוק, לצד חולשה יחסית בהפקה. החברה הציגה רווח מתואם של 4.23 דולר למניה, מעל צפי של 4.08 דולר. השיפור נשען במידה רבה על מרווחי זיקוק גבוהים, על רקע הפגיעה בכושר הזיקוק העולמי והשיבושים באספקת מוצרי דלק. הרווח המתואם בתחום מוצרי האנרגיה עלה לכ-9.1 מיליארד דולר, לעומת כ-4.1 מיליארד דולר ברבעון השני.

שברון – ביצוע שבועי: עליה של 1.0%. תוצאות מעל התחזיות, בתמיכת מרווחים גבוהים ותפעול חזק בבתי הזיקוק. החברה דיווחה על רווח מתואם של 5.28 דולר למניה, לעומת צפי של 4.87 דולר, ועל הכנסות של כ-67.8 מיליארד דולר. הרווח המדווח הסתכם ב-9.9 מיליארד דולר, והרווח המתואם בכ-10.4 מיליארד דולר. מרווחי הזיקוק והיקפי הפעילות הגבוהים תמכו בתוצאות, לצד מחירי מימוש גבוהים יותר בפעילות ההפקה. לצד ההפתעה החיובית, חשוב להביא בחשבון שחלק מהחוזקה נשען על תנאי שוק חריגים במוצרי הדלק: התאוששות בכושר הזיקוק העולמי עשויה לצמצם בהמשך את תמיכת המרווחים ברווחיות.

 קטרפילר – ביצוע שבועי: ירידה של 9.4%. צמיחה חזקה ורווח מעל הצפי, אך ללא העלאת התחזית השנתית. ההכנסות עלו ב-17% ל-20.7 מיליארד דולר, והרווח המתואם הגיע ל-7.20 דולר למניה, לעומת צפי של 7.08 דולר. הביקוש לציוד לייצור חשמל תמך בפעילות, וצבר ההזמנות נותר חזק. למרות זאת, החברה שמרה על תחזית הצמיחה השנתית, על רקע מגבלות הרחבת כושר הייצור ולחצי עלויות, לרבות מכסים והובלה. האכזבה הייתה אפוא ביחס לרף הציפיות הגבוה: השוק ציפה שהביקוש יתבטא בשיפור נוסף בתחזית, בעוד החברה הציגה תמונה זהירה יותר.

רדיט – ביצוע שבועי: ירידה של 36.4%. תוצאות מעל הצפי, אך תחזית חלשה וחשש לפגיעה בתנועת המשתמשים. ההכנסות צמחו ב-53% לכ-895 מיליון דולר, לעומת צפי של כ-875 מיליון דולר, והרווח המדולל הגיע ל-1.40 דולר למניה, לעומת 1.33 דולר. מנגד, החברה צפתה הכנסות של 1.00–1.03 מיליארד דולר ברבעון הרביעי, מתחת לציפיות, והזהירה מירידה בתנועה המופנית אליה ממנועי חיפוש.

מדיניות מוניטרית ובחירות האמצע

הפד הותיר את הריבית ללא שינוי, אך האפשרות להמשך העלאות נותרה במוקד. בחירות האמצע עשויות לשנות את מרחב הפעולה של הממשל בנושאי תקציב, מיסוי ופיקוח, בעוד תוואי הריבית ימשיך להיקבע לפי האינפלציה והפעילות הכלכלית.

מדיניות מוניטרית – המתנה לנתונים נוספים לצד נכונות להמשך הידוק

הפד הותיר ב-28 באוקטובר את טווח הריבית על 3.75%–4.00%, לאחר שהעלה אותה ב-25 נקודות בסיס בספטמבר. ההחלטה התקבלה ברוב של עשרה מול שניים. בהודעה תיאר הפד את קצב התרחבות הפעילות כחזק, את ההשקעות כחסונות ואת האינפלציה כגבוהה. ההמתנה נועדה לאפשר איסוף מידע נוסף על מידת ההידוק הנדרשת להחזרת האינפלציה ליעד של 2%.

מסרי וורש –יו”ר הפד ציין כי מאז העלאת הריבית בספטמבר הורעו תנאי המימון עבור חלק מהחברות ומשקי הבית, והמשקיעים נעשו בררניים יותר בהקצאת ההון. עם זאת, הוא הבחין בין תנאים שהתהדקו לבין קביעה שהם כבר הדוקים מספיק. במקביל, וורש הדגיש כי הצמיחה החזקה כשלעצמה אינה מלמדת בהכרח על התחממות יתר, משום ששיפור בפריון עשוי להרחיב את יכולת הייצור של המשק. המסר היה של בחינת השפעת המדיניות בפועל, תוך שמירה על גמישות בהחלטות הבאות.

הקולות התומכים בהעלאות נוספות נותרו ברורים. נשיאת הפד של דאלאס, לורי לוגן, אמרה ב-30 באוקטובר כי לפי תחזיתה נדרשות לפחות שתי העלאות נוספות של 25 נקודות בסיס כל אחת, ולאחריהן עצירה להערכת ההתפתחויות. לדבריה, לחצי המחירים רחבים ואינם מוגבלים לאנרגיה או להשפעות זמניות של מכסים.

הצפי לריבית – העלאה בדצמבר נותרה תרחיש מרכזי (הסתברות של 72%). הישיבה הבאה תתקיים ב-8–9 בדצמבר. גם לאחר ירידת תשואות האג”ח בסוף השבוע נותר בשוק תמחור משמעותי להעלאה נוספת. נתוני האינפלציה, התעסוקה והצריכה שיתפרסמו עד אז יסייעו להכריע אם ההידוק שכבר בוצע מספיק.

