מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

בארה"ב, קבלנו שבוע ירוק, על רקע התמתנות מחירי הנפט ותשואות האג"ח. מנגד, בישראל נרשם שבוע אדום עם ירידות שערים חדות לרוחבו של השוק.

ביצועי המדדים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) עלה 0.7% בשבוע שחלף (14.3% מתחילת השנה), בארה"ב - מדד S&P500 עלה 1.2% (סגר על 7,811 נק',

עליה של 14.1% YTD) ואילו מדד נאסד"ק הוסיף 0.6%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 השיל 1.0% (YTD 6.6%). בבורסה בת"א – מדד ת"א 125 צנח 3.6% (7.2%+ מתחילת

השנה) ות"א בנקים איבד השבוע 5.0% (YTD 3.4%).

ארה"ב: התמתנות קלה ברמת התשואות אך החשש עוד כאן – התשואות ירדו כשברקע הנפקות מוצלחות ל-10 שנים ול-30 שנה, שזכו לביקושים נאים. התשואה לשנתיים ירדה השבוע מ-4.83% ל-4.79% והתשואה ל-10 שנים ירדה מ-5.27% ל-5.24%.

ארה"ב: עונת דוחות חדשה לפנינו והיא מעוררת ציפיות - תחזיות האנליסטים לקצב צמיחת הרווחים של החברות במדד S&P500 עודכנה במהלך הקיץ מכ-26% לכ-30% ואם אכן כך יהיה, נקבל 3 רבעונים רצופים עם צמיחה שנתית של יותר מ-25%.

צרפת: מעיבה על גוש היורו -  חוסר היציבות הפוליטית ומצב החוב הממשלתי הובילו להתרחבות פרמיית הסיכון על אג”ח ממשלת צרפת. תשואת האג”ח הצרפתית ל-10 שנים התקרבה במהלך השבוע ל-5%, רמה שלא נרשמה זה כמעט 25 שנים ופער התשואות מול האג"ח הגרמנית התרחב לכ-140 נ"ב והזכיר לרבים את משבר החוב האירופי מלפני 15 שנים.

מה צפוי השבוע? בארה"ב האינפלציה (CPI) (שצפויה לעלות מ-3.4% ל-3.6%) ואינפלציית הליבה (שצפויה לעלות מ-2.4% ל-2.5%). כמו כן, עונת הדוחות החדשה תפתח השבוע כאשר בימים שלישי ורביעי יפורסמו תוצאות הבנקים הגדולים: ביום שלישי גולדמן זאקס, סיטיגרופ, וולס פארגו, JPMorgan וביום רביעי Bank of America, בלאקרוק, מורגן סטנלי. בישראל ביום חמישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר עם צפי לירידה חודשית של 0.3% אך עלייה באינפלציה השנתית ל-1.8% (לעומת 1.5% באוגוסט). הפרסום צפוי להיות משמעותי לקראת החלטת בנק ישראל ב-21 באוקטובר.

ארה"ב
שבוע ירוק בוול סטריט, על רקע התמתנות מחירי הנפט ותשואות האג"ח. מניות השבבים פיגרו בביצועים, עקב חשש מהיקף הכנסות נמוך מהצפוי של Open AI וממימון יקר של השקעות העתק בתחום. ביום שישי ראינו ירידות חדות של מניות הטלקום, בעקבות הודעת Space X של אילון מאסק על הסכם לרכישת תדרים בפרישה ארצית, שיאפשר לסטארלינק מובייל שלה להיות מפעילת טלקום גדולה בארה"ב. ביום רביעי פורסם פרוטוקול ישיבת ה-FOMC האחרונה ואחרי שהריבית הועלתה, חברי הועדה צופים העלאה נוספת עד סוף השנה, אך אינם מתחייבים למועד. דבריהם של בכירי הפד לאחר הישיבה, כולל כריס וולר ביום חמישי האחרון, מאותתים שהריבית לא תעלה בסוף החודש, אולם היא צפויה לעלות בישיבה של דצמבר. זה מתכתב עם הצפי להעלאות ריבית בשוק החוזים, שמראה הסתברות של 17% בלבד להעלאת ריבית בסוף החודש והסתברות של 99% להעלאה עד דצמבר. מחר, יום שני, יתקיים מסחר בשוק המניות, אולם לא תתקיים סליקה ושוק האג"ח יהיה סגור לרגל Columbus Day. 
 ומה יביא איתו השבוע החדש בחזית המקרו? לאחר שבוע דליל יחסית בנתוני מקרו, השבוע נתוודע למספר נתונים חשובים, כמו האינפלציה (CPI) (שצפויה לעלות מ-3.4% ל-3.6%) ואינפלציית הליבה (Core CPI) (שצפויה לעלות מ-2.4% ל-2.5%) ביום רביעי, מדד המחירים ליצרן (PPI) והמכירות הקמעונאיות ביום חמישי ואת הייצור התעשייתי ביום שישי. בנוסף, ביום רביעי יתפרסם הספר הבז', הסקר הכלכלי התקופתי המגיע מ-12 השלוחות האיזוריות של הפד. הנתונים המעודכנים ישמשו חומר גלם לישיבת ה-FOMC שתתקיים ב-27-28 באוקטובר. 
עונת הדו"חות לרבעון השלישי נפתחה! בימים שלישי ורביעי יפורסמו תוצאות הבנקים הגדולים: ביום שלישי גולדמן זאקס, סיטיגרופ, וולס פארגו, JPMorgan וביום רביעי Bank of America, בלאקרוק, מורגן סטנלי. העונה הטרייה מעוררת ציפיות בשווקים! תחזיות האנליסטים לקצב צמיחת הרווחים של החברות במדד S&P500 עודכנה במהלך הקיץ מכ-26% לכ-30% ואם אכן כך יהיה, נקבל 3 רבעונים רצופים עם צמיחה שנתית של יותר מ-25%.
בסיכום שבוע המסחר בשוק המניות, מדד S&P500 רשם עלייה שבועית נאה של 1.2%. מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס לא פיגר הרבה, עם עלייה שבועית של 0.9%. מאידך, מדדי הטכנולוגיה, מדד נאסד"ק כללי ומדד נאסד"ק 100 סיימו את השבוע בעליות מתונות של 0.6% ו-0.2% בהתאמה. מדד ראסל 2000, מדד המניות של החברות הקטנות(small-cap) , היה היחיד שרשם ירידה שבועית, בשיעור של 0.9%. 
בשוק האג"ח ראינו השבוע התמתנות של 3-4 נ"ב בתשואות האג"ח, ביומיים האחרונים של השבוע, לאחר שביום רביעי טיפסו התשואות הארוכות לרמות שיא מאז שנת 2002 (ה-10 שנים ל-5.36% וה-30 שנה ל-5.73%), גם בתגובה לדבריה של מנכ"לית קרן המטבע הבינלאומית (IMF), קריסטלינה גאורגייבה, שהזהירה שהעלייה החדה בתשואות הותירה ממשלות שצברו חוב רב מדי תחת לחץ תקציבי גובר והולך וכינתה את הכלכלות המפותחות "העברייניות הגדולות ביותר". בהמשך ירדו התשואות, כשברקע הנפקות מוצלחות ל-10 שנים ול-30 שנה, שקיבלו ביקושים נאים, נסגרו בתשואות נמוכות מהצפוי והראו שברמות הנוכחיות קיימת רצפה מוצקה של ביקוש מוסדי ובינלאומי, שמעוניין לנעול תשואה גבוהה לטווח ארוך. התשואה לשנתיים ירדה השבוע מ-4.83% ל-4.79%, התשואה ל-10 שנים ירדה מ-5.27% ל-5.24% והתשואה ל-30 שנה רשמה ירידה שבועית מ-5.62% ל-5.59%. בעצם ניתן לראות שביומיים האחרונים של השבוע השילו התשואות הארוכות 12-14 נ"ב.  ומה לגבי שיפוע העקום? הוא מתייצב בשבועיים האחרונים סביב כ-45 נ"ב.   
הדולר בעולם ממשיך לשדר עוצמה במקביל לתשואות הגבוהות ולצפי להמשך העלאות ריבית - מדד DXY, הדולר מול סל מטבעות של שותפות הסחר המרכזיות של ארה"ב, זינק במהלך השבוע ב-0.3%, מ-101.932 ל-102.213 נקודות. מתחילת השנה מדד הדולר התחזק בכ-4% מול הסל האמור.

