מרכז ההשקעות

בנק הבינלאומי ועובדיו מחזקים את תושבי מדינת ישראל, חיילי צה"ל וכוחות הביטחון. חזקו ואמצו!

סיכום שבוע המסחר האחרון

נקודות עיקריות

בארה"ב נרשמה מגמה מעורבת עם ירידות חדות בסקטור ה-AI ומעבר של כספים לאג"ח ולסקטורים דפנסיביים. מנגד, בישראל נרשם שבוע חיובי בדגש על התאוששות במניות הנדל"ן. 
ביצועי המדדים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) ירד 1.6% בשבוע שחלף (12.5% מתחילת השנה), בארה"ב - מדד S&P500 ירד 1.9% (סגר על 7,659 נק', עליה של 11.9% YTD) ומדד נאסד"ק צנח 4.5%. מנגד, הדאו ג'ונס סיים בעליה שבועית של 0.7%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 עלה 0.5% (YTD 7.1%) ובאסיה - מדד קוספי הקוריאני נפל 14.5% (YTD 34.5%+). בבורסה בת"א – מדד ת"א 125 קפץ 4.2% (11.7%+ מתחילת השנה), ת"א בנקים זינק 5.1% ות"א נדל"ן נסק 8.9% (YTD 7.2%-).
 ארה"ב: רוטציה - השבוע המשקיעים יצאו ממניות ה-AI ונכנסו לאג"ח ולמניות דפנסיביות – החשש שהשקעות העתק בתחום ה-AI תהיינה גדולות מההכנסות העתידיות חזר להטריד את המשקיעים שזרקו את מניות הטכנולוגיה ועברו לאג"ח ולמניות בסקטורים כגון אנרגיה, צריכה בסיסית ורפואה. 
דרום קוריאה: מה שעלה בחדות מתחיל לרדת - מדד קוספי של דרום קוריאה היה אחד הכוכבים הגדולים של הייפ ה-AI עם זינוק של כ-250% בתוך כשנה וחצי אך מאז השיא ביוני האחרון הוא איבד כ-40% (ו-14.5% רק בשבוע האחרון). מדובר במדד ריכוזי מאוד שבו 2 חברות מהוות קרוב למחצית מהמשקל במדד ועובדה זו תורמת לתנודתיות החריגה.
מה צפוי השבוע? בארה"ב לא צפויים נתוני מקרו בעלי חשיבות גבוהה ותשומת הלב תתמקד בעונת הדוחות כאשר השבוע ידווחו בין היתר ביום שלישי - GE Aerospace, ג'נרל מוטורס, NETFLIX, SPACE X, יונייטד איירליינס. ביום רביעי – טסלה, מטא, IBM. ביום חמישי – לוקהיד מרטין וביום שישי – אמריקן אקספרס.   
בישראל ביום שלישי בנק ישראל יפרסם את ציפיות האינפלציה מהמקורות השונים ויתפרסם המדד החודשי לפעילות המשק וביום רביעי - החלטת ריבית של בנק ישראל (עקב הקירבה ליום הבחירות לכנסת, הצפי הינו שהריבית תשאר ללא שינוי על שיעור של 3.25%).

ארה"ב
 וול סטריט הציגה השבוע בעיקר רוטציה ממניות צמיחה (דגש על השבבים) לערך ורוטציה בין מניות ה-AI לאג"ח, שהגיעו לרמות תשואה אטרקטיביות. התוצאה היא ירידה של כ-5% במדדי נאסד"ק וצניחה של 11.8% במניות סקטור השבבים, אחרי 8 ימים אדומים ברצף, שיא מאז 2008, כשמנגד, מדד דאו ג'ונס, המוטה לחברות ערך ותיקות וגדולות מתחום התעשייה, פיננסים, בריאות וצריכה בסיסית, עלה השבוע 0.7%. 
מניות הבריאות זינקו השבוע ב-3.1% ומניות הפיננסים עלו 1.3%, אף שדו"חות הבנקים שפורסמו השבוע (שהיו טובים באופן כללי) היו חלשים מאלה שראינו ברבעון הקודם. הסקטור הפיננסי נהנה כרגע מעליית האינפלציה ומצפי להמשך העלאות ריבית. אם ננתח גם את התנהגות מדד המניות הקטנות (ראסל 2000), הרי שזה ירד בשבוע החולף ב-3%, מה שמראה שכרגע מדובר בבריחה נקודתית ועדיין לא ברוטציה רחבה לתוך הכלכלה הריאלית.
במקביל, המימושים של מניות ה-AI מצאו השבוע כתובת נוספת – ה-Treasuries, שהציגו עליית תשואות עד אמצע השבוע, כשברקע נתוני אינפלציה (CPI ו-(PPI גבוהים מהצפוי. הנתונים שלחו את התשואות לרמות שיא אטרקטיביות ואת המשקיעים להצטייד באג"ח, כנכס מקלט בסביבה של אי ודאות וחשש מהאטה בקצב ההזמנות מענקיות הטכנולוגיה, שהשקיעו סכומי עתק בתשתיות AI והדבר עלול להאט את החזר ההשקעה (ROI), כשברקע גם חשש מהגבלות מסחר ורגולציות שנועדו למזער סיכונים של איבוד שליטה על סוכני AI. הרוטציה האמורה הצליחה למתן את תשואות האג"ח, על אף האינפלציה הגבוהה וביומיים האחרונים של השבוע ראינו ירידה של כ-10 נ"ב לאורך עקום התשואות.
במישור הגיאופוליטי נמשכת המתיחות במזרח התיכון ומחירי הנפט שבו לזנק השבוע, בכ-10%-5%. 
ומה יביא איתו השבוע החדש בחזית המקרו? אחרי ה-CPI וה-PPI ולפני פרסום ה-PCE ונתוני הצמיחה בשבוע האחרון של אוקטובר, השבוע שלפנינו יהיה קצת פחות סוער. נציין מספר נתוני נדל"ן ביום שלישי, את מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים שיפורסם ביום חמישי ואת מדדי מנהלי הרכש בתעשייה ובשירותים של S&P Global לחודש אוקטובר ואת מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עדכון סופי לחודש אוקטובר, שיפורסם ביום שישי, יחד עם עדכון תחזיות האינפלציה של הצרכנים לשנה ול-5-10 שנים. 
עונת הדו"חות מעלה הילוך שבוע הפתיחה עמד בסימן פרסום תוצאות הבנקים. המגמה הכללית הייתה חיובית, אך ביחס לרבעון הקודם (Q2) שהציג פעילות שיא בכל אפיקי המסחר והחיתום, הפעם קיבלנו תמונה מעורבת יותר. ההכנסות והרווחים היו חזקים ברמה היסטורית וחלקם היכו את הצפי, אך הם היו נמוכים מעט מרמות השיא ברבעון השני. בשנתיים האחרונות חטיבות ה-FICC (אג"ח, מטבעות וסחורות) וההלוואות היו בקטר של הבנקים. הפעם, ב-Q3, המסחר במניות וניהול העושר לקחו את ההובלה באופן מובהק. חטיבות ה-FICC רשמו ירידה ממוצעת של כ-14% בהכנסות, בהשוואה לרבעון הקודם (רבעון השיא – Q2) וחלקן החמיצו את התחזיות. דווקא התנודתיות והזינוק בתשואות הכניסו שחקנים ל-Wait & See והפחיתו נפחי מסחר באג"ח קונצרני וממשלתי. בלטו לחיוב – גולדמן זאקס, מורגן סטנלי וסיטיגרופ. מאידך, בנק אוף אמריקה ו-JPMorgan אכזבו. השבוע נתוודע לתוצאות של: ביום שלישי - GE Aerospace, ג'נרל מוטורס, RTX, 3M, האליברטון, האסברו, NETFLIX, SPACE X, יונייטד איירליינס, אלסקה איירליינס, צ'ארלס שוואב. ביום רביעי – מעבדות אבוט, Nextera Energy, AT&T, פיליפ מוריס, טסלה, מטא (פייסבוק), IBM, טקסס אינסטרומנטס. ביום חמישי – לוקהיד מרטין, נוקיה, COMCAST, אמריקן איירליינס, ווסטרן דיג'יטל. יום שישי – אמריקן אקספרס.  
בסיכום שבוע המסחר בשוק המניות, מדד S&P500 רשם ירידה שבועית של 1.9%. מדדי הטכנולוגיה, מדד נאסד"ק כללי ומדד נאסד"ק 100 היו המפסידים הבולטים של השבוע, עם ירידות חדות של 4.5% ו-5.5% בהתאמה. מדד ראסל 2000, מדד המניות של החברות הקטנות(small-cap) , רשם ירידה שבועית משמעותית של 3.0%. מאידך, מדד מניות הבלו צ'יפ דאו ג'ונס היה המדד הירוק היחיד השבוע, עם עלייה שבועית של 0.7%.
בשוק האג"ח ראינו השבוע ירידת תשואות, בדגש על אג"ח ארוכות. השבוע נפתח דווקא בעליית תשואות, במקביל לעליית מחירי הנפט וביום רביעי, לפני המסחר, זינקו התשואות לרמות שיא בעקבות נתון האינפלציה הגבוה (השנתיים המריאה ל-4.94%, ה-10 שנים ל-5.32% וה-30 שנה ל-5.62%). התשואות האטרקטיביות, יחד עם חוסר הוודאות סביב מניות ה-AI, הובילו למגמה של מכירת מניות שבבים ורכישת Treasuries כנכסי מקלט, כך שקיבלנו ירידות חדות של מניות הטכנולוגיה ובמקביל, ירידת תשואות משמעותית. מנקודת השיא ביום רביעי ועד נעילת שבוע המסחר, ראינו צניחה של 23 נ"ב בתשואה לשנתיים, של 25 נ"ב בתשואה ל-10 שנים ושל 20 נ"ב בתשואה ל-30 שנה. ברמה שבועית ירידת התשואות הייתה מתונה יותר, אולם עדיין רואים ירידה ברורה, מגמה חיובית, אך לא מהסיבות הנכונות... התשואה לשנתיים ירדה השבוע ב-8 נ"ב מ-4.79% ל-4.71%, התשואה ל-10 שנים ירדה 17 נ"ב מ-5.24% ל-5.07% והתשואה ל-30 שנה רשמה ירידה שבועית של 18 נ"ב מ-5.60% ל-5.42%.  ומה לגבי שיפוע העקום? הוא התמתן השבוע באופן משמעותי, מ-45 נ"ב ל-36 נ"ב בלבד.   
הדולר בעולם החל את השבוע בהתחזקות, אולם נחלש ביומיים האחרונים במקביל לירידת התשואות וסיים את השבוע בירידה - מדד DXY, הדולר מול סל מטבעות של שותפות הסחר המרכזיות של ארה"ב, ירד במהלך השבוע ב-0.4%, מ-102.213 ל-101.837 נקודות. מתחילת השנה מדד הדולר נחלש בכ-3.6% מול הסל האמור.

