מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

• בארה"ב, נצחון הדמוקרטים בבחירות האמצע גרר תנודתיות חריפה בסקטור ה-AI ויום חמישי אדום שלא ישכח במהירה. בישראל שוק המניות סיים שבוע מסחר תנודתי בירידות שערים במדדים המרכזיים, על רקע אי-הוודאות הפוליטית והמגמה השלילית בשווקים הגלובליים. השקל נחלש השבוע בכ-2.4% מול הדולר.

• ביצועי המדדים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) ירד 2.7% בשבוע שחלף (8.2% מתחילת השנה), בארה"ב - מדד S&P500 ירד 2.7% (סגר על 7,376 נק', עליה של 7.8% YTD) ומדד נאסד"ק איבד 3.4%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 עלה 0.6% (YTD 6.5%) ובאסיה – בורסות סין עלו 1.7% ואילו מדד קוספי הקוריאני צנח 11.7%. בבורסה בת"א – מדד ת"א 125 ירד 2.9% (4.4%+ מתחילת השנה), ת"א בנקים עלה 1.8% ות"א נדל"ן ירד 2.7% (YTD 14.3%-).

• ארה"ב: חשש מה-AI – תנודתיות חריפה לאחר ניצחונם של הדמוקרטים. ביום רביעי נרשמו עליות נאות אך ביום חמישי המגמה התהפכה למימושים כבדים (נאסד”ק 100 איבד ביום אחד כ-6.4%), על רקע חששות מתחום הבינה המלאכותית ומהשלכות תוצאת הבחירות על השקעות הענק בתשתיות מחשוב ומרכזי נתונים.

• ארה"ב: דוח תעסוקה חזק מהצפוי הצביע על כך שהכלכלה האמריקאית ממשיכה להפגין עמידות, אך גם תמך בציפיות להמשך מדיניות מוניטרית מרסנת (העלאת ריבית).

• ישראל: המנדט בידי איזנקוט - לרשות איזנקוט עומדים 28 ימים להרכבת ממשלה כאשר מבחינת שוק ההון, התקדמות בתהליך הרכבת הממשלה צפויה לתמוך באמון המשקיעים, בשקל ובנכסים המקומיים.

• מה צפוי השבוע? בארה"ב ביום שלישי נתון המאקרו המרכזי של השבוע - מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש אוקטובר עם צפי לעלייה חודשית של 0.3% במדד הכללי ו-0.2% במדד הליבה. ביום רביעי יצוין Veterans Day ושוק האג”ח הממשלתי יהיה סגור (המסחר במניות יתקיים כרגיל). בשישי יפורסם מדד המחירים ליצרן (PPI). במסגרת עונת הדוחות יפרסמו בין היתר CoreWeave וריגטי (שלישי אחרי המסחר) ו- Cisco ו-Applied Materials (חמישי אחרי המסחר). בישראל בחמישי יתפרסם מאזן סחר החוץ של ישראל ומעונת הדוחות המקומית נקבל את פרסומי החברות הבינלאומי, בזק, ICL ופרטנר.

ארה"ב

ארה”ב – שבוע של תנודתיות חריפה בוול סטריט בצל בחירות האמצע והתעצמות החששות מסקטור הטכנולוגיה.

שוקי המניות בארה”ב חתמו שבוע מסחר סוער בירידות שערים, על רקע תוצאות בחירות האמצע לקונגרס שגררו מימושים עוצמתיים במניות הטכנולוגיה והשבבים. בסיכום שבועי ירד מדד S&P 500 ב-2.7% לרמה של 7,376.9 נקודות, מדד הנאסד”ק השיל 3.4% לרמה של 24,579.4 נקודות, והשלים שבוע רביעי ברציפות של ירידות, בעוד שמדד דאו ג’ונס נסוג ב-0.9% לרמה של 51,285.7 נקודות.

במוקד השבוע עמד ניצחונם של הדמוקרטים בשני בתי הקונגרס, שהגביר את אי-הוודאות באשר ליכולתו של הנשיא טראמפ לקדם את סדר היום הכלכלי שלו, ובפרט בתחומי הסחר, המיסוי והרגולציה.

תגובת השווקים הייתה חדה ולא אחידה: לאחר עליות משמעותיות ביום רביעי, בהובלת זינוק של כ-3% במדד דאו ג’ונס, נרשמו ביום חמישי מימושים חריפים, כאשר מדד S&P 500 צנח בכ-4.4% והנאסד”ק איבד כ-5.5%, על רקע חששות מהקשחת הרגולציה על תחום הבינה המלאכותית ומהשלכותיה על השקעות הענק בתשתיות מחשוב ומרכזי נתונים. ביום שישי נרשם תיקון חלקי במניות הטכנולוגיה, אולם הוא לא הספיק למחוק את הירידות השבועיות.

במקביל, נתוני תעסוקה חזקים מהצפוי חיזקו את ההערכה שהכלכלה האמריקאית ממשיכה להפגין עמידות, אך גם תמכו בציפיות להמשך מדיניות מוניטרית מרסנת.

בחירות האמצע בארה”ב – ניצחון דמוקרטי גורף משנה את מאזן הכוחות בוושינגטון וטלטל את השווקים

בחירות האמצע שנערכו בארה”ב ב-3 בנובמבר הסתיימו בניצחון גורף של המפלגה הדמוקרטית, שהצליחה להשיג שליטה הן בבית הנבחרים והן בסנאט, תוך הישגים משמעותיים גם במדינות שנחשבו למעוזים רפובליקניים. התוצאות מהוות מפנה פוליטי משמעותי עבור הנשיא דונלד טראמפ, שייאלץ להתמודד בשנתיים שנותרו לכהונתו עם קונגרס הנשלט בידי האופוזיציה.

מבחינה כלכלית, המשמעות המרכזית היא צמצום יכולתו לקדם חקיקה בתחומי המיסוי, התקציב והרגולציה, לצד התגברות הסיכון לקיפאון פוליטי ולעימותים סביב אישור התקציב ותקרת החוב. עם זאת, הנשיא שומר על סמכויות ביצועיות נרחבות, בין היתר בתחומי מדיניות החוץ והסחר, ולכן אין בתוצאות הבחירות כדי לבטל את מדיניותו הכלכלית.

תגובת השווקים הייתה מורכבת והשתנתה לאורך השבוע. בתחילה הגיבו המשקיעים בחיוב לאפשרות של ממשל מפוצל, שעשוי להגביל שינויי מדיניות חדים ולצמצם חלק מאי-הוודאות הפוליטית. ואולם, בהמשך התגברו החששות מפני רגולציה מחמירה על תעשיית הבינה המלאכותית, בדגש על הקמת מרכזי נתונים, צריכת חשמל, אישורי תשתיות ובחינת ההשלכות הכלכליות של השקעות הענק בתחום. חששות אלה הובילו למימושים חדים במניות השבבים, חברות התשתיות וספקיות מרכזי הנתונים. מנגד, מניות חברות הטכנולוגיה הגדולות, שעשויות ליהנות מהאטה בתחרות מצד מפעילות תשתיות קטנות וממונפות יותר, הפגינו בתחילה עמידות יחסית. במקביל, נרשמה תגובה חיובית במניות האנרגיה המתחדשת והבריאות, על רקע הערכות לשינוי בסדרי העדיפויות הרגולטוריים, בעוד שבתחומי הביטחון, האנרגיה המסורתית והפיננסים גברה אי-הוודאות.

במבט קדימה, עבור המשקיעים, מוקד תשומת הלב יעבור מהפנמת תוצאות הבחירות לשאלה אילו צעדי מדיניות יצליחו הצדדים לקדם בפועל, ובעיקר להשלכות האפשריות על רווחיות החברות, היקף ההשקעות בבינה מלאכותית, המדיניות הפיסקלית וציפיות הריבית.

