מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות:

·   שבוע שלישי ברציפות של עליות בוול סטריט, על רקע התמתנות האינפלציה והחשש שהריבית תעלה בקרוב. בישראל עליות מתונות של מדדי הדגל בהובלת מניות האנרגיה והבנקים ומנגד, ירידות שערים של המניות הקטנות יותר ושל מניות מהסקטורים נדל"ן וביטחון. באירופה שבוע מעורב לאחר 4 שבועות רצופים בירוק, שהושפע מעליית מחירי הנפט והערכות שהריבית בגוש תעלה שוב. גם באסיה ראינו מגמה מעורבת, עם עליות בסיאול ובטוקיו בהובלת מניות השבבים וירידות במדינות התלויות ביבוא נפט, שמחירו האמיר השבוע ב-6%-5.4%.

·    ביצועי המדדים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) עלה 0.7% בשבוע שחלף (15.4% מתחילת השנה), בארה"ב - מדד S&P500 הוסיף 0.4% (סגר על 7,785 נק', עליה של 13.7% YTD) ומדד נאסד"ק הוסיף 0.1%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 עלה 0.2% (YTD 12.9%). בבורסה בת"א – מדד ת"א 125 עלה 0.2% (11.2%+ מתחילת השנה) ות"א נדל"ן איבד עוד 1.3% (מינוס 9.4% YTD).

·  ארה"ב: האינפלציה מתמתנת וגם המחירים הסיטונאים. ירידה במכירות ובבטחון הצרכנים – כל אלה הורידו את ההסתברות להעלאת ריבית קרובה – העלאה בספטמבר אינה על השולחן ותמחור מלא רק בתחילת 2027.

·  ישראל: האינפלציה התמתנה ל-1.5%, שפל של 5 שנים ונתון הצמיחה היה חזק בהרבה מהצפוי, השקל התחזק באופן משמעותי השבוע וכל אלה עשויים לאפשר לבנק ישראל להוריד את הריבית בתחילת ספטמבר.

·   עונת הדו"חות בארה"ב מתקרבת לסיומה – והשבוע במוקד הקמעונאיות הגדולות (וולמארט, הום דפו, טארגט ועוד), כשכולם מחכים ל-NVIDIA, שתדווח רק בשבוע הבא. בישראל – עונת הדו"חות בשיאה. הבנקים הציגו תוצאות חזקות בשבוע שעבר, והשבוע - ענקיות הנדל"ן (עזריאלי, ביג, מבנה), בתי ההשקעות וחברות הביטוח.

מה עוד צפוי השבוע? בארה"ב פרוטוקול ישיבת ה-FOMC ברביעי, וביום שישי מדדי מנהלי הרכש בתעשייה ובשירותים. באירופה - אינפלציה ומדדי מנהלי הרכש. באסיה – מדדי מנהלי הרכש, ריבית בסין ואינפלציה ביפן. 

ארה"ב

Q  בוול סטריט סיימנו שבוע ירוק שלישי ברציפות, כשיחד עם הדו"חות החזקים וצמיחת הרווחים המרשימה, שסייעו להתאוששות מגזר השבבים, השוק נתמך גם בהתפוגגות החשש שהריבית תעלה בקרוב, לאחר התמתנות הן של האינפלציה והן של מדד המחירים ליצרן. שבוע המסחר ננעל דווקא בטון שלילי, עם ירידות של עד 0.3%, בעקבות נתוני מקרו חלשים שפורסמו ביום שישי – ירידה מפתיעה הן של המכירות הקמעונאיות והן של מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן. שוק האג"ח הגיב, במפתיע, בעליית תשואות, משתי סיבות. הירידה במכירות הקמעונאיות נבעה בעיקר מהמכירות המקוונות שירדו ב-2.2%, כתוצאה מאירוע הפריים דיי של אמזון, שגרם להקדמת רכישות לחודש הקודם ולא מחולשה מבנית מתמשכת. גם עלייה מפתיעה בציפיות האינפלציה של הצרכנים, בעיקר על רקע מחירי האנרגיה והדלקים וחשש מהסלמה מול איראן, תרמה למהלך עליית התשואות.

Q  הסיכונים הגיאופוליטיים ממשיכים לרחף כעננת אי ודאות מעל לשווקים. שר ההגנה של ארה"ב, פיט הגסת', אמר שארה"ב עשויה להמשיך במצור על איראן ללא הגבלת זמן בשל כשלון המו"מ ושר האוצר, סקוט בסנט, הזהיר שארה"ב מתכננת לגרום נזק כלכלי נוסף לאיראן ו"ליישם צעדים שלא נראו מעולם בהיסטוריה של בידוד כלכלי במדינה". מחירי הנפט עלו השבוע ב-6%-5.4%, אחרי שירדו בחדות בשבועיים הקודמים והוכיחו שהלחצים האינפלציוניים שנובעים מהמלחמה עדיין חיים ובועטים...

Q  ומה במקרו? אחרי נתוני האינפלציה ומדד המחירים ליצרן, שהציגו תמונה מעודדת, השבוע נסתפק בייצור התעשייתי שצפוי לעלות, במדדי מנהלי הרכש של S&P Global, הן במגזר התעשייה והן בשירותים, שצפויים לרדת מעט, אך עדיין להצביע על מגמת התרחבות, במדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים (המשמש לחיזוי צמיחה עתידית) שצפוי להיות חיובי ובמספר נתוני נדל"ן. ביום רביעי בערב יפורסם פרוטוקול ישיבת ה-FOMC האחרונה וחשיבותו עולה ככל שחברי הועדה מפולגים בעמדותיהם והיו"ר מסרב לספק למשקיעים הכוונה עתידית.        