מדיניות מוניטרית
ביום רביעי האחרון פורסם הספר הבז', הדו"ח הכלכלי התקופתי שנאסף מ-12 השלוחות האיזוריות של הפד לקראת ישיבת ה-FOMC שתיערך ב-27-28 באוקטובר. הספר הצביע על התרחבות מתונה בפעילות הכלכלית בארה"ב, אך היא אינה אחידה בפילוח איזורי וסקטוריאלי. סקטור התעשייה הציג ביצועים חזקים יחסית (ורואים זאת גם בנתוני המקרו שפורסמו השבוע), בזכות ביקושים סביב מרכזי נתונים ומתקני אנרגיה וחשמל. פירמות רבות דיווחו שהתשואות הגבוהות וחוסר הודאות ממשיכים להעיב על תכנון ההשקעות.
שוק התעסוקה עדיין קר יחסית – עלייה מתונה בלבד בגיוסים וירידה בתחלופת עובדים. השכר מתמתן, אך התייקרות עלויות הטבת מעסיק (ביטוחי בריאות) מכבידה על מעסיקים.
במחירי התשומות נרשמו עליות ויכולת החברות לגלגל לצרכנים מוגבלת יותר. הצרכנים רגישים למחיר והרווחיות נשחקת בקמעונאות ובשירותים.
לפחות ארבעה מבכירי הפד התבטאו בזהירות בשבועיים האחרונים – הם מזהירים מהאצת האינפלציה וטוענים שיש עוד העלאות ריבית בדרך, אולם המסר המרכזי הוא שאין צורך לנהוג בבהילות ולא חייבים להעלות ריבית בשתי ישיבות רצופות – המסר הזה נקלט בשווקים ולמרות שההסתברות להעלאת ריבית כבר בשבוע הבא זינקה ל-52% אחרי פרסום נתוני האינפלציה הגבוהים, הוא שה והתמתן לקראת סוף השבוע עד לרמה ששררה בתחילת השבוע – 17% בלבד. ההסתברות להעלאות ריבית עד סוף השנה נותרה השבוע כמעט ללא שינוי - 101% לעומת  99% בשבוע שעבר, כלומר, עדיין תמחור מלא של העלאת ריבית אחת עד סוף השנה. גם לגבי שנת 2027 לא חלו שינויים גדולים. עד הישיבה שתתקיים במארס 2027 צופה השוק העלאה נוספת ואילו הצפי להעלאת ריבית שלישית, שתומחר בשבוע שעבר בישיבה של יולי 2027 נדחה לישיבה של ספטמבר 2027 וההסתברות ירדה ל-84%.   
יו"ר הפד, קווין וורש, השתתף בסוף השבוע בכנס של IMF בבנגקוק והתראיין אצל מנכ"לית הקרן, קריסטלינה גאורגייבה. הוא שב והדגיש את מחוייבותו להבטחת יציבות מחירים, על רקע עליית מחירי האנרגיה והזינוק בהשקעות בבינה מלאכותית, שאותה הגדיר כ"מבטיחת יתרונות כלכליים עצומים בטווח הארוך, אך זעזוע המשבש את הפעילות הכלכלית בטווח הקצר". כדרכו, וורש לא סיפק תחזיות ואמר שאינו קובע מראש את תוצאות הישיבות.
היום נכנסים כל בכירי בפד לדממת האלחוט (FED Blackout period) שנהוגה כתמיד בעשרת הימים שלפני ישיבת ריבית. הפעם הבאה שנשמע אותם תהיה במסיבת העיתונאים בתום הישיבה, ב-28 באוגוסט.

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף 
הן האינפלציה והן מדד המחירים ליצרן היו גבוהים מהצפוי, אולם השוק מתייחס ברצינות לאיתותי הפד, שיעלה את הריבית, אך לא בבהילות וצופה העלאה רק בדצמבר. המכירות הקמעונאיות עלו יותר מהצפוי, אך בעיקר בשל עליות המחירים ולא עלייה בכמויות. הייצור התעשייתי עלה יותר מהצפוי.  
 אינפלציה וציפיות האינפלציה – 
מדד המחירים לצרכן עלה בספטמבר ב-0.6% כצפוי, אך האינפלציה השנתית עלתה מ-3.4% ל-3.7%, יותר מצפי ל-3.6%.
אינפלציית הליבה עלתה בספטמבר ב-0.3%, יותר מצפי ל-0.2% ואינפלציית הליבה השנתית עלתה מ-2.4% ל-2.6%, מעל צפי ל-2.5%.
מחירי הסחורות התייקרו בספטמבר ב-0.3% ומחירי השירותים (הצד הדביק של האינפלציה) התייקרו ב-0.4%.
מחירי הדלק גנבו את ההצגה (כצפוי), עם זינוק חודשי של 9.1%. מאידך, מחירי חבילות הסלולר, שהיו כוכבי החודש שעבר, עם התייקרות של 5.9%, נותרו החודש ללא שינוי.
שימו לב לנתון חשוב, שיו"ר הפד, קווין וורש, בודק בקפידה – 70% מהסעיפים במדד המחירים לצרכן עלו בשנה האחרונה ביותר מ-2% (יעד יציבות המחירים). יתרה מזאת, לא פחות מ-52% מהסעיפים עלו ביותר מ-3%.