סיכום שבוע המסחר

בשוק המניות, וול סטריט סיימה שבוע תנודתי בירידות במדדים המרכזיים, בצל בחירות האמצע והמימושים במניות הטכנולוגיה. מדד אס אנד פי 500 ירד בסיכום השבוע ב-2.7% לרמה של 7,376.9 נקודות, מדד נאסד”ק איבד 3.4% ומדד דאו ג’ונס נסוג ב-0.9%. לאחר עליות חדות ביום רביעי בעקבות ניצחון הדמוקרטים בבחירות לקונגרס, התהפכה המגמה ביום חמישי, כאשר מדד ה-500 צנח בכ-4.4% והנאסד”ק איבד כ-5.5% (בורסת נאסד"ק איבדה ביום חמישי לבדו כ-2.49 טריליון $, שיא מחיקת ערך יומית). הירידות הובלו בידי מניות הטכנולוגיה והשבבים, על רקע חששות מהקשחת הרגולציה על תחום הבינה המלאכותית ומהיקף השקעות הענק בתשתיות מחשוב. ביום שישי נרשם תיקון חלקי, אך המדדים סיימו את השבוע בטריטוריה שלילית.

בשוק האג"ח נרשמה ירידת תשואות שבועית לאורך העקום, על רקע התנודתיות בשוקי המניות והתגברות הביקוש לנכסים בטוחים. תשואת אג”ח ממשלת ארה”ב לשנתיים ירדה בכ-7.6 נ"ב לרמה של 4.51%, התשואה ל-10 שנים ירדה בכ-7.2 נ"ב לרמה של 4.86%, והתשואה ל-30 שנים ירדה בכ-4.4 נ"ב לרמה של 5.26%. עקום התשואות רשם התללה מתונה, כאשר המרווח בין התשואות ל-10 ולשנתיים התרחב לכ-34.6 נ"ב. במקביל, נתוני התעסוקה החזקים חיזקו את הציפיות להעלאת ריבית נוספת בדצמבר, כאשר השוק מתמחר הסתברות של כ-77.5% להעלאה של 25 נ"ב.

בשוק המטבעות, הדולר התחזק בסיכום שבועי ומדד DXY עלה בכ-0.41% לרמה של 102.30 נקודות, כאשר עיקר ההתחזקות נרשמה ביום שישי בעקבות פרסום נתוני התעסוקה החזקים. העלייה בציפיות הריבית והביקוש לנכסים בטוחים תמכו במטבע האמריקאי, למרות הירידה השבועית בתשואות האג”ח.

במישור הגיאופוליטי, תוצאות בחירות האמצע בארה”ב והמעבר לשליטה דמוקרטית בשני בתי הקונגרס הגבירו את אי-הוודאות בנוגע למדיניות הכלכלית, המסחרית והרגולטורית של ממשל טראמפ. במקביל, שוק האנרגיה הושפע מהערכות לשינוי במדיניות האמריקאית ומחששות ביחס לביקוש העולמי. מחיר הנפט מסוג WTI ירד בכ-12.8% בסיכום שבועי לרמה של כ-90.8 $ לחבית, בעוד שמחירי הזהב עלו ל-4,070 $ בסופ"ש על רקע הביקוש לנכסי מקלט.

עונת הדוחות, מתקרבת לסיומה וממשיכה להצביע על צמיחה משמעותית ברווחי החברות, אם כי עוצמת ההפתעות החיוביות נמוכה מהממוצע ההיסטורי. נכון ל-6 בנובמבר, 88% מחברות מדד אס אנד פי 500 כבר פרסמו את תוצאותיהן לרבעון ה-3, כאשר 84% מהן הציגו רווח למניה גבוה מהתחזיות, לעומת ממוצע של 78% בחמש השנים האחרונות. עם זאת, שיעור ההפתעה החיובית המצרפי עמד על 2.7% בלבד, לעומת ממוצע של 7.5%. קצב הצמיחה המשוקלל ברווחי החברות עומד על 31.4% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, לעומת תחזית לצמיחה של 29.1% בסוף ספטמבר. בצד ההכנסות, 74% מהחברות הכו את התחזיות, כאשר הצמיחה המשוקללת עומדת על 14.3%. למרות התוצאות החזקות, המשקיעים ממשיכים להתמקד בתחזיות ההנהלות, בהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית וביכולת החברות לתרגם את ההשקעות לצמיחה בתזרים וברווחיות.

מדיניות מוניטרית – הפד נותר בעמדת המתנה, אך נתוני התעסוקה חיזקו את הציפיות להעלאת ריבית בדצמבר

נתוני המאקרו שפורסמו במהלך השבוע חיזקו את ההערכה שהפדרל ריזרב יידרש להמשיך במדיניות מרסנת לנוכח עמידותה של הפעילות הכלכלית והמשך הלחצים האינפלציוניים. בהחלטתו האחרונה, ב-28 באוקטובר, הותיר הפד את טווח הריבית ללא שינוי ברמה של 4.00%–3.75%, לאחר העלאת ריבית של 25 נ"ב בספטמבר. הודעת הבנק המרכזי הדגישה כי הכלכלה האמריקאית ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, ההוצאה המקומית נותרה יציבה, ההשקעות העסקיות משמעותיות והצמיחה בפריון גבוהה. כמו כן, בבנק ציינו כי האינפלציה נותרה גבוהה וכי נדרש מידע נוסף כדי לקבוע את מידת הריסון המתאימה להשגת יעד האינפלציה של 2%. ההחלטה התקבלה ברוב של עשרה מול שניים, כאשר חברות הוועדה ליסה קוק ובת’ האמאק תמכו בהעלאת ריבית נוספת של 25 נ"ב כבר באוקטובר. הפיצול בהצבעה ממחיש את החשש בקרב חלק מקובעי המדיניות מפני התמשכות הלחצים האינפלציוניים ואת האפשרות להמשך הידוק מוניטרי בחודשים הקרובים.

ציפיות הריבית – השוק מתמחר הסתברות גבוהה להעלאה בדצמבר: פרסום דוח התעסוקה החזק לחודש אוקטובר ביום שישי, שהצביע על תוספת של 165 אלף משרות וירידה בשיעור האבטלה ל-4.1%, חיזק את ההערכה כי הפד יוכל להמשיך להעלות את הריבית מבלי לפגוע באופן משמעותי בפעילות הכלכלית. ההסתברות הגלומה בחוזים העתידיים להעלאת ריבית של 25 נ"ב בישיבת הפד ב-9 בדצמבר עלתה לכ-77.5%. הריבית המשמעותית והצפי כי תעלה מוסיפה להוות גורם משמעותי בתמחור הנכסים הפיננסיים, במיוחד לנוכח רמות התמחור הגבוהות בחלק ממניות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית. סביבת ריבית גבוהה לאורך זמן מייקרת את עלויות המימון, מגדילה את שיעורי ההיוון של תזרימי המזומנים העתידיים ועלולה להכביד על חברות צמיחה ועל חברות עתירות השקעות הוניות. בשוק האג”ח, ציפיות להמשך העלאות ריבית עשויות לתמוך ברמת תשואות גבוהה, בעיקר בחלק הקצר של העקום, ולהגביר את הרגישות לפרסומי אינפלציה ותעסוקה.