Q  עונת הדו"חות מסתיימת (עדיין מחכים ל-NVIDIA שתגיע רק בשבוע הבא) ואפשר לומר בודאות שמדובר בעונה מצוינת, שמצליחה לתמוך בשוק המניות, על אף גורמי אי ודאות רבים שעדיין נמצאים ברקע. בסך הכל פרסמו עד היום 455 חברות מתוך 498 החברות הכלולות במדד S&P500 (כ-91.4%). 69% מהן הכו את תחזית ההכנסות בשיעור ממוצע של 3.5% ו-87% מהן הכו את תחזית הרווח, בשיעור ממוצע של 28.9%. ומה היו הביצועים בפועל מול הרבעון המקביל? 85% מהחברות צמחו בהכנסות (בשיעור ממוצע של 14.7%) ו-80% מהן צמחו ברווח למניה, בשיעור ממוצע חריג בטיבו של 50.5%. השבוע מתאפיין בפרסום תוצאותיהן של מספר קמעונאיות גדולות, כשבין היתר נתוודע לתוצאותיהן של: ביום שלישי – Home Depot. ביום רביעי – אסתי לאודר, Target, Lowe's, Analog Devices, TJX. ביום חמישי – Deere & Co., Walmart Inc..

Q  בסיכום שבוע המסחר בשוק המניות, מדד S&P500 רשם עלייה שבועית צנועה של 0.4%. גם מדדי הטכנולוגיה רשמו שבוע ירוק, כשמדד נאסד"ק כללי הסתפק בעלייה שבועית של 0.1%, אולם מדד נאסד"ק 100 עתיר מניות השבבים בלט עם תשואה שבועית של 1.1%. מדד ראסל 2000, מדד המניות של החברות הקטנות(small-cap) , שרגיש לעליית ריבית, בלט גם הוא עם עלייה שבועית של 1.1%, הודות להתמתנות האינפלציה וירידת ההסתברות להעלאת ריבית בקרוב. בצד האדום מצאנו רק את מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס, שירד השבוע ב-0.6%. מדובר במדד שמכיל 30 חברות בלבד ושינוי דרמטי במניה יכול להשפיע. כך היה עם סיסקו, שאיבדה השבוע 8% אחרי הדו"חות, הום דפו, שירדה 4.7% בעקבות נתוני מקרו חלשים ו-UNH שנחלשה בעקבות רוטציה השבוע מבריאות לטכנולוגיה (בניגוד למגמה הארוכה יותר).

Q  בשוק האג"ח: השבוע קיבלנו ירידה קלה של התשואות הקצרות ועלייה של התשואות הארוכות. התמתנות נתוני האינפלציה וירידת הצפי להעלאת ריבית תמכו בירידת התשואה לשנתיים, אף שביום שישי היא זינקה ב-7 נ"ב ומחקה כמעט את כל הירידה השבועית. התשואות הארוכות נתמכו בעליית מחירי הנפט ועלייה מפתיעה בתחזית האינפלציה של הצרכנים, יחד עם ההבנה שהירידה המפתיעה במכירות הקמעונאיות נובעת בעיקר מצניחה של 2.2% במכירות המקוונות ביולי (בשל הקדמת קניות ה-Prime day של אמזון מאמצע יולי ל-23-26 ביוני) ולא מירידה מבנית של הוצאות הצרכנים. בסופו של דבר, התשואות הארוכות רשמו עלייה שבועית. התשואה לשנתיים ירדה השבוע ב-2 נ"ב מ-4.19% ל-4.17%, כשמנגד התשואה ל-10 שנים עלתה ב-5 נ"ב מ-4.64% ל-4.69%. התשואה ל-30 שנה שירדה בשבוע שעבר ב-7 נ"ב, עלתה השבוע 6 נ"ב, מ-5.20% ל-5.26%. במקביל, משרד האוצר האמריקני הנפיק בסוף השבוע סדרת אג"ח ל-30 שנה, למימון הגירעון התופח בתקציב. הגירעון האמור מגדיל את פרמיית הסיכון שדורשים המשקיעים והמכרז נסגר בתשואה של 5.2160%, הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 2001. אנליסטים מעריכים שהגיוסים הבאים יהיו במח"מים קצרים הרבה יותר. ומה בנוגע להימורים של סוחרי האג"ח על העלאת ריבית בקרוב? אלה המשיכו לרדת גם השבוע. ההסתברות להעלאה ראשונה כבר בישיבה שתתקיים ב-16 בספטמבר שתומחרה במלואה לפני 3 שבועות ירדה גם השבוע, והפעם מ-44% ל-32%, כך שמדובר בעצם בהתפוגגות העלאת הריבית שהייתה צפויה בספטמבר. באוקטובר הצפי להעלאת ריבית עומד על 55% ואפילו בסוף השנה (הישיבה של 9 בדצמבר) אין תמחור מלא להעלאת ריבית, אלא הסתברות של 93%. רק בישיבה של 27 בינואר 2027 רואים תמחור מלא למהלך.    העקום נעשה תלול – שיפוע העקום (בין שנתיים ל-10 שנים) טיפס השבוע באופן משמעותי, מ-45 נ"ב ל-52 נ"ב.

Q  הדולר התחזק מעט בעולם השבוע, בעיקר על רקע האפקט האינפלציוני של עליית מחירי הנפט. מדד DXY, שמראה את ביצועי המטבע האמריקני מול סל של 6 מטבעות מובילים, עלה השבוע ב-0.1%. מתחילת השנה התחזק הדולר מול הסל האמור בכ-1.4%.

מדיניות מוניטרית

Q  השוק משוכנע שנתוני התעסוקה החלשים בשבוע הקודם והתמתנות האינפלציה והמחירים הסיטונאים השבוע, מורידים את הלחץ מהפד להעלות את הריבית בקרוב. ההסתברות להעלאת ריבית בישיבה הקרובה, ב-16 בספטמבר, ירדה לכ-32% בלבד ותמחור מלא להעלאת ריבית נדחה עד הישיבה שתתקיים בינואר 2027. רוצים לדעת מה דעתם של בכירי הפד בסוגייה? בשביל זה בדיוק נקבל ביום רביעי בערב את פרוטוקול ישיבת ה-FOMC האחרונה, מ-29 ביולי. כידוי, יו"ר הפד, קווין וורש, מסרב בתוקף לספק למשקיעים הכוונה בנוגע למדיניות המוניטרית בעתיד והמשקיעים ינסו לדלות מדיוני הישיבה האחרונה רמזים.

ובינתיים, בכירי הפד עדיין חלוקים בדעתם גם בהתבטאויותיהם לאחר הישיבה. טום ברקין טען השבוע שיש להותיר את הריבית יציבה, לאור סימנים להתמתנות האינפלציה ואילו בת' האמאק ממשיכה בקו הניצי שלה וחוזרת על קריאתה להעלות את הריבית כבר עכשיו.