מדד המחירים ליצרן (PPI)  זינק בספטמבר ב-1.3%, הרבה יותר מצפי ל-0.6%.
מדד הליבה (ללא אנרגיה ומזון) זינק ב-0.7% (צפי 0.3%).
ה-PPI השנתי זינק מ-5.5% ל-6.3%, יותר מצפי ל-5.4% ומדד הליבה השנתי עלה מ-4.8% ל-5.0% (צפי 4.4%).

הקצב השנתי של מחירי היבוא עלה בספטמבר מ-6.7% ל-8.1% (צפי 8.2%).
הקצב השנתי של מחירי היצוא זינק בספטמבר מ-9.3% ל-11.6% (צפי 9.6%).

תעסוקה – 
הנתון השבועי של מספר המובטלים החדשים ממשיך להצביע על מגמת פיטורין נמוכה, כמו בשבועות הקודמים - מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה ירד במעט, מ-198 אלף ל-199 אלף, מעט מתחת לצפי ל-200 אלף, בשבוע שהסתיים ב-10 באוקטובר. מספר התביעות המתמשכות ירד מעט, מ-1.714 מיליון ל-1.710 מיליון, מעט יותר מצפי ל-1.709 מיליון.
הקצב השנתי של עליית השכר השעתי הריאלי ירד בספטמבר ב-0.7%. 

צמיחה ופעילות כלכלית –
המכירות הקמעונאיות זינקו בספטמבר ב-0.8%, הרבה יותר מצפי ל-0.3%.
נזכיר שהנתון הוא נומינלי ולכן, עולה כשהמחירים עולים. האינפלציה עלתה בספטמבר ב-0.6% ולכן הזינוק מוסבר יותר בעליות מחירים מאשר הגדלת המכירות.
רואים זאת בנתון המכירות ללא כלי רכב ודלק, שעלה רק ב-0.2% כצפוי. כלומר, הזינוק בסכום המכירות נובע בעיקר מהתייקרות הדלק.
הייצור התעשייתי גדל בספטמבר ב-0.7%, יותר מצפי ל-0.4%.
שיעור הניצול של כושר הייצור גדל בספטמבר מ-76.4% ל-76.9% (צפי 76.5%). 
סקר התנאים העסקיים של מנהלי הייצור במדינת ניו יורק (מדד Empire State) זינק באוקטובר מ-7.6 ל-25.5 נק' (צפי 12.0 נק').
הגירעון בתקציב האוצר הסתכם בספטמבר ב-26.9 מיליארד $, פחות מצפי לגירעון של 30.0 מיליארד $.

נתוני נדל"ן –
מכירות הבתים הקיימים גדלו בספטמבר ב-1.5%, בניגוד לצפי שיירדו ב-0.8%, לקצב שנתי של 3.99 מיליון בתים.

מדדי סנטימנט –
מדד אופטימיות העסקים הקטנים ירד בספטמבר מ-98.7 ל-97.9 נק', פחות מצפי ל-98.2 נק'. 

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:
בחזית המקרו – בניגוד לשבוע החולף, השבוע שלפנינו יהיה דל יחסית בנתוני מקרו. נציין את מדדי מנהלי הרכש של S&P Global בתעשייה ובשירותים ואת מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן (הכולל את תחזיות האינפלציה של הצרכנים) – עדכון סופי לאוקטובר. שניהם יתפרסמו ביום שישי.
 עונת הדו"חות לרבעון השלישי מעלה הילוך – בשבוע החולף פורסמו תוצאות הבנקים הגדולים. הם היו טובים יחסית, אולם פחות מהדו"חות החזקים שראינו ברבעון הקודם (Q2) ונרשמה חולשה בולטת בהכנסות ממסחר באג"ח ובסחורות. השבוע נפגוש כמה חברות מעניינות, כמו מטא פלטפורמס (פייסבוק), טסלה, IBM, נטפליקס, ספייס X ועוד. האנליסטים מצפים לעונה חזקה, עם צמיחה של הרווח הממוצע בקרוב ל-30%.
בחזית הגיאופוליטית מחירי הנפט רשמו עליות חדות השבוע (ה-WTI זינק ב-10.4% והברנט עלה 4.9%), כשהמתיחות המבעבעת במזה"ת והמעורבות של החות'ים (שתקפו את המטה של חברת הנפט של סעודיה, אראמקו) ממשיכות להכביד ובמקביל, הנשיא טראמפ מאשים את זלנסקי ואת התקיפות של אוקראינה על מתקני אנרגיה ברוסיה במחירי האנרגיה המאמירים (בנסיון להפיס את דעתם של המצביעים בבית). הנשיא מאיים לנתק את אוקראינה ממודיעין חיוני ומטכנולוגיה צבאית. צפוי שהחורף המתקרב יהיה קשה מאוד לאוקראינה ובמציאות הזאת לא נראה שסיום הלחימה, שהשווקים מייחלים אליו, מתקרב.  

 יומן נתוני המקרו הבולטים שיפורסמו במהלך השבוע:
ביום שני | 19.10
מדד בטחון הנדל"ן.
ביום שלישי | 20.10
מדד פעילות השירותים של הפד של פילדלפיה, היתרי בנייה, התחלות בנייה, מכירות בתים בתהליך.
ביום רביעי | 21.10
**אין נתוני מקרו חשובים.**
ביום חמישי | 22.10
תביעות אבטלה חדשות ומתמשכות, מדד האינדיקטורים הכלכליים המובילים, מדד פעילות הייצור של הפד של קנזס.
ביום שישי | 23.10
מדדי מנהלי הרכש בתעשייה ובשירותים של S&P Global, מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן. 