בחירות האמצע – השליטה בקונגרס וההשלכות לשווקים

בחירות האמצע יתקיימו ביום שלישי, 3 בנובמבר. לבחירה עומדים כל 435 מושבי בית הנבחרים וכשליש ממושבי הסנאט, וההצבעה תקבע את מאזן הכוחות בקונגרס לשנתיים הבאות. לקראת הבחירות, הערכות שפורסמו נטו ליתרון דמוקרטי בבית הנבחרים, בעוד המרוץ לשליטה בסנאט נותר פתוח.

מעבר של בית הנבחרים לדמוקרטים, תוך שמירת הסנאט בידי הרפובליקנים, ייצור קונגרס מפוצל. בתרחיש זה יהיה קשה יותר לקדם חקיקה בנושאים כגון מיסוי, הוצאות ממשלתיות, מכסים וכדו' כאשר הדמוקרטים יוכלו להגביר פיקוח וחקירות באמצעות ועדות בית הנבחרים. מנגד, הנשיא ימשיך להחזיק בזכות וטו ובכלים ביצועיים לקידום מדיניות (מבחינת המלחמה באירן, מצב של קונגרס מפוצל עדיין מאפשר לנשיא לפתוח במלחמה בתנאים מסויימים).

מבחינה כלכלית ובמוקד ענפי – תשתיות AI, פיננסים, קריפטו, אנרגיה ובריאות. בתחום הבינה המלאכותית, הבחירות מתקיימות כאשר הרחבת מרכזי הנתונים מעוררת מחלוקת סביב מחירי החשמל, צריכת המשאבים וההשפעה הסביבתית. התחזקות דמוקרטית עשויה להגביר את הפיקוח ואת הלחץ הציבורי על ההתרחבות. גם בנקים וחברות קריפטו רגישים לכיוון הפיקוח, בעוד חברות אנרגיה ובריאות עשויות להיות מושפעות משינויים בהיתרים, בתמריצים ובהוצאות הציבוריות.

באג”ח ובמטבעות, ההשפעה תעבור בעיקר דרך המדיניות הפיסקלית והציפיות לאינפלציה. להערכתנו, צעדים שיגדילו את הגירעון ואת צורכי המימון עלולים להפעיל לחץ לעליית תשואות ארוכות, בעוד עימותים על תקציב ותקרת החוב עלולים להוסיף תנודתיות.

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

צמיחה ופעילות כלכלית: אומדן התמ”ג הראשון הצביע על צמיחה של 3.4% ברבעון השלישי בקצב שנתי, מעל צפי של 3.2% ולאחר 2.2% ברבעון השני. הצריכה הפרטית גדלה ב-3.8%, וההשקעות וההוצאה הממשלתית תרמו להתרחבות. הנתונים מצביעים על ביקוש מקומי חזק, בתמיכת הצריכה וההשקעות העסקיות.

אינפלציה וציפיות האינפלציה : מדד מחירי ה-PCE עלה בספטמבר ב-0.5%, והקצב השנתי האיץ ל-3.6%, לעומת 3.4% באוגוסט. מדד הליבה עלה ב-0.3% בחודש וב-3.1% בשנה, לעומת 3.0% קודם לכן. הנתונים, שפורסמו למחרת החלטת הריבית, מציגים אינפלציה מתמשכת לצד תנופה מתונה בצריכה.

אמון צרכנים: מדד אמון הצרכנים של Conference Board התאושש באוקטובר ל-91.7 נקודות, לעומת 84.2 בספטמבר לאחר תיקון.

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:

השבוע הקרוב יתמקד בבחירות האמצע, בנתוני שוק העבודה ובגל נוסף של דוחות חברות.

יום שני, 2 בנובמבר

מדד מנהלי הרכש הסופי בתעשייה של S&P Global לאוקטובר. מדד ISM בתעשייה לאוקטובר, לרבות רכיבי ההזמנות החדשות, התעסוקה והמחירים ששילמו החברות. כמו כן נתונים בענף הבנייה.

דוחות חשובים: לפני המסחר – צ’ק פוינט (CHKP); אחרי המסחר – אפל (AAPL) ופלנטיר (PLTR).

יום שלישי, 3 בנובמבר

בחירות האמצע בארה”ב – הבחירות יקבעו את השליטה בבית הנבחרים ובסנאט לשנתיים הבאות.

סקר JOLTS לספטמבר, הכולל משרות פנויות, גיוסים, התפטרויות ופיטורים. הזמנות ממפעלים לספטמבר, לצד הנתונים הסופיים להזמנות מוצרים בני קיימא ופירוט הזמנות ומשלוחי מוצרי השקעה.

דוחות חשובים: לפני המסחר – שופיפיי (SHOP) ופייזר (PFE); אחרי המסחר – AMD, אמג’ן (AMGN) ואריסטה נטוורקס (ANET).

יום רביעי, 4 בנובמבר

דוח ADP לתעסוקה במגזר הפרטי באוקטובר. מאזן הסחר לספטמבר, כולל נתוני היבוא והיצוא. הודעת המימון הרבעונית של משרד האוצר האמריקאי, ובה תוכנית ההנפקות ומידע על ניהול החוב. זהו פרסום מרכזי למעקב אחר היקף ההיצע המתוכנן בשוק האג”ח. מדדי מנהלי הרכש הסופיים בשירותים והמדד המשולב של S&P Global לאוקטובר. מדד ISM בשירותים לאוקטובר, לרבות הפעילות העסקית, ההזמנות, התעסוקה והמחירים.

דוחות חשובים: לפני המסחר – אובר (UBER) ודאטאדוג (DDOG); אחרי המסחר – קוואלקום (QCOM), Arm ואפלובין (APP). מקדונלד’ס (MCD).

יום חמישי, 5 בנובמבר

דוחות חשובים אחרי המסחר: קלאודפלייר (NET), Airbnb, אטלסיאן (TEAM) ולומנטום (LITE).