ועכשיו ממתינים המשקיעים לסימפוזיון השנתי של הפד – כנס ג'קסון הול, שיתקיים ב-27-29 באוגוסט וכותרתו – "חדשנות פיננסית, השלכות על תשלומים ומדיניות". הכנס משמש במה מסורתית ליו"ר הפד, לאיתותים על כיוון המדיניות. ב-2010 ניצל היו"ר ד'אז, ברננקי, את הבמה להכרזה על סבב נוסף של ההרחבה הכמותית (QE2), ב-2015 אותתה היו"ר ד'אז, ג'נט ילן, על סיום תקופת הריבית האפסית, לפני שהעלתה אותה בדצמבר של אותה שנה. ב-2020 הכריז היו"ר, ג'רום פאוול, על מעבר ליעד אינפלציה ממוצע, לטובת תמיכה בשוק העבודה וב-2022 נשא אותו פאוול נאום תקיף וקצר מהרגיל, שבו הבהיר שהבנק ימשיך בהעלאות ריבית חדות, ע"מ למגר את האינפלציה, נאום שהוביל לירידות משמעותיות. מעניין מה יבחר קווין וורש לשדר למשקיעים בעוד פחות משבועיים.

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

נתוני האינפלציה ומדד המחירים ליצרן (המחירים הסיטונאיים) התמתנו ועודדו את השווקים. מאידך,  המכירות הקמעונאיות ירדו במפתיע ומדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד, כשתחזית האינפלציה של הצרכנים עלתה במפתיע וכל אלה מעוררים חשש בנוגעי ליציבות הכלכלה הגדולה בעולם, במיוחד לנוכח חולשה מסוימת בנתוני התעסוקה שפורסמו השבוע.  

Q  אינפלציה: התמתנות בשני המדדים

מדד המחירים לצרכן:

·         CPI חודשי: 0.1%+, בהתאם לצפי, לאחר ירידה של 0.4% ביוני.

·         CPI שנתי: 3.4%, בהתאם לצפי ולעומת 3.5% ביוני.

·         CPI ליבה חודשי: 0.2%+, בהתאם לצפי.

·         CPI ליבה שנתי: 2.5%, לעומת 2.6% ביוני.

הנתונים מראים התמתנות בלחצי המחירים, אך האינפלציה הכללית עדיין גבוהה משמעותית מיעד הפד של 2%.

מדד המחירים ליצרן:

·         PPI חודשי: ללא שינוי, לעומת צפי לעלייה של 0.2%.

·         PPI שנתי: 4.7%, לעומת צפי של 4.9% ו-5.5% ביוני.

·         PPI ליבה חודשי: 0.2%+, לעומת צפי של 0.3%.

·         PPI ליבה שנתי: 4.2%, מעט מעל הצפי של 4.1%, אך מתחת ל-4.7% ביוני.

·         PPI ללא מזון, אנרגיה ושירותי סחר: עלייה חודשית של 0.4% ושנתית של 4.7%.

השורה הראשית הייתה חיובית, אך רכיבי הליבה מלמדים שהאינפלציה בשירותים עדיין לא נעלמה. הנתונים צפויים לתרום לעלייה מתונה של 0.2%–0.3% במדד הליבה של ה-PCE. ⁠

Q  הצרכן האמריקאי: הפתעה שלילית משמעותית

המכירות הקמעונאיות היו הנתון החלש ביותר השבוע:

·         המכירות הכוללות ירדו ב-0.6%, בניגוד לצפי לעלייה של 0.1%.

·         מכירות ללא כלי-רכב ירדו ב-0.3%, לעומת צפי לעלייה של 0.2%.

·         מכירות ללא כלי-רכב ודלק ירדו ב-0.2%, לעומת צפי לעלייה של 0.3%.

·         קבוצת הבקרה ירדה ב-0.4%, לעומת צפי לעלייה של 0.3%.

קבוצת הבקרה משמשת לחישוב הצריכה הפרטית בתמ”ג. הירידה בה מעלה את הסיכון להאטה בצריכה בתחילת הרבעון השלישי.

גם סקר אוניברסיטת מישיגן הצביע על חולשה:

·         מדד סנטימנט הצרכנים ירד ל-51.0 נקודות, לעומת צפי של 55.0 ו-55.2 ביולי.

·         מדד המצב הנוכחי ירד ל-51.8 נק'.

·         מדד הציפיות ירד ל-50.6 נק'.

·         תחזית האינפלציה של הצרכנים לשנה עלתה ל-4.3%, לעומת 4.2%.

·         תחזית האינפלציה של הצרכנים לחמש עד עשר שנים נותרה ברמה של 3.3%.

כלומר, הצרכן מדווח במקביל על חולשה בפעילות ועל ציפיות אינפלציה גבוהות. זהו שילוב פחות נוח לשוק מאשר האטה המלווה בירידה חדה בציפיות המחירים.

Q  שוק העבודה:

·         מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה עלה ל-209 אלף, לעומת צפי של 202 אלף ו-200 אלף בשבוע הקודם.

·         התביעות המתמשכות ירדו ל-1.777 מיליון, לעומת צפי של 1.794 מיליון.

·         נתון התעסוקה השבועי של ADP הצביע על תוספת של 8.25 אלף משרות בשבוע שהסתיים ב-25 ביולי, לאחר 11 אלף בשבוע הקודם.

שוק העבודה נחלש בקצב הגיוסים, אך עדיין אין סימן לגל פיטורים. התביעות הראשוניות נותרו נמוכות מבחינה היסטורית, בעוד נתוני ADP ודו"ח התעסוקה החודשי (מהשבוע שעבר) מצביעים על האטה ביצירת משרות.

Q  דיור ועסקים קטנים:

שוק הדיור:

·         מכירות הבתים הקיימים הסתכמו בקצב שנתי של 4.06 מיליון, מעט מעל הצפי של 4.05 מיליון.

·         במונחים חודשיים נרשמה ירידה של 1.7%, לעומת צפי לירידה של 1.0%.

הרמה הגבוהה של ריבית המשכנתאות ממשיכה להגביל את הפעילות, למרות גידול זמני בבקשות.