מדיניות מוניטרית
ביום רביעי האחרון פורסם פרוטוקול ישיבת המדיניות של הפד (FOMC) שהתקיימה ב-15-16 בספטמבר ושבסיומה הריבית הועלתה, כזכור, ל-4.00%-3.75%. חברי הועדה הביעו חוסר שביעות רצון על כך שהאינפלציה מעל היעד יותר מחמש שנים ברציפות והם צופים העלאה נוספת עד סוף השנה, אך אינם מתחייבים למועד. גם אחרי הישיבה המשיכו בכירי הפד להתבטא ברוח דומה. בשבוע הקודם הזהירו שני סגניו של יו"ר הפד, ג'פרסון ובאומן, שהאינפלציה הגבוהה עלולה להמשיך, אולם הוסיפו שאינם רואים צורך בהול בפעולה נוספת והם יעדיפו לפעול במתינות, איתות לכך שנעלאת הריבית הבאה צפויה רק בדצמבר. בסוף השבוע האחרון הצטרף אליהם חבר מועצת הנגידים, כריסטופר וולר, שאמר שככל הנראה יהיה צורך בהעלאת ריבית נוספת ע"מ להאט את האינפלציה, אולם אין צורך להדק את המדיניות בשתי ישיבות רצופות. בכך גם הוא אותת שהריבית תעלה בדצמבר ולא באוקטובר. 
ביום רביעי יתפרסם הספר הבז', הדו"ח הכלכלי התקופתי שנאסף מ-12 השלוחות האיזוריות של הפד ומתאר את מגמות הצמיחה, המחירים והתעסוקה מאז הישיבה הקודמת. הדו"ח מתפרסם כתמיד שבועיים לפני ישיבת FOMC ומשמש חומר גלם עדכני, לדיונים שיתקיימו בישיבה הקרובה שתיערך ב-27-28 באוקטובר. 
החוזים על הריבית לא השתנו השבוע במידה ניכרת והם מתמחרים נכון להיום העלאת ריבית בישיבה של 28 באוקטובר בהסתברות של כ-17% בלבד (לעומת הסתברות של 23% לפני שבוע).  ההסתברות להעלאות ריבית עד סוף השנה ירדה מעט השבוע מכ-102% לכ-99%, כלומר, עדיין תמחור מלא של העלאת ריבית אחת עד סוף השנה. גם לגבי שנת 2027 לא חלו שינויים גדולים. עד הישיבה שתתקיים במארס 2027 צופה השוק העלאה נוספת ואילו הצפי להעלאת ריבית שלישית, שתומחר בשבוע שעבר בישיבה של יוני 2027 נדחה מעט לישיבה של יולי 2027.   