במבט קדימה, פרסומי מדדי המחירים לצרכן וליצרן לחודש אוקטובר, הצפויים בשבוע הקרוב, יהוו מבחן מרכזי לתוואי הריבית. נתוני אינפלציה גבוהים מהתחזיות עשויים לחזק את ההסתברות להעלאה בדצמבר ולהמשיך להכביד על שוקי האג”ח והמניות, בעוד שהפתעה כלפי מטה עשויה למתן את הציפיות להידוק נוסף ולספק תמיכה לנכסי הסיכון. בשלב זה, השילוב בין שוק עבודה עמיד, פעילות כלכלית מתרחבת ואינפלציה גבוהה מותיר את הפד בעמדה זהירה, כאשר הנתונים הקרובים צפויים להיות מכריעים בעיצוב ציפיות המשקיעים לקראת סוף השנה.

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

שוק העבודה הפתיע בעוצמתו, הפעילות הכלכלית נותרה יציבה והחששות האינפלציוניים נמשכים

נתוני המאקרו שפורסמו בארה”ב במהלך השבוע החולף הצביעו על המשך עמידותה של הכלכלה האמריקאית, כאשר שוק העבודה הפגין חוזקה משמעותית מהצפוי, הפעילות במגזרי התעשייה והשירותים המשיכה להתרחב ואמון הצרכנים השתפר.

במוקד השבוע עמד דוח התעסוקה לחודש אוקטובר, שפורסם ביום שישי והצביע על תוספת של 165 אלף משרות חדשות מחוץ למגזר החקלאי, לעומת צפי לכ-70 אלף משרות בלבד ונתון מעודכן של 60 אלף משרות בספטמבר. במקביל, שיעור האבטלה ירד ל-4.1% לעומת 4.2% בחודש הקודם, ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה עלה ל-61.9%. השכר הממוצע לשעת עבודה עלה ב-0.4% בחודש אוקטובר וב-3.1% בחישוב שנתי (צפי לירידה מ-3% ל-2.9%), נתון המעיד על המשך לחצי שכר מסוימים במשק. התמונה הכוללת מצביעה על שוק עבודה שמוסיף להפגין חוסן למרות סביבת הריבית הגבוהה, ומקטינה את הדחיפות בהקלה מוניטרית מצד הפדרל ריזרב.

מדדי מנהלי הרכש הצביעו אף הם על המשך התרחבות הפעילות הכלכלית, לצד פערים בין ענפי המשק. מדד ISM בתעשייה עלה בחודש אוקטובר ל-55.5 נקודות, לעומת 54.5 בספטמבר ומעל התחזיות, תוך התחזקות רכיב הייצור ל-59 נקודות ועלייה בהזמנות החדשות. עם זאת, רכיב המחירים נותר גבוה ברמה של 75.2 נקודות, למרות ירידה מ-77.9 בחודש הקודם, והצביע על המשך לחצי עלויות במגזר היצרני. מנגד, מדד ISM בשירותים ירד ל-54.5 נקודות, לעומת 54.9 בספטמבר ומתחת לצפי, אך נותר ברמה המעידה על התרחבות הפעילות. רכיב ההזמנות החדשות ירד ל-55.9 נקודות, בעוד שרכיב התעסוקה עלה ל-51.4 נקודות. גם בענף השירותים נותרו לחצי המחירים משמעותיים, כאשר רכיב המחירים עמד על 73 נקודות.

נתוני הפעילות הנוספים סיפקו תמיכה לתמונת המאקרו החיובית. מספר המשרות הפנויות בארה”ב עלה בספטמבר לכ-7.52 מיליון, לעומת כ-7.08 מיליון בחודש הקודם, והעיד על ביקוש מתמשך לעובדים. סקר ADP הצביע על תוספת של 86 אלף משרות במגזר הפרטי באוקטובר, ואילו הזמנות המפעלים גדלו בספטמבר ב-1.8%, מעל התחזיות. במקביל, נתוני הפריון לרבעון השלישי הצביעו על עלייה שנתית מנוכת עונתיות של 3.6% בפריון העבודה, לעומת צפי ל-2.7%, בעוד שעלות העבודה ליחידת תפוקה ירדה ב-0.7%. מדובר בהתפתחות חיובית מבחינת פוטנציאל הצמיחה, שכן שיפור בפריון עשוי לאפשר לחברות להגדיל תפוקה תוך מיתון חלק מלחצי העלויות. בסקר הראשוני של אוניברסיטת מישיגן לחודש נובמבר עלה מדד אמון הצרכנים ל-51 נקודות, לעומת 48 באוקטובר ומעל התחזיות, ובמקביל ירדו ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה ל-4.3%, לעומת 4.7% בסקר הקודם.

לסיכום, נתוני המאקרו של השבוע מצביעים על כלכלה אמריקאית שממשיכה להפגין עמידות, עם שוק עבודה חזק, התרחבות בפעילות העסקית ושיפור בפריון. עם זאת, רמות המחירים הגבוהות במדדי מנהלי הרכש והמשך עליית השכר מצביעים על סיכונים אינפלציוניים שטרם התפוגגו. לפיכך, נתוני האינפלציה שיפורסמו בשבוע הקרוב צפויים לקבל משקל משמעותי בעיצוב ציפיות הריבית לקראת החלטת הפד בדצמבר.

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט יתמקד בנתוני האינפלציה בארה”ב ובהשלכותיהם על מדיניות הריבית של הפדרל ריזרב, על רקע נתוני התעסוקה החזקים והתגברות הציפיות להעלאת ריבית נוספת בדצמבר. במקביל, המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר השפעות בחירות האמצע, התפתחויות בשוק האג”ח והמשך עונת הדוחות.

יום שני (9.11): יפורסמו נתוני המלאים הסיטונאיים,

יום שלישי (10.11): האירוע המרכזי של השבוע יהיה פרסום מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש אוקטובר, כאשר לפי התחזיות צפויה עלייה חודשית של 0.3% במדד הכללי ושל 0.2% במדד הליבה. במקביל יפורסמו נתוני השכר הריאלי.

בתחום החברות יבלטו דוחות CoreWeave וריגטי (קוונטום).

יום רביעי (11.11): בארה”ב יצוין יום הוותיקים (Veterans Day). שוק האג”ח הממשלתי יהיה סגור, בעוד שהמסחר במניות יתקיים כסדרו.

יום חמישי (12.11): יפורסמו נתוני תביעות האבטלה השבועיות, שיספקו אינדיקציה נוספת למצב שוק העבודה. בעונת הדוחות יעמדו במוקד Cisco ו-Applied Materials, בדגש על הביקוש לציוד שבבים, תשתיות תקשורת והשקעות בבינה מלאכותית.

יום שישי (13.11): יפורסם מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש אוקטובר, שיספק תמונה משלימה לגבי לחצי האינפלציה במשק האמריקאי. נתון גבוה מהתחזיות עשוי לחזק את הציפיות להמשך הידוק מוניטרי, בעוד שנתון מתון עשוי לתמוך בשוקי המניות והאג”ח.

ישראל

שוק המניות המקומי סיים שבוע מסחר תנודתי בירידות שערים במדדים המרכזיים, על רקע אי-הוודאות הפוליטית לאחר הבחירות והמגמה השלילית בשווקים הגלובליים. מדד ת”א-35 ירד בסיכום השבוע ב-2.9%, ת”א-125 איבד 2.9% ות”א-90 נחלש ב-3.0%, בעוד שמדד הבנקים בלט לחיוב עם עלייה של 1.8%.

עדכון הרכב המדדים החצי-שנתי בבורסה הוביל למחזור מסחר חריג של כ-19.4 מיליארד שקל ביום חמישי והגביר את התנודתיות.

במקביל, השקל נחלש בכ-2.4% מול הדולר ובכ-2.3% מול האירו, ושוק האג”ח הקונצרני רשם ירידות במדדים המרכזיים.