יום שישי, 6 בנובמבר

דוח התעסוקה לחודש אוקטובר: השינוי במספר המשרות (צפי תוספת של 65K נתון קודם 29K), שיעור האבטלה (צפי לל"ש 4.2%) והשכר הממוצע לשעה (צפי 0.3% חודשי קודם 0.1% וצפי שנתי 2.9% קודם 3.0%). האומדן הראשוני לסקר אוניברסיטת מישיגן לנובמבר, הכולל את אמון הצרכנים, הערכת המצב הנוכחי, הציפיות וציפיות האינפלציה. נתוני האשראי הצרכני לספטמבר.

דוחות חשובים לפני המסחר: מודרנה (MRNA), הומנה (HUM) וצ’רטר קומיוניקיישנס (CHTR).

ישראל

שוק המניות המקומי סיים שבוע תנודתי בירידות, על רקע תוצאות הבחירות ואי-הוודאות בנוגע להרכבת הממשלה הבאה. מדד ת”א-35 ירד ב-1.6%, ת”א-125 איבד 2.4% ות”א-90 נחלש ב-5.2%. הירידות התרכזו בענפים המקומיים, כאשר מדד הנדל”ן ירד ב-6.6% ומדד הבנקים-5 איבד 4.3%.

העליות שנרשמו ערב הבחירות התחלפו במימושים לאחר ההצבעה, ובסוף השבוע הצטרף לחץ על מניות השבבים הדואליות בעקבות החולשה בענף בעולם. גם השקל הציג תנודתיות חדה סביב הבחירות, ובסיום השבוע נקבעו השערים היציגים על כ-3.12 שקלים לדולר וכ-3.49 שקלים לאירו.

ברקע, ריבית בנק ישראל נותרה בהחלטה האחרונה על 3.25%, וההתפתחויות הפוליטיות והתקציביות עשויות להשפיע על פרמיית הסיכון, שער החליפין ותוואי הריבית. בשבוע הקרוב יתמקדו המשקיעים במגעים להרכבת הממשלה ובדוחות החברות, ובהם טאואר, טבע, נייס, קמטק ונובה.

השפעת הבחירות – מעבר מציפייה לשינוי לאי-ודאות לגבי הממשלה הבאה

בתום ספירת הקולות הסתמנה חלוקה של 53 מנדטים לגוש נתניהו, 48 לגוש בראשות איזנקוט ו-19 למפלגות הערביות. התוצאה הותירה את שאלת הרכבת הממשלה פתוחה, כאשר אף אחד משני הגושים המרכזיים אינו מחזיק ברוב עצמאי. מבחינת השווקים, מוקד העניין עבר מתוצאות ההצבעה ליכולת לגבש קואליציה ולמדיניות הכלכלית שתאמץ.

עוד לפני הבחירות, חלק מהמשקיעים תלו אפשרות לשינוי שלטוני בשיפור היחסים עם מדינות המערב ובהפחתת המתיחות המדינית והמוסדית. התוצאה החלישה את הוודאות ביחס להתממשות ציפיות אלה. תגובת השוק משקפת בעיקר התאמה של הציפיות הפוליטיות והסיכון הנתפס.

השפעת הבחירות על השווקים תעבור בשלושה ערוצים מרכזיים:

•התקציב והמדיניות הפיסקלית: הרכב הקואליציה עשוי להשפיע על הוצאות הביטחון, ההתחייבויות התקציביות וסדרי העדיפויות הכלכליים. התחייבויות להוצאות נוספות, ללא מקורות מימון מתאימים, עלולות להגדיל את צורכי גיוס החוב ולהכביד על עלויות המימון במשק.

•השקל וסביבת האינפלציה: התמשכות אי-הוודאות עשויה להגביר תנודתיות במטבע. פיחות מתמשך עלול לייקר יבוא ולהקשות על התמתנות האינפלציה, ובכך להשפיע גם על מרחב הפעולה של בנק ישראל.

•החלטות השקעה ופעילות עסקית: ככל שתתארך תקופת חוסר הוודאות לגבי התקציב, המיסוי והרגולציה, חברות עשויות לנקוט זהירות בהרחבת השקעות ולהיפך.

מדוע הפיננסים והנדל”ן היו רגישים במיוחד?

הירידות בענפים אלה משקפות את שילוב הסיכונים שהבחירות הציפו. חברות נדל”ן ובנייה רגישות לעלות האשראי, לקצב מכירת הדירות וליכולת למחזר חוב. בבנקים, המעקב יתמקד בהמשך צמיחת האשראי ובאיכות תיקי ההלוואות; בחברות הביטוח, התנודתיות בשוקי ההון עשויה להשפיע על תוצאות ההשקעות ועל הפעילות הפיננסית.

הירידה החדה יותר בת”א-90, לצד החולשה בנדל”ן ובבנקים, מתיישבת עם רגישות מוגברת לסיכון המקומי.

השקל והמדיניות המוניטרית

השקל התחזק במהלך יום הבחירות ונחלש עם התבהרות התוצאות. בסוף השבוע נקבע השער היציג של הדולר על כ-3.12 שקלים ושל האירו על כ-3.49 שקלים. התנודות סביב ההצבעה ממחישות עד כמה המטבע רגיש לשינויים בציפיות הפוליטיות.

ברקע, בהחלטתו מ-21 באוקטובר הותיר בנק ישראל את הריבית על 3.25%, כאשר האינפלציה השנתית בספטמבר עמדה על 1.6%. תחזית חטיבת המחקר הצביעה על אינפלציה של 2% וריבית של 3% בעוד כשנה.

שוק האג”ח

שוק האג”ח הקונצרניות סיים את השבוע בירידות מתונות: מדד תל בונד-60 ירד בכ-0.1%, ומדדי תל בונד שקלי ותל בונד שקלי-50 נחלשו בכ-0.7% כל אחד. החולשה באפיק השקלי בלטה ביחס לאפיק הצמוד שכן אי הוודאות הפוליטית תומכת בהיחלשות השקל ובהתפתחות אינפלציונית.