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף 
בשבוע החולף קיבלנו רק מעט נתוני מקרו חשובים ולא הייתה להם השפעה מהותית על המסחר.  
 אינפלציה וציפיות האינפלציה – 
תחזית האינפלציה לשנה הקרובה של הפד של ניו יורק זינקה בספטמבר מ-3.58% ל-3.90%, הרבה מעל צפי ל-3.64%. מדובר בשיא מאז חודש מאי 2023.  
תעסוקה – 
הנתון השבועי של מספר המובטלים החדשים ממשיך להצביע על מגמת פיטורין נמוכה, כמו בשבועות הקודמים - מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה ירד במעט, מ-199 אלף ל-197 אלף, שפל מאז חודש יולי ומעט מתחת לצפי ל-200 אלף, בשבוע שהסתיים ב-3 באוקטובר. מספר התביעות המתמשכות ירד מעט, מ-1.7 מיליון ל-1.72 מיליון, מעל צפי ל-1.7 מיליון.
צמיחה ופעילות כלכלית –
מדד מנהלי הרכש של ISM בשירותים ירד מעט בספטמבר מ-55.4 ל-54.9 נק' (צפי 55.0 נק'). רכיב המחירים ששולמו זינק מ-72.6 ל-74.0 נק'. רכיב התעסוקה עלה מ-47.8 ל-50.1 נק', מהשמצביע על התרחבות. 
המכירות הסיטונאיות עלו באוגוסט ב-1.8%, יותר מעלייה של 1.0% בחודש שעבר.  (צפי 0.2%). 
הגירעון המסחרי התרחב באוגוסט ל-105.6 מיליארד $, לעומת גירעון של 92.8 מיליארד $ ביולי וצפי ל-102.1 מיליארד $. היצוא גדל ב-1.4% (צפי 1.2%) והיבוא גדל ב-4.3% (צפי 4.2%), אולם מה שהביא להתרחבות הגירעון הוא עדכון של נתון היבוא ביולי כלפי מעלה, מ-2.8% ל-3.9%.
האשראי הצרכני הסתכם באוגוסט ב-8.28 מיליארד $ בלבד, לעומת 17.74 מיליארד $ ביולי וצפי ל-15 מיליארד $.
מדדי סנטימנט –
מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד באוקטובר מ-48.1 ל-46.3 נק', פחות מצפי ל-47.6 נק' ושפל של 5 חודשים. החולשה נרשמה בעיקר ברכיב ההתייחסות למצב הקיים. רכיב הציפיות לעתיד עלה במקצת.
בסקר של מישיגן מחושבות גם תחזיות האינפלציה של הצרכנים – התחזית לשנה עלתה מ-4.6% ל-4.7% (צפי 4.8%). התחזית ל-5-10 שנים עלתה כצפוי מ-3.4% ל-3.5%.

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:
בחזית המקרו – בניגוד לשבוע החולף, שהיה דל יחסית, בשבוע שלפנינו צפויים להתפרסם מספר נתוני מקרו חשובים. נציין במיוחד את נתון האינפלציה (CPI) לחודש ספטמבר (שצפויה לעלות מ-3.4% ל-3.6%) ואינפלציית הליבה (Core CPI) (שצפויה גם היא לעלות, מ-2.4% ל-2.5%). הנתונים יפורסמו ביום רביעי ועלייה גבוהה מהצפוי עלולה להחזיר אל השולחן את האפשרות להעלאת ריבית כבר בסוף החודש (שכרגע היא בהסתברות נמוכה מאוד). ביום חמישי יפורסמו מדד המחירים ליצרן (PPI) והמכירות הקמעונאיות וביום שישי נתוני הייצור התעשייתי. בנוסף, ביום רביעי יתפרסם הספר הבז', הסקר הכלכלי התקופתי המגיע מ-12 השלוחות האיזוריות של הפד. הנתונים המעודכנים ישמשו חומר גלם לישיבת ה-FOMC שתתקיים ב-27-28 באוקטובר.
עונת הדו"חות לרבעון השלישי נפתחת! בימים שלישי ורביעי יפורסמו תוצאות הבנקים הגדולים: ביום שלישי גולדמן זאקס, סיטיגרופ, וולס פארגו, JPMorgan וביום רביעי Bank of America, בלאקרוק, מורגן סטנלי. עוד יפרסמו השבוע ג'ונסון & ג'ונסון, דומינו'ס פיצה, UnitedHealth Group, סטייט סטריט וצ'ארלס שוואב. העונה הטרייה מעוררת ציפיות בשווקים! תחזיות האנליסטים לקצב צמיחת הרווחים של החברות במדד S&P500 עודכנה במהלך הקיץ מכ-26% לכ-30% ואם אכן כך יהיה, נקבל 3 רבעונים רצופים עם צמיחה שנתית של יותר מ-25%.
בחזית הגיאופוליטית מחירי הנפט היו יציבים יחסית בסיכום שבועי (עלייה של 2.4%-0.7%), אולם לקראת סוף השבוע חווינו מיני דרמה, כשהנשיא טראמפ דרש מהפנטגון להכין תוכנית תקיפה בת כשלושה ימים באיראן, שתבוצע עוד לפני בחירות האמצע (ב-3 בנובמבר), כשבתגובה הנפט התייקר, התשואות עלו ומדדי המניות ירדו. בהמשך הודיע טראמפ שהתקיפה תתבצע רק לאחר בחירות האמצע והדבר הוביל לרגיעה מסויימת.
עם זאת, שקט במזרח התיכון הוא מצרך נדיר... בסוף השבוע תקפו החות'ים בטילים בליסטיים ובכטב"מים שדה תעופה בריאד שבסעודיה, פגעו בטרמינל, הביאו לביטול עשרות טיסות ולמותם של 12 בני אדם ופציעתם של מאות. סעודיה הודיעה שתגיב באופן נחוש וארה"ב הודיעה שהיא בודקת אפשרות להצטרף לתקיפה נגד החות'ים, דינמיקה זו עלולה להוביל לשיבושים בהובלת הנפט במיצר באב אלמנדב ולעלייה בפרמיית הסיכון ומכאן גם במחירי הנפט.
טראמפ אינו מרפה מהבחישה בבנק הפדרלי – זוכרים את הסאגה בין הנשיא לבין ד"ר ליסה קוק, חברת מועצת הנגידים בפד? היא מתחדשת! הממשל מקים ועדת בדיקה מיוחדת בת 3 חברים, שתחקור את הטענות נגד ליסה קוק. קוק הוזמנה לשימוע שינסה לברר אם יש סיבה מוצדקת להדחתה, תוך היצמדות לכללים שקבע בית המשפט העליון. הצעד שמתבצע זמן קצר לאחר העלאת ריבית ושבועות ספורים לפני בחירות האמצע, נתפס בשווקים כהסלמה במאבק על השליטה וההשפעה הפוליטית בבנק המרכזי. נזכיר שפגיעה בעצמאות הפד עלולה להצית גל חדש של עליית תשואות.

