מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• מגמה חיובית במרבית בורסות העולם – בוול סטריט שבוע ירוק, שנעל חודש אדום, שהושפע בעיקר מצניחה של יותר מ-20% במניות השבבים. בתל אביב ראינו דווקא שבוע אדום שנעל חודש ירוק. באירופה נרשמו עליות שערים ובאסיה מגמה מעורבת, שהושפעה מתנודתיות סקטור השבבים.  החזית הגיאופוליטית מייצרת תנודתיות, עם מעברים מהכנות לתקיפה לחזרה למו"מ ומחירי הנפט שזינקו בשבוע שעבר ירדו השבוע. בארה"ב – הריבית נותרה לל"ש, כצפוי, אולם העמימות המכוונת של הפד השפיעה על שוק האג"ח, כשהתשואות הקצרות ירדו בתגובה לפסיביות של הבנק, אך התשואות הארוכות זינקו.
• ביצועי המדדים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) עלה בכ־1.4% בשבוע שחלף (11.3%+ מתחילת השנה), בארה"ב - מדד S&P500 עלה בכ-1% ונסגר ב-7,489.7 נק' (9.4%+ מתחילת השנה) ומדד נאסד"ק הוסיף 1.6%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 עלה ב-1.2% (9.8%+ מתחילת השנה), מדד FTSE 100 הבריטי עלה בכ־1.2% (9.4% מתחילת השנה). באסיה מגמה מעורבת. כאשר ניקיי 225 ירד 0.4%, והמדדים שנגחאי וקוספי ירדו 1.3% ו-1.4% בהתאמה. מנגד, האנג סאנג וניפטי עלו 3.7% ו-2.6% בהתאמה. הבורסה בתל אביב בלטה לשלילה עם ירידה של 2.4% במדדי הדגל: ת”א־35 (14.3% מתחילת השנה) ות”א־125 (11.1% מתחילת השנה). מדד הנדל"ן ירד 2.1%. מנגד, מדד הבנקים סיים בטריטוריה הירוקה לאחר שעלה 1.2%.  
• בישראל – כאמור, הבורסה סיימה במגמה שלילית. עליית מחירי האנרגיה הובילה לעלייה במחירי הדלקים. התייקרות זו במקביל, למגמת ההיחלשות של השקל ישפיעו על קובעי המדיניות בבנק ישראל בהחלטת הריבית הבאה, שתתקבל ב-1.9.2026.
• מה עוד צפוי השבוע? עונת הדו"חות בארה”ב עברה את שבוע השיא. השבוע צפויות חברות בולטות נוספות לפרסם את תוצאותיהן ובין היתר – פלנטיר, פייזר, מרק, איליי לילי, קאטרפילר, מקדונלד'ס, AMD, וולט דיסני, סאנדיסק, ווסטרן דיג'יטל, קונוקופיליפס, Airbnb ועוד. בחזית המקרו – במוקד – דו"ח התעסוקה החודשי בארה"ב, שיפורסם ביום שישי בשעה 15:30. דו"ח חזק נוסף יאפשר לפד גמישות במקרה שיחליט להעלות את הריבית. בנוסף – מדדי מנהלי הרכש יפורסמו השבוע ברחבי העולם, הן במגזר התעשייה והן בשירותים.