במישור הפוליטי, נשיא המדינה יצחק הרצוג הודיע במוצאי שבת כי יטיל על יו”ר מפלגת “ישר”, גדי איזנקוט, את המנדט להרכבת הממשלה, לאחר שקיבל המלצות מ-67 חברי כנסת. ההתפתחות עשויה לתמוך באמון המשקיעים ובנכסים המקומיים, אולם השפעתה לאורך זמן תהיה תלויה בהקמת קואליציה יציבה ובמדיניות הכלכלית שתאמץ הממשלה הבאה.

הבחירות בישראל –– המנדט להרכבת הממשלה צפוי לעבור לגדי איזנקוט

ההתפתחויות הפוליטיות המשיכו לעמוד במוקד שוק ההון במהלך השבוע כאשר בתום סבב ההתייעצויות בבית הנשיא, קיבל גדי איזנקוט את המלצותיהן של סיעות המונות יחד 67 חברי כנסת, לעומת 46 שהמליצו על נתניהו ושבעה שלא המליצו על מועמד. במוצאי שבת הודיע הנשיא הרצוג כי החליט להטיל על איזנקוט את המנדט להרכבת הממשלה ולרשות איזנקוט עומדים 28 ימים להרכבת ממשלה, עם אפשרות להארכה של עד 14 ימים נוספים.

מבחינת שוק ההון, ההתקדמות בתהליך הרכבת הממשלה עשויה לצמצם בהדרגה את אי-הוודאות הפוליטית ולתמוך באמון המשקיעים, בשקל ובנכסים המקומיים. עם זאת, קבלת המנדט אינה מבטיחה הקמת ממשלה, והמשקיעים צפויים לבחון את הרכב הקואליציה, יכולתה לקדם מדיניות כלכלית ואת סדרי העדיפויות בתחומי התקציב, המיסוי, התשתיות והרגולציה. במקביל, הסביבה הגלובלית תמשיך להשפיע על השוק המקומי, בעיקר באמצעות מניות הטכנולוגיה, תנועות ההון ושוק המט”ח.

 עדכון הרכב המדדים – מחזור חריג של 19.4 מיליארד שקל והתאמות נרחבות בקרנות הפסיביות

ביום חמישי, 5 בנובמבר, בוצע עדכון הרכב מדדי המניות החצי-שנתי בבורסה בתל אביב, שהוביל להתאמות משמעותיות בהחזקות קרנות הסל והקרנות המחקות. במסגרת העדכון הצטרפו למדד ת”א-35 מניות אל על ודוראל אנרגיה, בעוד שמניות דמרי, שופרסל וקנון עברו למדד ת”א-90. במקביל, עודכן הרכב ת”א-90 עם כניסת חברות נוספות, ובהן תדהר, אביסרור ובגירה.

שוק המט”ח – פיחות חד בשקל מול הדולר והאירו

השקל נחלש במהלך השבוע מול המטבעות המרכזיים, על רקע אי-הוודאות הפוליטית בישראל, הירידות בשוקי המניות הגלובליים והתחזקות הדולר בעולם. שערו היציג של הדולר עלה בכ-2.4%, מרמה של 3.1180 שקלים ב-30 באוקטובר ל-3.1940 שקלים ב-6 בנובמבר. במקביל, שערו היציג של האירו עלה בכ-2.3%, מרמה של 3.4932 שקלים ל-3.5724 שקלים.

במבט קדימה, כיוון השקל צפוי להמשיך להיות מושפע מהתקדמות המגעים להרכבת הממשלה, ממגמות המסחר בוול סטריט ומהשינויים בציפיות הריבית בישראל ובארה”ב. התבהרות התמונה הפוליטית עשויה לתמוך בשקל, בעוד שהמשך אי-הוודאות והחולשה בשווקים הגלובליים עלולים להוסיף ללחצי הפיחות. פיחות ממושך עלול גם להגביר את מחירי המוצרים המיובאים ולהשפיע על סביבת האינפלציה המקומית.

שוק האג”ח – תשואות גבוהות יחסית ורגישות להתפתחויות הפוליטיות

אג”ח ממשלת ישראל שקלית בריבית קבועה של 4.15%, לפדיון באוקטובר 2035 (אג"ח ממשלתית ל-10 ש') רשמה ירידה שבועית מתונה והתשואה לפדיון של האיגרת עמדה על כ-4.16% בסוף השבוע, בעוד שהתשואה הריאלית באג”ח צמודה לפדיון דומה עמדה על כ-2.35%. האינפלציה השנתית הגלומה ל-10 שנים עמדה על כ-1.96%.

באפיק הקונצרני נרשמו ירידות שערים ברוב המדדים המרכזיים. מדד תל בונד 60 נחלש ב-0.58% ומדד תל בונד שקלי ירד ב-0.34%. ההמנעות מסיכון בלטה במיוחד במדד תל בונד תשואות צמודות, שירד ב-1.39%, ובמדד תל בונד תשואות שקלי, שנחלש ב-0.74%.

מאקרו ומדיניות מוניטרית –נתוני המאקרו המקומיים המשיכו להצביע על עמידות הפעילות הכלכלית, לצד סביבה של אי-ודאות פוליטית וגיאופוליטית. מדד אמון הצרכנים לחודש אוקטובר השתפר לרמה של מינוס 13 נקודות, אך נותר שלילי והצביע על זהירות בקרב משקי הבית. בתוך כך, בנק ישראל פרסם כי יתרות מטבע החוץ הסתכמו בסוף אוקטובר בכ-237.8 מיליארד דולר, גידול של 775 מיליון דולר לעומת סוף ספטמבר. היחס בין היתרות לתוצר עמד על 34.3%, כאשר עיקר העלייה נבע משערוך חיובי של היתרות, שקוזז בחלקו על ידי פעולות הממשלה במט”ח. רמת היתרות הגבוהה מוסיפה להוות נדבך משמעותי בחוסנו הפיננסי של המשק.

במישור המוניטרי, ריבית בנק ישראל נותרה ברמה של 3.25%, בהתאם להחלטת הוועדה המוניטרית מ-21 באוקטובר. האינפלציה השנתית עמדה בספטמבר על 1.6%, מעט מתחת למרכז תחום היעד. בהחלטת הריבית האחרונה הדגיש בנק ישראל כי הכלכלה המקומית ממשיכה להפגין עמידות, אך אי-הוודאות הגיאופוליטית והסיכונים הפיסקליים מחייבים זהירות. בתחזית חטיבת המחקר מאוקטובר הוערכה צמיחת התוצר ב-5.6% בשנת 2026 וב-7.5% בשנת 2027, כאשר בניכוי השפעת הייצור בחו”ל של חברות ישראליות תחזית הצמיחה לפעילות המקומית מתונה יותר, ועומדת על 3.4% ו-5.1%, בהתאמה. במקביל, הבנק צופה גירעון תקציבי של 4.4% מהתוצר בשנת 2026, בהנחה שלא תידרש הגדלה נוספת של תקציב הביטחון מעבר לרזרבות שנקבעו. החלטת ריבית בנק ישראל הבאה תתקבל ב-23 בנובמבר.

חדשות החברות – אל על בולטת עם הכנסות שיא, מניות השבבים בתנודתיות

***אל על בלטה בשבוע החולף הן בעקבות כניסתה למדד ת”א-35 והן בעקבות פרסום תוצאותיה לרבעון השלישי. החברה דיווחה על הכנסות שיא של כ-1.27 מיליארד דולר, צמיחה שנתית של 18%, בעוד שהרווח הנקי ירד בכ-14% לכ-175 מיליון דולר. צבר ההזמנות הגיע לכ-1.1 מיליארד דולר והחברה הודיעה על חלוקת דיבידנד של כ-116 מיליון דולר. התוצאות שיקפו ביקושים גבוהים לפעילות החברה, לצד השפעת העלויות והגורמים החשבונאיים על הרווחיות.