עסקים קטנים:

מדד האופטימיות של NFIB עלה ל-99.8 נקודות, לעומת צפי של 97.5 ו-97.4 ביוני. הנתון מצביע על שיפור בסנטימנט העסקי ומנוגד לחולשה שנרשמה אצל הצרכנים.

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:

Q  אחרי נתוני האינפלציה שהורידו את ההסתברות להעלאת ריבית בקרוב, נקבל השבוע את פרוטוקול ישיבת הריבית האחרונה של הפד, מסוף יולי, שהמחישה את הפילוג בקרב חברי הועדה, עם 3 חברים שהצביעו בעד העלאת ריבית והמשיכו להשמיע מסרים ניציים גם לאחר הישיבה. תמונת הדיונים חשובה גם לאור התנגדותו הנחרצת של היו"ר החדש, קווין וורש, לספק למשקיעים הכוונה עתידית בנוגע למדיניות המוניטרית. בחזית המקרו נתוודע בעיקר לייצור התעשייתי, מדדי מנהלי הרכש בתעשייה ובשירותים ולשלל נתוני נדל"ן. 

בחזית הגיאופוליטית נראה שהצדדים אינם מעוניינים לחדש את הלחימה, אולם במקביל, הם אינם מנהלים משא ומתן של ממש והפערים בעמדותיהם עצומים. במצב האמור, שנראה כמו משיכת זמן, התלקחויות עלולות להשפיע על מחירי הנפט ולחלחל, כמובן, לסנטימנט בשווקים. בשבוע החולף ראינו עלייה של יותר ב-6% במחירי הזהב השחור, שהתמתנה רק ביום חמישי.

עונת הדו"חות כבר קרובה להסתיים והיא סיפקה דלק לשוק המניות ואיפשרה לסקטור השבבים להתאושש (תוצאות חזקות ל-Super Micro ו-Core Weave שזינקו וגם לאפלייד מטיריאלס, אף שהאנליסטים ציפו ליותר והמניה הגיבה בירידה). לפנינו עדיין פרסום תוצאותיהן של כמה חברות מעניינות והשבוע ניחשף בעיקר לקמעונאיות הגדולות, שיספרו לנו על מצבו של הצרכן האמריקני ועל הרגלי הקנייה שלו.

Q  יומן נתוני המקרו הבולטים שיפורסמו במהלך השבוע:

ביום שני – 17.08.2026 – מדד Empire – סקר התנאים העסקיים של מנהלי הייצור בניו יורק, מדד בטחון הנדל"ן. 

ביום שלישי – 18.08.2026 – מדד פעילות השירותים של הפד של ניו יורק, מדדי מחירי היבוא והיצוא, היתרי בנייה, התחלות בנייה, ייצור תעשייתי, ניצול כושר הייצור, מכירות בתים בתהליך.

ביום רביעי – 19.08.2026 – פרוטוקול ישיבת ה-FOMC שהתקיימה ב-29.7.

ביום חמישי – 20.08.2026 – מדד התנאים העסקיים של פילדלפיה, תביעות אבטלה חדשות ומתמשכות, מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים. 

ביום שישי – 21.08.2023 – מדדי מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה ובשירותים. 

Q  עונת הדו"חות – ביום שלישי – Home Depot. ביום רביעי – אסתי לאודר, Target, Lowe's, Analog Devices, TJX. ביום חמישי – Deere & Co., Walmart Inc..

ישראל

Q  המסחר בבורסה המקומית התנהל בשבוע שחלף במגמה מעורבת עם נטייה לעליות. מדדי הדגל, התאפיינו בעליות שערים תוך שהם נהנים מרוח גבית מגזרת המאקרו, עונת דוחות מקומית חזקה עם תוצאות שיא של הבנקים הגדולים, ונעילה שבועית חיובית נוספת בוול סטריט. 

Q  בסיכום שבועי- מדד ת"א 35 עלה 0.8%, ת"א 125 הוסיף 0.2%. מנגד, מדד ת"א 90 איבד 2.2%. ברמה הסקטוריאלית, בלטו לטובה, מדד ת"א נפט וגז שעלה 3.2%, מדד אנרגיה ישראל שהתחזק 2.4% בתמיכת העלייה המחודשת של מחירי הנפט, מדד הבנקים שטיפס 2.2% הודות לתוצאות חזקות של הבנקים הגדולים, ומנגד, מדד הביטחוניות בלט לשלילה לאחר שנפל קרוב ל-8% בעיקר, כך ע"פ פרסומים, בשל מימוש רווחים של שחקנים בשוק בעת פרסום הדוחות של החברות המובילות, אשר הדביקו מניות נוספות בסנטימנט השלילי.

Q  בשוק החוב – נרשמה מגמה מעורבת. האג"ח הממשלתיות השקליות ברובן עלו, ואילו הצמודות סיימו בירידה. בשוק הקונצרני נרשמה מגמה שלילית.

Q  בשוק המט"ח המקומי - השקל התחזק (הרחבה בהמשך).

Q  בשבוע הקרוב - המסחר יושפע משילוב של נתוני מאקרו מקומיים חיוביים (הזינוק בתוצר והתמתנות האינפלציה), שיאה של עונת הדוחות לרבעון השני, ומגמות המסחר בחו"ל כשברקע המשך המתיחות הגיאופוליטית במזה"ת.

נתוני מקרו ועדכונים נוספים שפורסמו השבוע:

Q  הצמיחה ברבעון השני הפתיעה בגדול- נתוני הלמ"ס מצביעים על זינוק חד בתוצר לאחר הפגיעה שנרשמה ברבעון הראשון בעקבות מבצע "שאגת הארי" עם עוד ריבאונד שהגיע לאחר סבב לחימה. המשק צמח ברבעון השני של השנה ב-15.4% בחישוב שנתי, לעומת הרבעון הראשון שבו חל מבצע "שאגת הארי". בחישוב רבעוני מדובר בצמיחה של 3.6%, לאחר התכווצות של 2.2% ברבעון הראשון. מרבית התחזיות בשוק ההון הניחו כי אומדן הצמיחה של הרבעון השני יעמוד על כ-10%, אך הנתונים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הכו את התחזיות. מהנתונים עולה כי בתוצר העסקי חלה עלייה של 16.6%, שהם 3.9% בחישוב רבעוני. ההוצאה הממשלתית לצריכה ציבורית הקפיצה מעט את הממוצעים עם עלייה של 19.5% (4.6% רבעוני), וגם הצריכה הפרטית זינקה ב-14.7%, שהם 3.5% בחישוב רבעוני. מהלמ"ס נמסר כי "העלייה החדה בתוצר המקומי הגולמי ברבעון השני של שנת 2026 משקפת גידול משמעותי בנתוני הצריכה הפרטית, צריכה ציבורית ויצוא הסחורות והשירותים. עליות אלו הן בהמשך לירידות גדולות ברבעון הראשון של השנה בעקבות מלחמת שאגת הארי".