ארה"ב

• בוול סטריט סיימנו שבוע שהיה חריג במספר היבטים. מיקרוסופט ואמזון פרסמו את תוצאותיהן לקראת סוף השבוע והצליחו לשפר במקצת את הסנטימנט השלילי שהכביד בחודש האחרון על מניות השבבים. החשש מ"שריפת מזומנים" של ענקיות הטכנולוגיה, שלא תתורגם להגדלת הרווחים, הביא לתגובה שלילית אחרי פרסום תוצאותיהן של גוגל (בשבוע הקודם) ומטא, אולם מיקרוסופט ואמזון, שהגדילו את השקעות העתק שלהן בתשתיות AI, הציגו צמיחה מרשימה של כ-40% בהכנסות משירותי ענן והמניות הגיבו בעליות נאות. בסיכומו של דבר קיבלנו שבוע ירוק שחתם חודש אדום (להוציא מדד דאו ג'ונס שסיים חודש ירוק רביעי ברציפות ו-14 חודשים ירוקים מתוך 15 האחרונים). מדד השבבים SOX השיל בשבוע החולף 4.3% ובחודש האחרון הוא נפרד מלא פחות מ-20.6% משוויו, החודש האדום ביותר מאז 2008. 
  מה עוד היה חריג בשבוע החולף? מחירי הנפט ירדו השבוע ב-6%-5%, אולם זה לא הצליח לדגדג חודש ירוק במיוחד של הנפט, שבמהלכו זינקו מחירי הנפט ב-21.8% (טקסס מתוק) ו-23.6% (ברנט). תשואות האג"ח הגיבו לישיבת ה-FOMC האחרונה בכיוונים מנוגדים, שהמחישו את הבלבול בשוק, כשהפד מזהיר מפני סיכוני האינפלציה, אבל משאיר רושם שהוא אינו מטפל בהם... התשואה לשנתיים ירדה (כי הפד לא העלה ריבית כפי שרבים חששו) ולעומתה התשואה הארוכה, ל-30 שנה, טסה לשיא של 19 שנים, כי יש אינפלציה והפד אינו מטפל בה...
• הסיכונים הגיאופוליטיים ממשיכים לרחף כעננת אי ודאות מעל לשווקים, אחרי שהנשיא טראמפ איים בתקיפת מתקני אנרגיה באיראן בסוף השבוע (אולי בשיתוף ישראל) ועם פתיחת השבוע הודיע שהוא דוחה את התקיפה ונותן סיכוי למו"מ, שמתקדם לדבריו. מי זוכר שביום שישי הכריז טראמפ שנמאס לו מהמו"מ עם איראן והוא אינו מאמין למילה שלהם?...
• ומה במקרו? אחרי ישיבת הריבית הדרמטית ונתוני האינפלציה שהתקררה מעט, כצפוי, כולנו ממתינים לדו"ח התעסוקה של חודש יולי שיתפרסם, כרגיל, ביום שישי הראשון של החודש. מספר המשרות החדשות צפוי לעמוד על 85 אלף, לעומת 57 אלף בלבד ביוני. שיעור האבטלה צפוי להשאר ברמה של 4.2% והקצב השנתי של עליית השכר צפוי להשאר 3.5%. עוד לפני יום שישי נתוודע לנתוני תעסוקה חשובים כמו דו"ח המשרות הפנויות של JOLTS, סקר המועסקים במגזר הפרטי של ADP ודו"ח הודעות הפיטורין של Challenger.    
• עונת הדו"חות כבר אחרי שבוע השיא, שבמהלכו קיבלנו תוצאות מצוינות של מיקרוסופט ואמזון ותוצאות קצת פחות מרשימות (אם כי עדיין לא רעות) של מטא ואפל. מהמאג-7 נותרה רק NVIDIA, שתדווח בסוף אוגוסט. כזכור, אנליסטים העלו באופן חד את הערכותיהם בתחילת העונה והשבוע תחזית צמיחת הרווחים טיפסה עוד יותר לכ-48% והדבר מאתגר יותר חברות להכות את התחזיות, אולם צמיחת הביצועים מול הרבעון המקביל עודנה מרשימה מאוד! בסך הכל פרסמו עד היום 305 חברות מתוך 498 החברות הכלולות במדד S&P500 (כ-61%). 68% מהן הכו את תחזית ההכנסות ו-87% מהן הכו את תחזית הרווח. ומה היו הביצועים בפועל מול הרבעון המקביל? 85% מהחברות צמחו בהכנסות (בשיעור ממוצע של 14.8%) ו-81% מהן צמחו ברווח למניה, בשיעור ממוצע של 57.0%. הנתון הפנומנאלי צפוי להצטמק בהמשך, כשעוד ועוד חברות יצטרפו לרשימה. השבוע נתוודע לתוצאותיהן של: ביום שני – מאריוט, ברקשייר האת'אווי, פלנטיר, ON Semiconductor. ביום שלישי – Pfizer, Merck & Co., מקדונלד'ס, קאטרפילר, Amgen, AMD. ביום רביעי – קראפט היינץ, UBER, וולט דיסני, CVS Health, סאנדיסק, Block, eBay, ווסטרן דיג'יטל, Eli Lilly. ביום חמישי – קונוקופיליפס, האחים וורנר, ראלף לורן, AIG, AirBnB, Monster Beverage.
• בסיכום שבוע המסחר בשוק המניות, מדד S&P500 רשם עלייה שבועית של 1.0%, בדיוק כמו מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס שעלה השבוע ב-1.0%. מדד הטכנולוגיה נאסד"ק כללי בלט עם עלייה שבועית של 1.6%, אולם מדד נאסד"ק 100 עתיר השבבים, הסתפק בעלייה שבועית של 0.5% בלבד. מדד ראסל 2000, מדד המניות של החברות הקטנות(small-cap) , שרגיש לעליית ריבית וללחצים אינפלציוניים, הסתפק השבוע בעלייה מינורית של 0.05%.
• בסיכום חודש יולי ראינו בעיקר אדום, על רקע החשש מבועת AI. מדד S&P500 רשם ירידה חודשית מינורית של 0.1%. בדיוק כמו מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס שעלה השבוע ב-1.0%. מדדי הטכנולוגיה שילמו את המחיר על החודש האדום של מניות השבבים, כשמדד נאסד"ק כללי איבד ביולי 3.2% ומדד נאסד"ק 100 עתיר השבבים, רשם צניחה חודשית של 6.6%. מדד ראסל 2000, מדד המניות של החברות הקטנות(small-cap) , סיים את חודש יולי עם ירידה של 3.1%.
• בשוק האג"ח: תשואות האג"ח, שזינקו בשבוע שעבר בתגובה לזינוק במחירי הנפט, הגיבו השבוע בעיקר ללהיעדר מדיניות מוניטרית ברורה של הפד, כך שהתשואות הקצרות ירדו עם ביטול החשש להעלאת ריבית כבר ביום רביעי האחרון ומאידך, התשואות הארוכות זינקו (במיוחד התשואה ל-30 שנים), התשואה ל-10 שנים לשיא של שנה וחצי והתשואה ל-30 שנה לשיא של 19 שנים, על רקע היעדר התגובה ללחצים האינפלציוניים. 
  התשואה לשנתיים ירדה השבוע ב-4 נ"ב מ-4.33% ל-4.29%. מנגד, התשואה ל-10 שנים טיפסה ב-5 נ"ב מ-4.68% ל-4.73%. התשואה ל-30 שנה זינקה השבוע ב-11 נ"ב, מ-5.16% ל-5.27%, רוב התגובה לאחר הודעת הריבית.  במקביל, ההימורים של סוחרי האג"ח להעלאת ריבית בקרוב ירדו לאחר הישיבה. ההסתברות להעלאה ראשונה כבר בישיבה שתתקיים ב-16 בספטמבר שתומחרה במלואה בתחילת השבוע שעבר ירדה ל-72% בלבד. עד סוף השנה יש תמחור של 48% להעלאת ריבית שנייה לעומת 76% בתחילת השבוע שעבר. עם זאת, במועד רחוק יותר כן מאותתים החוזים על העלאת ריבית נוספת ועד הישיבה ב-17 במארס יש כבר תמחור מלא לשתי העלאות ריבית, כמו בשבוע שעבר.  שיפוע העקום – היתלל משמעותית השבוע, מ-35 נ"ב ל-44 נ"ב.
• הדולר נחלש השבוע בעולם, בעקבות הותרת הריבית בארה"ב לל"ש והתערבות יזומה של יפן וארה"ב, שהובילה להתחזקות של הין היפני מול הדולר. מדד DXY, שמראה את ביצועי המטבע האמריקני מול סל של 6 מטבעות מובילים, צנח השבוע ב-1.6%, מ-101.47 ל-99.8 נק'. מתחילת השנה התחזק הדולר מול הסל האמור בכ-1.6%.

