מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

•    בארה"ב, נתוני אינפלציה נמוכים מהצפי ודו"ח תעסוקה מאכזב סייעו לצנן את ההסתברות להעלאות ריבית אך למרות זאת, תשואות האג"ח הארוכות המשיכו לטפס ולהעיב על השווקים. 
•    ביצועי המדדים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) ירד 0.7% בשבוע שחלף (13.6% מתחילת השנה), בארה"ב - מדד S&P500 ירד 0.3% (סגר על 7,722 נק', עליה של 12.8% YTD) ואילו מדד נאסד"ק הוסיף 0.5%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 השיל 1.0% (YTD 7.7%). בבורסה בת"א – מדד ת"א 125 ירד 0.7% (11.2%+ מתחילת השנה) ות"א נדל"ן איבד השבוע 2.2%. 
•    ארה"ב: נתוני המאקרו סייעו למתן את הציפיות להעלאת ריבית אך לא את התשואות - נתוני האינפלציה שפורסמו ביום רביעי הצביעו על הקלה מסויימת – אינפלציית ה-PCE ליבה השנתית ירדה מ-3.3% ל-3% בעקבות עדכון של המתודולוגיה. בנוסף, ביום שישי פורסם דוח תעסוקה חלש - לכלכלה האמריקאית נוספו פחות משרות מהצפוי וגם שיעור האבטלה עלה מ-4.1% ל-4.2%. בתגובה, ההסתברות להעלאת ריבית בהחלטה הקרובה (28 באוקטובר) ירדה מ-64% ל-23% ושוק המניות הגיב ביום שישי בעליות נאות. למרות זאת, תשואות האג"ח הארוכות המשיכו לטפס - תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ננעלה בסופ"ש על 5.27%. 
•    לצד החששות, חברות ה-AI מתקרבות להנפקה – אנתרופיק מתכוננת להנפקת ענק בשווי של כ-2 טריליון $ שתתבצע לאחר בחירות האמצע בארה"ב. בתשקיף שפרסמה החברה שפיתחה את קלוד, כלולה אזהרה למשקיעים, מפני "איום קיומי לאנושות" שמציבה הטכנולוגיה שלה... המתחרה Open AI שאחראית לצ'ט ג'יפיטי הפופולרי צפויה להנפיק בתחילת 2027. Open AI ביטלה לאחרונה את השקת המודל החדש שלה, GPT 6.1 אסטרה, בעקבות אזהרות של חוקרי החברה בנוגע לבטיחותו. 
•    מה צפוי השבוע? בארה"ב לאורך השבוע יתפרסמו מדד מנהלי הרכש של ISM במגזר השירותים, הגירעון המסחרי, האשראי הצרכני ומדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן. בנוסף, ביום רביעי יתפרסם פרוטוקול ישיבת הריבית האחרונה של הפד אשר צפוי להיות מעניין במיוחד. בחזית הגיאופוליטית נכנסנו לשגרה מסויימת אך הנשיא טראמפ החריף במעט את הטון כלפי איראן ומחר נוכל לראות כיצד השווקים מגיבים לכך. 

ארה"ב
שבוע מעורב בוול סטריט, כשמדדי הטכנולוגיה סיימו שבוע ירוק (שלישי ברצף) ושאר המדדים נצבעו באדום. מחירי הנפט ירדו השבוע בכ-2%-1.5 אך תשואות ה-Treasuries המשיכו לטפס (ה-10 שנים בשיא מאז 2007 וה-30 שנה בשיא מאז 2002), כשרק התשואה לשנתיים ירדה מעט בסיכום שבועי, אחרי שהתמתנה ביום שישי בתגובה לדו"ח התעסוקה המאכזב. ביום רביעי פורסמו נתוני האינפלציה (PCE) לחודש אוגוסט ואינפלציית הליבה התמתנה יותר מהצפוי (כשעדכון רטרואקטיבי של מתודולוגיית החישוב מיתן גם את האינפלציה השנתית). השילוב של בלימת האינפלציה ודו"ח התעסוקה המאכזב צינן את ההסתברות להעלאות ריבית בהמשך ובתוך כך האפשרות שהריבית תעלה שוב כבר בסוף החודש ירדה מהשולחן. זאת, גם בעקבות התבטאויות מתונות של שני הסגנים של יו"ר הפד בסוף השבוע.  
ומה יביא איתו השבוע החדש בחזית המקרו? לאחר שבוע עתיר נתוני מקרו חשובים,  השבוע שלפנינו יהיה דל יחסית בנתוני מקרו. נציין את מדד מנהלי הרכש של ISM במגזר השירותים, הגירעון המסחרי, האשראי הצרכני ואת מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, שכולל גם את תחזיות האינפלציה של הצרכנים. בנוסף, ביום רביעי יתפרסם פרוטוקול ישיבת הריבית האחרונה של הפד והוא צפוי להיות מעניין במיוחד.