ישראל
 שוק המניות הישראלי סיים את השבוע בעליות שערים חדות ורוחביות, בניגוד למגמה השלילית שנרשמה במדדים המרכזיים בוול סטריט. מדד ת"א-35 עלה ב-4.0%, מדד ת"א-125 הוסיף 4.2% ומדד ת"א-90 בלט בעלייה של 5.1%. ההתאוששות הקיפה את מניות הבנקים, חברות הנדל"ן ומניות השורה השנייה, והצביעה על שיפור בסנטימנט המשקיעים המקומיים לאחר תקופה של תנודתיות. 
העליות בבורסה המקומית בלטו על רקע המימושים במניות הטכנולוגיה האמריקאיות, שנבעו מחששות לגבי היקף המינוף והמימון של השקעות הענק בתשתיות בינה מלאכותית. הפער בין ביצועי השווקים ממחיש את השונות בהרכב הענפי של המדדים ואת המשקל הגבוה של ענפי הפיננסים והפעילות המקומית בבורסה בתל אביב.
במישור המאקרו, האינפלציה השנתית בישראל עלתה בספטמבר ל-1.6%, לעומת 1.5% באוגוסט ונותרה מתחת למרכז יעד יציבות המחירים. במקביל, תשואת אג"ח ממשלת ישראל הגנרית ל-10 שנים ירדה ל-4.24%, לעומת 4.36% בשבוע הקודם, והאינפלציה הגלומה משוק ההון לשנה עלתה ל-1.59%.
האירוע המרכזי בשבוע הקרוב הוא החלטת הריבית של בנק ישראל ביום רביעי, 21 באוקטובר. לאחר הפחתת הריבית בספטמבר לרמה של 3.25%, המשקיעים יתמקדו בהחלטה הקרובה, בעדכון התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר ובהתייחסות הנגיד לסיכוני האינפלציה, לשער החליפין ולהשפעות המצב הגיאופוליטי. נציין כי הורדה של הריבית ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת איננה תרחיש בעל סבירות גבוהה.
ביצועי שוק המניות: התאוששות רוחבית בהובלת מדדי השורה השנייה
העליות הקיפו את כלל המדדים המרכזיים, כאשר מדדי המניות הבינוניות והקטנות הציגו ביצועי יתר בהשוואה למדדים העיקריים. מדד ת"א-90 עלה ב-5.1%, לעומת 4.0% בת"א-35, בעוד מדד ת"א-SME60 התחזק ב-5.3%. התפתחות זו מצביעה על התרחבות ההתאוששות מעבר למניות הגדולות, לאחר תקופה שבה מניות השורה השנייה התקשו להדביק את ביצועי מדדי הדגל. למרות העליות השבועיות, הפערים בביצועים מתחילת השנה עדיין משמעותיים: בעוד מדד ת"א-35 מציג תשואה חיובית של 16.3%, מדד ת"א-90 נותר בתשואה שלילית של 2.9%. 
ביום שישי נרשמו עליות גם במדדי הדגל, כאשר ת"א-35 עלה ב-1.64%, ת"א-125 ב-1.72% ות"א-90 ב-1.92%. מחזור המסחר במניות הסתכם בכ-2.7 מיליארד שקל.
המדדים הענפיים: נדל"ן ובנקים הובילו את ההתאוששות
מדד ת"א-נדל"ן בלט השבוע בעלייה חדה של 8.9%, הביצוע החזק ביותר מבין המדדים הענפיים המרכזיים . העלייה התרחשה על רקע ירידה בתשואות האג"ח ונתוני אינפלציה שהיו טובים (חלשים) מן הצפוי.
חברות הנדל"ן רגישות במיוחד לשינויים בעלויות המימון, בתשואות ההיוון ובנגישות לאשראי. ירידה בתשואות האג"ח עשויה לתמוך בשוויין של חברות נדל"ן מניב, בעוד ציפיות להמשך הקלה מוניטרית עשויות לשפר את סנטימנט המשקיעים גם כלפי חברות ייזום ובנייה. 
למרות העליות החדות, מדד הנדל"ן עדיין נמוך ב-7.2% מרמתו בתחילת השנה, עדות לכך שהענף ממשיך להתמודד עם סביבת מימון מאתגרת. בהמשך, כיוון הריבית, עלויות האשראי וההתפתחויות בשוק הדיור יהיו הגורמים המרכזיים שישפיעו על ביצועיו.
מדד ת"א-בנקים עלה השבוע ב-5.1% והשלים עלייה של 8.7% מתחילת השנה. ההתאוששות במניות הבנקים סיפקה תמיכה משמעותית למדדים המובילים, נוכח משקלן הגבוה בבורסה המקומית.
ענף הבנקאות נהנה בשנים האחרונות מרווחיות גבוהה וממרווחי ריבית משמעותיים, אך סביבת ריבית משתנה עשויה להשפיע על מקורות הרווח השונים. מצד אחד, הפחתת ריבית עלולה לצמצם בהדרגה את הכנסות הריבית נטו; מנגד, היא עשויה להקל על נטל המימון של משקי הבית והעסקים, לתמוך בביקוש לאשראי ולהפחית סיכוני אשראי.
מדד ת”א-ביטחוניות התאושש בשבוע החולף ועלה ב-6.2%, לאחר תקופה של מימושים חדים במניות הענף. העלייה השתלבה בהתאוששות הרחבה בשוק המניות המקומי, על רקע הביקושים המתמשכים למערכות ביטחוניות והעניין הגובר בחברות הענף. עם זאת, למרות העלייה השבועית, המדד עדיין מציג ירידה של כ-19% מתחילת השנה.

נתוני המאקרו: 
האינפלציה החודשית הפתיעה כלפי מטה - מדד ספטמבר ירד ב-0.5%, האינפלציה השנתית עלתה ל-1.6%. 
מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר, שפורסם ביום חמישי, ירד ב-0.5%, ירידה חדה מהציפיות לירידה של 0.2%–0.3%. עם זאת, קצב האינפלציה השנתי עלה ל-1.6%, לעומת 1.5% באוגוסט, בשל השפעת בסיס ההשוואה: בספטמבר אשתקד נרשמה ירידה חודשית חדה יותר, של 0.6%. האינפלציה נותרה בתוך יעד בנק ישראל, העומד על 1%–3%, ומתחת למרכז היעד. 
הירידה במדד הושפעה בעיקר מהוזלות בסעיפי התרבות והבידור, שירדו ב-2.7%, התחבורה, שירדה ב-2.5%, וההלבשה וההנעלה, שירדו ב-0.9%. סעיפי המזון והריהוט והציוד לבית ירדו ב-0.4% כל אחד. מנגד, מחירי הירקות הטריים עלו ב-6.6%, שירותי החינוך התייקרו ב-0.8% ושכר הדירה עלה ב-0.4%. בולטת במיוחד ההשפעה של מחירי הנסיעות לחו"ל, שירדו ב-7.3%. 
מבחינת המדיניות המוניטרית, ההפתעה כלפי מטה במדד החודשי מחזקת את התנאים המאפשרים לבנק ישראל להמשיך בהקלה הדרגתית אך החלטת הריבית הבאה, ב-21 לאוק', סמוכה ליום הבחירות לכנסת ולכן הצפי הוא שהריבית תשאר ללא שינוי.
שוק הדיור: ירידות מחירים לצד לחץ מתמשך בענף
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מחירי הדירות ירדו ב-0.6% בתקופת יולי–אוגוסט 2026 לעומת התקופה הקודמת, וב-1.8% בהשוואה שנתית. מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.4%, כאשר בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית נרשמה ירידה של 0.8%. 
הנתונים מצביעים על המשך חולשה בשוק הדיור, הנובעת משילוב של עלויות מימון גבוהות, ביקושים מוגבלים והמתנה של רוכשים לשיפור בתנאי האשראי. עבור חברות הבנייה והייזום, המשך הירידה במחירים עשוי להכביד על קצב המכירות ועל הרווחיות, בעיקר בפרויקטים שבהם נדרשות הוצאות מימון גבוהות.
מנגד, הפחתות ריבית נוספות עשויות בהמשך לשפר את יכולת המימון של משקי הבית ולתמוך בהתאוששות הביקושים. השפעה זו תלויה גם בהיצע הדירות, בהכנסה הפנויה ובהתפתחויות בשוק העבודה.
שוק האג"ח: ירידת תשואות לקראת החלטת הריבית- שוק האג"ח הממשלתיות התאפיין השבוע בירידה בתשואות, על רקע נתוני האינפלציה המתונים והציפיות לקראת החלטת הריבית הקרובה.
תשואת אג"ח ממשלת ישראל הגנרית ל-10 שנים ירדה ל-4.24%, לעומת 4.36% בשבוע הקודם, ירידה של 12 נקודות בסיס. התפתחות זו משקפת עלייה במחירי האג"ח ומשפרת את הביצועים של איגרות חוב בעלות מח"מ ארוך יחסית.
במקביל, האינפלציה הגלומה לשנה, הנגזרת מהפער בין העקומים הנומינלי והריאלי, עלתה ל-1.59%, לעומת 1.14% בשבוע הקודם. עלייה זו אינה סותרת בהכרח את הירידה באינפלציה החודשית בפועל, שכן ציפיות האינפלציה בשוק מושפעות גם מהתפתחויות עתידיות במחירי האנרגיה, משער החליפין ומגורמים טכניים בשוק האג"ח.
שוק המט"ח: השקל נחלש למרות היחלשות הדולר בעולם
בשוק המט"ח המקומי נרשם השבוע פיחות של השקל מול הדולר והאירו. שער הדולר הגיע ל-3.089 שקלים, עלייה שבועית של 1.1%, בעוד שער האירו הגיע ל-3.477 שקלים, עלייה של 1.4%.
היחלשות השקל בלטה על רקע הירידה השבועית של 0.4% במדד הדולר העולמי (DXY), ומצביעה על פער בין המגמה הגלובלית לבין ביצועי המטבע המקומי. פיחות מושפעת משילוב של גורמים שונים, הן מקומיים והן בינלאומיים.
למרות הפיחות השבועי, השקל התחזק מתחילת השנה: שער הדולר נמוך ב-3.2% ושער האירו נמוך ב-7.2% לעומת סוף 2025. 