סיכום ומבט קדימה

השבוע החולף המחיש את רגישות השווקים בישראל להתפתחויות הפוליטיות, כאשר הירידות במניות המקומיות והתנודתיות בשקל שיקפו את אי-הוודאות בנוגע להרכבת הממשלה ולמדיניות הכלכלית שתאמץ. במקביל, החולשה במניות הטכנולוגיה בעולם הכבידה על המניות הדואליות. בתקופה הקרובה ייבחנו ההתקדמות במגעים הקואליציוניים וההשלכות על פרמיית הסיכון ועל תנאי המימון. דוחות החברות יספקו מידע נוסף על הפעילות העסקית, לצד המשך המעקב אחר השקל ושוק האג”ח.

מה צפוי בישראל בשבוע הקרוב | 2–6 בנובמבר 2026

יום שני, 2.11:

דוחות חשובים – טאואר.

יום שלישי, 3.11:

דוחות חשובים – טבע.

יום רביעי, 4.11:

פרסום סיכום דיוני הריבית של בנק ישראל.

דוחות חשובים – נייס וקמטק.

יום חמישי, 5.11:

פרסום יתרות מטבע החוץ לאוקטובר ועדכון הרכב מדדי המניות בבורסה בתום המסחר.

דוחות חשובים – נובה.

עדכון המדדים עשוי לרכז מחזורי מסחר גבוהים ופעילות משמעותית במכרז הנעילה, בעקבות התאמות של קרנות הסל והמוצרים העוקבים.

ברקע הגלובלי, בחירות האמצע בארה”ב ביום שלישי, 3.11, ודוח התעסוקה לאוקטובר ביום שישי, 6.11, עשויים להשפיע גם על המסחר בישראל באמצעות הדולר, תשואות האג”ח והמניות הדואליות.

אירופה

שוקי המניות באירופה סיימו את השבוע בעליות, בהובלת גרמניה וצרפת, כאשר דוחות החברות הציגו מוקדי חוזקה בבנקאות, באנרגיה ובתרופות. ברקע, נתוני הצמיחה הצביעו על המשך התרחבות בגוש האירו, לצד פערים ניכרים בין המדינות: ספרד המשיכה לצמוח בקצב גבוה יחסית, גרמניה רשמה התרחבות מתונה וצרפת התכווצה קלות. החלטת ה-ECB להותיר את הריבית ללא שינוי לוותה במסר של דריכות כלפי האינפלציה, לנוכח התייקרות האנרגיה והאפשרות שתעבור בהדרגה למחירים ולשכר. העליות השבועיות התקיימו לצד חולשה בחלק מהמדדים ביום שישי, כאשר המסחר הושפע גם מהמימושים במניות הטכנולוגיה.

עונת הדוחות – בנקים, אנרגיה ותרופות במוקד

HSBC דיווח על רווח לפני מס של 9.6 מיליארד דולר ברבעון השלישי, עלייה של 32% לעומת התקופה המקבילה, והודיע על רכישה עצמית נוספת בהיקף של עד מיליארד דולר. התוצאות נתמכו בהכנסות מריבית ובהפרשות נמוכות יותר להפסדי אשראי. חלק מהשיפור השנתי משקף גם בסיס השוואה שהושפע מהוצאות משפטיות בשנה הקודמת, ולכן חשוב לבחון לצד שיעור הצמיחה גם את התפתחות ההכנסות וההפרשות השוטפות.

UBS הציג רווח נקי של כ-2.69 מיליארד דולר וכניסת נכסים חדשים נטו של כ-55 מיליארד דולר לחטיבת ניהול העושר. התוצאות המחישו את יכולת הקבוצה למשוך נכסים ולהמשיך בשילוב קרדיט סוויס, לצד התקדמות בהתייעלות. דרישות ההון המתוכננות בשווייץ נותרו גורם מהותי להערכת יכולת חלוקת ההון של הבנק בהמשך.

בחברות האנרגיה בלטו רווחים גבוהים על רקע מחירי האנרגיה ומרווחי הזיקוק. Shell דיווחה על רווח מתואם של כ-10.8 מיליארד דולר והכריזה על תוכנית רכישה עצמית בהיקף של 5 מיליארד דולר לשלושת החודשים הבאים. BP דיווחה על רווח בסיסי לפי עלות תחלופה של כ-8.46 מיליארד דולר ועל ירידה בחוב הנקי לכ-13.9 מיליארד דולר. BP הדגישה שימוש בתזרים להפחתת התחייבויות, ובהן התחייבויות הקשורות לאסון Deepwater Horizon.

Sanofi דיווחה על מכירות רבעוניות של כ-14.44 מיליארד אירו, צמיחה של 14.3% במטבעות קבועים, והעלתה את תחזיות המכירות והרווח העסקי למניה ל-2026. הביצועים נתמכו ב-Dupixent ובתרופות חדשות, לצד משמעת בהוצאות. להערכתנו, הדוחות ממחישים את חשיבות מקורות הצמיחה הספציפיים לחברה בתקופה שבה הביקוש האירופי הכולל מתרחב באיטיות.

 מדיניות מוניטרית – ה-ECB ממתין לנתונים נוספים, תוך דריכות אינפלציונית

ה-ECB הותיר ב-29 באוקטובר את שלוש הריביות ללא שינוי: ריבית הפיקדונות ברמה של 2.50%, ריבית המימון העיקרית ברמה של 2.65% וריבית ההלוואות השולית ברמה של 2.90%. הבנק שב והדגיש כי ההחלטות יתקבלו בהתאם לנתונים, מישיבה לישיבה, ובהתבסס על תחזית האינפלציה, התפתחות אינפלציית הבסיס ועוצמת השפעת המדיניות על המשק.

סקר החזאים המקצועיים שפרסם ה-ECB המחיש את העלייה בסיכון האינפלציוני: תחזית האינפלציה הממוצעת ל-2026 עלתה ל-3.0%, לעומת 2.7% בסקר הקודם, והתחזית ל-2027 עלתה ל-2.6%, לעומת 2.2%. העדכון משקף בעיקר התייקרות באנרגיה, כאשר העלייה בתחזיות אינפלציית הבסיס הייתה מתונה יותר.