 בסיכום שבוע המסחר בשוק המניות, מדד S&P500 רשם ירידה שבועית מתונה של 0.3%. מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס סיים את השבוע בירידה שבועית משמעותית יותר, של 1.3%. מאידך, מדדי הטכנולוגיה, מדד נאסד"ק כללי ומדד נאסד"ק 100 סיימו את השבוע בעליות של 0.5% ו-0.7% בהתאמה. מדד ראסל 2000, מדד המניות של החברות הקטנות(small-cap) , הוכיח שוב את רגישותו לריבית, כשרשם ירידה שבועית של 0.2%, אשר נמחקה כמעט לחלוטין ביום שישי, עם עלייה יומית של 0.9%, בעקבות ירידת הצפי להעלאות ריבית. 
בשוק האג"ח ראינו השבוע עליית תשואות חדה, בדגש על התשואות הארוכות, שכן, התשואה לשנתיים נסוגה ביום שישי, בעקבות דו"ח התעסוקה המאכזב וירידת ההסתברות להעלאת ריבית. בסיכום שבועי - התשואה לשנתיים איבדה 3 נ"ב, מ-4.85% ל-4.82%, אחרי שרשמה במהלך השבוע שיא של יותר משנתיים, 4.93%. התשואה ל-10 שנים עלתה בסיכום שבועי ב-11 נ"ב, מ-5.16% ל-5.27%, שיא של 19 שנים. התשואה ל-30 שנה עלתה בשבוע החולף ב-13 נ"ב, מ-5.49% ל-5.62%, שיא של יותר מ-22 שנים! כשלאחר פרסום דו"ח התעסוקה היא ירדה, אולם שבה וטיפסה בהמשך. ומה לגבי שיפוע העקום? הוא שב וטיפס השבוע מ-31 נ"ב ל-45 נ"ב.
הדולר בעולם זינק השבוע במקביל לעליית התשואות - מדד DXY, הדולר מול סל מטבעות של שותפות הסחר המרכזיות של ארה"ב, זינק במהלך השבוע ב-1.0%, מ-100.97 ל-101.932 נקודות. ביום שישי הדולר נחלש מעט, בתגובה לדו"ח התעסוקה החלש. מתחילת השנה מדד הדולר התחזק בכ-3.7% מול הסל האמור.

מדיניות מוניטרית
ביום רביעי הקרוב יפורסם פרוטוקול ישיבת המדיניות של הפד (FOMC) שהתקיימה ב-15-16 בספטמבר. מדובר בישיבה חשובה במיוחד, שבסיומה הועלתה הריבית פה אחד ב-25 נ"ב, לראשונה מאז יולי 2023. גם אחרי הישיבה המשיכו בכירי הפד להתבטא בזכות ההחלטה ורובם הוסיפו שנדרשות העלאות ריבית נוספות בהמשך.  נגיד הפד של ניו יורק, ג'ון וויליאמס, שאותת בשבוע שעבר על העלאת ריבית נוספת עד סוף השנה וגרם להסתברות להעלאת ריבית כבר בסוף אוקטובר לזנק, מיתן מעט את גבריו השבוע וטען שהפד יפעל בהתאם לנתונים ואין צורך להעלאת ריבית נוספת כבר עכשיו. אם הנתונים השבוע מלמדים אותנו משהו, הרי שהתמתנות קלה של האינפלציה ודו"ח תעסוקה מאכזב, שהיה חלש מהצפוי במרבית הפרמטרים ובנוסף, הראה שאין כרגע לחצי עליית שכר על האינפלציה, שני אלה מהווים שילוב שמאפשר לפד להמתין ולראות כיצד הצעד האחרון משפיע. בישיבה האחרונה עדכנו בכירי הפד את תחזיות הריבית שלהם והחציון מראה שהם צופים העלאה נוספת עד סוף השנה והעלאה נוספת בשנת 2027. סוחרי האג"ח מהמרים על יותר העלאות ריבית, הגם שדו"ח התעסוקה צינן את הערכותיהם ומחק בעצם את הסיכוי להעלאה נוספת כבר החודש. בסוף השבוע הצטרפו שני הסגנים של יו"ר הפד, קווין וורש, למחנה שתומך בהעלאות מתונות וזהירות ולא בהעלאות דחופות נוספות. פיליפ ג'פרסון הזהיר שהאינפלציה הגבוהה עלולה להמשיך, אולם הוסיף שהוא ועמיתיו יצטרכו לנתח בקפידה את הנתונים לפני שיחליטו על המהלך הבא, בסביבה של זעזועים כלכליים. מישל באומן אמרה שהפד זקוק ליותר זמן ע"מ שיבין לעומק את המגמות הבסיסיות בכלכלה והיא אינה רואה כרגע צורך בהול בפעולה נוספת.