מדיניות מוניטרית

• ישיבת ה-FOMC השנייה בניצוחו של קווין וורש כבר מאחורינו ונראה שלפעילי השוק ייקח זמן לעכל את המעבר הדרמטי מיו"ר פד צפוי, שמכין אותם לצעדי המדיניות, מסביר כל מהלך ואינו נוטה להפתיע, ליו"ר החדש שמסרב בתוקף לספק הכוונה עתידית ושומר על עמימות, ע"מ שלא להגביל את צעדיו. 
  הועדה החליטה להותיר את הריבית ללא שינוי, בטווח 3.75%-3.50%, כצפוי. הפעם לא התקבלה החלטה "פה אחד", אלא 9 תומכים מול 3 מתנגדים (בת' האמק, לורי לוגן וניל קשקארי) שתמכו בהעלאת ריבית בשיעור של 25 נ"ב. יו"ר הפד, קווין וורש, הדגיש את מחוייבות הועדה להביא ליציבות מחירים, הזכיר שוב שהאינפלציה נמצאת מעל ליעד כבר 5 שנים ברציפות וציין שבניגוד למספר הערכות, אין יעד אינפלציה "שהפד יכול לחיות איתו" מעל 2%, אלא שהם מחוייבים לחלוטין להגיע ליעד שני האחוזים. גם הפעם לא צורפה להודעת הריבית הקצרה הכוונה לעתיד והיו"ר הצדיק את עמדתו ואמר שפעילי השוק אינם צריכים לנסות ולנתח את המדיניות הצפויה של הפד, אלא שכוחות השוק צריכים לפעול בהתאם לנתונים שזורמים כל העת. "היו השחקנים על המגרש ולא השופטים", קרא וורש לעיתונאים והוא ציין שגם כשהפד לא שינה מדיניות בין שתי הישיבות האחרונות, השוק עושה את שלו ולראיה, ראינו עלייה משמעותית בתשואות האג"ח. דווקא המשפט הזה נתפס כבעייתי והובן כאילו עליית התשואות כבר מרסנת את הפעילות בשוק, אז הפד אינו מתכוון להעלות את הריבית... הבלבול יצר תגובה חריגה בשווקים, כשהתשואה לשנתיים ירדה, כי הרי לא העלו את הריבית, התשואה ל-10 שנים ירדה מעט ואח"כ עלתה מעט ואילו התשואה הארוכה, ל-30 שנה, זינקה מ-5.11% ל-5.23%, שיא של 19 שנים, משום שהפד מזהיר מאינפלציה ואינו מטפל זה...
  ואכן, קווין וורש ציין מספר זעזועים כלכליים, שהחלו בקורונה ונמשכים עד היום. שלושה מהם מייצרים לחצים אינפלציוניים גם בימים אלה – המכסים, המלחמה שמייקרת את עלויות האנרגיה והשקעות הענק בתשתיות AI. הגורם האחרון מייצר לחצי מחירים בטווח הקצר (מגדיל את ההשקעות), אך וורש אינו רואה בו גורם אינפלציוני לאורך זמן, משום שההשקעות צפויות להגדין את הפריון ולתמוך בצד ההיצע – גורם דפלציוני בטווח הארוך. 
  מדדי המניות הגיבו בתחילה לאי העלאת הריבית בעלייה, אולם הטון הניצי בהמשך הוביל לירידות משמעותיות (שתוקנו רק למחרת, בתמיכת דו"חות חזקים של מיקרוסופט ואמזון)...
  עוד תגובה חריגה ראינו בצפי להעלאות ריבית בהמשך – ערב הישיבה ראינו הסתברות של קרוב ל-100% להעלאת ריבית עד ספטמבר. לאחר הישיבה, כשיולי כבר מאחורינו, ירדה ההסתברות ל-72% בלבד להעלאת ריבית בספטמבר, מה שמעלה חשש שהשווקים מתחילים לאבד אמון שהפד אכן יפעל...
  עם זאת, שניים מתוך שלושת המתנגדים בישיבה האחרונה, המשיכו להשמיע מסרים ניציים גם בסוף השבוע. בת' האמק, נגידת הפד של קליבלנד, אמרה ש"זה הזמן לפעול ע"מ לזרז את חזרת האינפלציה ליעד של 2% ולעמוד בנתחייבותנו ליציבות מחירים. ככל שיתארך הזמן שבו האינפלציה הגבוהה נמשכת, כך יהיה קשה ויקר יותר להוריד אותה." ניל קשקארי, נגיד הפד של מיניאפוליס, אמר שלתפיסתו סדרה של שינויים קטנים במדיניות תהיה עדיפה על המתנה, שבסיומה נבין שצריך לנקוט בצעדים אפילו יותר נחושים.

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף 
ביום חמישי, שהיה "היום החם" בגזרת המקרו, קיבלנו נתונים מעורבים. נתון האינפלציה המועדף על הפד, מדד PCE התקרר כצפוי והאינפלציה ירדה מ-4.1% ל-3.7%. מדד הליבה היה אף נמוך מהצפוי, אולם ברמה השנתית הוא ירד רק מ-3.4% ל-3.3%, כצפוי. מאידך, נתון הצמיחה לרבעון השני היה חלש מהצפוי, אולם הצריכה הפרטית (מנוע הצמיחה המרכזי) עלתה בקצב מרשים והצמיחה החלשה מיוחסת להקטנת ההוצאה הממשלתית.  

• מדד ההוצאות לצריכה פרטית (PCE) ירד ביוני ב-0.1%, כצפוי והאינפלציה השנתית ירדה מ-4.1% ל-3.7%, כצפוי. מדד הליבה (Core PCE) עלה ביוני ב-0.1% בלבד, לעומת צפי לעלייה של 0.2% ואינפלציית הליבה השנתית ירדה מ-3.4% ל-3.3%, כצפוי.
• הצמיחה ברבעון השני (אומדן ראשוני) עומדת על קצב שנתי של 1.5%, נמוך יותר מצפי ל-2.0% ולצמיחה שנתית של 2.1% שקיבלנו ברבעון הקודם. זאת, למרות שמנוע הצמיחה המרכזי בארה"ב, הצריכה הפרטית זינקה ברבעון השני ב-3.2%, הרבה יותר מצפי ל-2.3% ומ-0.5% בלבד ברבעון הקודם, גם בזכות הטבות מס וגידול בהוצאות הצרכנים בתקופת המונדיאל. ההכנסה האישית ביוני עלתה ב-0.2% (צפי 0.3%) וההוצאה האישית גדלה ב-0.3% (צפי 0.4%). הצריכה הפרטית הריאלית בחודש יוני גדלה ב-0.4%, כצפוי.
• הזמנות מוצרים בני קיימא עלו ביוני ב-0.3%, הרבה פחות מצפי ל-1.8%. הגירעון המסחרי הסתכם ביוני ב-101.5 מיליארד $, יותר מצפי ל-100.0 מיליארד $, אך פחות מגירעון של 105.8 מיליארד $ בחודש שעבר. מדד עלות העבודה ברבעון השני עלה ב-0.9%, קצת יותר מצפי ל-0.8%.
• מדד מחירי הבתים של FHFA עלה במאי ב-0.3%, יותר מצפי לעלייה של 0.1% בלבד. גם קצב העלייה השנתי של מדד מחירי הבתים ב-20 ערים גדולות של קייס שילר היה גבוה מהצפוי – הוא עלה במאי מ-1.18% ל-1.63%, גבוה מצפי ל-1.30%.
• מספר המובטלים החדשים בארה"ב עדיין נמוך יחסית, אך הוא לא השתווה לשפל המדהים שראינו לפני שבוע. התביעות החדשות לדמי אבטלה הסתכמו בשבוע שהסתיים ב-25 ביולי ב-197 אלף, פחות מצפי ל-200 אלף, אך יותר משפל של 188 אלף שראינו בשבוע שעבר. מספר תביעות האבטלה המתמשכות, שמפורסם בפיגור של שבוע, ירד מעט בשבוע שהסתיים ב-18 ביולי מ-1.79 מיליון, לרמה של 1.78 מיליון, פחות מצפי ל-1.795 מיליון תביעות.
• מדד מנהלי הרכש של שיקאגו בתעשייה עלה ביולי מ-56.7 ל-57.6 נק', בניגוד לצפי שיירד ל-56.0 נק'.
•  מדד אמון הצרכנים ירד ביולי מ-92.2 נק' (91.2 נק' במקור) ל-90.8 נק' (צפי 92.4 נק'). מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עודכן ביולי (עדכון סופי) מ-54.4 ל-55.2 נק' (בניגוד לצפי שיתעדכן כלפי מטה ל-54.0 נק'). תחזית האינפלציה של הצרכנים לשנה נותרה 4.2%, כמו בקריאה הקודמת ליולי (צפי 4.3%) ונמוך יותר מ-4.6% בחודש יוני. תחזית האינפלציה הארוכה של הצרכנים, ל-5-10 שנים נותרה 3.3%, כמו בקריאה הקודמת ליולי (צפי 3.3%) ובדיוק כמו רמתה בחודש יוני.