Q  האינפלציה בחודש יולי עלתה ב-0.3% בהתאם לתחזיות המוקדמות, וקצב האינפלציה השנתי התמתן מ-1.6% ל-1.5%, נתון שמקרב את האינפלציה לגבול התחתון של יעד בנק ישראל (1%) והנמוך ביותר מזה 5 שנים. את עליות המחירים הבולטות החודש הובילו סעיפי התחבורה שעלה ב-1.4%, התרבות והבידור שתרם עלייה של 1.1%, וסעיף הדיור שעלה ב-0.7%. מנגד, ירידות חדות נרשמו בסעיפי ההלבשה והנעלה (4.6%-), ירקות ופירות טריים (3.5%-) וריהוט וציוד לבית (0.7%-). בסעיף שכר הדירה נרשמו מגמות מעורבות לפי קבוצות שוכרים, עבור שוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.6%. מנגד, עבור שוכרים חדשים (דירות בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשם זינוק חד של 4.7%.

בשוק מעריכים כי למרות שהתמתנות האינפלציה השנתית לרמה של 1.5% תומכת בהורדת ריבית, הלחצים המתמשכים בסעיף הדיור והתייקרות השכירות לשוכרים חדשים, לצד התנודתיות במחירי הנפט והשקל, עשויים להוביל את בנק ישראל לשמור על מדיניות מוניטרית זהירה בהחלטתו הקרובה.

Q  תפוקת התשומה בבנייה - מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ירד בחודש יולי ב-0.1%. המדד ללא שכר עבודה ירד ב-0.3%, ומחירי החומרים והמוצרים נסוגו ב-0.4%. המדד טיפס ב-3.5% ב-12 החודשים האחרונים - התייקרות המיוחסת בעיקרה לזינוק של 5.4% במחירי שכר העבודה המשולם למועסקים בענף.

Q  יציבות בנתוני הגירעון - הגירעון התקציבי נותר ברמה של 3.3% תוצר שנה אחורה עד יולי, בדומה לנתוני החודש הקודם. ההכנסות ממיסים מתחילת  השנה עלו ב-14.5%, וההוצאות של המשרדים עלו ב-2.9% (עלייה חדה בביטחון, וירידה קלה ביתר הסעיפים). בחודש יולי ההכנסות עלו ב-12% לעומת החודש המקביל אשתקד.

Q  הרעה באמון הצרכני - מדד האמון הצרכני ירד ביולי ל-22- נק' מ-17- נק' בחודש יוני, הרמה הנמוכה מספטמבר 25. רכיבי הציפיות קדימה והצפי לגבי המצב הכלכלי של משקי הבית שנה קדימה ירדו גם הם.

Q  התרחבות מהירה בצריכה הפרטית ברבעון השני - המכירות ברשתות השיווק עלו ברבעון זה ב-13%. ביוני היקף המכירות היה גבוה ב-2.3% יחסית לפברואר, ערב המלחמה. עם זאת, רשתות המזון דיווחו על ירידה במכירות לאחר גידול מהיר ברבעון הראשון. הרכישות בכרטיסי אשראי עלו ב-26% ברבעון השני.

Q  הגירעון המסחרי - הסתכם ביולי ב-3.854 מיליארד $ (4.022 מ' $ ביוני). נתוני סח"ח מצביעים על מגמה של התרחבות בפעילות הכלכלית הכוללת, למרות התמתנות קלה בחודש האחרון.

מה צפוי השבוע?

ביום שני- אבטלה

ביום שלישי – תחזית האינפלציה מהמקורות השונים.

אירופה

Q  שוקי המניות באירופה סיימו שבוע מעורב, לאחר ארבעה שבועות רצופים של עליות. הצמיחה בגוש האירו והדוחות הכספיים היו טובים יחסית, אך העלייה במחירי האנרגיה, המתיחות הגיאופוליטית והתגברות הציפיות להעלאת ריבית נוספת מצד ה-ECB הכבידו על המניות והעלו את תשואות האג”ח. בסיכום שבועי, 50 Eurostoxx עלה ב-0.3%, DAX עלה בכ-0.5%, CAC 40 ירד ב-0.9% ו-FTSE 100 ירד ב-1.4% .

Q   התמונה הענפית - מניות הביטחון התחזקו בעקבות המתיחות הגיאופוליטית והציפייה להמשך גידול בתקציבי הביטחון. מניות התוכנה נהנו מעניין מחודש בעסקאות ורכישות ומניות הבריאות פיגרו, והמדד הענפי ירד ביום שישי בכ-1.5%. עליית מחירי הנפט תמכה בחברות האנרגיה, אך הגבירה במקביל את החשש מאינפלציה ומהידוק מוניטרי נוסף.

Q  עונת הדו"חות ממשיכה להיות חיובית. הצמיחה ברווחי חברות STOXX 600 ברבעון השני מוערכת בכ-23.4%, הקצב הגבוה ביותר זה קרוב לארבע שנים. ענפי האנרגיה וחומרי הגלם מובילים, אך גם ללא האנרגיה צפויה צמיחת רווחים של כ-12%.

נתוני מאקרו חשובים שפורסמו השבוע

Q  נתוני השבוע הצביעו על צמיחה יציבה בגוש האירו, לצד שיפור בסנטימנט ובסחר החוץ. עם זאת, התעשייה נותרה חלשה והאינפלציה בגרמניה גבוהה יחסית. בבריטניה נרשמה צמיחה טובה מהצפוי במונחים שנתיים, אך הרכבה היה מעורב: השקעות ושירותים התחזקו, בעוד הייצור והסחר נחלשו.