החוזים על הריבית מתמחרים נכון להיום העלאת ריבית בישיבה של 28 באוקטובר בהסתברות של כ-23% בלבד (צניחה לעומת הסתברות של 64% לפני שבוע בלבד).  ההסתברות להעלאות ריבית עד סוף השנה ירדה השבוע מכ-143% לכ-102%, כלומר, עברנו מצפי ל-1-2 העלאות עד סוף השנה לתמחור מלא של העלאת ריבית אחת בלבד, כנראה בישיבה האחרונה של השנה, ב-9 בדצמבר.  עם זאת, לגבי שנת 2027 לא חלו שינויים גדולים.  עד הישיבה שתתקיים במארס 2027 צופה השוק 2 העלאות ריבית בתמחור מלא (כולל ההעלאה בסוף השנה) ועד הישיבה של יוני 2027 מתומחרת העלאת ריבית נוספת.   

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף 
בשבוע החולף קיבלנו שילוב נדיר של שני נתוני המקרו החשובים ביותר, שמייצגים את המנדט הכפול של הפד – מדד האינפלציה המועדף על הפד -PCE ודו"ח התעסוקה לחודש ספטמבר. הנתונים הראו שקצב עליית האינפלציה התמתן, אולם אינפלציית השירותים עודנה דביקה והאינפלציה ממשיכה להיות גבוהה מהיעד, כשבמקביל,  שוק העבודה שב להראות סימנים של חולשה והשילוב הזה מחק את הסיכוי להעלאת ריבית נוספת כבר בסוף החודש.
 אינפלציה – 
מדד מחירי ההוצאה לצריכה פרטית (PCE) עלה באוגוסט ב-0.3%, כצפוי. האינפלציה השנתית נותרה בשיעור של 3.4%, לאחר עדכון מתודולוגיית חישוב המדד, בעיקר בסעיפים שירותים משפטיים, תוכנה וציוד למחשבים וניהול תיקים, שהורידה את האינפלציה השנתית עוד טרם פרסום הנתון, מ-3.7% ל-3.4%. מדד הליבה (Core PCE) עלה באוגוסט 0.2%, פחות מצפי ל-0.3%, ואינפלציית הליבה השנתית נותרה 3.0% (לפני עדכון המתודולוגיה, עמדה אינפלציית הליבה השנתית על 3.3%).  
תעסוקה – 
מספר המשרות גדל בספטמבר ב-29 אלף בלבד, הרבה פחות מצפי ל-90 אלף. ולא זאת בלבד, נתוני החודשיים הקודמים עודכנו כלפי מטה – נתון יולי, עודכן מתוספת של 21 אלף משרות לגריעה של 10 אלך משרות. הנתון החזק של אוגוסט עודכן מ-162 אלף ל-133 אלף משרות חדשות בלבד. גם תוספת המשרות בסקטור הפרטי הייתה נמוכה מהצפוי ועמדה על 46 אלף, לעומת צפי ל-81 אלף משרות חדשות. זאת, בניגוד לעלייה שראינו בסקטור הפרטי בסקר ADP שפורסם יומיים קודם (פירוט בהמשך). שיעור האבטלה עלה מרמה של 4.1% ל-4.2%, בניגוד לצפי שיישאר 4.1%. הקצב השנתי של עליית השכר הממוצע ירד במפתיע מ-3.1% ל-3.0% (צפי 3.1%), מה שאומר שכר ריאלי שלילי בהתחשב בשיעור האינפלציה השנתי (הן ה-CPI והן ה-PCE). בספטמבר עלה השכר הממוצע ב-0.1% בלבד, נמוך מצפי ל-0.3%. נקודת האור היחידה היא שיעור ההשתתפות בכוח העבודה שהיה החודש גבוה מהצפוי – הוא עלה מ-61.6% ל-61.8%, יותר מצפי ל-61.6%.
מספר המשרות הפנויות ירד באוגוסט מ-7.33 מיליון ל-7.08 מיליון, נמוך מצפי ל-7.23 מיליון משרות. רואים ירידה הן בגיוסים והן בפיטורין, כך שהמעסיקים עדיין מחזיקים לא מעט משרות פנויות, אך מגייסים פחות ומפטרים פחות. 
 דו"ח קיצוצי המשרות המתוכננים של Challenger הראה הכרזה על 43,281 פיטורים מתוכננים בספטמבר, ירידה של 18.2% לעומת אוגוסט ונתון ספטמבר הנמוך מאז 2022, עם ירידה של 20% לעומת ספטמבר 2025, כצפוי. בסה"כ, ב-9 החודשים הראשונים של השנה נשלחו 573,195 הודעות פיטורין בלבד, הרמה הנמוכה ביותר זה 4 שנים וירידה של 39% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מגזר הטכנולוגיה מוביל את הקיצוץ המצטבר השנה עם כ-29% מכלל הודעות הפיטורין. במקביל, תכנית גיוס העובדים המצטברת מתחילת השנה עלתה ב-3% בלבד לעומת 2025, כלומר, אין התעוררות ואנחנו עדיין בסביבה של Low Hiring Low Firing. 
נתון נוסף מראה שאין גל פיטורין שמתגלגל לתביעות אבטלה - מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה ירד במעט, מ-198 אלף ל-197 אלף, מעט מתחת לצפי ל-200 אלף, בשבוע שהסתיים ב-26 בספטמבר. מספר התביעות המתמשכות ירד מעט, מ-1.71 מיליון ל-1.7 מיליון, כצפוי.