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:

• גם אחרי שבוע השיא של נתוני המקרו, נותרו עדיין נתונים חשובים ובראשם, כמובן, דו"ח התעסוקה לחודש יולי, שיתפרסם, כדרכו בקודש, ביום שישי בשעה 15:30. לפניו נקבל עוד נתוני תעסוקה חשובים, כמו דו"ח המשרות הפנויות ביום שלישי, סקר המשרות בסקטור הפרטי של ADP ביום רביעי ודו"ח הודעות הפיטורים של Challenger ביום חמישי. מדדי מנהלי הרכש בתעשייה יפורסמו ביום שני ומדדי השירותים ביום רביעי. ביום שלישי נקבל את ההזמנות ממפעלים ואת הגירעון המסחרי ביוני. עונת הדו"חות אחרי שבוע השיא, אבל לפנינו עדיין פרסום תוצאותיהן של לא מעט חברות מעניינות.
• יומן נתוני המקרו הבולטים שיפורסמו במהלך השבוע:
  ביום שני – 03.08.2026 – מדדי מנהלי הרכש של ISM ושל S&P Global (עדכון סופי) בתעשייה, הוצאות בנייה.
  ביום שלישי – 04.08.2026 – הגירעון המסחרי, יבוא, יצוא, הזמנות ממפעלים, דו"ח המשרות הפנויות JOLTS, הזמנות מוצרים בני קיימא (עדכון סופי). 
  ביום רביעי – 05.08.2026 – סקר המשרות בסקטור הפרטי של ADP, מדדי מנהלי הרכש של ISM ושל S&P Global (עדכון סופי) בשירותים.
  ביום חמישי – 06.08.2026 – דו"ח הודעות הפיטורין של Challenger, שיעור הפריון, עלות יחידת עבודה, תביעות אבטלה חדשות ומתמשכות, מלאים סיטונאיים, מכירות סיטונאיות.  
  ביום שישי – 07.08.2023 – דו"ח התעסוקה החודשי של משרד העבודה (משרות חדשות, שיעור האבטלה, קצב עליית השכר השנתי), תחזית האינפלציה לשנה הקרובה של הפד של ניו יורק, אשראי צרכני.  
• עונת הדו"חות – גם אחרי שבוע השיא, רבות וטובות נוספות תפרסמנה במהלך השבוע, לפי הפירוט: ביום שני – מאריוט, ברקשייר האת'אווי, פלנטיר, ON Semiconductor. ביום שלישי – Pfizer, Merck & Co., מקדונלד'ס, קאטרפילר, Amgen, AMD. ביום רביעי – קראפט היינץ, UBER, וולט דיסני, CVS Health, סאנדיסק, Block, eBay, ווסטרן דיג'יטל, Eli Lilly. ביום חמישי – קונוקופיליפס, האחים וורנר, ראלף לורן, AIG, AirBnB, Monster Beverage.
• החזית הגיאופוליטית ממשיכה  לייצר חוסר ודאות בשווקים, כשהדיווחים הסותרים בשבועיים האחרונים ומעברים מהירים בין הכנות לתקיפה לחזרה למו"מ יוצרים תנודתיות של מחירי הנפט. אי לכך, אנו מחוייבים להמשיך ולעקוב אחרי ההתפתחויות.

ישראל

בבורסה באחד העם נרשמה השבוע מגמה שלילית במרבית המדדים העיקריים לעומת האופטימיות שאפפה את השווקים הבינלאומיים (ארה"ב ואירופה). הירידות בשוק המקומי הושפעו בעיקר מהעלייה במתח הגיאופוליטי באזור, לצד תגובה לירידות במחירי הנפט והתנודתיות בשווקים הגלובליים. מדד הבנקים הפגין חוסן יחסי לאור סביבת הריבית הגבוהה והמשכיות הרווחיות הסקטוריאלית.

• בסיכום שבועי- מדדי הדגל ת"א 35 ות"א 125 ירדו 2.4% ומדד ת"א 90 איבד של 2.2%. ברמה הסקטוריאלית, בלט לשלילה, מדד המניות הביטחוניות לאחר שנפל 7.2%. מיד אחריו, מדדי הטכנולוגיה והטק-עילית שצנחו 6.2% ו-5.1% בהתאמה. מנגד, מדד הביומד בלט לטובה לאחר שעלה 3.1%, ומדד ת"א תוכנה שהוסיף 1.4%. מדד הבנקים טיפס כאמור 1.2%.
• בשוק החוב – נרשמה מגמה חיובית והתשואות ירדו. תשואת האג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים (גנרית) ירדה לעומת שבוע קודם, ל- 3.96% מ-4.04%. 
  בשוק המט"ח המקומי - השקל התחזק השבוע מול הדולר ונחלש מול היורו (הרחבה בהמשך).
• בשבוע הקרוב: המסחר יושפע בדומה לשבועות האחרונים, מההתפתחויות הגיאופוליטיות באזורנו, המגמה בשוקי חו"ל ועונת הדוחות בארה"ב.