המסרים מותירים אפשרות להעלאת ריבית בדצמבר, בהתאם להתפתחות המחירים ולנתונים שיצטברו עד הישיבה. במקביל, ה-ECB ממשיך בצמצום תיקי האג”ח ללא השקעה מחדש של הפדיונות.

גוש האירו – צמיחה חיובית לצד היחלשות באמון

התוצר בגוש האירו צמח ברבעון השלישי ב-0.4% לעומת הרבעון הקודם, מעל הצפי ל-0.2%, ולאחר צמיחה של 0.6% ברבעון השני. במונחים שנתיים גדל התוצר ב-1.3%, לעומת 1.2% ברבעון הקודם. הנתון הכולל מושפע גם מתנודתיות התוצר באירלנד, שצמח ברבעון ב-5.5%. הפערים בין המדינות מחייבים לבחון לצד הנתון האזורי גם את התפתחות הביקוש בכל אחת מהכלכלות הגדולות.

מדד האמון הכלכלי ירד באוקטובר ל-96.9 נקודות, לעומת 97.5 בספטמבר לאחר תיקון. אמון השירותים ירד ל-5.3 נקודות, לעומת 5.9 בנתון הקודם המתוקן, בעוד שאמון התעשייה השתפר למינוס 3.4 נקודות, לעומת מינוס 3.9. אמון הצרכנים נותר במינוס 17.9 נקודות. שיעור האבטלה בספטמבר עמד על 6.5%, ללא שינוי לעומת אוגוסט לאחר תיקון הנתון הקודם ל-6.5%.

גרמניה – צמיחה מתונה ושיפור בציפיות העסקיות

התוצר הגרמני צמח ברבעון השלישי ב-0.2%, לאחר עלייה של 0.3% ברבעון הקודם. בהשוואה שנתית, ובניכוי השפעת ימי העבודה, נרשמה צמיחה של 1.2%, לעומת 1.0% ברבעון השני. נתוני הצמיחה מצביעים על המשך התאוששות מתונה, כאשר תנאי המימון ועלויות האנרגיה ממשיכים להכביד על חברות ועל משקי בית.

צרפת – התכווצות קלה, ירידה באמון ועלייה באינפלציה

התוצר בצרפת התכווץ ברבעון השלישי ב-0.1%, לאחר יציבות ברבעון השני. בהשוואה שנתית ירד התוצר ב-0.1%, לעומת צמיחה של 0.5% ברבעון הקודם. אמון הצרכנים ירד באוקטובר ל-80 נקודות, לעומת 85 בספטמבר לאחר תיקון, והוצאות משקי הבית על מוצרים ירדו בספטמבר ב-0.5% לעומת החודש הקודם וב-0.4% לעומת השנה הקודמת. הנתונים מצביעים על חולשה בביקוש למוצרים ועל זהירות גוברת של משקי הבית

האינפלציה במדד הלאומי עלתה באוקטובר ל-3.4%, לעומת 3.1% בספטמבר, והמדד עלה ב-0.4% בחודש. במדד האירופי האחיד עלתה האינפלציה השנתית ל-3.8%, לעומת 3.4%. השילוב בין פעילות חלשה להתייקרות בעלויות מציב אתגר לרווחיות החברות ולכוח הקנייה של משקי הבית.

בריטניה – האטה באשראי לצד עלייה בלחצי המחירים

בסקר העסקים של הבנק המרכזי עלו הציפיות לאינפלציה בשנה הקרובה, בממוצע שלושת החודשים עד אוקטובר, ל-3.3%, לעומת 3.1%. ציפיות העסקים להעלאת מחירי המוצרים והשירותים שלהם עמדו על 3.8%, לעומת 3.7%.

ריבית הבנק המרכזי עומדת על 3.75%. לקראת ההחלטה ב-5 בנובמבר, התחזית היא להעלאה של 0.25 נקודת אחוז ל-4.00%. מוקד הפרסום יהיה גם המסר לגבי המשך הדרך והערכת הבנק את המעבר ממחירי האנרגיה למחירים ולשכר, לצד ההאטה באשראי.

ספרד – צמיחה גבוהה יחסית, לצד חולשה בצריכה ולחצי עלויות

התוצר בספרד צמח ברבעון השלישי ב-0.6%, לאחר צמיחה של 0.7% ברבעון השני. בהשוואה שנתית גדל התוצר ב-2.7%, לעומת 2.6% ברבעון הקודם.

האינפלציה במדד הלאומי נותרה באוקטובר על 4.9%, ואינפלציית הליבה נותרה על 3.1%.

ספרד ממשיכה להציג יתרון בצמיחה, כאשר התייקרות התשומות והיחלשות המכירות הקמעונאיות מחייבות מעקב אחר עמידות הצריכה והרווחיות.

פולין – משבר פוליטי-חוקתי במוקד.

מדד WIG20 ירד ביום שישי ב-2.4% כשברקע החריף העימות בין ממשלת דונלד טוסק לנשיא קרול נברוצקי סביב השליטה בבית הדין החוקתי, לאחר שהוכרזה השעיית נשיא בית הדין, בוגדן שוויינצ’קובסקי, וניתנה הודעה על העברת ניהולו לשופטת אנה קורווין-פיוטרובסקה. טוסק הציג את המהלך כחלק מהשבת עצמאות מערכת המשפט ושלטון החוק לאחר שנות שלטון מפלגת “חוק וצדק”, בעוד שהנשיא והאופוזיציה טענו להשתלטות בלתי חוקית על מוסד חוקתי. האירועים הובילו להפגנות ולנוכחות משטרתית כבדה.