Q  בגוש היורו - התמ”ג צמח ברבעון השני ב-0.4% לעומת הרבעון הקודם וב-1.0% לעומת התקופה המקבילה – בהתאם לצפי. הייצור התעשייתי נותר ללא שינוי ביוני, בהתאם לצפי. במונחים שנתיים נרשמה עלייה של 0.1%, לעומת צפי לירידה של 0.6%. מדד אמון המשקיעים Sentix עלה באוגוסט ל-0.9 נקודות, לעומת צפי של 0.5- ונקודות 3.1- ביולי. מאזן הסחר המנוכה עונתיות עבר לעודף של 1.8 מיליארד אירו, לאחר גירעון מתוקן של 6.1 מיליארד אירו. התעסוקה עלתה ב-0.1% רבעונית וב-0.5% שנתית. משמעות: כלכלת הגוש ממשיכה לצמוח בקצב מתון. השיפור בסנטימנט ובסחר חיובי, אך הקיפאון בתעשייה מלמד שההתאוששות עדיין אינה רחבה.

Q  בגרמניה - האינפלציה הסופית ביולי עמדה על 0.8% בחודש ו-2.8% בשנה. האינפלציה לפי המדד האירופי האחיד עמדה גם היא על 2.8% בשנה. העודף בחשבון השוטף עלה ביוני ל-19.0 מיליארד אירו, לעומת 9.0 מיליארד אירו בחודש הקודם לאחר עדכון. המחירים הסיטונאיים עלו ביולי ב-0.2% בחודש וב-5.3% בשנה, לעומת עלייה שנתית קודמת של 4.9%. משמעות: גרמניה נהנית משיפור במאזן החיצוני, אך לחצי המחירים נותרו גבוהים. העלייה במחירים הסיטונאיים עלולה לעכב התמתנות נוספת באינפלציה.

Q  בבריטניה - ביטחון הצרכנים עלה ביולי לשיא של שנתיים, הודות לשלבים האחרונים של המונדיאל וחופשת הקיץ שהגבירו את הצריכה בממלכה המאוחדת. בנוסף, תרמו לעליה בביטחון גם הפסקת האש במזרח התיכון וכניסתו של ראש ממשלה חדש לדאונינג 10. במדד ביטחון הצרכנים של ברקליס הביעו 30% מהנשאלים ביטחון לגבי חוזקה של הכלכלה הבריטית, שיא של 21 חודשים ועליה של שש נקודות אחוז לעומת יוני. ההוצאות בכרטיסי אשראי גדלו ביולי ב-2% לעומת יולי שעבר, וזאת לאחר עליה של 1.9 ביוני. כלכלת בריטניה צמחה ברבעון השני ב-0.4%, בהתאם לצפי, וב-1.2% לעומת השנה הקודמת, מעט מעל צפי של 1.1%. התוצר החודשי עלה ביוני ב-0.3%, לעומת צפי לירידה של 0.1%. ההרכב היה מעורב: הצריכה הפרטית עלתה ב-0.3% וההשקעות העסקיות זינקו ב-1.7%, בעוד ההוצאה הממשלתית ירדה ב-0.3%. במקביל, התעשייה נותרה חלשה. הייצור התעשייתי ירד ביוני ב-0.2% והייצור בענפי התעשייה ירד ב-0.5%, שניהם מתחת לצפי. מנגד, תפוקת השירותים עלתה ב-0.4%. הגירעון בסחר בסחורות התרחב לכ-23.0 מיליארד ליש”ט. התמונה הכוללת מצביעה על צמיחה שמובלת בעיקר בידי שירותים והשקעות, בעוד מגזר הייצור והסחר ממשיכים להכביד.

Q  בספרד - האינפלציה הסופית ביולי הייתה מעט גבוהה מהצפי. מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.3% בחודש וב-3.6% בשנה, לעומת תחזיות ל-0.2% ול-3.5%. מדד הליבה ירד ב-0.1% בחודש אך נותר ברמה שנתית של 3.0%. המדד המתואם לאיחוד האירופי עלה ב-3.9% בשנה, לעומת צפי של 3.8%. הנתונים מצביעים על לחצי מחירים גבוהים יחסית וממחישים את הפערים בתוך גוש האירו. האינפלציה בספרד עלולה להגביל את התמיכה במדיניות מוניטרית מקלה, גם אם הפעילות במדינות אחרות נותרת חלשה.

Q  בצרפת - האינפלציה הסופית ביולי עמדה על 0.6% בחודש ו-2.1% בשנה – בהתאם לאומדן המוקדם. האינפלציה לפי המדד האירופי האחיד עמדה על 0.6% בחודש ו-2.4% בשנה. משמעות: הנתונים לא יצרו הפתעה חדשה. האינפלציה בצרפת מתונה מזו שבגרמניה, אך עדיין מעט מעל יעד ה-ECB.

Q  בפולין - התוצר הפולני צמח ברבעון השני ב-0.9%, בהתאם לצפי ולעומת 0.6% ברבעון הקודם. הצמיחה השנתית האיצה ל-3.8%, מעל צפי של 3.7% ולעומת 3.5% קודם לכן. האינפלציה הסופית ליולי עמדה על 0.8% בחודש ועל 3.0% בשנה, בהתאם לאומדן המוקדם.

מה צפוי השבוע?

Q  השבוע הקרוב באירופה יתמקד בשלושה מוקדים מרכזיים: נתוני האינפלציה ושוק העבודה בבריטניה, נתוני האינפלציה ועלויות העבודה בגוש היורו, ומדדי מנהלי הרכש המוקדמים לחודש אוגוסט שיתפרסמו ביום שישי. נתוני השכר והמחירים ישפיעו על ציפיות הריבית של הבנק המרכזי האירופי ושל הבנק המרכזי הבריטי, בעוד שמדדי ה-PMI, מדדי ZEW ונתוני הפעילות בפולין יספקו תמונה עדכנית לגבי קצב הצמיחה באירופה.

ביום שלישי – 18.08.2026- גוש היורו – מדד הציפיות הכלכליות של ZEW לחודש אוגוסט.