נתוני מקרו ועדכונים נוספים שפורסמו השבוע: 

• נתונים מעורבים ברכישות בכרטיסי אשראי- הנתונים האחרונים הצביעו על ביקוש חזק למוצרים לעומת חולשה מתמשכת בצריכת שירותים. חוסר הוודאות המתמשך מכתיב את המגמה עם ירידה ברכישות הנומינליות בכרטיסי אשראי בחודש יוני של 1.7% לעומת מאי, על אף שבשנתיים האחרונות גדל משמעותית השימוש בכרטיסי אשראי לעומת אמצעי תשלום אחרים, בעיקר מזומן. הנתונים מצביעים על גידול חד ברכישת מוצרי תעשייה (בגדים, רהיטים, מוצרי חשמל וכו'). ייתכן שגם התחזקות השקל, שהוזילה את המוצרים, תרמה לגידול בביקוש. מנגד, צריכת השירותים נותרה חלשה, בעיקר בשירותי מותרות כגון בילוי ופנאי, תיירות ונופש). התאוששות בביקוש לשירותים אלה מחייבת תקופת רגיעה ממושכת וצמצום אי הוודאות. כמו כן, מדובר בענפים עתירי עבודה, ולכן גידול בביקוש, על רקע שוק העבודה ההדוק, עשוי להגביר את לחצי המחירים. לפי הנתונים היומיים, מסתמנת יציבות ברכישות בחודש יולי.
• אינפלציה: מחירי הדלקים עלו בתחילת החודש הנוכחי ב-8.15% בעקבות העלייה החדה במחירי האנרגיה בחודש האחרון. בשוק המט"ח המקומי השקל פוחת בחודשיים האחרונים, ובתוך כך, ציפיות האינפלציה עלו.
• עונת הדוחות לסיכום הרבעון השני- עונת הדוחות תפסה תאוצה, ובין המדווחות השבוע: טאואר, אנלייט, נייס ונובה. הדיווח המשמעותי והבולט ביותר השבוע הגיע מענקית התרופות הישראלית טבע שמציגה צמיחה דו ספרתית מרשימה בשלוש תרופות המקור העיקריות, מנוע הצמיחה של ההכנסות וצנרת רבת פוטנציאל של תרופות חדשות ומבטיחות. מדובר ב-7-8 תרופות חדשות שעשויות לייצר הכנסות של מיליארדי $. סקטור הבנקאות יחל לפרסם בשבועות הקרובים, והמשקיעים יעקבו אחר השפעת סביבת הריבית ומגמות תיק האשראי על השורה התחתונה. 

אירופה 
בורסות אירופה סיימו שבוע חיובי, בהובלת גרמניה, על רקע דוחות חברות טובים, התאוששות בסקטורים המחזוריים ועליות במניות האנרגיה והפיננסים. מנגד, מחירי הנפט הגבוהים והתחזקות הלחצים האינפלציוניים תמכו בציפיות למדיניות מוניטרית מצמצמת. בסיכום שבועי, Euro Stoxx 50 עלה בכ־1.2%, ה־DAX הוסיף כ־2.1%, ה־CAC 40 התחזק ב-1.6%, וה־FTSE 100 עלה בכ־1.2%. 
בסיכום חודשי-  שוקי אירופה סיימו את יולי בעליות, למרות התנודתיות במניות הטכנולוגיה, המלחמה במזרח התיכון והזינוק במחירי האנרגיה. בריטניה וגרמניה הובילו, בעוד מדד STOXX Europe 600 השלים חודש רביעי ברציפות של עליות.  STOXX Europe 600 עלה ב-1.16%, Euro Stoxx 50 עלה בכ-1.33%, DAX עלה בכ-2.5% ,CAC 40 עלה בכ-1.25% ,FTSE 100 עלה בכ-3.5%, העלייה החודשית החדה ביותר מאז פברואר. 