***מניות הטכנולוגיה והשבבים הושפעו מהמימושים החדים בשווקים הגלובליים, כאשר קמטק, טאואר ונובה בלטו בתנודתיות במהלך השבוע. הירידות בענף המחישו את הרגישות של החברות המקומיות להתפתחויות בסקטור השבבים האמריקאי, בעיקר על רקע הדיון בהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית ובמרכזי נתונים. ביום שישי נרשמה התאוששות בחלק מהמניות, במקביל לשיפור בסנטימנט המקומי.

***בתחום תשתיות המחשוב, בזק ואדגר הודיעו על מזכר הבנות לא מחייב לשיתוף פעולה בהקמת חוות שרתים בפתח תקווה, בהשקעה מוערכת של כ-450 מיליון שקל. המהלך משקף את התרחבות העניין בהשקעות בתשתיות דיגיטליות ובמרכזי נתונים, אם כי השלמתו כפופה להתקדמות ההסכמות בין הצדדים ולתנאים נוספים

מה צפוי להשפיע על המסחר בשבוע הקרוב – 9–13 בנובמבר

שבוע המסחר הקרוב בבורסה בתל אביב צפוי להתמקד בראש ובראשונה בהתפתחויות הפוליטיות ובתהליך הרכבת הממשלה, לצד פרסומי מאקרו בישראל ובעולם והמשך עונת הדוחות הכספיים.

יום ראשון (8.11): במוקד יעמוד מעמד הטלת המנדט להרכבת הממשלה על יו”ר מפלגת ישר, גדי איזנקוט, בשעה 17:00 בבית הנשיא. ההתפתחויות הפוליטיות והתגובות של ראשי המפלגות עשויות להשפיע על ציפיות המשקיעים לקראת חידוש המסחר ביום שני.

יום חמישי (12.11): צפוי להתפרסם מאזן סחר החוץ של ישראל לחודש אוקטובר, שיספק אינדיקציה להתפתחויות ביצוא וביבוא. במקביל, יימשך המעקב אחר פרסומי החברות המקומיות.

בעונת הדוחות המקומית צפויים לעמוד במוקד פרסומי החברות הבינלאומי, בזק, ICL ופרטנר, כאשר עיקר תשומת הלב תופנה לתחזיות ההנהלות, לשיפור ברווחיות ולהשפעת סביבת הריבית והמצב הכלכלי על הפעילות העסקית.

 סיכום ומבט קדימה – בין הציפייה ליציבות פוליטית לסיכונים הכלכליים

שוק ההון הישראלי סיים שבוע תנודתי במיוחד, שבו ירידות חדות במדדי המניות קוזזו בחלקן באמצעות התאוששות משמעותית ביום שישי. תוצאות הבחירות וההתקדמות בתהליך הטלת המנדט להרכבת הממשלה על גדי איזנקוט עמדו במוקד תשומת הלב, בעוד שעדכון הרכב המדדים החצי-שנתי הוביל למחזורי מסחר חריגים ולהגברת התנודתיות. במקביל, הפיחות בשקל והחולשה בשוק האג”ח הקונצרני המחישו כי אי-הוודאות ממשיכה להשפיע על העדפות המשקיעים ועל תמחור הנכסים המקומיים.

במבט קדימה, יכולתו של איזנקוט לגבש קואליציה יציבה והמדיניות הכלכלית שתאמץ הממשלה הבאה צפויות להיות גורמים מרכזיים בעיצוב הסנטימנט בשוק. התקדמות לעבר ממשלה יציבה ומסגרת תקציבית ברורה עשויה לתמוך באמון המשקיעים, בשקל ובנכסים הפיננסיים בישראל, בעוד שהתמשכות אי-הוודאות, לחצי פיחות נוספים והמשך התנודתיות בשוקי המניות הגלובליים עלולים להכביד על המסחר. לצד זאת, נתוני המאקרו ועונת הדוחות המקומית צפויים לספק אינדיקציות נוספות למצב הפעילות העסקית וליכולת החברות לשמור על רווחיות בסביבת הריבית הנוכחית.

אירופה

שוקי המניות באירופה סיימו שבוע מסחר תנודתי במגמה מעורבת, תוך הפגנת עמידות יחסית לעומת הירידות החדות בוול סטריט. בסיכום השבוע עלה מדד Euro Stoxx 50 ב-0.6% ומדד STOXX Europe 600 הרחב הוסיף כ-0.2%.

במוקד השבוע עמדו נתוני האינפלציה בגוש האירו, שהצביעו על האצה לקצב שנתי של 4.0% באוקטובר, לעומת 3.8% בספטמבר, בעיקר בעקבות התייקרות מחירי האנרגיה. במקביל, מדדי מנהלי הרכש הצביעו על המשך התרחבות מתונה בפעילות העסקית בגוש האירו, אך גם על האטה בקצב הצמיחה ועל פערים בין הכלכלות המרכזיות.

בזירה המוניטרית, הבנק המרכזי של בריטניה העלה את הריבית ל-4.0%, בעוד שהמשקיעים בגוש האירו הגבירו את הערכותיהם להידוק מוניטרי נוסף מצד ה-ECB. לצד ההתפתחויות המקומיות, השלכות בחירות האמצע בארה”ב והמימושים במניות הטכנולוגיה העולמיות הכבידו על הסנטימנט, בעיקר לקראת סוף השבוע. השילוב בין אינפלציה גבוהה, צמיחה מתונה וסביבה מוניטרית מרסנת צפוי להמשיך להשפיע על ביצועי השווקים האירופיים ועל התמחור הענפי.

עונת הדוחות – האנרגיה מובילה את צמיחת הרווחים, לצד תוצאות מעורבות בענפים האחרים

עונת הדוחות לרבעון השלישי באירופה המשיכה להצביע על התאוששות משמעותית ברווחי החברות, בעיקר בהובלת סקטור האנרגיה. הצמיחה המשוקללת הצפויה ברווחי חברות מדד STOXX 600 עלתה לכ-25% בהשוואה לרבעון המקביל, הקצב הגבוה ביותר בארבע השנים האחרונות. סקטור האנרגיה בלט במיוחד עם צפי לזינוק של כ-153% ברווחים, בעקבות מחירי האנרגיה הגבוהים ומרווחי הזיקוק. בנטרול ענף האנרגיה, קצב צמיחת הרווחים הצפוי מתמתן לכ-9.5%, וממחיש את הפערים בין ענפי הפעילות.

נובו נורדיסק (Novo Nordisk) פרסמה תוצאות לתשעת החודשים הראשונים של השנה והעלתה את תחזיותיה השנתיות על רקע המשך הביקוש לתרופות ממשפחת GLP-1 לטיפול בסוכרת ובהשמנה. ברבעון השלישי גדל הרווח התפעולי המתואם ב-27% במונחי מטבע קבוע, בעוד שההכנסות צמחו ב-4%. התוצאות הדגישו את תרומתו של תחום הטיפול בהשמנה לצמיחת החברה, לצד הצורך להתמודד עם תחרות גוברת ולחצי מחירים בענף התרופות.