גרמניה – מדד הציפיות הכלכליות של ZEW ומדד המצב הכלכלי הנוכחי לחודש אוגוסט. בריטניה –נתוני שוק העבודה. ספרד – מאזן הסחר לחודש יוני (Trade Balance).

ביום רביעי – 19.08.2026- גוש היורו – החשבון השוטף, מדד המחירים לצרכן לחודש יולי, נתון סופי, חודשי ושנתי; מדד אינפלציית הליבה, נתון סופי (CPI, Core CPI); תפוקת הבנייה לחודש יוני, חודשית ושנתית (Construction Output).

בריטניה – מדד המחירים לצרכן ואינפלציית הליבה; מדד המחירים הקמעונאיים (RPI); מדד מחירי הבתים. פולין – מדד אמון הצרכנים לחודש אוגוסט.

ביום חמישי – 20.08.2026- גרמניה – מדד המחירים ליצרן לחודש יולי, חודשי ושנתי (PPI). פולין – השכר החודשי הממוצע, מדד המחירים ליצרן.

ביום שישי – 21.08.2026- גוש היורו – מדדי מנהלי הרכש המוקדמים לחודש אוגוסט בתעשייה, בשירותים והמדד המשולב; ציפיות האינפלציה של צרכני גוש היורו לשנה ולשלוש שנים.

גרמניה – מדדי מנהלי הרכש המוקדמים לחודש אוגוסט בתעשייה, בשירותים והמדד המשולב של S&P Global.

צרפת – מדדי אמון, מכירות קמעונאיות; מדדי מנהלי הרכש המוקדמים לחודש אוגוסט והמדד המשולב של S&P Global. בריטניה – מדד אמון הצרכנים של GfK לחודש אוגוסט; גירעון תקציבי; מכירות קמעונאיות לחודש יולי, מדדי מנהלי הרכש המוקדמים לחודש אוגוסט והמדד המשולב של S&P Global.

שווקים נוספים

Q  המסחר השבוע באסיה הסתיים במגמה מעורבת, דרום-קוריאה ויפן זינקו בהובלת מניות השבבים וה-AI, בעוד סין, הונג-קונג והודו ירדו. העלייה במחירי הנפט פגעה במיוחד במדינות התלויות ביבוא אנרגיה, ואילו ביפן התחזקו הציפיות להעלאת ריבית כבר בספטמבר. הנתון המדאיג ביותר הגיע מסין, שבה האשראי הבנקאי התכווץ בשיעור שיא. מנגד, הביקוש העולמי לשבבי זיכרון ולתשתיות-AI המשיך לתמוך בקוריאה וביפן.

Q  מה השפיע על השווקים:

·                    מניות השבבים בקוריאה וביפן נהנו מחזרה מהירה של משקיעים לאחר המימושים החדים ביולי.

·                    נתוני אינפלציה מתונים בארה”ב הפחיתו את החשש להעלאת ריבית ותמכו במניות הטכנולוגיה.

·                    העלייה החדה במחירי הנפט הכבידה על הודו, יפן ודרום-קוריאה, יבואניות אנרגיה מרכזיות.

·                    נתוני אשראי חלשים בסין חיזקו את החשש שהבעיה המרכזית במשק אינה מחסור בנזילות, אלא ביקוש נמוך

           להלוואות מצד משקי-בית וחברות.             

·                    בהונג-קונג נמשכה חולשה במניות הנדל”ן והצריכה, למרות עניין גבוה במניות AI ושבבים סיניות.

נתוני מקרו ואירועים חשובים שפורסמו השבוע 

התמונה באסיה הייתה מעורבת: בסין נרשמה התרחבות במימון הכולל, אך האשראי הבנקאי וצמיחת כמות הכסף נחלשו. ביפן לחצי המחירים מצד היצרנים נותרו גבוהים, אף שהיו מעט מתונים מהצפי. בהודו האינפלציה עלתה מעט וגירעון הסחר התרחב, ואילו טאיוואן הציגה צמיחה שנתית חריגה של 12.93%, בתמיכת ביקושים לטכנולוגיה ול-AI.

ביפן- נתוני יפן הציגו פער בין שיפור בסנטימנט לבין חולשה במאזן החיצוני. החשבון השוטף רשם ביוני גירעון של 92.3 מיליארד ין, לעומת צפי לעודף של כ-1.51 טריליון ין, מדד Eco Watchers למצב הנוכחי עלה ביולי ל-45.7 נקודות, מעל הצפי של 44.5 ולעומת 44.0 בחודש הקודם. מדד הציפיות עלה במעט ל-45.8, אך היה נמוך מהצפי של 46.1. השיפור מצביע על התאוששות מסוימת בסנטימנט בקרב עסקים החשופים לצריכה המקומית, אך שני המדדים עדיין מתחת לרמת 50. מדד המחירים ליצרן PPI עלה ביולי ב-0.1% בחודש וב-7.2% בשנה. שני הנתונים היו מתונים מהצפי, אך הקצב השנתי נותר גבוה ומעיד על לחצי עלויות משמעותיים.

בסין-  העודף בחשבון השוטף עלה ברבעון השני ל-195.1 מיליארד דולר, לעומת 184.3 מיליארד דולר ברבעון הקודם. בדרום קוריאה –שיעור האבטלה המנוכה מעונתיות עלה ביולי ל-2.8%, לעומת צפי ונתון קודם של 2.7%. מדובר בעלייה מתונה בלבד, ושוק העבודה נותר הדוק יחסית.

בטייוואן – התמ”ג צמח ברבעון השני ב-12.93% לעומת התקופה המקבילה, מעט מעל הצפי של 12.90% ולאחר אומדן קודם של 12.92%. משמעות: הצמיחה החריגה מדגישה את עוצמת מחזור הטכנולוגיה והשבבים, ובעיקר את הביקוש לתשתיות AI. עם זאת, היא גם מגדילה את רגישות הכלכלה הטאיוואנית למחזור ההשקעות הגלובלי בטכנולוגיה ולסיכונים גיאופוליטיים.

בהודו –  האינפלציה השנתית בהודו עלתה ביולי ל-4.45%, מעל הצפי של 4.40% ולעומת 4.38% בחודש הקודם. ההפתעה הייתה מוגבלת, אך העלייה מחזקת את הצורך של הבנק המרכזי להישאר זהיר ואינה תומכת בהקלה מוניטרית מהירה.