יומן נתוני המקרו הבולטים שיפורסמו במהלך השבוע:
ביום שני | 12.10
לא יפורסמו נתוני מקרו ולא דו"חות כספיים לרגל Columbus Day. שוקי המניות פתוחים, אולם לא תתקיים סליקה ושוקי האג"ח יהיו סגורים.
ביום שלישי | 13.10
מדד אופטימיות העסקים הקטנים,  מכירות בתים קיימים, תקציב האוצר.
ביום רביעי | 14.10
צמיחת השכר הריאלי הממוצע בשנה האחרונה (שעתי ושבועי),  אינפלציה (CPI) ואינפלציית ליבה, הספר הבז' של הפד. 
ביום חמישי | 15.10
המכירות הקמעונאיות, מדד Empire State – סקר התנאים העסקיים של מנהלי הייצור בניו יורק, תביעות אבטלה חדשות, מדד המחירים ליצרן (PPI), מלאים עסקיים. 
ביום שישי | 16.10
מדד פעילות השירותים של ניו יורק, מחירי היבוא והיצוא, ייצור תעשייתי, שיעור הניצול של כושר הייצור.

ישראל
שוק המניות הישראלי חתם שבוע של ירידות שערים חדות ורוחביות, כאשר המימושים הקיפו את כלל המדדים המרכזיים והיו חדים במיוחד במניות הבנקים, הנדל”ן והמניות הקטנות. מדד ת”א-35 ירד ב-3.7%, מדד ת”א-125 איבד 3.6% ומדד ת”א-90 נחלש ב-3.3%. מדד ת”א-בנקים ירד ב-5.0%, מדד ת”א-נדל”ן איבד 4.7% ומדד SME60 רשם ירידה חדה של 6.0%.
הירידות התרחשו על רקע התגברות התנודתיות בשווקים הבינלאומיים, עלייה בתשואות האג”ח הארוכות, מחירי אנרגיה גבוהים וחוסר ודאות גיאופוליטי. שילוב גורמים זה הכביד על תיאבון המשקיעים לסיכון, לאחר העליות שנרשמו בחלק מהמדדים המקומיים מתחילת השנה. גם אי הוודאות לגבי תוצאות הבחירות הצפויות להתרחש החודש בישראל ונתפסות כקריטיות היתה השפעה משמעותית.
למרות הירידות, מדד ת”א-35 עדיין מציג תשואה חיובית של 11.8% מתחילת השנה, בעוד שהפער בין ביצועי המניות הגדולות למניות הבינוניות והקטנות נותר משמעותי. 
במקביל, השקל התחזק ושער הדולר היציג ירד ביום שישי ל-3.055 שקלים ושער האירו ל-3.429 שקלים.
המוקד המרכזי בשבוע הקרוב יהיה פרסום מדד המחירים לצרכן לספטמבר, כאשר התחזית מצביעה על ירידה חודשית של 0.3% ועלייה באינפלציה השנתית ל-1.8%, לעומת 1.5% באוגוסט. הפרסום צפוי להיות משמעותי לעדכון ציפיות הריבית לקראת החלטת בנק ישראל ב-21 באוקטובר.

הגורמים המרכזיים שהשפיעו על המסחר 
עלייה בתשואות האג”ח הגלובליות: השבוע התאפיין בלחצים בשוקי החוב בעולם, בהובלת ארה”ב ואירופה. העלייה בתשואות משקפת בין היתר חששות מהמשך האינפלציה, צורכי מימון ממשלתיים גבוהים וציפיות למדיניות מוניטרית מרסנת יותר. התייקרות עלויות המימון משפיעה על תמחור המניות, במיוחד בענפים בעלי מינוף גבוה ובחברות ששוויין נשען על תזרימי מזומנים עתידיים.
מחירי האנרגיה והסביבה הגיאופוליטית: מחירי הנפט נותרו גבוהים במהלך השבוע על רקע ההתפתחויות במזרח התיכון. מחיר נפט ברנט התקרב במהלך המסחר ביום שישי לרמה של 104 דולר לחבית, על רקע החששות לפגיעה באספקת האנרגיה. לקראת סוף השבוע נרשמה התמתנות מסוימת, לאחר דיווחים שהפחיתו את החשש מהסלמה מיידית נוספת.
מימושי רווחים ושינוי בתיאבון לסיכון: לאחר העליות שנרשמו בחלק מהמדדים המקומיים מתחילת השנה, השילוב בין תנודתיות עולמית, סביבת ריבית מאתגרת וחוסר ודאות גיאופוליטי סיפק רקע למימושים בשוק המקומי. הירידות היו חדות במיוחד בענפים בעלי רגישות גבוהה לריבית ולתנאי המימון.
ההתפתחויות בוול סטריט: המסחר בישראל הושפע גם מהמגמה בשוק האמריקאי, ובעיקר מהתנודתיות במניות הטכנולוגיה והשבבים ומהעלייה בתשואות האג”ח בארה”ב. ביום חמישי נרשמו ירידות במדדי המניות המרכזיים בניו יורק, שהשפיעו על סנטימנט המשקיעים לקראת פתיחת יום המסחר האחרון בתל אביב.
שוק האג"ח: סיים את השבוע בירידות שערים מתונות יחסית לירידות בשוק המניות. מדד תל בונד 60 ירד ב-0.5%, מדד תל בונד שקלי איבד 0.4% ומדד תל בונד שקלי 50 ירד ב-0.4%.
סקטור הבנקים – מניות הבנקים בלטו לשלילה במהלך השבוע, כאשר מדד ת”א-בנקים ירד ב-5.0%, לעומת ירידה של 3.7% במדד ת”א-35. המדד השלים בכך תשואה חיובית מתונה של 3.4% בלבד מתחילת השנה.
מניות הבנקים רגישות לשינויים בציפיות הריבית, בעלויות המימון, בביקוש לאשראי ובאיכות תיקי האשראי. הפחתות ריבית עשויות לצמצם את מרווחי הריבית בחלק מפעילויות הבנקים, בעוד שהקלה בתנאי המימון עשויה לתמוך בביקוש לאשראי ולשפר את יכולת ההחזר של הלווים. במקביל, עלייה בתשואות האג”ח הממשלתיות ובפרמיית הסיכון עשויה להשפיע על תמחור נכסי הבנקים, על עלות גיוס ההון ועל הערכות המשקיעים ביחס לרווחיות העתידית. 