BMW פרסמה תוצאות שהצביעו על המשך לחץ על הרווחיות בענף הרכב, על רקע תחרות, שינויים בביקוש ועלויות הייצור. מנגד, מניות חברות האנרגיה המתחדשת בלטו בחלק מימי השבוע על רקע הערכות לשינויים במדיניות האמריקאית לאחר בחירות האמצע. חברת Teleperformance הצרפתית בלטה לשלילה ביום שישי, לאחר שהפחיתה את תחזית צמיחת ההכנסות, והמניה צנחה בכ-15%.

מדיניות מוניטרית – ה-ECB ניצב בפני אתגר של אינפלציה גבוהה וצמיחה מתונה

הבנק המרכזי האירופי המשיך לשמור על גישה זהירה לאחר שבהחלטתו מ-29 באוקטובר הותיר את שלוש ריביות המדיניות ללא שינוי. בהודעת הבנק הודגש כי התייקרות האנרגיה מגדילה את הסיכון לעלייה נוספת באינפלציה, ובמקביל עלולה להכביד על הצמיחה הכלכלית. בהתאם, המדיניות תמשיך להיקבע בהתאם לנתונים ובכל ישיבה בנפרד, ללא התחייבות לתוואי ריבית מוגדר.

גוש האירו – האינפלציה מאיצה, הצריכה נחלשת והפעילות הכלכלית מתרחבת בקצב מתון

נתוני המאקרו בגוש האירו הצביעו השבוע על התגברות הלחצים האינפלציוניים לצד סימנים להאטה בביקושים. לפי האומדן הראשוני של Eurostat, האינפלציה השנתית עלתה באוקטובר ל-4.0%, לעומת 3.8% בספטמבר, כאשר מחירי האנרגיה זינקו ב-20.8% בחישוב שנתי, לעומת 18.9% בחודש הקודם. אינפלציית הליבה נותרה ברמה של 2.5%, בעוד שקצב עליית מחירי השירותים עלה ל-3.3%, לעומת 3.2% בספטמבר. נתונים אלה מצביעים על כך שההאצה באינפלציה נובעת בעיקר מהשפעות האנרגיה, אך גם רכיבי המחירים האחרים ממשיכים להצביע על לחצים מסוימים.

במקביל, מדדי מנהלי הרכש הצביעו על המשך התרחבות בפעילות העסקית, אם כי בקצב מתון יותר. מדד PMI המשולב ירד ל-51.7 נקודות, לעומת 53.1 בחודש הקודם כאשר ההתייקרות בעלויות האנרגיה והשיבושים בשרשראות האספקה המשיכו להכביד על החברות. נתוני המכירות הקמעונאיות לספטמבר חיזקו את סימני החולשה בביקושים, עם ירידה חודשית של 0.7%, לעומת תחזית לירידה של 0.1% בלבד, כאשר מכירות המוצרים שאינם מזון נפגעו במיוחד.

גרמניה – התאוששות בהזמנות ובייצור, לצד חולשה בצריכה הפרטית

הנתונים שפורסמו בגרמניה הצביעו על שיפור בפעילות התעשייתית, לאחר תקופה ממושכת של חולשה. הזמנות המפעלים עלו בספטמבר ב-4.4% לעומת החודש הקודם, מעל תחזיות האנליסטים, בעיקר הודות להתאוששות בענפי הרכב והמכונות. הייצור התעשייתי עלה ב-0.7% בחישוב חודשי וב-0.4% בחישוב שנתי, כאשר ייצור כלי הרכב רשם התאוששות חדה לאחר חולשה בחודשים הקודמים. מדד מנהלי הרכש בתעשייה עמד באוקטובר על 54.2 נקודות, ובשירותים על 52.5 נקודות, נתונים המצביעים על המשך התרחבות הפעילות.

מנגד, המכירות הקמעונאיות ירדו בספטמבר ב-2.0% בחישוב חודשי, והמחישו את הקושי של משקי הבית להתמודד עם התייקרות המחירים וסביבת הריבית הגבוהה. במקביל, האינפלציה השנתית באוקטובר נאמדה ב-2.8%. התמונה הכוללת מצביעה על התאוששות מסוימת במגזר היצרני, אך ללא שיפור מקביל בצריכה הפרטית.

צרפת – חולשה בפעילות הכלכלית למרות העליות במדד המניות

הכלכלה הצרפתית המשיכה להציג סימני חולשה, בניגוד לביצועים החיוביים יחסית של שוק המניות המקומי. מדד CAC 40 עלה בסיכום השבוע ב-2.1%, בעוד שנתוני הפעילות הכלכלית הצביעו על התכווצות בענפי השירותים. מדד PMI בשירותים ירד באוקטובר ל-46.2 נקודות, והמדד המשולב עמד על 46.6 נקודות, שניהם מתחת לרף המעיד על התרחבות. במקביל, הגירעון המסחרי התרחב לכ-7.3 מיליארד אירו.

בריטניה – הבנק המרכזי העלה את הריבית ל-4.0% לנוכח הלחצים האינפלציוניים

הבנק המרכזי של בריטניה (BoE) העלה ביום חמישי את הריבית ב-25 נקודות בסיס לרמה של 4.0%, בהחלטה שהתקבלה ברוב של שמונה מול אחד. ההחלטה התקבלה על רקע המשך התייקרות מחירי האנרגיה וחשש מהתבססות השפעות אינפלציוניות נוספות במשק. האינפלציה השנתית בבריטניה עמדה בספטמבר על 3.5%, והבנק המרכזי צופה כי היא עלולה להגיע לכ-5% באמצע 2027, לפני שתתמתן בהמשך.

לצד זאת, נתוני הפעילות סיפקו תמונה מעורבת. מדד PMI בתעשייה עמד באוקטובר על 52.8 נק' ומדד השירותים על 52.8 נקודות, בעוד שמדד פעילות הבנייה ירד ל-43.6 נק'.

פולין – המשבר החוקתי מעמיק, הבנק המרכזי מותיר את הריבית ללא שינוי

המשבר החוקתי בפולין המשיך לעמוד במוקד תשומת הלב, על רקע העימות בין ממשלתו הפרו-אירופית של דונלד טוסק לבין הנשיא השמרן קרול נברוצקי סביב השליטה בבית הדין החוקתי ומינוי השופטים. המשבר החריף לאחר השעיית נשיא בית הדין החוקתי, בוגדן שווייצ’קובסקי, המזוהה עם המחנה הלאומני, והניסיון לשנות את הרכב הנהגת המוסד לפרוגרסיבי יותר. ההתפתחויות מעוררות חששות מפני העמקת הקיטוב הפוליטי, פגיעה בתפקוד המוסדות והשלכות אפשריות על יחסיה של פולין עם מוסדות האיחוד האירופי.

מבחינה כלכלית, הבנק המרכזי של פולין הותיר ב-4 בנובמבר את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.75%, בהתאם לתחזיות, לאחר שהאינפלציה השנתית התמתנה באוקטובר ל-3.5%, לעומת 4.1% בספטמבר. מדד מנהלי הרכש בתעשייה עלה ל-50 נקודות והעיד על התייצבות הפעילות ובשוק המניות נרשמה תנודתיות. במבט קדימה, המשקיעים יתמקדו בהתפתחות המשבר החוקתי, בסיכונים ליציבות המדיניות הכלכלית ובהשלכות האפשריות על הזלוטי, שוק האג”ח ופרמיית הסיכון של המדינה.

מה צפוי להשפיע על המסחר באירופה בשבוע הקרוב – 9–13 בנובמבר

שבוע המסחר הקרוב באירופה צפוי להתמקד בנתוני הצמיחה של גוש האירו ובריטניה, בפרסומי האינפלציה במדינות המרכזיות ובהשלכותיהם על מדיניות הבנקים המרכזיים. במקביל, המשקיעים יעקבו אחר ההתפתחויות הפוליטיות בפולין, המגמות בשוק האנרגיה והמשך עונת הדוחות.