סקר המשרות במגזר הפרטי של ADP הראה שבאוגוסט נוספו 90 אלף משרות, יותר מצפי ל-75 אלף משרות ו-36 אלף משרות חדשות בלבד בחודש שעבר.

צמיחה ופעילות כלכלית –
התמ"ג (עדכון שלישי לרבעון השני) צמח בשיעור שנתי של 2.2% וזה שיפור לעומת האומדן הקודם שהראה 1.5% בלבד. הצריכה הפרטית, מנוע הצמיחה המרכזי, עודכנה גם היא כלפי מעלה, מ-3.4% ל-3.8%. ההכנסה האישית גדלה באוגוסט ב-0.2% בלבד (צפי 0.5%). ואילו ההוצאה האישית גדלה באוגוסט ב-0.9%, כצפוי.  הצריכה הפרטית הריאלית גדלה באוגוסט ב-0.6% (צפי 0.5%).
מדד מנהלי הרכש של ISM בתעשייה ירד מעט בספטמבר מ-54.6 ל-54.5 נק' (צפי 55.0 נק'). רכיב המחירים ששולמו זינק מ-71.1 ל-77.9 נק' (צפי 73.0 נק').
ההזמנות ממפעלים עלו באוגוסט ב-0.1% (צפי 0.2%). ההזמנות ללא כלי רכב עלו ב-0.3% (פחות מצפי ל-0.6%).
הגירעון המסחרי התרחב באוגוסט ל-102.0 מיליארד $, לעומת גירעון של 88.6 מיליארד $ ביולי.
מדדי סנטימנט –
מדד אמון הצרכנים צנח בספטמבר מ-88.6 לשפל מפתיע של 81.9 נק', הרבה פחות מצפי ל-89.0 נק' ושפל של יותר מ-12 שנים! חולשה נרשמה הן ברכיב ההתייחסות למצב הקיים והן ברכיב הציפיות לעתיד.
נדל"ן –
מדד מחירי הבתים של FHFA עלה ביולי ב-0.3%, יותר מצפי להתייקרות של 0.1%. 
מדד מחירי הבתים ב-20 ערים גדולות של קייס שילר עלה ביולי ב-0.32% (צפי 0.20%) וקצב העלייה השנתית שלו עלה מ-2.15% ל-2.47%, (צפי 2.20%). 

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:
בחזית המקרו – בניגוד לשבוע החולף, שהיה עתיר נתונים חשובים, השבוע שלפנינו יהיה דל יחסית בנתוני מקרו. נציין את מדד מנהלי הרכש של ISM במגזר השירותים, הגירעון המסחרי, האשראי הצרכני ואת מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, שכולל גם את תחזיות האינפלציה של הצרכנים.
חוץ מהנתונים, נקבל השבוע את פרוטוקול ישיבת הפד שהסתיימה ב-16 בספטמבר והוא יהיה מעניין, שכן, כזכור הפד שב להעלות את הריבית אחרי יותר משלוש שנים והפרוטוקול יחשוף בפנינו את רוח הדברים בקרב חברי הועדה וילמד אותנו האם מדובר ברוח ניצית שתמשיך במדיניות המרסנת, או בצעדים בודדים שייעצרו בקרוב.
בחזית הגיאופוליטית נכנסנו לשגרה מסויימת בשבוע החולף ומחירי הנפט התמתנו בכ-2.0%-1.5%, כשנבחנים מספר פתרונות למסלולים עוקפי הורמוז ולאחר שמדינות ה-G7 הודיעו שישחררו 100 מיליון חביות נפט ממאגרי החירום על פני ארבעת החודשים הבאים. עם זאת, הנשיא טראמפ החריף במעט את הטון כלפי איראן בפתיחת השבוע ומחר נוכל לראות כיצד השווקים מגיבים לכך. 
החזית הטכנולוגית אינה מפסיקה לייצר חדשות – אנתרופיק מתכוננת להנפקת הענק (בשווי של כ-2 טריליון $, כפליים מהערכת השווי האחרונה שבוצעה במאי), שתתבצע לאחר בחירות האמצע בארה"ב. החברה דיווחה שהכנסותיה צמחו פי 12 בשנת 2025 וכי היא הפסידה 42 מיליארד $ באותה שנה. אנתרופיק מתכננת להוציא בשנים הקרובות 518 מיליארד $ על מחשוב ענן ותשתיות. המנכ"ל, דריו אמודיי, קרא להאט את הפיתוח ברחבי התעשייה ולמרות זאת, אנתרופיק השיקה באחרונה את מודל אופוס 5.5. בהקשר זה מעניין לציין, שהחברה הכניסה לתשקיף אזהרה למשקיעים, מפני "איום קיומי לאנושות" שמציבה הטכנולוגיה שלה...