נתוני מאקרו חשובים שפורסמו השבוע:
בגוש היורו - התמ"ג צמח ב- 0.4% ברבעון השני של 2026, קצב כפול מהצפי המוקדם (0.2%). מדד המחירים לצרכן (אינפלציה – יולי)- מדד האינפלציה הכללי: עלה ל-2.9% בחישוב שנתי (לעומת 2.8% ביוני), בהתאם לציפיות השוק. אינפלציית הליבה: האינפלציה הבסיסית (ללא אנרגיה ומזון) האצה ל-2.5% (לעומת 2.4% בחודש הקודם). רכיב האנרגיה: זינק לקצב שנתי של 10.0% (לעומת 8.5% ביוני) בשל עליית מחירי הנפט. רכיב השירותים: נותר עיקש ועלה לקצב של 3.3%. שיעור האבטלה: נותר יציב ברמת שפל היסטורית של 6.3%.
בפולין – מדד המחירים לצרכן (אינפלציה – יולי)- האצה חדה: קצב האינפלציה השנתי זינק ל-3.0% (לעומת 2.5% ביוני), בהתאם לציפיות המוקדמות של השוק. הגורם המרכזי: זינוק חד של 15.8% במחירי הדלקים והאנרגיה בחישוב שנתי. מדיניות ממשלתית: העלייה נבעה ישירות מסיום תוכנית הסובסידיות הממשלתית לדלקים, ומהחזרת מס ה-VAT המלא (23% במקום ה-8% הזמני) על ידי הממשלה. בסיס חודשי: המחירים לצרכן רשמו עלייה חדה של 0.8% ביולי (לעומת ירידה של 0.5% ביוני). 
בגרמניה- מדד סנטימנט העסקים (Ifo Business Climate) לחודש יולי: המדד הפתיע לטובה ועלה לרמה של 86.6 נקודות (לעומת 85.7 ביוני), שיא של 5 חודשים. הנתון עקף את תחזיות האנליסטים שציפו ל-86.1 נקודות בלבד, ומצביע על כך שהחברות הגרמניות מגלות חסינות ומפחיתות את הפסימיות שלהן לגבי העתיד, בין היתר בעקבות הפסקת האש הזמנית שנחתמה במזרח התיכון והרגעת מחירי הנפט בעולם. תמ"ג – רבעון 2- הנתון המרכזי: הכלכלה הגרמנית צמחה ב-0.2% (לעומת צפי השוק לצמיחה של 0.1% בלבד). תיקון לאחור: נתוני הרבעון הראשון של השנה עודכנו כלפי מעלה לצמיחה של 0.4% (לעומת 0.3% בדיווח המקורי). מנועי הצמיחה: הגידול בתוצר נבע בעיקר מזינוק ביצוא נטו. נקודות חולשה: הצריכה הפרטית של משקי הבית נותרה חלשה, והיקף ההשקעות במשק רשם ירידה. מדד המחירים לצרכן (אינפלציה – יולי)- המדד הכללי (CPI / HICP): זינק לקצב שנתי של 2.8%. מדד הליבה: החדשות האופטימיות הגיעו מאינפלציית הליבה (ללא אנרגיה ומזון) שדווקא רשמה האטה קלה ל-2.4% (לעומת 2.5% בחודש הקודם). סעיף האנרגיה: המניע המרכזי לעליית המדד הכללי, עם זינוק חד של 8.3% בחישוב שנתי. 
בבריטניה- החלטת הריבית של הבנק המרכזי - הוועדה המוניטרית (MPC) החליטה ברוב של 6 מול 3 להותיר את הריבית על כנה ברמה של 3.75%. הפיצול בוועדה: שלושת חברי הוועדה שהתנגדו להחלטה הצביעו בעד העלאת ריבית נוספת לרמה של 4.0%. אזהרת הנגיד: נגיד הבנק, אנדרו ביילי, הזהיר כי "מחירי האנרגיה התנודתיים והגבוהים" בעקבות המלחמה בין ארה"ב לאיראן צפויים להזניק שוב את מדד המחירים לצרכן בהמשך השנה. הבנק אף ציין כי בתרחיש קיצון האינפלציה עלולה לטפס ל-4.5% עד אמצע 2027. 
בספרד  - לשכת הסטטיסטיקה הלאומית של ספרד (INE) פרסמה נתון מאקרו דרמטי והיסטורי: שיעור האבטלה בספרד לרבעון השני צנח לרמה של 9.87%. מדובר בפעם הראשונה ששיעור האבטלה במדינה יורד מרף ה-10% מאז שנת 2008, נתון המצביע על שוק עבודה ספרדי חזק. 
בצרפת - תמ"ג – רבעון 2- הנתון המרכזי: הכלכלה הצרפתית צמחה ב-0.2% ברבעון השני. התאוששות: הנתון מהווה שיפור לעומת הרבעון הראשון של השנה, שבו נרשמה התכווצות קלה של 0.1%-. מנועי הצמיחה: הגידול בתוצר נבע בעיקר מזינוק של 2.6% ביצוא ומשיפור קל בצריכת משקי הבית (עלייה של 0.2% לאחר ירידה ברבעון הקודם). נקודת חולשה: ההשקעות בנכסים קבועים (GFCF) המשיכו לרדת זה הרבעון השני ברציפות (ירידה של 0.3%-). מדד המחירים לצרכן (אינפלציה – יולי)- המדד הכללי (CPI): עלה לקצב שנתי של 2.1% (לעומת 1.8% ביוני). המדד המותאם האירופי (HICP): טיפס לקצב שנתי של 2.4% (לעומת 2.0% בחודש הקודם). סעיף האנרגיה: רשם זינוק חריף של 12.4% בחישוב שנתי, בעיקר בשל התייקרות הנפט והגז ברקע ההסלמה במזרח התיכון. סעיף השירותים: האץ לקצב של 2.3% (לעומת 1.9% ביוני), בהובלת התייקרות בענפי האירוח, המלונאות והתקשורת. 
בהונגריה - תמ"ג – רבעון 2- הנתון הרבעוני: הכלכלה ההונגרית צמחה ב-0.4% ברבעון השני בהשוואה לרבעון הקודם. הנתון פספס משמעותית את ציפיות האנליסטים שקיוו לצמיחה חזקה בהרבה. הנתון השנתי: התמ"ג עלה ב-1.6% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. 
   
מה צפוי השבוע? 
השבוע באירופה יתמקד בנתוני הפעילות העסקית, הייצור והצריכה. מדדי מנהלי הרכש צפויים להצביע על המשך התרחבות בגוש האירו ובבריטניה, אך התמונה בין המדינות אינה אחידה: גרמניה מציגה התחזקות בתעשייה לצד חולשה בשירותים, צרפת נותרת סביב קיפאון, וספרד ממשיכה להוביל בקצב הפעילות. בהמשך השבוע ייבחנו המכירות הקמעונאיות בגוש האירו, ההזמנות והייצור בגרמניה ושוק העבודה בצרפת.
ביום שני- 03.08.2026- מדדי מנהלי הרכש בתעשייה בגוש האירו, גרמניה, צרפת, בריטניה וספרד; מכירות קמעונאיות בגרמניה.
ביום שלישי – 04.08.2026- צרפת – מאזן התקציב. ספרד – שינוי במספר המובטלים ובתעסוקה.
ביום רביעי – 05.08.2026- מדדי מנהלי הרכש בשירותים ובפעילות המשולבת בגוש האירו, גרמניה, צרפת, בריטניה וספרד; מדד המחירים ליצרן בגוש האירו. ייצור תעשייתי בצרפת.
ביום חמישי- 06.08.2026 - גוש האירו – המכירות הקמעונאיות והדוח הכלכלי של ה-ECB. גרמניה – הזמנות ממפעלים. בריטניה – מדד מנהלי הרכש בבנייה.
ביום שישי – 07.08.2026- גרמניה – הייצור התעשייתי ומאזן הסחר. צרפת – שיעור האבטלה ומאזן הסחר.