סקטור הנדל”ן: מדד ת”א-נדל”ן איבד השבוע 4.7% והשלים ירידה של 14.8% מתחילת השנה, אחת התשואות החלשות מבין המדדים המרכזיים בטבלה. ענף הנדל”ן מושפע באופן ישיר מעלויות המימון, מתשואות האג”ח הארוכות ומהערכות השווי של הנכסים. העלייה בתשואות בשווקים הבינלאומיים, לצד תנודתיות בציפיות הריבית, יוצרת סביבה מאתגרת במיוחד עבור חברות בעלות מינוף גבוה.
בחברות הנדל”ן המניב, עלייה בשיעורי ההיוון עשויה להכביד על שווי הנכסים ועל יכולת מימושם בתנאים אטרקטיביים. מנגד, בחברות הייזום למגורים ממשיכים להוות גורמים מרכזיים עלויות המימון, קצב מכירת הדירות, הוצאות הבנייה ויכולת הרוכשים ליטול משכנתאות.
מניות הביטחון – לחץ על הענף במהלך השבוע. מדד ת”א-ביטחוניות איבד כ-7.8% מתחילת השבוע, לעומת ירידה של כ-3% במדד ת”א-35. הירידות התרחשו על רקע מימושים רחבים בשוק המקומי ותנודתיות במניות שנהנו מעליות משמעותיות בתקופות קודמות. בענף הביטחוני קיימת חשיבות להבחנה בין תנודות השערים בטווח הקצר לבין מצב צבר ההזמנות, תקציבי הביטחון וקצב ההכרה בהכנסות.
ההתפתחויות הגיאופוליטיות, ההוצאות הביטחוניות בעולם ותהליכי ההצטיידות של מדינות ממשיכים להוות משתנים מרכזיים בבחינת פעילותן של החברות בענף.

מאקרו ישראל – נתונים שפורסמו בשבוע החולף
הגירעון התקציבי בישראל - נותר בספטמבר על 3.2% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, כ-71.8 מיליארד ש”ח, לעומת יעד של 4.9% לשנת 2026. הגירעון המצטבר בינואר–ספטמבר הסתכם בכ-29.5 מיליארד ש”ח, לעומת 56.3 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד. הצמצום בגירעון מתחילת השנה משקף גידול נומינלי של 10.4% בהכנסות המדינה, לעומת עלייה של 3.4% בהוצאות הממשלה. בספטמבר עצמו נרשם גירעון של כ-10.1 מיליארד ש”ח, לעומת 9.5 מיליארד בספטמבר אשתקד, כאשר חלק מתשלומי המסים נדחו לאוקטובר בשל החגים. לצד השיפור המצטבר, האוצר מציין כי קצב גידול ההוצאות במחצית השנייה גבוה יותר מאשר במחצית הראשונה, ומעריך שמגמה זו תימשך עד סוף השנה. 
יתרות מטבע החוץ: ירידה בעקבות שערוך שלילי - יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל הסתכמו בסוף ספטמבר ב-236.998 מיליארד $, לעומת 241.641 מיליארד $ בסוף אוגוסט, ירידה של 4.643 מיליארד $, כ-1.9%. על פי הודעת בנק ישראל מ-7 באוקטובר, הירידה נבעה בעיקר משערוך שלילי בהיקף של כ-4.411 מיליארד $, לצד פעולות הממשלה במט”ח בהיקף של כ-272 מיליון דולר. היחס בין יתרות המט”ח לתוצר ירד מ-34.9% באוגוסט ל-34.2% בספטמבר. הנתונים מצביעים על כך שעיקר הירידה ביתרות נבע מהשפעות שערוך, ולא ממכירה יזומה של יתרות מט”ח לצורך התערבות בשוק החליפין. היקף היתרות ממשיך להיות רכיב משמעותי בחוסן הפיננסי החיצוני של ישראל וביכולתו של בנק ישראל להתמודד עם תנודתיות חריגה בשווקים.
אמון הצרכנים: שיפור בסנטימנט משקי הבית - מדד אמון הצרכנים עלה בספטמבר לרמה של 85 נקודות, לעומת 75 נקודות באוגוסט, שיפור של 10 נקודות. השיפור מצביע על התחזקות בסנטימנט הצרכנים ועשוי לשקף שינוי חיובי בהערכות משקי הבית בנוגע למצבם הכלכלי ולהתפתחויות הצפויות במשק. לשינוי בציפיות הצרכנים עשויה להיות השפעה על החלטות צריכה, במיוחד ברכישות של מוצרים בני קיימא ובשירותים.
תחזית מדד המחירים לצרכן לספטמבר - ביום חמישי, 15 באוקטובר, בשעה 18:30, יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר.
על פי התחזית, המדד צפוי לרדת ב-0.3% בחישוב חודשי, לאחר עלייה של 0.7% באוגוסט. במקביל, האינפלציה השנתית צפויה לעלות ל-1.8%, לעומת 1.5% בחודש הקודם.
העלייה הצפויה באינפלציה השנתית, לצד ירידה חודשית במדד, משקפת את השפעת בסיס ההשוואה והתפתחות המחירים ב-12 החודשים האחרונים. נתון שתואם את התחזיות צפוי להשאיר את האינפלציה בתוך יעד בנק ישראל, בעוד שהפתעה מהותית כלפי מעלה או מטה עשויה להוביל לעדכון ציפיות הריבית בשוק האג”ח.
לקראת החלטת הריבית ב-21 באוקטובר, המשקיעים צפויים להתמקד לא רק בשינוי במדד הכללי, אלא גם בהרכב ההתייקרויות, בעיקר בענפי השירותים, הדיור, המזון והאנרגיה, כדי להעריך את מידת ההתמדה של לחצי המחירים.