מה צפוי בישראל בשבוע הקרוב | 19–23 באוקטובר 2026
יום שלישי, 20 באוקטובר- בנק ישראל יפרסם את הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים, שיאפשרו לבחון את התפתחות התחזיות לשנה הקרובה ואת הפער בינן לבין האינפלציה הגלומה בשוק ההון.
בנוסף יתפרסם המדד החודשי לפעילות המשק לחודש ספטמבר 2026, שיספק אינדיקציה עדכנית לקצב הפעילות הכלכלית.
יום רביעי, 21 באוקטובר- האירוע המרכזי של השבוע - החלטת הריבית של בנק ישראל. הריבית עומדת כיום על 3.25%, לאחר הפחתה של 0.25 נקודת אחוז בהחלטה הקודמת בספטמבר. מבחינת המדיניות המוניטרית, ההפתעה כלפי מטה במדד החודשי מחזקת את התנאים המאפשרים לבנק ישראל להמשיך בהקלה הדרגתית אך החלטת הריבית הבאה סמוכה מדי ליום הבחירות לכנסת ולכן הצפי הוא שהריבית תשאר ללא שינוי.
לצד ההחלטה צפויים להתפרסם עדכון התחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר ודברי הנגיד במסגרת התדרוך על המדיניות המוניטרית. המשקיעים יתמקדו בהערכת הבנק לגבי קצב הצמיחה, האינפלציה, שער החליפין, תנאי המימון והסיכונים הגיאופוליטיים, וכן באיתותים האפשריים לגבי תוואי הריבית בהמשך השנה.

אירופה 
אירופה מפגינה עמידות יחסית בשווקים, אך הסיכונים הכלכליים והפוליטיים מתגברים- שוקי המניות באירופה סיימו את השבוע בעליות שערים, תוך הפגנת עמידות יחסית למימושים החדים במניות הטכנולוגיה בארה"ב ובאסיה. מדד STOXX 600 השלים עלייה שבועית של יותר מ-2%, השבוע החזק ביותר שלו מאז יוני, כאשר עונת הדוחות החיובית וההרכב הענפי המגוון של המדדים האירופיים סייעו לאזן את החששות מהיקף ההשקעות והמימון בתשתיות בינה מלאכותית. 
מנגד, תמונת המאקרו המשיכה להצביע על אתגרים משמעותיים. האינפלציה בגוש האירו האיצה בספטמבר ל-3.8%, בהובלת מחירי האנרגיה, בעוד הפעילות התעשייתית נותרה חלשה. בבריטניה נרשמה צמיחה טובה מהצפוי, ובגרמניה המשיכו להתקבל אינדיקציות ללחצי מחירים לצד התאוששות בלתי אחידה בתעשייה.
צרפת עמדה במוקד גם בהיבט הפוליטי והחברתי - גל מחאות נגד יוקר המחיה ומצב השירותים הציבוריים הסלים בשבת, 17 באוקטובר, לעימותים אלימים, הצתות, ביזה ופגיעה במבני ציבור במספר ערים מרכזיות, בהן פריז, ליון ומרסיי. האירועים מדגישים את התגברות אי-היציבות החברתית לקראת הבחירות לנשיאות בשנת 2027, ועלולים להוסיף פרמיית סיכון לשוק הצרפתי. מאחר שההסלמה המרכזית התרחשה בשבת, ההשפעה הישירה על המסחר תיבחן עם פתיחת השבוע החדש.

גוש האירו – האינפלציה האיצה וה-ECB ניצב בפני אתגר מורכב - נתוני האינפלציה הסופיים שפרסם Eurostat ביום שישי, 16 באוקטובר, הצביעו על עלייה בקצב האינפלציה השנתי בגוש האירו ל-3.8% בספטמבר, לעומת 3.2% באוגוסט. המדד עלה ב-0.6% בחישוב חודשי, בהתאם לתחזיות השוק. אינפלציית הליבה, שאינה כוללת אנרגיה, מזון, אלכוהול וטבק, עמדה על 2.5%. 
הגורם המרכזי לעלייה באינפלציה היה רכיב האנרגיה, שהתייקר ב-18.8% בחישוב שנתי, לעומת 14.3% באוגוסט. גם אינפלציית השירותים האיצה ל-3.2%, לעומת 3.0% בחודש הקודם. העלייה באינפלציה מרחיקה את המדד מיעד ה-2% של הבנק המרכזי האירופי ומצמצמת את האפשרות להקלה מוניטרית בטווח הקרוב. עבור ה-ECB, האתגר המרכזי הוא למנוע מהתייקרות האנרגיה לחלחל באופן מתמשך למחירי השירותים, לשכר ולציפיות האינפלציה, מבלי להכביד יתר על המידה על הפעילות הכלכלית.
התעשייה האירופית ממשיכה להפגין חולשה - נתוני הייצור התעשייתי בגוש האירו הצביעו על ירידה של 0.5% באוגוסט, לצד התכווצות שנתית של 1.1%, בהתאם לנתונים שפורסמו במהלך השבוע.
הנתונים משקפים את הקשיים שעמם מתמודדות התעשיות האירופיות, ובראשן העלייה בעלויות האנרגיה והתשומות, תנאי המימון ההדוקים וההתאוששות הלא אחידה בביקושים. חולשה מתמשכת בתעשייה עשויה להגביל את קצב הצמיחה של גוש האירו, במיוחד בכלכלות הנשענות על יצוא תעשייתי, ובראשן גרמניה.

גרמניה- לחצי המחירים נמשכים, והפעילות התעשייתית מתקשה להתאושש
הכלכלה הגרמנית ממשיכה להתמודד עם שילוב מאתגר של אינפלציה גבוהה, עלויות אנרגיה משמעותיות והתאוששות הדרגתית בלבד בפעילות התעשייתית. נתוני האינפלציה הסופיים לספטמבר הצביעו על עלייה שנתית של 3.3% במדד המחירים לצרכן וגם נתוני המחירים הסיטונאיים הצביעו על האצה נוספת בלחצי המחירים (8.7% בחישוב שנתי). מדובר באינדיקציה להמשך התייקרות בשלבי השיווק והאספקה, שעשויה בהמשך להתגלגל למחירי המוצרים הסופיים.
המשך הלחצים האינפלציוניים מציב את התעשייה הגרמנית, ובפרט את הענפים עתירי האנרגיה, בפני סביבה תפעולית מאתגרת. חברות הכימיה, הרכב והייצור הכבד חשופות להתייקרות חומרי הגלם והאנרגיה, כאשר תנאי המימון מגבילים את קצב ההשקעות. למרות האתגרים, מדד DAX עלה בשבוע החולף ב-2.1%, תוך התמקדות המשקיעים בתוצאות החברות וביכולתן לשמור על רווחיות באמצעות פעילותן הבינלאומית.