שווקים נוספים
שבוע מעורב ותנודתי במיוחד בשוקי אסיה. הונג קונג, הודו ואוסטרליה רשמו עליות נאות, בעוד דרום קוריאה ויפן סיימו בירידות למרות התאוששות חדה ביום שישי. התנודתיות במניות השבבים וה-AI עמדה במרכז המסחר. 
בסיכום שבועי, מדד CSI 300 בסין ירד ב-1.3%, ניקיי 225 היפני ירד ב- 0.4%, וההאנג סאנג התחזק ב-3.7%, KOSPI הדרום קוריאני ירד ב־1.4% ובהודו  מדד ניפטי רשם עלייה של 2.6%. 
בדרום קוריאה : ה-KOSPI רשם את התנודתיות החריפה ביותר באזור. המדד צנח במהלך השבוע בעקבות מכירות חדות ב-Samsung Electronics וב-SK Hynix, אך זינק ביום שישי ב-17.9% – העלייה היומית החדה בתולדותיו.
הירידות נבעו מחשש להאטה במומנטום ה-AI, מתמחור גבוה, ממימושים במוצרים ממונפים ומהתחזקות התחרות הסינית בשוק שבבי הזיכרון. ההתאוששות ביום שישי הגיעה בעקבות דוחות חיוביים של חברות טכנולוגיה אמריקאיות וחזרה מהירה של ביקושים למניות השבבים.
בסיכום חודשי, יולי היה חודש של פערים קיצוניים בין שוקי אסיה. הונג קונג רשמה עלייה דו-ספרתית והודו ואוסטרליה התחזקו, בעוד דרום קוריאה ספגה את הירידה החודשית החדה ביותר מאז המשבר הפיננסי העולמי. יפן וסין סיימו אף הן בירידות. Nikkei ירד בכ-7.7% ביולי לאחר עליות חדות בחודשים הקודמים. מדד השבבים והטכנולוגיה היפני נפגע מהירידה העולמית במניות הקשורות ל-AI ומהחשש שתמחור החברות הקדים את קצב הצמיחה ברווחים. דרום קוריאה – תיקון חריף במניות ה-AI- KOSPI צנח בכ-22% ביולי, לאחר עליות חדות מאוד בחודשים שקדמו לכך. זה היה החודש החלש ביותר במדד מאז אוקטובר 2008. הגורמים המרכזיים לירידה: מימושים חדים ב-Samsung Electronics וב-SK Hynix, חשש שהציפיות לביקוש לשבבי AI וזיכרונות כבר מגולמות במחירים, התחזקות התחרות מצד יצרניות שבבים סיניות, ובראשן CXMT, מכירות מצד משקיעים זרים, פירוק פוזיציות ממונפות ותעודות סל ממונפות. למרות הירידה החודשית, KOSPI עדיין עלה בכ-56% מתחילת השנה ובכ-111% במהלך 12 החודשים האחרונים. לכן, הירידה ביולי משקפת גם תיקון לאחר עלייה חריגה במיוחד. Hang Seng זינק בכ-13% ביולי – העלייה החודשית החדה ביותר במדד זה תקופה ממושכת. CSI 300 ירד בכ-5 % ביולי. המשקיעים המשיכו להתמודד עם התאוששות כלכלית לא אחידה, ביקושים מקומיים חלשים וחוסר ודאות בנוגע ליכולת צעדי התמיכה של הממשלה להוביל להאצה משמעותית בצמיחה. Nifty 50 עלה ב-2.2% ביולי והשלים חודש שני ברציפות של עליות. ה-ASX 200 עלה בכ-2.4% ביולי והשלים חודש רביעי ברציפות של עליות.

נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע  
ביפן- פורסם מדד הכלכלה המוביל (Leading Economic Index) המעודכן לחודש מאי. הנתון המרכזי הצביע על עדכון כלפי מטה לרמה של 116.5 נקודות, לעומת האומדן הראשוני שעמד על 116.8 נקודות. למרות העדכון המאכזב מעט ביחס לתחזיות המוקדמות (שצפו 116.9 נקודות), מדובר בנתון הגבוה ביותר שנרשם ביפן מאז יולי 2021. מדד המחירים ליצרן במגזר השירותים (Services PPI) של יפן לחודש יוני, עלה ב-3.2% בחישוב שנתי. הנתון משקף המשך לחצי אינפלציה חזקים ומתואמים במגזר העסקי ביפן. החלטת הריבית -  הבנק המרכזי של יפן החליט ברוב של 8 מול 1 להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 1.0%. זאת לאחר שבחודש הקודם הועלתה הריבית לרמתה הגבוהה ביותר מאז 1995. שער היין וההתערבות הממשלתית: ההחלטה התקבלה ברקע דיווחים על כך שטוקיו ביצעה התערבות ישירה במסחר (רכישת יין ומכירת דולרים) כדי לבלום את היחלשות היין, שהגיע לאחרונה לשפל של 40 שנה ומייקר את עלויות היבוא למדינה. אינפלציה (מדד המחירים לצרכן)- האטה זמנית: מדד אינפלציית הליבה ביפן לחודש יולי עמד על 1.6% בחישוב שנתי, מתחת ליעד ה-2% של הבנק המרכזי. הטבות ממשלתיות: הבנק המרכזי עדכן כלפי מטה את תחזית האינפלציה שלו לשנת הכספים הנוכחית מ-2.8% ל-2.5%, בעיקר הודות לסובסידיות ותוכניות סיוע ממשלתיות זמניות שנועדו להקל על עלויות האנרגיה והחשמל של משקי הבית במהלך הקיץ. צפי לעתיד: הבנק הדגיש כי בטווח הבינוני (החל מהמחצית השנייה של השנה) לחצי השכר יתגלגלו לצרכנים והאינפלציה צפויה לטפס מחדש אל מעבר לרף ה-2%. 
בסין- מדד רווחי החברות התעשייתיות הגדולות במדינה- הנתונים הציגו זינוק של 18.7% ברווחים במחצית הראשונה של שנת 2026 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, והם משקפים התאוששות כלכלית דו-קוטבית (לא מאוזנת) במעצמה האסייתית: המנוע המרכזי: בום טכנולוגי - מגזר האלקטרוניקה וההייטק: רשם זינוק מטאורי של 96.9% ברווחים. העלייה מונעת מהביקוש העולמי והמקומי העצום לטכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) וכוח מחשוב. חומרי גלם: רווחי יצרני חומרי הגלם (בעיקר נחושת ואלומיניום) קפצו ב-71.7% בשל הביקוש לתעשיות הללו. חברות ממשלתיות מול פרטיות: החברות בבעלות הממשל הסיני (SOEs) רשמו עלייה של 17.9% ברווחים, בעוד המגזר הפרטי רשם צמיחה צנועה יותר של 13.0%. נקודות התורפה: האטה ביוני וביקושים מקומיים חלשים- האטה בקצב השנתי: למרות הנתון החצי-שנתי החזק, אם בוחנים את חודש יוני לבדו, קצב צמיחת הרווחים האט ל-15.1% (לעומת זינוק של 21.1% שנרשם בחודש מאי). משבר הנדל"ן והצריכה הפרטית: בעוד שהייצוג והיצוא הטכנולוגי מחזיקים את הכלכלה הסינית למעלה, ענפים הקשורים לשוק הנדל"ן המקומי המקרטע ומוצרי צריכה בסיסיים ממשיכים להציג חולשה משמעותית בשל צרכנים סינים שממעטים לבזבז . 
בדרום קוריאה - מדד אמון הצרכנים : המדד המשולב עלה לרמה של 106.8 נקודות – רמת שיא של ארבעה חודשים. העלייה נובעת מאופטימיות הציבור סביב תנופת תעשיית השבבים והבינה המלאכותית (AI) במדינה, שמפצה על החששות מהאינפלציה. 
בטייוואן - תמ"ג – רבעון 2- זינוק יוצא דופן: התמ"ג הטאייוואני צמח ברבעון השני בשיעור מדהים של 12.92% בחישוב שנתי. הנתון מחץ את תחזיות האנליסטים המוקדמות שציפו לצמיחה של 10.5%. חצי שנה היסטורית: בסיכום המחצית הראשונה של השנה, כלכלת טאייוואן התרחבה ב-13.72% – קצב הצמיחה החצי-שנתי החזק ביותר של האי ב-50 השנים האחרונות. אם המומנטום יימשך, הצמיחה השנתית כולה צפויה לחצות את רף ה-10%. מנוע הצמיחה - ייצור המוליכים למחצה ויצוא השבבים המתקדמים (בהובלת ענקית השבבים TSMC המהווה עמוד תווך עולמי) רשמו ביקוש חסר תקדים, בעיקר מצד חברות טכנולוגיה מארה"ב. היקף ההזמנות החדשות ליצוא בחודש החולף רשם זינוק פנומנלי של 59.4%. אפקט העושר המקומי: הגאות במגזר ההייטק הקפיצה את שוק המניות המקומי לשיאים (טאייוואן עקפה לאחרונה את שווי בורסת בריטניה), מה שיצר "אפקט עושר" שהזניק את הצריכה הפרטית בתוך המדינה ב-5.88%. 
בהודו - מדד הייצור התעשייתי (IIP) לחודש יוני הציג זינוק מפתיע וחד של 7.3% בחישוב שנתי — הקצב המהיר ביותר שנרשם במדינה מזה כמעט שנתיים. הנתון בפועל עקף משמעותית הן את נתוני חודש מאי (שעמדו על 5.0% לאחר עדכון) והן את תחזיות האנליסטים המוקדמות שצפו צמיחה מתונה יותר של כ-6% בלבד. 