אירופה 
שוקי המניות באירופה סיימו את השבוע החולף במגמה מעורבת עם נטייה לירידות, על רקע התגברות החששות מהתמשכות הלחצים האינפלציוניים, עלייה בתשואות האג”ח הממשלתיות וחוסר הוודאות הפיסקלי והפוליטי בצרפת. מחירי האנרגיה הגבוהים הגבירו את החשש מפגיעה בפעילות הכלכלית ובמקביל צמצמו את מרחב הפעולה של הבנקים המרכזיים להקלה מוניטרית. לקראת סוף השבוע נרשמה התאוששות מסוימת, בעקבות התמתנות במחירי הנפט ובתשואות האג”ח. מדד 50 Euro Stoxx ירד השבוע ב-1.0%, מדד DAX הגרמני איבד 0.6% ומדד CAC 40 הצרפתי נחלש ב-1.2%. 
חששות החוב העיבו - הגורם המרכזי שהכתיב את המגמה במהלך השבוע היה שוק האג”ח הממשלתיות. העלייה בתשואות ברחבי אירופה שיקפה את שילוב החששות מהמשך האינפלציה, צורכי המימון הגבוהים של ממשלות והסיכון להידוק מוניטרי נוסף. ביום חמישי נרשמו ירידות חדות במניות הבנקים האירופיים, שהגיעו לשפל של למעלה משלושה חודשים. במקביל, מחירי הנפט הגבוהים הגבירו את החשש משחיקת שולי הרווח של החברות ומהאטה בביקושים. ביום שישי השתפרה הסנטימנט בשווקים, כאשר ירידה במחירי הנפט והתמתנות בתשואות האג”ח תמכו בהתאוששות במדדי המניות. מדד STOXX Europe 600 עלה בכ-1% ביום המסחר האחרון וחתם את השבוע בעלייה מזערית.