יום שני (9.11): בגרמניה יפורסמו נתוני סחר החוץ לחודש ספטמבר, ובגוש האירו מדד אמון המשקיעים של Sentix.

יום שלישי (10.11): בהונגריה יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר.

יום רביעי (11.11): בגרמניה יפורסמו נתוני האינפלציה הסופיים לחודש אוקטובר, שיאפשרו לבחון את התפתחות מחירי האנרגיה והשירותים.

יום חמישי (12.11): בבריטניה יפורסם האומדן הראשון לצמיחת התוצר ברבעון השלישי ולפי תחזיות צפויה צמיחה רבעונית של 0.7%, לעומת 0.5% ברבעון הקודם.

יום שישי (13.11): בגוש האירו יפורסם האומדן המעודכן לצמיחת התוצר ברבעון השלישי, לאחר שהאומדן הראשוני הצביע על צמיחה של 0.4% ברבעון ו-1.3% בחישוב שנתי. במקביל יפורסמו נתוני התעסוקה ומאזן המסחר של גוש האירו. בצרפת ובספרד יפורסמו נתוני האינפלציה הסופיים לאוקטובר, ובפולין יעמדו במוקד נתוני האינפלציה והתוצר לרבעון השלישי.

בעונת הדוחות, בין החברות המרכזיות שצפויות לעמוד במוקד בשבוע הקרוב נמצאות Siemens, ‏Allianz ו-Infineon.

שווקים נוספים

שוקי המניות באסיה סיימו שבוע מסחר תנודתי במיוחד, עם פערי ביצועים חריגים בין המדינות, על רקע המימושים החדים במניות הטכנולוגיה בארה”ב, החששות מהאטה אפשרית בהשקעות בתשתיות בינה מלאכותית והשלכות בחירות האמצע על המדיניות הכלכלית והרגולטורית האמריקאית.

מדד ניקיי 225 היפני צנח ב-9.3% בסיכום השבוע, מדד KOSPI הדרום-קוריאני איבד 11.7% ומדד TAIEX בטייוואן נפל ב-12.2%, בעיקר בהובלת מניות השבבים והטכנולוגיה. מנגד, שוקי המניות בסין ובהונג קונג בלטו לחיוב, כאשר מדד CSI 300 עלה ב-1.7% ומדד האנג סנג זינק ב-5.1%. בהודו נרשמה התאוששות חדה, ומדד Nifty 50 עלה ב-8.6%, בתמיכת ירידת מחירי הנפט וכניסת הון זר לשוק המקומי, בעוד שמדד ASX 200 האוסטרלי התחזק ב-1.3%. פערי הביצועים המחישו את הרגישות הגבוהה של שווקים בעלי חשיפה משמעותית לתעשיית השבבים ולהשקעות בבינה מלאכותית, לעומת כלכלות הנהנות ממנועי ביקוש מקומיים ומחשיפה ענפית מגוונת יותר.

סין והונג קונג – התאוששות בשוקי המניות לצד התמתנות בפעילות השירותים

שוקי המניות בסין ובהונג קונג הציגו ביצועים חיוביים בניגוד למגמה השלילית בשווקים המוטים לטכנולוגיה. מדד CSI 300 עלה ב-1.7% בסיכום השבוע ומדד האנג סנג זינק ב-5.1%, על רקע התאוששות בתיאבון לסיכון המקומי לאחר תקופת חולשה ממושכת וגם ציפיות להמשך תמיכה כלכלית מצד הרשויות, אך אין לראות בהן כשלעצמן עדות לשיפור מהותי בפעילות הכלכלית.

נתוני המאקרו הצביעו על המשך התרחבות מתונה, לצד סימני חולשה בביקושים.

במבט קדימה, המשקיעים יתמקדו בנתוני האינפלציה, האשראי והסחר, שיספקו אינדיקציות נוספות לעוצמת הפעילות המקומית ולהשפעת צעדי המדיניות.

יפן – מימושים חדים במניות הטכנולוגיה לצד התחזקות השכר

שוק המניות היפני רשם שבוע של ירידות חדות, כאשר מדד ניקיי 225 צנח ב-9.3%. הירידות התרכזו במניות הקשורות להשקעות בבינה מלאכותית, בציוד לייצור שבבים ובתשתיות מחשוב, ובהן SoftBank וחברות נוספות בשרשרת האספקה הטכנולוגית. הלחץ על המדד שיקף שינוי חד בציפיות המשקיעים לגבי קצב ההשקעות העתידי במרכזי נתונים, לצד מימוש רווחים לאחר תקופה של עליות משמעותיות בענף.

מנגד, נתוני המאקרו הצביעו על המשך התחזקות שוק העבודה. השכר הנומינלי עלה בספטמבר ב-4.6% בהשוואה לשנה הקודמת, הקצב המהיר ביותר מאז 1997, בעוד שהשכר הריאלי עלה ב-2.2%, מעל התחזיות, והשלים תשעה חודשים רצופים של עליות. מדד מנהלי הרכש בתעשייה עמד באוקטובר על 53.3 נקודות ומדד השירותים על 51.7 נקודות, שניהם ברמות המעידות על התרחבות בפעילות. נתוני השכר מחזקים את האפשרות להמשך התאוששות בצריכה הפרטית, אך גם תומכים בציפיות להמשך נרמול המדיניות המוניטרית מצד הבנק המרכזי של יפן. במבט קדימה, המשקיעים יתמקדו בהתפתחות הצריכה, בציפיות להעלאת ריבית אפשרית בדצמבר ובמידת ההתייצבות של מניות השבבים.

דרום קוריאה – מפולת במניות השבבים למרות יצוא שיא

שוק המניות בדרום קוריאה היה מהחלשים באסיה, כאשר מדד KOSPI צנח ב-11.7% בסיכום השבוע למרות עלייה מצטברת של כ-20% מתחילת השנה. ביום שישי איבד המדד כ-6%, לאחר שבמהלך המסחר נרשמה ירידה חדה שהובילה להפעלת מנגנון הפסקת מסחר למשך 20 דקות. מניות Samsung Electronics ו-SK Hynix בלטו בירידות והמימושים המחישו את רגישותו של שוק המניות הדרום-קוריאני לשינויים בציפיות ביחס לביקוש העולמי לשבבי זיכרון מתקדמים.

עם זאת, נתוני סחר החוץ הצביעו על עוצמה משמעותית בפעילות היצוא. יצוא הסחורות זינק באוקטובר ב-93.7% בהשוואה לשנה הקודמת והסתכם בכ-115.3 מיליארד דולר, בעוד שהיבוא עלה ב-36.0% ונרשם עודף מסחרי של כ-42.5 מיליארד דולר. יצוא השבבים זינק ב-259% לכ-56.4 מיליארד דולר, על רקע ביקושים חזקים לתשתיות בינה מלאכותית. עם זאת, חלק מהעלייה החריגה בנתוני היצוא נבע מהבדלים במספר ימי העבודה בשל עיתוי החגים, כאשר גם בניכוי השפעה זו נרשמה עלייה משמעותית של כ-76% ביצוא היומי הממוצע.

האינפלציה השנתית באוקטובר התמתנה ל-2.8%, לעומת 2.9% בספטמבר.

הודו –ראלי חד בשוק המניות בתמיכת ירידת מחירי הנפט וכניסת הון זר

שוק המניות ההודי בלט לחיוב, כאשר מדד Nifty 50 זינק ב-8.6% ומדד Sensex עלה בכ-8.8%, העליות השבועיות החדות ביותר מאז פברואר 2021. הראלי נתמך בירידת מחירי הנפט, בהתחזקות זרימת ההון הזר ובציפיות להתמתנות סיכוני הסחר והגיאופוליטיקה בעקבות בחירות האמצע בארה”ב.