צרפת- גל מהומות ברחובות מוסיף סיכון פוליטי וחברתי לאתגרי הכלכלה
הכלכלה הצרפתית ממשיכה להתמודד עם לחצים אינפלציוניים, מגבלות תקציביות ואי-ודאות פוליטית, כאשר במהלך השבוע נוספה לכך החרפה במתיחות החברתית. מחאות נרחבות נגד יוקר המחיה ומצב השירותים הציבוריים התרחבו, ובשבת, 17 באוקטובר, הסלימו לעימותים אלימים במספר מוקדים ברחבי המדינה. ההפגנות הינן נגד יוקר המחיה ומערכת החינוך. ההפגנות נערכו בכ-110 מוקדים ברחבי צרפת, מרביתן היו שקטות, אך בחלקן התפתחו עימותים עם כוחות המשטרה.  
האירועים מתרחשים לקראת הבחירות לנשיאות צרפת ב-2027 ומחדדים את הקיטוב הפוליטי במדינה. מבחינת השווקים, המשך המחאות עלול להכביד על אמון הצרכנים והעסקים, לפגוע בפעילות המסחר והתיירות ולהקשות על יישום צעדים פיסקליים הנדרשים לצמצום הגירעון. עם זאת, בשלב זה מדובר בסיכון פוטנציאלי ולא בפגיעה כלכלית שניתן לכימות.
נתוני המאקרו: אינפלציה גבוהה ואמון עסקי שברירי
נתוני האינפלציה לספטמבר הצביעו על עלייה שנתית של 3.1% במדד המחירים לצרכן בצרפת, כלומר התמשכות לחצי המחירים, אשר מכבידים על משקי הבית ומגבירים את הרגישות הציבורית ליוקר המחיה. במקביל, חוסר הוודאות הפוליטי והחברתי עלול להשפיע על החלטות השקעה, הוצאות צרכניות ותוכניות התרחבות של עסקים.
למרות האתגרים, מדד CAC 40 עלה בשבוע החולף ב-2.0%, אך מתחילת השנה הוא עדיין מציג ירידה של 2.4%, בניגוד למגמה החיובית בחלק מהשווקים האירופיים האחרים.
נציין כי העלייה במדד במהלך השבוע קדמה להסלמה המרכזית במהומות ביום שבת.

בריטניה- הצמיחה הפתיעה לחיוב, אך האינפלציה והמדיניות המוניטרית במוקד
הכלכלה הבריטית הפתיעה לטובה במהלך השבוע, לאחר שנתוני התוצר לחודש אוגוסט הצביעו על צמיחה של 0.1% לעומת יולי, בניגוד לתחזיות לירידה של 0.1%. בשלושת החודשים שהסתיימו באוגוסט צמח התוצר ב-0.7%, לעומת עלייה של 0.5% בשלושת החודשים שהסתיימו ביולי. 
הנתונים מצביעים על עמידות מסוימת בפעילות הכלכלית, אך גם על פער מתמשך בין ענפי המשק. בעוד הייצור והתעשייה תרמו לצמיחה, הצריכה הפרטית נותרה תחת לחץ, על רקע עליית מחירי האנרגיה ועלויות המימון.
הסביבה הכלכלית מציבה את הבנק המרכזי של אנגליה בפני דילמה דומה לזו של ה-ECB. מצד אחד, האצת האינפלציה עלולה לחייב שמירה על ריבית גבוהה ואף הידוק נוסף. מנגד, עלויות מימון גבוהות והיחלשות הצריכה עלולות לפגוע בקצב הצמיחה בהמשך השנה.
בשוק המניות, מדד FTSE 100 בלט בעלייה שבועית של 3.1% והציג את הביצועים החזקים ביותר מבין המדדים המרכזיים. המשקל הגבוה יחסית של חברות פיננסים, אנרגיה וחברות רב-לאומיות מספק למדד חשיפה רחבה לפעילות הגלובלית.

ספרד: האינפלציה נותרת גבוהה ומדגישה את הפערים בגוש האירו
האינפלציה בספטמבר בעלייה שנתית של 4.9% ואינפלציית הליבה עמדה על 3.1%, ואילו המדד ההרמוני האירופי עלה ב-5.0% בחישוב שנתי וב-0.6% בחישוב חודשי. שיעורי האינפלציה הגבוהים בספרד, ביחס לחלק מהמדינות האחרות בגוש האירו, משקפים את ההשפעה הלא אחידה של עלויות האנרגיה והתשומות על הכלכלות החברות בגוש. הפערים בין המדינות מקשים על ניהול מדיניות מוניטרית אחידה, בעיקר כאשר רמות הפעילות הכלכלית והרגישות לשינויים בריבית שונות.

פולין: שורה של נתוני פעילות צפויה לספק תמונה עדכנית על מצב המשק
בפולין, נתוני האינפלציה לספטמבר הצביעו על עלייה שנתית של 4.1%, בעוד אינפלציית הליבה עמדה על 3.1%. הנתונים מעידים על התמשכות לחצי המחירים, לצד חשיבות גוברת למעקב אחר שוק העבודה והתפתחות השכר.
השבוע הקרוב צפוי להיות עמוס במיוחד בפרסומי מאקרו, ובהם נתוני השכר והתעסוקה, הייצור התעשייתי, מחירי היצרן, תפוקת הבנייה, המכירות הקמעונאיות ושיעור האבטלה.

הונגריה: החלטת ריבית במוקד על רקע סביבה כלכלית מאתגרת
בהונגריה, הבנק המרכזי צפוי להודיע ביום שלישי, 20 באוקטובר, על החלטת הריבית. לפי תחזיות הריבית צפויה להישאר ללא שינוי ברמה של 5.50%. ההחלטה תתקבל על רקע הצורך לאזן בין יציבות מחירים ומטבע לבין תמיכה בפעילות הכלכלית. ההשפעה של תנאי המימון על משקי הבית והחברות עשויה להמשיך ולהוות שיקול מרכזי במדיניות הבנק. בנוסף להחלטת הריבית, יתפרסמו מדדי אמון הצרכנים והעסקים ונתוני האבטלה. שיעור האבטלה צפוי להישאר ברמה של 4.7%.

מה במוקד בשבוע הקרוב
יום שלישי, 20 באוקטובר - גרמניה: מדדי מחירי היצרן לחודש ספטמבר וסקר ZEW לחודש אוקטובר, הכולל את מדדי הציפיות הכלכליות והערכת המצב הנוכחי. בריטניה: נתוני שוק העבודה. הונגריה: החלטת ריבית. 
יום רביעי, 21 באוקטובר- בריטניה: במוקד יעמוד פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר, לרבות אינפלציית הליבה, אינפלציית השירותים ומדד המחירים הקמעונאיים (RPI). הוצאות הממשלה והגירעון התקציבי. צרפת: יתפרסמו נתוני המכירות הקמעונאיות ללא כלי רכב.
יום חמישי, 22 באוקטובר-  גוש האירו: יתפרסם מדד אמון הצרכנים הראשוני לחודש אוקטובר. 
יום שישי, 23 באוקטובר-  גוש האירו: יתפרסמו מדדי מנהלי הרכש (PMI) הראשוניים לחודש אוקטובר בענפי התעשייה והשירותים והמדד המשולב. בנוסף יתפרסמו נתוני סקר ציפיות האינפלציה של ה-ECB לטווח של שנה ושלוש שנים. גרמניה וצרפת: יתפרסמו מדדי מנהלי הרכש הראשוניים בתעשייה ובשירותים, שיספקו תמונת מצב עדכנית על הפעילות הכלכלית בשתי הכלכלות המרכזיות בגוש האירו. בריטניה: יתפרסמו נתוני המכירות הקמעונאיות לחודש ספטמבר, מדד אמון הצרכנים של GfK ומדדי מנהלי הרכש הראשוניים לאוקטובר.