האינפלציה בגוש האירו – האינפלציה ברמת היצרן ממשיכה לעלות: נתוני המאקרו בגוש האירו הצביעו השבוע על התגברות לחצי המחירים, לצד התאוששות מתונה בלבד בצריכה הפרטית. מדד המחירים ליצרן עלה באוגוסט ב-1.9% לעומת החודש הקודם, בהתאם לתחזיות ומעל העלייה של 1.6% ביולי. במונחים שנתיים נרשמה עלייה של 8.2%, מעל התחזית לעלייה של 7.6% ולאחר עלייה של 5.8% בחודש הקודם. העלייה החדה במחירי היצרן משקפת את המשך הלחצים בצד העלויות, על רקע ההתייקרות במחירי האנרגיה. ככל שהחברות יגלגלו את העלויות הגבוהות למחירי המוצרים והשירותים, עלולה להיווצר התמשכות של הלחצים האינפלציוניים גם ברמת הצרכן, התפתחות שעשויה להשפיע על מסלול הריבית של ה-ECB.
במקביל, המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט ב-0.1% בלבד לעומת החודש הקודם, מתחת לתחזית לעלייה של 0.2%, לאחר ירידה של 0.6% ביולי. במונחים שנתיים נרשמה עלייה של 0.8%, מתחת לתחזית לעלייה של 1.0%.
מדד מנהלי הרכש בענפי השירותים עמד בספטמבר על 53.0 נקודות, בעוד שהמדד המשולב עמד על 53.1 נקודות. שני המדדים נותרו מעל רף 50 הנקודות, המצביע על התרחבות בפעילות הכלכלית. מדד אמון המשקיעים של Sentix ירד באוקטובר ל-2.7 נקודות, לעומת 5.1 בספטמבר ומתחת לתחזית ל-4.2 נקודות, התפתחות המצביעה על התמתנות באופטימיות המשקיעים.
השילוב בין אינפלציה גבוהה ברמת היצרן, צמיחה מתונה בצריכה והמשך התרחבות בפעילות העסקית מציב בפני ה-ECB אתגר מורכב. הבנק המרכזי נדרש להתמודד עם לחצי מחירים מתמשכים, מבלי להכביד יתר על המידה על הפעילות הכלכלית ועל תנאי המימון.
גרמניה- התאוששות בייצור התעשייתי לצד ירידה חדה בהזמנות
נתוני המאקרו שהתפרסמו בגרמניה הצביעו על תמונה מעורבת, הממחישה את הקושי של הכלכלה הגדולה באירופה לבסס מסלול התאוששות יציב. 
ההזמנות החדשות למפעלים צנחו באוגוסט ב-10.6% לעומת החודש הקודם, ירידה חדה משמעותית מהתחזית להתכווצות של 1.0%, לאחר עלייה מעודכנת של 3.2% ביולי. במונחים שנתיים עלו ההזמנות ב-2.7%, לעומת תחזית לעלייה של 13.1%. הירידה החודשית הושפעה בעיקר מצמצום חד בהזמנות גדולות לציוד תחבורה, לרבות מטוסים, רכבות ואוניות, לאחר היקף חריג של הזמנות ביולי. בנטרול הזמנות גדולות נרשמה ירידה מתונה של 0.1% בלבד, נתון המצביע על יציבות יחסית בביקוש הבסיסי, אך גם על היעדר תנופת צמיחה משמעותית. 
מנגד, הייצור התעשייתי הפתיע לחיוב עם עלייה חודשית של 2.0% באוגוסט, לעומת תחזית לעלייה של 0.5%, לאחר ירידה של 1.2% ביולי. במונחים שנתיים עלה הייצור ב-2.3%, בהשוואה לתחזית לעלייה של 0.7%. ההתאוששות נתמכה בין היתר בגידול בפעילות הבנייה ובייצור מכונות וציוד, בעוד שענפים עתירי אנרגיה המשיכו להתמודד עם עלויות ייצור גבוהות. 
נתוני סחר החוץ העידו על חולשה נוספת בביקושים החיצוניים. היצוא ירד באוגוסט ב-0.8% לעומת החודש הקודם, בניגוד לתחזית לעלייה של 0.9%, בעוד שהיבוא עלה ב-0.9%, פחות מהתחזית לעלייה של 2.8%. העודף המסחרי הצטמצם ל-19.5 מיליארד אירו, לעומת 21.3 מיליארד אירו בחודש הקודם. 
מכלול הנתונים מצביע על שיפור מסוים בפעילות הייצור השוטפת, אך הירידה בהזמנות והחולשה ביצוא ממחישות את המשך האתגרים המבניים שעימם מתמודדת התעשייה הגרמנית, ובראשם עלויות אנרגיה, תחרות בינלאומית וביקושים מתונים.
צרפת- החששות הפיסקליים מעמיקים את הלחץ בשוק האג”ח
צרפת עמדה השבוע במוקד תשומת הלב של המשקיעים, כאשר החששות מחוסר היציבות הפוליטית וממצב החוב הממשלתי הובילו להתרחבות פרמיית הסיכון על אג”ח ממשלת צרפת. תשואת האג”ח הצרפתית ל-10 שנים התקרבה במהלך השבוע ל-5%, רמה שלא נרשמה זה כמעט 25 שנים, בעוד שפער התשואות מול האג”ח המקבילה של גרמניה התרחב לכ-140 נ"ב, אחת הרמות הגבוהות מאז משבר החוב האירופי.
העלייה בתשואות משקפת את החששות בנוגע ליכולתה של הממשלה לייצב את מצבה הפיסקלי, על רקע גירעונות גבוהים, חוב ממשלתי משמעותי ומחלוקות פוליטיות לקראת הבחירות לנשיאות בשנת 2027. העלייה בעלויות המימון עלולה להכביד על תקציב המדינה ולהקשות על יישום צעדים לצמצום הגירעון.
גם הנתונים הכלכליים שהתפרסמו במהלך השבוע המחישו את האתגרים. הגירעון התקציבי המצטבר מתחילת השנה התרחב באוגוסט ל-159.6 מיליארד אירו, לעומת 145.9 מיליארד אירו קודם לכן. במקביל, הייצור התעשייתי ירד באוגוסט ב-0.3% לעומת החודש הקודם, בניגוד לתחזית לעלייה של 0.2%, בעוד שהייצור בענפי התעשייה המעבדת עלה ב-0.3%, בהתאם לתחזיות. הגירעון המסחרי הסתכם בכ-6.1 מיליארד אירו, לעומת כ-6.7 מיליארד אירו בחודש הקודם.
ההתפתחויות בשוק האג”ח הצרפתי מהוות מוקד סיכון לשוקי אירופה, בעיקר לנוכח החשיפה של הבנקים והמוסדות הפיננסיים לחוב ממשלתי. על אף שה-ECB מחזיק בכלים להתמודדות עם תנודתיות חריגה בשוקי החוב, השימוש בהם אינו אוטומטי והוא כפוף לשיקולים מוניטריים ולתנאים מוגדרים.
בריטניה- שיפור בפעילות השירותים, לצד תנודתיות בשוק האג”ח
שוק המניות הבריטי הפגין עמידות יחסית במהלך השבוע, כאשר מדד FTSE 100 עלה ב-0.9%, בניגוד לירידות במדדים המרכזיים בגוש האירו. מדדי הפעילות בענפי השירותים והבנייה הצביעו על שיפור, בעוד ששוק האג”ח הממשלתיות המשיך להיות מושפע מהחששות האינפלציוניים ומעליית צורכי המימון הממשלתיים.
מדד מנהלי הרכש בענפי השירותים עלה בספטמבר ל-52.1 נקודות, לעומת 51.7 באוגוסט, והמדד המשולב עלה ל-52.0 נקודות, לעומת 51.7 בחודש הקודם. שני המדדים מצביעים על המשך התרחבות הפעילות העסקית, בעיקר בענפי השירותים, המהווים את החלק המרכזי בכלכלה הבריטית.
במקביל, העלייה בתשואות האג”ח הממשלתיות הבריטיות, בעיקר בטווחים הארוכים, הגבירה את החששות ביחס לעלויות המימון של הממשלה ולמרחב הפעולה הפיסקלי שלה. התייקרות האנרגיה הוסיפה ללחצי האינפלציה, והגבירה את הרגישות של שוק האג”ח לציפיות הריבית ולמדיניות הבנק המרכזי.
מרכז ומזרח אירופה
הבנק המרכזי של פולין הותיר בשבוע החולף את הריבית ברמה של 3.75%, בהתאם לתחזיות. ההחלטה התקבלה על רקע אינפלציה גבוהה יחסית והצורך לאזן בין יציבות המחירים לבין התמיכה בפעילות הכלכלית.
בהונגריה, נתוני האינפלציה לחודש ספטמבר הצביעו על עלייה שנתית של 1.6%, מתחת לתחזית ל-1.8% ולעומת 1.3% בחודש הקודם. הייצור התעשייתי עלה באוגוסט ב-8.7% במונחים שנתיים, מעל התחזית לעלייה של 4.1%, בעוד שהמכירות הקמעונאיות עלו ב-2.4%, מתחת לתחזית לעלייה של 4.4%.
מה במוקד בשבוע הקרוב
יום שלישי: גרמניה – מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר (נתון סופי), עם צפי לאינפלציה שנתית של 3.3%. בנוסף, פרסום נתוני החשבון השוטף לחודש אוגוסט.
יום רביעי: ספרד – מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר (נתון סופי), עם צפי לאינפלציה שנתית של 4.9% ולאינפלציית ליבה של 3.1%. פולין – מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר, עם צפי לאינפלציה שנתית של 4.0%. 
יום חמישי: גוש האירו – נתוני הייצור התעשייתי לחודש אוגוסט, עם צפי לקיפאון חודשי. צרפת – מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר (נתון סופי), עם צפי לאינפלציה שנתית של 3.0%. פולין – נתוני אינפלציית הליבה.
יום שישי: גוש האירו – מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר (נתון סופי), עם צפי לאינפלציה שנתית של 3.8% ולאינפלציית ליבה של 2.5%. בנוסף, יתפרסמו נתוני המאזן המסחרי לאוגוסט. 
במוקד השבוע: נתוני האינפלציה בגוש האירו, שצפויים להשפיע על ציפיות הריבית של ה-ECB, לצד נתוני התוצר בבריטניה והייצור התעשייתי באירופה.