נתוני הפעילות הכלכלית המשיכו להצביע על התרחבות. מדד מנהלי הרכש בתעשייה עמד באוקטובר על 54.7 נקודות, מדד השירותים על 55.8 נקודות והמדד המשולב על 56.2 נקודות. הביקושים המקומיים המשיכו לתמוך בפעילות העסקית, בעוד שההתמתנות במחירי האנרגיה סיפקה הקלה מסוימת לחששות האינפלציוניים.

אוסטרליה – הבנק המרכזי העלה את הריבית ל-4.85% לנוכח לחצי האינפלציה

שוק המניות האוסטרלי הפגין עמידות יחסית למימושים החדים באסיה, כאשר מדד ASX 200 עלה ב-1.3% בסיכום השבוע. במוקד ההתפתחויות הכלכליות עמדה החלטת הבנק המרכזי של אוסטרליה (RBA), שהעלה ב-3 בנובמבר את הריבית ב-25 נקודות בסיס לרמה של 4.85%, הגבוהה ביותר מאז 2008. מדובר בהעלאת הריבית החמישית מתחילת השנה, על רקע המשך לחצים אינפלציוניים מקומיים והתייקרות מחירי האנרגיה.

מה צפוי להשפיע על המסחר באסיה בשבוע הקרוב – 9–13 בנובמבר 2026

שבוע המסחר הקרוב באסיה צפוי להתמקד בנתוני האינפלציה והסחר בסין, בנתוני הצריכה והפעילות ביפן, בהתפתחויות בענף השבבים בדרום קוריאה ובטייוואן ובפרסום נתוני האינפלציה בהודו. לצד נתוני המאקרו, המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המגמות במניות הטכנולוגיה בארה”ב והשפעתן על שוקי אסיה.

יום שני (9.11): בסין צפויים להתפרסם מדדי המחירים לצרכן וליצרן לחודש אוקטובר, כאשר לפי תחזיות האינפלציה השנתית לצרכן צפויה לעמוד על 0.8%. בטייוואן יפורסמו נתוני סחר החוץ, שיספקו אינדיקציה לעוצמת הביקוש לשבבים ולמוצרי אלקטרוניקה. ביפן יפורסמו המדדים הכלכליים המובילים.

יום שלישי (10.11): בסין צפוי פרסום נתוני היצוא, היבוא והמאזן המסחרי לחודש אוקטובר. ביפן יפורסמו נתוני הוצאות משקי הבית והחשבון השוטף, שיאפשרו לבחון את השפעת העלייה בשכר על הצריכה הפרטית ועל הפעילות הכלכלית.

יום רביעי (11.11): בדרום קוריאה יפורסמו נתוני שוק העבודה והיצוא בעשרת הימים הראשונים של נובמבר, שיספקו אינדיקציה ראשונית להמשך הביקוש לשבבים ולמוצרי טכנולוגיה. ביפן יפורסמו נתוני היצע הכסף והזמנות למכונות.

יום חמישי (12.11): בהודו יפורסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, כאשר לפי תחזיות צפויה אינפלציה שנתית של כ-6.0%. ביפן יפורסם מדד המחירים ליצרן, שיספק אינדיקציה נוספת ללחצי העלויות בענף התעשייה.

יום שישי (13.11): בהודו צפויים להתפרסם נתוני סחר החוץ, שיאפשרו לבחון את השפעת מחירי האנרגיה והביקושים המקומיים על הגירעון המסחרי. במקביל, המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי השבבים, במטבעות האזוריים ובציפיות למדיניות הבנקים המרכזיים.

סחורות ומטבעות

מחירי הנפט ירדו בחדות, המתכות היקרות התאוששו והשקל נחלש מול הדולר והאירו. תוצאות בחירות האמצע בארה”ב חיזקו בשוק את הציפיות להתקדמות להסדרה עם איראן ולהקלה בשיבושי אספקת האנרגיה. לקראת סיום השבוע, דוח התעסוקה האמריקני החזק תמך בדולר והכביד על הזהב, אך המתכת שמרה על עלייה שבועית משמעותית.

מטבעות – הדולר התאושש לקראת סיום השבוע

מדד הדולר DXY התחזק בכ-0.4% בשבוע לרמה של כ-102.3 נקודות. העלייה ביום שישי נתמכה בדוח התעסוקה, שחיזק את הציפיות להעלאת ריבית אפשרית בדצמבר, ובעלייה בתשואות האג”ח בעקבות הפרסום. עוד לפני הדוח נהנה הדולר מביקוש על רקע הירידות במניות הטכנולוגיה והתגברות התנודתיות בשווקים.

בישראל, הדולר עלה ב-2.44% מול השקל והאירו התחזק ב-2.27%, בהשוואת השערים היציגים בין 30 באוקטובר ל-6 בנובמבר. השערים היציגים האחרונים נקבעו על כ-3.19 שקלים לדולר וכ-3.57 שקלים לאירו. התחזקות הדולר מול השקל הייתה גבוהה מעלייתו מול סל המטבעות העולמי, ובמקביל נרשמה התחזקות משמעותית גם באירו מול השקל

שוק נפט – ירידה חדה במחירים לצד המשך הסיכון לאספקה

מחיר הברנט בסדרה הגנרית הראשונה ירד ב-16.42% בשבוע ל-98.32 דולר לחבית, ומחיר WTI ירד ב-12.76% ל-90.83 דולר לחבית. השינוי חושב בין סגירת 30 באוקטובר לסגירת 6 בנובמבר. נתון הברנט בסדרה הגנרית כולל גם מעבר מחוזה דצמבר לחוזה ינואר, ולכן כולל את השפעת גלגול החוזה.

הציפיות להתקדמות במגעים עם איראן ולהקלה בשיבושי היצוא מהמפרץ הכבידו על המחירים. תוצאות בחירות האמצע חיזקו בשוק את ההערכה שהממשל האמריקני יפעל לקידום סיום העימות. בהמשך השבוע התאוששו המחירים מחלק מהירידות, על רקע תקיפות נוספות נגד כלי שיט במפרץ ובמצר הורמוז, שהמחישו כי הסיכון לרציפות האספקה נותר משמעותי.

בצד מדיניות ההיצע, שבע המדינות המשתתפות בהחלטות התפוקה החודשיות של OPEC+ החליטו ב-1 בנובמבר להותיר את יעדי התפוקה לדצמבר ברמות שנקבעו לספטמבר. הפגישה החודשית הבאה נקבעה ל-29 בנובמבר. לצד היעדים, תשומת הלב תמשיך להתמקד בהיקף ההפקה והיצוא בפועל וביכולת ההובלה באזור המפרץ.

זהב וכסף – התאוששות שבועית במתכות היקרות

הזהב עלה בכ-5% בשבוע וסיים בסביבת 4,070 דולר לאונקיה. ביום שישי נחלש הזהב בעקבות נתוני התעסוקה והתחזקות הדולר והתשואות, אך שמר על מרבית העלייה השבועית. גם הכסף התחזק, עם עלייה שבועית של כ-5.7% למחיר של כ-52 דולר לאונקיה.

קריפטו – לחץ המכירות נמשך

ביטקוין ואתריום נחלשו לצד הירידות במניות הטכנולוגיה, וההתאוששות שנרשמה לאחר הבחירות התחלפה בלחצי מכירה מחודשים. ברקע נמשכו גם השלכות אירוע הסייבר ב-Binance, שהכביד על השוק עוד לפני תחילת השבוע.