במאקרו, האינפלציה השנתית ירדה באוקטובר ל-3.5%, לעומת 4.1% בספטמבר וצפי של 3.7%, והמדד ירד ב-0.4% בחודש. ההתמתנות הושפעה בין היתר מהוזלת הדלק בעקבות חידוש תוכנית CPN. החלטת הריבית הבאה תפורסם ב-4 בנובמבר, כאשר הריבית עומדת על 3.75%.

הונגריה – האטה בצמיחה והאצה במחירי היצרן

התוצר בהונגריה צמח ברבעון השלישי ב-0.1% בלבד, לעומת 0.6% ברבעון השני לאחר תיקון. קצב הצמיחה השנתי התמתן ל-1.5%, לעומת 1.7%. במקביל, מחירי היצרן עלו בספטמבר ב-6.9% בשנה, לעומת 4.8% באוגוסט, וב-1.6% בחודש. להערכתנו, השילוב בין האטה בפעילות להתייקרות בייצור מצמצם את מרחב הפעולה של המדיניות הכלכלית.

ברקע השבוע, הבנק המרכזי הותיר בהחלטתו מ-20 באוקטובר את הריבית על 5.50%. הבנק הדגיש את חשיבות היציבות הפיננסית ושער החליפין לעיגון ציפיות האינפלציה, ואת הצורך בזהירות לנוכח מחירי האנרגיה, סביבת התשואות והסיכונים הפיסקליים. פרוטוקול ההחלטה יפורסם ב-4 בנובמבר, לצד נתוני הייצור התעשייתי לספטמבר.

מה צפוי להשפיע בשבוע הקרוב

מוקדי השבוע יהיו החלטות ריבית בבריטניה ובפולין ומעקב אחר המשבר הפוליטי בפולין. תחזית MUFG לאינפלציה בגוש האירו היא לעלייה ל-4.0%, לעומת 3.8% בספטמבר, וליציבות באינפלציית הליבה ברמה של 2.5%.

יום שני, 2 בנובמבר: מדדי מנהלי הרכש בתעשייה לאוקטובר במדינות אירופה, לרבות הנתונים הסופיים בגוש האירו ובבריטניה; מכירות קמעונאיות בגרמניה לספטמבר. בעונת הדוחות תפרסם Ryanair את תוצאות המחצית הראשונה של שנת הכספים 2027.

יום שלישי, 3 בנובמבר: תחילת ישיבת המדיניות בת היומיים של הבנק המרכזי בפולין.

יום רביעי, 4 בנובמבר: אומדן האינפלציה לאוקטובר בגוש האירו; מדדי מנהלי הרכש בשירותים והמדדים המשולבים; החלטת הריבית בפולין; ייצור תעשייתי בהונגריה לספטמבר ופרוטוקול הבנק המרכזי ההונגרי.

בעונת הדוחות צפויים פרסומי Novo Nordisk לתשעת החודשים הראשונים ותוצאות הרבעון השלישי של BMW

יום חמישי, 5 בנובמבר: החלטת הריבית והדוח המוניטרי של הבנק המרכזי הבריטי. הזמנות בתעשייה בגרמניה לספטמבר; ייצור תעשייתי בצרפת ומחירי יצרן בגוש האירו לספטמבר.

יום שישי, 6 בנובמבר: ייצור תעשייתי בגרמניה ובספרד לספטמבר; מכירות קמעונאיות בגוש האירו ובהונגריה לספטמבר; פרסום פרוטוקול הבנק המרכזי בפולין.

שווקים נוספים

אסיה סיימה שבוע מעורב: קוריאה, הודו, יפן והונג קונג עלו, בעוד שסין וטאיוואן ירדו. התוצאות החזקות של יצרניות השבבים תמכו בחלק מהשווקים, אך התנודתיות במניות הטכנולוגיה גברה לקראת סוף השבוע.

במאקרו התחדד הפער בין הצמיחה בטאיוואן ובקוריאה לבין החולשה המחודשת בסקרי הפעילות בסין.

סין והונג קונג – חולשה בשוק הסיני לצד התאוששות בהונג קונג

שוק המניות הסיני המשיך להציג חולשה, כאשר הירידות במדדי שנגחאי ו-CSI 300 עמדו בניגוד להתאוששות המתונה בהונג קונג. ביום שישי התרכז הלחץ בסין במניות הקשורות לטכנולוגיה ולבינה מלאכותית, על רקע התגברות החששות בעולם בנוגע לתשואה הכלכלית על ההשקעות בתחום. בהונג קונג סייעו מניות הפיננסים והנדל”ן לעליות ביום המסחר האחרון, והאנג סנג הצליח לסיים את השבוע בתשואה חיובית.

רווחי התעשייה השתפרו, אך תמונת הפעילות נותרה בלתי אחידה. רווחי החברות התעשייתיות הגדולות עלו בספטמבר ב-14.4% לעומת החודש המקביל, לאחר עלייה של 4.2% באוגוסט. בינואר–ספטמבר נרשמה עלייה מצטברת של 15.5%, לעומת 15.7% בינואר–אוגוסט. הנתונים מצביעים על המשך שיפור ברווחיות התעשייה, לצד פערים ניכרים בין ענפים הנהנים מביקוש טכנולוגי לבין פעילויות החשופות לחולשה בביקוש המקומי.

עדכון סוף השבוע הצביע על חזרה להתכווצות בפעילות. מדד מנהלי הרכש הרשמי לתעשייה ירד באוקטובר ל-49.3 נקודות, לעומת 50.1 בספטמבר. המדד הלא-תעשייתי, הכולל שירותים ובנייה, ירד ל-49.7 נקודות לעומת 50.2, והמדד המשולב ירד ל-49.7 לעומת 50.7. הירידה של שלושת המדדים מתחת לרף 50 מצביעה על היחלשות רחבה יותר בפעילות המדווחת. הנתונים פורסמו בשבת, לאחר נעילת השווקים, ויהוו גורם להיערכות למסחר בשבוע הקרוב.