שווקים נוספים 
שוקי המניות באסיה סיימו שבוע תנודתי במיוחד, שהתאפיין בירידות חדות במדדים המובילים של יפן ודרום קוריאה, על רקע חששות המשקיעים מהיקף המימון הנדרש להשקעות בתשתיות בינה מלאכותית ומהשפעתו על רווחיות חברות הטכנולוגיה. עיקר הלחץ התרכז בשווקים בעלי חשיפה גבוהה לתעשיית השבבים, ובפרט בדרום קוריאה, שם נרשמו מימושים חריפים במניות הטכנולוגיה, אף שביום שישי נרשם תיקון חיובי חלקי. על אף הירידות החדות, המדדים ביפן ובדרום קוריאה עדיין מציגים תשואות חיוביות משמעותיות מתחילת השנה, נתון הממחיש את עוצמת העליות שקדמו למימושים האחרונים. 
מנגד, נתוני סחר החוץ של סין הפתיעו לטובה והצביעו על זינוק של 36.3% ביצוא בספטמבר, בתמיכת הביקוש העולמי לשבבים, ציוד לעיבוד נתונים וכלי רכב. ההתאוששות ביצוא בלטה על רקע המשך החולשה בשוק הנדל"ן ובביקושים המקומיים, והדגישה את התלות הגוברת של הכלכלה הסינית בביקושים חיצוניים. בהודו, האינפלציה האיצה ל-5.54%, בעיקר בשל התייקרות המזון והאנרגיה, ואילו ביפן נרשמה התאוששות בהזמנות למכונות, שסיפקה אינדיקציה חיובית להשקעות העסקיות למרות החולשה בשוק המניות.

סין – הזינוק ביצוא תומך בצמיחה, אך הביקושים המקומיים ממשיכים להדאיג
סחר החוץ - עלייה חדה ביצוא וביבוא- כלכלת סין סיפקה השבוע נתוני סחר חוץ חזקים במיוחד. היצוא בספטמבר זינק ב-36.3% בחישוב שנתי, לעומת עלייה של 25.0% באוגוסט ומעל תחזית השוק ל-25.7%. במקביל, היבוא עלה ב-31.0%, לעומת 28.2% בחודש הקודם ומעל הציפיות לעלייה של 25.0%. עודף הסחר הסתכם בכ-133.5 מיליארד דולר, לעומת כ-119.1 מיליארד דולר באוגוסט, נתון המקרב את סין לעודף של טריליון דולר בשנת 2026. נתונים אלו מדגישים את התבססותה של סין כספקית מרכזית בשרשראות האספקה הגלובליות של תשתיות AI, ציוד אלקטרוני וטכנולוגיות מתקדמות.
האינפלציה - מחירי היצרן עולים במהירות, אך אינפלציית הצרכנים נותרת מתונה - מדד המחירים לצרכן בסין עלה בספטמבר ב-0.9% בחישוב שנתי, לעומת 0.8% באוגוסט, בעוד אינפלציית הליבה עמדה על 1.0%. מנגד, מדד המחירים ליצרן (PPI) עלה ב-5.0% בחישוב שנתי, לעומת 3.8% בחודש הקודם, וב-1.2% בחישוב חודשי.
הפער בין העלייה במחירי היצרן לבין האינפלציה המתונה לצרכנים עשוי להעיד על קושי של החברות לגלגל את מלוא ההתייקרות בתשומות למחירים הסופיים. מצב זה עלול לפגוע בשולי הרווח בענפים המתמודדים עם תחרות גבוהה וביקושים מקומיים חלשים. המשך עליית מחירי היצרן עשוי להקרין גם על מחירי מוצרים מיובאים ברחבי העולם, במיוחד בענפים שבהם לסין נתח משמעותי בשרשרת האספקה.
לקראת השבוע הקרוב, ביום שני יתפרסמו נתוני התוצר לרבעון השלישי, לצד נתוני המכירות הקמעונאיות, הייצור התעשייתי, ההשקעות בנכסים קבועים ונתוני הנדל"ן. תחזית השוק מצביעה על צמיחה שנתית של 4.4%, לעומת 4.3% ברבעון הקודם, ועל התרחבות רבעונית של 0.9%. נתונים אלו יהיו מבחן מרכזי לשאלה אם הצמיחה הסינית נשענת בעיקר על היצוא או שמתחילה להירשם התאוששות גם בביקושים המקומיים.

יפן: מימוש חד במניות לצד התאוששות בהשקעות העסקיות
שוק המניות - ירידות חדות למרות הנתונים הכלכליים המעורבים- שוק המניות היפני סיים שבוע שלילי במיוחד, כאשר מדד Nikkei 225 ירד ב-5.4%, על רקע המימושים במניות הטכנולוגיה והשבבים והחששות מהיקף ההשקעות בתשתיות בינה מלאכותית. הירידות בלטו לאחר תקופה של עליות ממושכות, כאשר מתחילת השנה המדד עדיין מציג תשואה חיובית של 29.8%.
החברות היפניות הפועלות בתחומי ציוד השבבים, האוטומציה והרכיבים האלקטרוניים חשופות להתפתחויות במחזור ההשקעות העולמי בטכנולוגיה. החששות לגבי כדאיות ההשקעות ב-AI ועלויות המימון של חברות הטכנולוגיה האמריקאיות הגדילו את הרגישות של מניות אלו לשינויים בסנטימנט הגלובלי.
בשבוע הקרוב יתמקדו המשקיעים בפרסום נתוני האינפלציה לספטמבר, מאזן הסחר, הזמנות לכלי מכונה ומדדי מנהלי הרכש. האינפלציה הכללית צפויה להאיץ ל-2.1%, לעומת 1.9% באוגוסט, ואינפלציית הליבה, ללא מזון טרי, צפויה לעמוד על 2.1%. נתונים אלו יהיו משמעותיים להערכת תוואי הריבית של הבנק המרכזי של יפן, במיוחד נוכח הצורך לאזן בין לחצי המחירים לבין חולשה בפעילות התעשייתית.

דרום קוריאה: טלטלה בשוק השבבים למרות נתוני יצוא חזקים
שוק המניות - המימוש החריף ביותר מבין השווקים המרכזיים באסיה- מדד KOSPI צנח בשבוע החולף ב-14.5%, הירידה החדה ביותר מבין המדדים המרכזיים באסיה. המימושים התרחשו לאחר עליות חדות במניות השבבים, ובראשן Samsung Electronics ו-SK Hynix, שנהנו בחודשים האחרונים מהביקוש לשבבי זיכרון מתקדמים המשמשים במערכות בינה מלאכותית. הירידות שיקפו חששות בנוגע להיקף ההשקעות בתשתיות AI, רמת המינוף הנדרשת למימון הפרויקטים והיכולת לשמר את קצב הצמיחה בביקושים לשבבים. שוק המניות הדרום קוריאני, המאופיין בריכוזיות יחסית בענפי האלקטרוניקה והמוליכים למחצה, חשוף במיוחד לשינויים בסנטימנט כלפי ענפים אלו.
למרות המימושים, מתחילת השנה KOSPI עדיין מציג עלייה של 34.5%, ובשנה האחרונה תשואה של 51.2%. פער זה ממחיש הן את עוצמת הראלי במניות השבבים והן את רגישותן למימושים כאשר משתנות ציפיות המשקיעים.
החלטת הריבית - האם הבנק המרכזי ימתין? ביום חמישי, 22 באוקטובר, צפוי הבנק המרכזי של דרום קוריאה לפרסם את החלטת הריבית. לפי תחזיות הריבית צפויה להישאר ללא שינוי ברמה של 3.00%. 