שווקים נוספים 
השווקים באסיה נכנסים לשבוע חדש על רקע טלטלות מאקרו משמעותיות. שביפן נרשמת רגיעה סביב התוואי המוניטרי עקב התמתנות הרטוריקה של הממשל החדש, סין מתמודדת עם אכזבת משקיעים נוכח היעדר צעדי תמרוץ פיסקליים חדשים לאחר חופשת "שבוע הזהב". במקביל, הודו מפתיעה עם הידוק מוניטרי לריסון לחצי אינפלציה, ודרום קוריאה מציגה פרדוקס שבו מימושים של הון זר מעיבים על ביצועי שיא תאגידיים בסקטור השבבים. 
סין – המסחר בסין היבשתית התחדש ביום חמישי (8 באוקטובר) לאחר חופשת "שבוע הזהב" שבמהלכו נרשמו נתוני נסיעות פנים שמעידים על נפחי פעילות שיא. מסיבת העיתונאים של הוועדה הלאומית לפיתוח ורפורמה אכזבה את השווקים כיוון שלא כללה הכרזה על חבילת תמריצים פיסקלית חדשה ורחבה, אלא רק אשרור של צעדים קיימים. כתוצאה מכך, מדד האנג סנג בהונג קונג ספג מימושים אלימים. בעוד תשואות האג"ח בעולם מזנקות בעקבות נתוני המאקרו בארה"ב, סין הולכת נגד המגמה הגלובלית ותשואות האג"ח הממשלתיות שלה ממשיכות לרדת לרמות שפל.
 דרום קוריאה וסקטור השבבים– ענקית הטכנולוגיה סמסונג פרסמה דוח רבעוני שבו הציגה רווח תפעולי היסטורי של 107.4 טריליון וון (כ-80.3 מיליארד דולר). למרות זאת, מדד קוספי הגיב בצניחה של מעל 1% ונסוג לרמת ה-6,600 נקודות. התגובה נבעה מגל מימושים אגרסיבי של משקיעים זרים שהביא את שיעור האחזקה הזרה בסמסונג לשפל של 17 שנים.
 הודו - הבנק המרכזי של הודו (RBI)  העלה את ריבית הריפו ב-25 נקודות בסיס לרמה של 5.50% בהחלטתו מ-7 באוקטובר, בניגוד לציפיות המוקדמות. הוועדה המוניטרית שינתה את עמדת המדיניות ל"הידוק מכויל" בשל לחצי אינפלציה דביקים .למרות ההידוק, הבנק המרכזי העלה את תחזית צמיחת התוצר לשנת  2027 ל-7.1%. שוק המניות המקומי הגיב בירידות בעקבות התייקרות עלויות המימון. מדד מנהלי הרכש בהודו ירד מעט באוקטובר ועמד על 55.9 נקודות (לעומת 56.5).
 יפן –ראש הממשלה החדש, אישיבה, הצהיר כי הכלכלה אינה בשלה להעלאת ריבית נוספת, מה שהפיג את החשש מפני הידוק מיידי מצד הBOJ  והזניק את מדד הניקיי 225. במקביל, משרד האוצר היפני השהה את התערבותו בשוק המט"ח למרות התחזקות מוקדמת של היין, מה שמאשר תיאום מול ארה"ב.

מה במוקד בשבוע הקרוב
יום שני: הודו – מדד המחירים לצרכן לספטמבר, צפוי להציג עלייה ולהכריע את תוואי הריבית. דרום קוריאה – נתוני יצוא ויבוא לעשרת הימים הראשונים של אוקטובר.
יום שלישי: יפן – מדד המחירים ליצרן לספטמבר, שיצביע על לחצי עלויות ביבוא.
יום רביעי: סין – מדד המחירים ליצרן ומדד המחירים לצרכן לספטמבר; נתוני סחר החוץ .הודו –  מאזן הסחר. 
יום שישי: דרום קוריאה – מדדי מחירי יצוא ויבוא לספטמבר; שיעור האבטלה לאוקטובר.

סחורות ומטבעות
המסחר בשוקי המט”ח והסחורות בשבוע האחרון התאפיין בזינוק בפרמיות הסיכון הגיאופוליטיות ובהתחזקות של הדולר הגלובלי. 
מדד הדולר (DXY) - נסחר סביב רמה של 102.21 נקודות, לאחר עליה שבועית של 0.3%. התחזקות המטבע האמריקאי, חרף ההתמתנות בתשואות האג"ח בסוף השבוע, מדגישה את מעמדו כנכס בעיתות של חשש מסיכון. 
בשוק המט"ח המקומי - השקל נחלש לאורך השבוע האחרון מול המטבעות המרכזיים בצל האירועים הביטחוניים והמתיחות הגיאופוליטית האזורית. ביום שישי התמתנה המגמה והשקל התחזק יומית מול הדולר ב-0.6% ומול האירו ב-1.2%, כאשר השערים היציגים נקבעו על 3.060 ₪ לדולר ו-3.442 ₪ לאירו. מתחילת השנה, הדולר הציג ירידה של 4.1%- מול השקל, והאירו הציג ירידה של 8.1%.   
עליות במחירי הנפט–  הברנט עלה השבוע ב-2.42% ו WTIב-0.81%, למחיר של 104.72$ ו-91.85$ לחבית בהתאמה. העלייה השבועית התרחשה על רקע תקיפות של החותים נכסי אנרגיה בערב הסעודית וירידה בהשפעה הממתנת של הודעת מדינות ה- G7 בדבר שחרור רזרבות הנפט.  פרמיית הסיכון הגיאופוליטית במזרח התיכון והחששות משיבושים מתמשכים בנתיבי השיט והאספקה שבו לתת את הטון ודחפו את המחירים מעלה.
מחיר הזהב זינק השבוע בשיעור של 1.3% וננעל ברמה של 4,194 דולר לאונקיה (עלייה שבועית של 53 דולר). העלייה המרשימה בזהב השבוע ממחישה את התהפוכות בשוק: ברגע שתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב רשמו ירידה (כאמור, ירידה ל-5.24% ב-10 שנים), עלות ההחזקה האלטרנטיבית של הזהב ירדה, מה שאיפשר למשקיעים לחזור ולהגדיל חשיפות למתכת היקרה כנכס גידור מרכזי