יפן – שבוע חיובי במדד ניקיי, לצד ירידות חדות ביום שישי

ניקיי-225 עלה בשבוע כולו ב-0.95%, למרות ירידה של 2.12% ביום שישי. המסחר היה תנודתי סביב דוחות החברות ביפן, בארה”ב ובקוריאה. בסיום השבוע בלט הלחץ על מניות השבבים וציוד הייצור, ובהן אדוונטסט וטוקיו אלקטרון, על רקע החששות מרווחיות ההשקעות בבינה מלאכותית. הפער בין התשואה השבועית החיובית לבין הירידות ביום האחרון משקף את שינוי הסנטימנט במהלך השבוע.

אינפלציית טוקיו עלתה באוקטובר ל-2.8% לעומת 2.7% בספטמבר. המדד בניכוי מזון טרי התמתן ל-2.6% לעומת 2.7%, וגם המדד בניכוי מזון טרי ואנרגיה עמד על 2.6%. שיעור האבטלה הארצי ירד בספטמבר ל-2.4%, לעומת 2.5%.

דרום קוריאה – צמיחה ויצוא חזקים, עם תנודתיות סביב דוחות השבבים

מדד KOSPI עלה בשבוע ב-3.25%, למרות ירידה של 3.48% ביום שישי. דוחות יצרניות הזיכרונות עמדו במרכז המסחר, כאשר לצד תוצאות כספיות חזקות בחנו המשקיעים את משך הביקוש, היקף הרחבת הייצור ותוכניות התגמול לבעלי המניות.

נתוני הצמיחה הצביעו על האצה רבעונית. התמ”ג גדל ברבעון השלישי ב-1.0% לעומת הרבעון הקודם, לאחר צמיחה של 0.6% ברבעון השני. בהשוואה שנתית נרשמה צמיחה של 3.4%. הביקוש לשבבים וההשקעות הקשורות אליו המשיכו לתרום לפעילות, ומחזקים את החשיבות של מחזור ההשקעות הטכנולוגי לכלכלה הקוריאנית.

דוחות החברות – תוצאות חזקות, תגובות שונות:

•SK Hynix: דיווחה על רווח תפעולי רבעוני של כ-83.3 טריליון וון, מעל ציפיות השוק. החברה הציגה המשך ביקוש חזק לזיכרונות מתקדמים, הרחבת ייצור ותוכנית להשבת כ-100 טריליון וון לבעלי המניות במהלך השנה. חלק מהתוכנית קשור לרווחים מההשקעה בקיוקסיה. ההסכמים ארוכי הטווח והרחבת הקיבולת שיקפו ביטחון בביקוש העתידי, לצד צורכי השקעה גדלים.

•סמסונג: הציגה רווח תפעולי של 107.4 טריליון וון, מתוכו 106.5 טריליון וון בחטיבת השבבים. למרות התוצאות החזקות, המניה נחלשה ביום הפרסום. המשקיעים התאכזבו מהיעדר הפתעה חיובית בתוכנית התגמול לבעלי המניות ומהדחייה בפרטים נוספים, לצד מסר שנחשב פחות אופטימי מזה של המתחרה.

מאקרו- זינוק נוסף בערך היצוא. היצוא באוקטובר גדל ב-93.7% לעומת החודש המקביל והסתכם בכ-115.28 מיליארד דולר. היבוא עלה ב-36.0%, והעודף המסחרי הגיע ל-42.5 מיליארד דולר. יצוא השבבים עלה ב-259.4% לכ-56.44 מיליארד דולר, על רקע הביקוש לתשתיות בינה מלאכותית והעלייה במחירי השבבים. הנתונים פורסמו ב-1.11 וייכנסו לתמונת המסחר בשבוע הקרוב.

מדיניות מוניטרית: בהחלטתו האחרונה, מ-22.10, הותיר הבנק המרכזי את הריבית על 3.00%. נתוני הצמיחה והיצוא החזקים מחזקים את חשיבות פרסום האינפלציה הקרוב להערכת המדיניות, לצד הסיכונים הגיאופוליטיים והתנודתיות בתנאים הפיננסיים.

טאיוואן – צמיחה חזקה לצד ירידה בשוק המניות

מדד TAIEX ירד בשבוע ב-1.80%, אך נותר בעלייה של 56.10% מתחילת השנה. ההשוואה השבועית משקפת ארבעה ימי מסחר, לאחר חופשת יום שני, ובהמשך לסגירת המסחר ביום שישי הקודם בשל הטייפון.

אומדן הצמיחה לרבעון השלישי המחיש את עוצמת הביקוש הטכנולוגי. התמ”ג צמח ב-14.36% לעומת הרבעון המקביל, לאחר צמיחה של 12.93% ברבעון השני. הצמיחה נתמכה בביקוש לבינה מלאכותית, למחשוב עתיר ביצועים ולשירותי ענן, לצד הרחבת ההשקעות. יצירת ההון הכוללת, לרבות השינוי במלאים, גדלה ב-26.36%, והצריכה הפרטית הריאלית עלתה ב-5.37%. האומדן פורסם לאחר נעילת המסחר בטאיוואן ביום שישי.

הנתונים מדגישים את התמיכה שמעניק מחזור ההשקעות הטכנולוגי לפעילות המקומית. במקביל, הירידה השבועית במדד, למרות נתוני הצמיחה החזקים, ממחישה את רגישות שוק המניות לשינוי בציפיות לרווחיות ולהשקעות העתידיות של לקוחות תעשיית השבבים.

הודו – התאוששות במניות לצד האטה בקצב הייצור

מדד Nifty 50 עלה בשבוע ב-2.00%. דוחות החברות וההתאוששות במניות טכנולוגיית המידע סייעו לסנטימנט, בעוד שמחירי האנרגיה וההתפתחויות במזרח התיכון נותרו גורמי סיכון למשק. למרות העלייה השבועית, המדד עדיין נמוך ב-11.77% מרמתו בסוף 2025.