ואיך מתמודדת המתחרה, Open AI (שצפויה להנפיק בתחילת 2027) עם הנושא?... החברה ביטלה ביום שני שעבר את השקת המודל החדש שלה, GPT 6.1 אסטרה, בעקבות אזהרות של חוקרי החברה בנוגע לבטיחותו. במהלך הבדיקות, המודל היה מוכן לחרוג מההוראות וניסה להטעות משתמשים לגבי פעולותיו. כזכור, שבוע קודם דווח על תקריות שבהן סוכני AI של החברה פרצו לאחרי ממשל שהכילו מידע רגיש. נראה לנו שהאטת הפיתוח אינה פתרון ארוך טווח ואנו צפויים לפיתוחים של מערכות לריסון סוכנים, מה שעשוי להוליד אפיק השקעה מעניין בהמשך...

 יומן נתוני המקרו הבולטים שיפורסמו במהלך השבוע:
ביום שני | 05.10
מדד מנהלי הרכש של ISM במגזר השירותים (כולל רכיבי ההזמנות, התעסוקה ומחירים ששולמו), מדד מנהלי הרכש של S&P Global במגזר השירותים (עדכון סופי לנתון של ספטמבר).
ביום שלישי | 06.10
הגירעון המסחרי, היבוא והיצוא בחודש אוגוסט.
ביום רביעי | 07.10
תחזית האינפלציה לשנה הקרובה של שלוחת הפד בניו יורק, אשראי צרכני, פרוטוקול ישיבת ה-FOMC אשראי צרכני. 
ביום חמישי | 08.10
תביעות אבטלה חדשות ומתמשכות, מכירות סיטונאיות, מלאים סיטונאיים. 
ביום שישי | 09.10
מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש אוקטובר, תחזיות האינפלציה של הצרכנים (לשנה ול-5-10 שנים).

ישראל

סיכום שבועי
שוק המניות: 
שבוע המסחר בת"א הסתיים בירידות במדדים המרכזיים, כאשר מדד ת”א-35 ירד ב-0.6% לרמה של 4,218.3 נקודות, ת”א-125 ירד ב-0.7% ות”א-90 איבד 1.1%. גם מדד ת”א בנקים ירד ב-1.1%, מדד ת”א נדל”ן בלט בחולשה עם ירידה של 2.2%. 
בסקטור התעופה בלט השבוע האירוע החריג בטיסת Flydubai, שבעקבותיו הושעתה פעילות החברה בקו לתל אביב. ההתפתחות חיזקה את הציפיות לעלייה זמנית בביקוש לחברות הישראליות ולשיפור בנתח השוק שלהן בקווים לדובאי. מניות אל על וישראייר הגיבו בעליות חדות, כאשר השוק תימחר אפשרות להסטת ביקושים לטובת החברות המקומיות.
מתחילת השנה נשמר פער משמעותי בין המדדים הגדולים למניות השורה השנייה: ת”א-35 עדיין מציג עלייה של 16.2%, ת”א-125 עולה ב-11.2%, בעוד ת”א-90 נמוך ב-4.5% ומדד הנדל”ן ירד ב-10.7%.
שוק האג"ח:
שוק האג”ח המקומי נותר רגיש מאוד להתפתחויות הגלובליות. במהלך השבוע נרשמו תנודות בהתאם לתשואות בארה”ב ובאירופה, כאשר ביום חמישי נרשמו ירידות באפיק הממשלתי והקונצרני.
למרות סביבת האינפלציה הנמוכה בישראל והפחתת הריבית האחרונה, התשואות המקומיות מתקשות להתנתק מתנועת התשואות בעולם. לכן המשך עלייה בתשואות בארה”ב עשוי להמשיך להכביד במיוחד על נדל”ן, חברות ממונפות ומניות צמיחה.

שוק המט"ח:
השקל נחלש במהלך השבוע מול הדולר. השערים היציגים שנקבעו ביום שישי עמדו על 3.06 שקלים ל-$, ו-3.44 שקלים לאירו. ברקע, השקל ממשיך להיות מושפע משני כוחות מנוגדים: מצד אחד אינפלציה נמוכה ומצד שני פערי הריבית, תנודתיות בשווקים והסביבה הגיאופוליטית.
 
בגזרת המאקרו:
סביבת המאקרו בישראל נותרה יחסית תומכת. ריבית בנק ישראל עומדת על 3.25%, לאחר שהוועדה המוניטרית הפחיתה אותה ב-25 נ”ב בהחלטתה ב-1 בספטמבר. בנק ישראל ציין כי האינפלציה התמתנה וכי שיעורה נמוך ממרכז תחום היעד. החלטת הריבית הבאה צפויה ב-21 באוקטובר. 
אירופה 
שוקי אירופה סיימו שבוע שלילי, על רקע שילוב של האצה מחודשת באינפלציה, עלייה בתשואות האג”ח, חששות פיסקליים בצרפת ובבריטניה וחולשה באירו. מנגד, נתוני הפעילות, ובפרט מדדי מנהלי הרכש בתעשייה, הצביעו על המשך התאוששות בחלק מהכלכלות הגדולות. התוצאה היא סביבת “צמיחה טובה יותר, אך אינפלציה גבוהה יותר”, שמצמצמת את מרחב הפעולה של הבנקים המרכזיים.