באוסטרליה- הבנק המרכזי הותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.35%, בהתאם לתחזיות.

מה צפוי השבוע?

המוקד המרכזי בשווקים באסיה יהיה ביום שני, עם פרסום נתוני הפעילות והנדל”ן בסין ואומדן הצמיחה לרבעון השני ביפן. בהמשך השבוע יעקבו המשקיעים אחר ריביות הפריים בסין, נתוני הסחר של יפן ונתוני הפעילות בהודו. ביום שישי יתפרסמו נתוני האינפלציה ביפן ומדדי מנהלי הרכש המוקדמים ביפן ובהודו. הנתונים עשויים להשפיע על ציפיות התמריצים בסין, תוואי המדיניות של הבנק המרכזי של יפן ועל היואן והין.

ביום שני- 17.08.2026- סין: מדדי מחירי הבתים החדשים והבתים מיד שנייה, המכירות הקמעונאיות (Retail Sales), הייצור התעשייתי (Industrial Production).  יפן: אומדן ראשון לתוצר לרבעון השני, כולל התמ”ג הריאלי ברמה רבעונית ובקצב שנתי, התמ”ג הנומינלי, הצריכה הפרטית, ההשקעה העסקית, תרומת המלאים ותרומת היצוא נטו.

ביום חמישי – 20.08.2026- סין: ריבית הפריים להלוואות לשנה וריבית הפריים להלוואות לחמש שנים (1-Year and 5-Year Loan Prime Rate - LPR). יפן: מאזן הסחר, היצוא והיבוא. הודו: תפוקת שמונת ענפי הליבה (Index of Eight Core Industries) בשינוי שנתי. דרום קוריאה: מצבת ההשקעות הבינלאומית לרבעון השני והחוב החיצוני לטווח קצר.

ביום שישי – 21.08.2026- יפן: מדד המחירים לצרכן הארצי (National CPI), אומדנים ראשוניים למדדי מנהלי הרכש בתעשייה, בשירותים והמדד המשולב של S&P Global.

הודו: אומדנים ראשוניים למדדי מנהלי הרכש של HSBC בתעשייה, בשירותים והמדד המשולב; יתרות מטבע החוץ.

דרום קוריאה: מדד המחירים ליצרן (PPI)

מטבעות וסחורות

Q  מדד הדולר DXY – מדד DXY סיים ברמה של 99.67 נק', עלייה שבועית קלה של 0.1%. בתחילת השבוע נתמך הדולר בתשואות האג״ח הגבוהות, בעליית מחירי הנפט ובביקוש מסוים לנכסי מקלט. ביום שישי נחלש הדולר לאחר שהמכירות הקמעונאיות בארה״ב ירדו ב־0.6% ביולי, לעומת צפי לעלייה מתונה. בעקבות הנתון והחולשה בדוח התעסוקה, ההסתברות להעלאת ריבית בספטמבר ירדה לכ־31%. השוק עדיין מתמחר בעיקר הותרת ריבית ללא שינוי, ולא הורדת ריבית.

Q  בשוק המט"ח המקומי - השקל התחזק מול הדולר והאירו - שער הדולר ירד ב־1.7% לרמה של 2.95 שקלים, ושער האירו ירד ב־1.5% לרמה של 3.412 שקלים. מתחילת השנה התחזק השקל ב־7.4% מול הדולר וב־8.9% מול האירו.

עוצמת השקל בולטת גם משום שמדד הדולר העולמי עלה ב־0.1% בסיכום השבוע כך שעיקר המהלך של השקל היה מקומי, ולא תוצאה של היחלשות רוחבית בדולר. התחזקות השקל צפויה לשפר משמעותית את הסיכויים להפחתת ריבית מצד בנק ישראל, בכפוף למצב הביטחוני ולנתוני האינפלציה שממשיכה להתמתן.

Q  מדד הסחורות (CRY) – טיפס השבוע ב-2.8% לרמה של 391.4 נק'. המדד עלה ב־31% מתחילת השנה וב־32.4% ב־12 החודשים האחרונים. העלייה השבועית משקפת בעיקר את הזינוק באנרגיה, אך למדד חשיפה גם למתכות, לתוצרת חקלאית ולסחורות נוספות. העלייה החדה במדד מתחילת השנה מצביעה על התחדשות לחץ אינפלציוני מצד חומרי הגלם, גם אם אינפלציית הליבה במדינות המפותחות מתמתנת.

Q  מחירי הנפט עלו מעל 5%. ברקע האי־ודאות בנוגע להסכם מול איראן נמשכת כמו גם המסרים השליליים מצד איראן וארה"ב. השבוע אמר שר ההגנה האמריקאי פיט הגסת כי ארה"ב עשויה להמשיך במצור הימי על איראן ללא הגבלת זמן, בשל כישלון המשא ומתן בין שתי המדינות. גם שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט התייחס למצב מול איראן ואמר כי ארה"ב מתכננת לגרום נזק כלכלי נוסף לאיראן. ואנס אמר בלילה שבין חמישי לשישי, כי "המטרה הראשונה במשא ומתן מול איראן היא לשמור על מחירי הדלק נמוכים בשביל אזרחים אמריקאים". מסרים אלו במקביל למסר האחרון של הנשיא טראמפ לפיו מצר הורמוז יעבור לשליטת ארה"ב הזניקו שוב את מחירי הנפט.

מחיר הנפט מסוג ברנט זינק בשבוע האחרון בכ-6% לרמה של 88.52 $ לחבית. הנפט האמריקאי (WTI) קפץ בשבוע שחלף ב-5.4% ל-82.4 $ לחבית.

Q  הזהב קיבל תמיכה מציפיות הריבית ומביקוש לנכסי מקלט - מחיר הזהב עלה ב־0.8% לרמה של 4,376.4 דולר לאונקיה. מתחילת השנה הוא עלה ב־1.3%, אך ב־12 החודשים האחרונים נרשמה עלייה חדה של 31.2%. הזהב נתמך בשלושה גורמים מרכזיים: ירידה בציפיות להעלאת ריבית בארה״ב, היחלשות הדולר, וביקוש לנכסי מקלט בעקבות המתיחות במזרח התיכון.