הייצור התעשייתי עלה בספטמבר ב-6.7% לעומת החודש המקביל, לאחר עלייה מתוקנת של 7.8% באוגוסט. הייצור בענפי התעשייה גדל ב-7.6%, ובענפי החשמל והגז ב-11.2%, בעוד שהכרייה התכווצה ב-6.2%. התמונה מצביעה על המשך התרחבות בפעילות, בקצב מתון יותר ובשונות בין הענפים. פרסומי מנהלי הרכש הקרובים יספקו תמונה עדכנית יותר של הפעילות בתחילת הרבעון הרביעי.

מה צפוי השבוע

יום שני, 2.11: מדדי מנהלי הרכש לתעשייה לאוקטובר בסין, יפן, הודו, דרום קוריאה וטאיוואן. בסין יפורסם סקר RatingDog; ביפן ובהודו יפורסמו הנתונים הסופיים.

יום שלישי, 3.11: מדדי המחירים לצרכן בקוריאה לאוקטובר. ביפן לא יתקיים מסחר במניות לרגל יום התרבות.

יום רביעי, 4.11: מדדי מנהלי הרכש לשירותים והמדדים המשולבים בסין ובהודו.

דוחות חשובים – Mitsui & Co ומיצובישי קורפוריישן.

יום חמישי, 5.11: מדדי מנהלי הרכש הסופיים לשירותים והמדד המשולב ביפן; מדדי המחירים לצרכן וליצרן בטאיוואן לאוקטובר.

דוחות חשובים – טויוטה, סוני ונינטנדו.

יום שישי, 6.11: נתוני השכר הנומינלי והריאלי ביפן לספטמבר; בהמשך היום יפורסם דוח התעסוקה בארה”ב לאוקטובר.

לסיכום, התמונה באסיה משלבת מנוע צמיחה טכנולוגי חזק עם רגישות גבוהה יותר לתמחור ולתשואה על ההון המושקע. קוריאה וטאיוואן מציגות תמיכה מהשבבים ומההשקעות, סין מתמודדת עם היחלשות מחודשת בסקרי הפעילות, ויפן ממשיכה בנרמול המדיניות לצד נתוני צריכה מעורבים. בשבוע הקרוב ייבחן השילוב בין המשך הצמיחה, לחצי המחירים ותחזיות החברות, על רקע האירועים בארה”ב.

סחורות ומטבעות

השורה התחתונה: האנרגיה המשיכה להתייקר, בעוד הזהב והכסף ירדו בחדות. הדולר סיים את השבוע בשינוי חיובי מתון והשקל נחלש מעט מול הדולר והאירו. השילוב של מחירי אנרגיה גבוהים ואינפלציה מתמשכת משאיר את ציפיות הריבית במוקד, גם כאשר הירידות במניות מגבירות את הביקוש לנכסים נזילים.

שוק המטבעות – הדולר עלה מעט בסיכום שבוע תנודתי

מדד הדולר (DXY) סיים את השבוע ברמה של 101.88 נקודות, עלייה שבועית של כ-0.1%. מאחורי השינוי המתון נרשמה תנועה בשני כיוונים: התחזקות בתחילת השבוע, והיחלשות לקראת סופו. ביום שישי ירידת תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב הכבידה על הדולר, גם על רקע ירידות במניות הטכנולוגיה.

השקל – פיחות מתון מול הדולר והאירו

בשוק המקומי עלה שער הדולר היציג בכ-0.2% במהלך השבוע, לרמה של 3.12 שקלים, ושער האירו היציג עלה בכ-0.3%, לרמה של 3.49 שקלים. ההשוואה מבוססת על השערים היציגים של 23 ו-30 באוקטובר. השקל נחלש מול שני המטבעות, במקביל להתחזקות המתונה של מדד הדולר בעולם.

אי-הוודאות סביב הרכבת הממשלה לאחר הבחירות בישראל מוסיפה גורם מקומי למעקב. ע"פ ההערכות, ההתקדמות להקמת ממשלה והיכולת לגבש מסגרת תקציבית יהיו חשובות להערכת הסיכון של המשקיעים. לצד זאת, השקל נותר חשוף לתנודות בשווקים הגלובליים. שילוב של פיחות נוסף והתייקרות האנרגיה עלול להגדיל את עלויות היבוא ואת הלחץ על המחירים בישראל.

שוק הנפט – עלייה שבועית מתונה בברנט וב-WTI, לאחר התחזקות חדה ביום שישי

בסיכום שבוע המסחר שהסתיים ב-30 באוקטובר, עלה חוזה הברנט לדצמבר בכ-0.8% וננעל ב-117.64 דולר לחבית, וחוזה ה-WTI לדצמבר עלה בכ-0.8% ל-104.12 דולר לחבית. העלייה השבועית נרשמה לאחר מסחר תנודתי, כאשר ביום שישי התחזקו המחירים ב-2.4% וב-2.1%, בהתאמה, על רקע החששות לפגיעה נוספת באספקת הנפט מהמזרח התיכון.

לקראת פגישת OPEC+ היום, 1 בנובמבר, דיווחה רויטרס על הסכמה עקרונית להשאיר את יעדי התפוקה לדצמבר ללא שינוי, בהמשך למדיניות עצירת העלאות המכסות עד סוף השנה. טרם פורסמה החלטה רשמית מהפגישה.

זהב וכסף – ירידות חדות למרות סיכוני האנרגיה

מחיר הזהב סיים את השבוע ברמה של 3,874.62 דולר לאונקיה, ירידה שבועית של כ-3%. מחיר הכסף ירד לסביבת 49.1 דולר לאונקיה, עם ירידה שבועית של כ-9%. הירידות החדות בסוף השבוע מדגישות את הפער בין ביצועי המתכות היקרות לבין העליות באנרגיה.המסחר במתכות התנהל על רקע החשש שההתייקרות באנרגיה תאריך את התקופה של ריבית גבוהה