המסחר באירופה הסתיים בשבוע האחרון בירידות.  מדד 50 Euro Stoxx ירד ב-1.0%, ה-DAX הגרמני איבד 0.7%, ה-CAC 40 הצרפתי וה-FTSE 100 הבריטי ירדו בשיעור חד יותר של 2.2% כל אחד.

תשואות שבועיות במדדים המרכזיים:                   
 האינפלציה בגוש האירו – ההפתעה המרכזית של השבוע:
התפתחות המאקרו החשובה ביותר הייתה האצה משמעותית באינפלציה בגוש האירו. מדד המחירים לצרכן עלה בספטמבר ב-3.8% בשיעור שנתי, לעומת 3.2% באוגוסט ומעל הצפי ל-3.7%. אינפלציית הליבה עלתה ל-2.5%, לעומת 2.4% בחודש הקודם.
הגורם הבולט בעליית האינפלציה היה סעיף האנרגיה, שהאיץ ל-18.8%, לעומת 14.3% באוגוסט. גם אינפלציית השירותים עלתה ל-3.2%. הנתונים מחזקים את ההערכה כי הירידה באינפלציה לעבר יעד ה-2% של ה-ECB תהיה איטית ולא לינארית. 
הנתון מקבל משמעות מיוחדת לאחר שבספטמבר העלה ה-ECB את שלוש הריביות המרכזיות ב-25 נ”ב. בהחלטתו הדגיש הבנק כי הלחצים האינפלציוניים, בין היתר על רקע ההתפתחויות במזרח התיכון, צפויים להותיר את האינפלציה מעל היעד למשך תקופה ממושכת. תחזית הבנק עומדת כיום על אינפלציה ממוצעת של 3.0% ב-2026 ו-2.5% ב-2027. 
מכאן שהוויכוח בשווקים אינו עוסק עוד בשאלה מתי תגיע הקלה מוניטרית, אלא בעיקר בשאלה עד כמה יצטרך ה-ECB להותיר את המדיניות מרסנת, והאם תידרש העלאת ריבית נוספת.
במקביל, האירו נחלש מול הדולר והיה בדרכו לשבוע רביעי רצוף של ירידות, כאשר פערי התשואות לטובת ארה”ב והחששות לגבי המצב הפיסקלי באירופה תמכו בדולר. 
גרמניה
בגרמניה התקבלה השבוע תמונה מעורבת אך מעניינת. מדד מנהלי הרכש בתעשייה עלה ל-53.9 נקודות, רמה המעידה על המשך התרחבות בפעילות, כאשר סקרי העסקים הצביעו על גידול בייצור ובהזמנות החדשות. מנגד, האינפלציה השנתית עלתה ל-3.3%, מעל הצפי ל-3.1% ולעומת 2.9% קודם. מספר המובטלים גדל ב-12 אלף, הרבה מעבר לצפי, אף ששיעור האבטלה נותר 6.4%. המכירות הקמעונאיות עלו ב-1.3% בחודש, אך מעט פחות מהתחזיות. מבחינת השוק, המשמעות היא שההתאוששות בתעשייה הגרמנית אמנם משפרת את תמונת הצמיחה, אך אינה מספקת בשלב זה סביבה שתאפשר ל-ECB להתעלם מהאינפלציה הגבוהה.
צרפת
בצרפת, המוקד המרכזי עבר לשוק האג”ח ולמצב הפיסקלי. תשואות האג”ח הצרפתיות עלו והמרווח מול גרמניה התרחב על רקע חששות מהגירעון, החוב ואי-הוודאות הפוליטית לקראת הבחירות לנשיאות בשנה הבאה. הלחצים בשוק עדיין נתפסים כתהליך מסודר הנובע בעיקר מהמצב הפיסקלי ולכן אינם מצביעים בשלב זה על התערבות מצד ה-ECB. הגורמים הללו תרמו לביצועי החסר של ה-CAC 40, שאיבד השבוע 2.2%.
גם נתוני האינפלציה לא הקלו על התמונה: מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.0% בשיעור שנתי, לעומת צפי ל-2.8% ו-2.4% בחודש הקודם. מנגד, הוצאות הצרכנים ירדו ב-0.5% בחודש, בעוד PMI התעשייה עלה ל-50.6 נקודות.
כך מתקבלת בצרפת תמונה בעייתית יותר – לחצים אינפלציוניים גבוהים יותר לצד חולשה בביקוש המקומי ועלייה בפרמיית הסיכון הפיסקלית.
בריטניה
בבריטניה עודכן נתון הצמיחה ברבעון השני כלפי מעלה ל-0.5% ברבעון ו-1.4% בשיעור שנתי, מעל התחזיות. גם ההשקעות העסקיות והיצוא הפתיעו לטובה, ו-PMI התעשייה עמד על 51.9 נקודות.