מה צפוי השבוע? 
השבוע באסיה יתמקד במדדי הפעילות בסין ובמדינות היצוא המרכזיות, בהחלטת הריבית בהודו, באינפלציה בדרום קוריאה ובטאיוואן, בנתוני השכר והצריכה ביפן ובנתוני הסחר של סין וטאיוואן. מוקד השווקים יהיה בשאלה האם הצמיחה האזורית נותרת חזקה, לצד התמתנות בלחצי האינפלציה.
ביום שני-  03.08.2026- מדדי מנהלי הרכש בתעשייה בסין, יפן, דרום קוריאה, הודו וטאיוואן.
ביום שלישי – 04.08.2026- דרום קוריאה – מדדי המחירים לצרכן ואינפלציית הליבה.
ביום רביעי – 05.08.2026- הודו – החלטת הריבית של הבנק המרכזי. סין – מדדי מנהלי הרכש בשירותים ובפעילות המשולבת. יפן – נתוני השכר.
ביום חמישי 06.08.2026 - טאיוואן – מדדי המחירים לצרכן וליצרן. דרום קוריאה – מאזן החשבון השוטף.
ביום שישי – 07.08.2026- סין – יצוא, יבוא ומאזן הסחר. טאיוואן – יצוא, יבוא ומאזן הסחר. יפן – הוצאות משקי הבית והמדדים המובילים.

מטבעות וסחורות
מדד הדולר DXY – מדד הדולר DXY ירד בסיכום שבועי בכ־1.5% לרמה של 99.91 נקודות. חולשת הדולר הושפעה מהנסיגה החדה במחירי האנרגיה שהשפיעה ישירות על הסיכויים להעלאות ריבית ע"י הפד בארה"ב כפי שמתמחר השוק, ובתוך כך הפחיתה את אטרקטיביות המטבע.  ביום רביעי האחרון, הבנק הפדרלי את הריבית בארה"ב ללא שינוי בטווח של 3.5%–3.75%, זו הפגישה החמישית ברציפות. דבריו של יו"ר הפד קווין וורש במסיבת עיתונאים לאחר החלטת הריבית, לצד האטה במדד האינפלציה המועדף על הבנק המרכזי שפורסם בחמישי, חיזקו את ההערכות בשווקים כי הבנק לא ימהר להעלות את הריבית בארה"ב. החוזים על הריבית הפדרלית, שמשקפים את ציפיות השוק מהריבית בארה"ב, מעניקים כעת הסתברות של 33% לכך שהבנק המרכזי ישאיר את הריבית ללא שינוי גם בישיבתו הבאה, בספטמבר, לפי נתוני CME. זאת, לעומת סיכוי של 18% לפני שבוע.
בשוק המט"ח המקומי - השקל התחזק מול הדולר אולם נחלש מול היורו. שערו היציג של הדולר נקבע ביום שישי על 3.057 שקלים, ירידה שבועית של כ־0.2%, בעוד היורו התחזק בשיעור של 0.9%, ושערו היציג נקבע על 3.519 שקלים. 
מדד הסחורות (CRY) – ירד השבוע ב-2.7% לרמה של 385.1 נקודות, בעיקר מהנפילה במחירי האנרגיה.
מחירי הנפט עלו בסיכום חודשי למרות הירידה החדה השבוע - בצל חששות מהחרפת השיבושים באספקת הנפט מהמזרח התיכון לשווקים העולמיים, עקב המתיחות הגיאופוליטית המתמשכת באיזור, מחירי הנפט נסחרו החודש בתנודתיות קיצונית. תחילה זינקו המחירים בעקבות ההסלמה המחודשת בפעולות האיבה בין ארה"ב לאיראן והתרחבות הלחימה גם לים האדום. עם זאת, בימים האחרונים, המחירים שבו ונפלו על רקע דעיכה במתיחות במזרח התיכון. במקביל, התעבורה הימית דרך מצר הורמוז טרם חזרה לרמתה לפני המלחמה, אז עברה דרך הנתיב הימי חמישית מאספקת הנפט בשווקים העולמיים. 
מחיר הנפט מסוג ברנט זינק בחודש האחרון בכ-23.6% למרות שמחירו ירד השבוע בכ-7% לרמה של 90.1 $ לחבית. הנפט האמריקאי (WTI) טיפס בחודש האחרון בכ-22% למחיר של 84.7 $ לחבית. בסיכום שבועי, מחירו ירד ב-5.2%. 
מחיר הזהב נסוג השבוע ב-0.2% לרמה של כ־4,046.2 $ לאונקיה.