עם זאת, שוק האג”ח הבריטי הפך למוקד מרכזי. תשואת האג”ח הממשלתית ל-30 שנה עלתה במהלך השבוע לרמתה הגבוהה ביותר מאז 1998, על רקע חששות פיסקליים ואינפלציוניים לקראת התקציב. העלייה החדה בתשואות הכבידה במיוחד על מניות הבנקים הבריטיים. 
לכן, בדומה לגוש האירו, גם בבריטניה נוצר שילוב מורכב: הפעילות הכלכלית מוכיחה עמידות, אך תשואות גבוהות ואינפלציה מגבילות את היכולת לעבור למדיניות מוניטרית מקלה.
ספרד 
בספרד נרשמה אחת מהפתעות האינפלציה החדות באזור. האינפלציה השנתית עלתה ל-4.9%, מעל הצפי ל-4.6% ולעומת 4.3% קודם. אינפלציית הליבה עלתה ל-3.1%, והמדד המתואם האירופי הגיע ל-5.0%.
מנגד, PMI התעשייה השתפר ל-51.0 נקודות וחזר להצביע על התרחבות בפעילות. גם כאן, לפיכך, מתקבלת אותה דינמיקה שמאפיינת חלק גדול מאירופה – פעילות כלכלית עמידה יחסית, אך במחיר של לחצי אינפלציה שנותרים גבוהים.
מה במוקד בשבוע הקרוב
יום שני: גוש האירו - PMI שירותים סופי ו-PMI משולב לספטמבר, מדד אמון המשקיעים Sentix לאוקטובר, מדד המחירים ליצרן PPI לאוגוסט. גרמניה, צרפת, ספרד, בריטניה -  PMI שירותים ומשולב.  
יום שלישי: גוש האירו - מכירות קמעונאיות לאוגוסט. גרמניה - הזמנות מפעלים לאוגוסט, PMI בנייה. 
צרפת - ייצור תעשייתי. ספרד - ייצור תעשייתי. 
יום רביעי: גרמניה - ייצור תעשייתי לאוגוסט. צרפת - מאזן תקציבי, חשבון שוטף ומאזן סחר. הונגריה - CPI לספטמבר, פרוטוקול הבנק המרכזי.  פולין - החלטת הריבית. הצפי הוא ללא שינוי ברמה של 3.75%.
יום חמישי: גרמניה - מאזן הסחר לאוגוסט, יצוא, יבוא.  בריטניה - מאזן מחירי הבתים של RICS, דוח שוק העבודה של KPMG/REC, סקר תנאי האשראי של Bank of England.
יום שישי : פולין - פרסום פרוטוקול ישיבת הריבית.

שווקים נוספים
שוקי המניות: ביצועי המדדים באסיה- פסיפיק הציגו שונות בולטת בשבוע החולף: מדד ה-Nikkei 225  בלט לחיוב עם עלייה שבועית חדה של 2.9%,  והשלים תשואה מרשימה של 35.7%  מתחילת השנה. מנגד, מדד ה-KOSPI  רשם מימושי רווחים וירד ב-1.1% בשבוע, אך שומר על הובלה אזורית מובהקת עם זינוק של 66.2% מתחילת השנה. בזירה הסינית נרשמה חולשה: ה-CSI 300 ירד ב-1.8% בשבוע ובהודו, מדד ה-Nifty המשיך להפגין ביצועי חסר וירד ב -3.1% בשבוע, מה שהעמיק את ירידתו ל-14.2%-  מתחילת השנה. 
הפערים הללו משקפים נאמנה את הפיצול המאקרו-כלכלי באזור: יפן נהנית מרווחיות תאגידית איתנה, מפיחות היין ומסנטימנט חיובי של משקיעים זרים; קוריאה שומרת על עוצמה רב-שנתית הודות לדומיננטיות בשרשרת הערך של שבבי ה-AI והזיכרון; בעוד סין והודו מכבידות על האזור נוכח אתגרי נזילות, חולשה בצריכה הפרטית ומימושי החזקות מצד גופים מוסדיים בינלאומיים. 
סין – השבתת המסחר לרגל "שבוע הזהב" (Golden Week) ומבחן הביקושים – הבורסות בסין (שנחאי ושנג'ן) סגורות כעת למסחר מלא מ-1 ועד 7 באוקטובר לרגל חג היום הלאומי, ומנגנון הקישוריות (Stock Connect) מושבת. כלל נפחי הפעילות והמסחר בנכסים סיניים מתנקזים בימים אלו לבורסת הונג קונג (Hang Seng) ולשווקי הנגזרים, מצב המייצר פערי נזילות ותנודתיות מוגברת. מדד ה-CSI 300 רשם בספטמבר זינוק חודשי של 15.7%, ומדד האנג סנג בהונג קונג עלה ב-13.4%. העליות נבעו מגל סגירת פוזיציות שורט של קרנות זרות וכניסת ביקושים מוסדיים לסקטורי הטכנולוגיה, הבנקאות והנדל"ן. כעת, לאור השבתת הבורסות ביבשת (1–7 באוקטובר), נפחי המסחר מוסטים במלואם להונג קונג. 
מלחמת הסחר - פגישת הפסגה בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג'ינפינג בוושינגטון בסוף ספטמבר היוותה אירוע בעל משמעות ישירה לשווקים הפיננסיים, כאשר עיקר השפעתה התבטא בהפגת החשש מהסלמה מיידית במלחמת הסחר ובתמיכה בסנטימנט הסיכון באסיה ובעולם. שני הצדדים סיכמו על הארכת הקפאת העלאות המכסים בחודשיים נוספים, ובכך נמנע תרחיש קיצון של סבב מכסים כולל ואגרסיבי לקראת הרבעון הרביעי.
דרום קוריאה - הנהנית המרכזית ממשבר ההיצע של שבבי ה-AI: מדד ה-KOSPI רשם אמנם ירידה שבועית קלה של 1.1%, אך הוא ממשיך לשייט בפסגה העולמית עם עלייה שנתית של 66.2%. הראלי האדיר נשען על מאבק השליטה בשוק שבבי הזיכרון המתקדמים, כאשר יצרניות כמו SK Hynix ו-Samsung מדווחות על הזמנות מלאות לשנתיים קדימה ומחסור שעשוי להימשך עמוק אל תוך 2027. עם זאת, התנודתיות השבועית משקפת חששות בסקטור סביב עלויות ההון העצומות לפיתוח מפעלי שבבים חדשים, ומימושי רווחים טבעיים לאחר ריצה כה חדה. 
הודו - ביום רביעי החלטת ריבית של הבנק המרכזי. לפי ההערכות, הבנק צפוי להותיר את הריבית על כנה, כשהוא כלוא בין פטיש הצמיחה המקומית המכובדת לבין סדן סיכוני האינפלציה. השילוב של מחירי נפט תנודתיים בעולם, יחד עם לחצי מחירי מזון בעקבות השפעות המונסונים, משאיר את אינפלציית ה-CPI מעל אזור הנוחות של הבנק ומעכב את פתיחת מחזור ההקלות.
יפן – הזרקור מופנה למדדי מנהלי הרכש תחת סביבה מוניטרית מתהדקת. הבנק המרכזי של יפן ממשיך לאותת על כוונתו להמשיך במסלול העלאות הריבית (לאחר שכבר העלה ריבית מעל ל-1.00% מוקדם יותר השנה), נוכח אינפלציה ליבה שמוסיפה לשהות מעל ליעד ה-2%. העיניים נשואות לפרסום מדדי מנהלי הרכש של S&P Global  ביום שני למגזרי השירותים והמשולב, אשר יספקו עדות חיה למידת חלחול עליות השכר במשק היפני לצד הביקושים, ויהוו משקולת מכרעת לקראת החלטת הריבית הבאה. רווחיות החברות נותרת איתנה גם אל מול תנודתיות הין וסגירת פוזיציות הקרי-טרייד בעולם.

סחורות ומטבעות
מדד הדולר (DXY) - נסחר סביב רמה של 101.93 נקודות, לאחר ירידה יומית מתונה של 0.2%- ביום שישי בעקבות דוח התעסוקה החלש. לאורך מרבית השבוע הדולר הפגין עוצמה ונתמך בזינוק בתשואות אג"ח ממשלת ארה"ב. מתחילת השנה, מדד הדולר הציג התחזקות מצטברת של 3.7% מול סל המטבעות העיקריים. 
בשוק המט"ח המקומי - השקל נחלש לאורך השבוע האחרון מול המטבעות המרכזיים. ביום שישי התמתנה המגמה והשקל התחזק יומית מול הדולר ב-0.6% ומול האירו ב-1.2%, כאשר השערים היציגים נקבעו על 3.060 ₪ לדולר ו-3.442 ₪ לאירו. מתחילת השנה, הדולר מציג ירידה של 4.1% מול השקל, והאירו מציג ירידה של 8.1%.
ירידה במחירי הנפט - הברנט ירד השבוע ב-1.9% ו-WTI ב-1.4%, למחיר של  102.3$ ו-91.4$ לחבית בהתאמה. הירידה השבועית התרחשה כשברקע הודעת מדינות ה-G7 על שחרור מתואם של 100 מיליון חביות נפט ומוצרי דלק על פני ארבעה חודשים (עם הקדמת כמויות סולר משמעותיות ב-20 הימים הראשונים), מה שקיזז באופן זמני את פרמיית הסיכון משיבושי אספקה ואיומים על נתיבי השיט במזרח התיכון. 
מחיר הזהב נסוג השבוע בשיעור של 3.4% לרמה של 4,141.2$ לאונקיה, והשלים ירידה של 4.1% מתחילת השנה.  הנסיגה במחיר הזהב ממחישה כי אפקט התשואות גבר השבוע על אפקט "נכס המקלט : עליית תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב יקרה את עלות ההחזקה האלטרנטיבית של הזהב, שאינו נושא ריבית.