הודו: האינפלציה מאיצה ומגבירה את הלחץ על המדיניות המוניטרית
האינפלציה - עלייה חדה ל-5.54%: נתוני האינפלציה בהודו לחודש ספטמבר הצביעו על עלייה שנתית של 5.54%, לעומת 4.83% באוגוסט. הנתון היה נמוך במעט מהתחזית שעמדה על 5.59%, אך הוא משקף האצה משמעותית בקצב עליית המחירים. 
אף שהאינפלציה נותרה בתוך הטווח של הבנק המרכזי, העומד על 2%–6%, היא גבוהה מיעד האמצע של 4%, ועלולה להגביל את האפשרות להקלה מוניטרית.
שוק המניות - התאוששות שבועית לצד ביצועי חסר מתחילת השנה
מדד Nifty 50 עלה בשבוע החולף ב-2.8%, בניגוד למגמה השלילית ברוב השווקים המרכזיים באסיה. עם זאת, מתחילת השנה המדד עדיין מציג ירידה של 11.4%. 

מה במוקד בשבוע הקרוב
יום שני, 19 באוקטובר- סין: במוקד פרסום נתוני התוצר לרבעון השלישי, כאשר הצמיחה השנתית צפויה לעמוד על 4.4%, לעומת 4.3% ברבעון הקודם. בנוסף יתפרסמו נתוני המכירות הקמעונאיות והייצור התעשייתי לספטמבר, ההשקעות בנכסים קבועים, שיעור האבטלה ונתוני מחירי ומכירות הנדל"ן. יפן: יתפרסם מדד הפעילות בענף השירותים לחודש אוגוסט, לצד נתוני מחירי דירות בטוקיו.
יום שלישי, 20 באוקטובר-  סין: הבנק המרכזי צפוי לפרסם את ריביות ה-LPR לשנה ולחמש שנים, המשמשות אמת מידה מרכזית לתמחור אשראי במשק. התחזיות מצביעות על הותרת הריביות ללא שינוי, ברמות של 3.00% ו-3.50%, בהתאמה.
יום רביעי, 21 באוקטובר- יפן: יתפרסמו נתוני סחר החוץ לספטמבר, לרבות היצוא, היבוא והמאזן המסחרי. דרום קוריאה: יתפרסמו נתוני הסחר ל-20 הימים הראשונים של אוקטובר ומדד מחירי היצרן. הודו: יתפרסמו נתוני תפוקת ענפי הליבה לחודש ספטמבר.
יום חמישי, 22 באוקטובר- דרום קוריאה: הבנק המרכזי יפרסם את החלטת הריבית. לפי תחזיות הריבית צפויה להיוותר ברמה של 3.00%.
יום שישי, 23 באוקטובר- יפן: יתפרסם מדד המחירים לצרכן לספטמבר, כאשר האינפלציה השנתית צפויה לעלות ל-2.1%, לעומת 1.9% בחודש הקודם. בנוסף יתפרסמו מדדי מנהלי הרכש הראשוניים לאוקטובר בענפי התעשייה והשירותים ונתוני המכירות בבתי הכלבו. הודו: יתפרסמו מדדי מנהלי הרכש הראשוניים לאוקטובר בענפי התעשייה והשירותים, לצד נתוני יתרות המט"ח. טייוואן: יתפרסמו נתוני הייצור התעשייתי, שיעור האבטלה וכמות הכסף במשק.
לאחר שבוע שהתאפיין במימושים חדים במניות הטכנולוגיה, הסוגיה המרכזית תהיה אם החולשה בשווקים משקפת שינוי בציפיות לרווחיות ענף השבבים, או בעיקר התאמת תמחור לאחר העליות החדות מתחילת השנה.

סחורות ומטבעות
שוק המטבעות - הדולר נחלש בעולם אך התחזק מול השקל
שוק המטבעות העולמי התאפיין השבוע בשינוי כיוון של הדולר האמריקאי, לאחר תקופה של התחזקות על רקע הציפיות להמשך הידוק מוניטרי בארה"ב. מדד הדולר (DXY), המודד את ביצועי המטבע האמריקאי מול סל של שישה מטבעות מרכזיים, ירד ב-0.4% לרמה של 101.84 נקודות, ורשם את הירידה השבועית הראשונה זה למעלה מחודש.
היחלשות הדולר נרשמה למרות נתוני אינפלציה גבוהים בארה"ב, אשר חיזקו בתחילת השבוע את החששות מהמשך סביבת ריבית גבוהה. עם זאת, התבטאויות בכירי הפדרל ריזרב, שהצביעו על היעדר דחיפות להעלאת ריבית נוספת, לצד ירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות, מיתנו את התמיכה במטבע האמריקאי. במקביל, המימושים במניות הטכנולוגיה והחששות מהיקף החוב המשמש למימון תשתיות בינה מלאכותית פגעו בסנטימנט כלפי נכסים אמריקאיים.
האירו התאושש מול הדולר, חרף אי-הוודאות הפוליטית והפיסקלית בצרפת והאצת האינפלציה בגוש האירו. גם הליש"ט והפרנק השווייצרי התחזקו, כאשר האחרון נהנה מביקושים לנכסי מקלט בטוח.

השקל - פיחות מול הדולר והאירו בניגוד למגמה העולמית
בשוק המט"ח המקומי נרשמה היחלשות של השקל מול שני המטבעות המרכזיים. שער הדולר היציג נקבע ביום שישי על 3.089 שקלים, עלייה שבועית של 1.1%, ואילו שער האירו היציג נקבע על 3.477 שקלים, עלייה שבועית של 1.4%.
הפיחות בשקל בולט במיוחד לנוכח היחלשות הדולר בעולם, ומצביע על שונות בין המגמה הגלובלית לבין ההתפתחויות בשוק המט"ח המקומי. בין הגורמים האפשריים לכך ניתן למנות את אי-הוודאות הגיאופוליטית, העלייה בתנודתיות בשווקים וההתאמות בחשיפות המט"ח של משקיעים מוסדיים. עם זאת, אין בנתוני השערים לבדם כדי לקבוע מה הייתה תרומתו של כל גורם.
למרות הפיחות השבועי, השקל עדיין מציג התחזקות מתחילת השנה, כאשר שער הדולר נמוך ב-3.2% ושער האירו נמוך ב-7.2% מרמותיהם בסוף 2025.
המשך ההתפתחויות בזירה הגיאופוליטית ובשוקי המניות בעולם צפוי להשפיע על המסחר בשקל. בנוסף, שילוב של פיחות במטבע המקומי ועלייה חדה במחירי האנרגיה עלול להגביר את לחצי האינפלציה המיובאת, ככל שהמגמות יימשכו.

שוק הנפט - זינוק של 10.4% במחיר ה-WTI
מחירי הנפט רשמו שבוע של עליות חדות, על רקע החרפת החששות מפגיעה באספקת האנרגיה העולמית. מחיר חבית נפט מסוג WTI זינק ב-10.4% במהלך השבוע וננעל ברמה של 101.4 דולר, בעוד נפט מסוג ברנט עלה ב-4.9% לרמה של 109.86 דולר לחבית, רמתו הגבוהה ביותר מאז חודש מאי.
העליות נבעו בעיקר מהסלמת המתיחות במזרח התיכון, ובפרט מהחשש לפגיעה נוספת בתשתיות האנרגיה בסעודיה ומהשיבושים המתמשכים בתנועת מכליות הנפט דרך מצר הורמוז. במקביל, חידוש התקיפות האוקראיניות על מתקני זיקוק ברוסיה הגביר את החששות לפגיעה באספקת תזקיקי הנפט לשוק העולמי.
מתחילת השנה השלים נפט WTI עלייה של 76.6%, המשקפת את עוצמת השינוי בסביבת מחירי האנרגיה.
להתייקרות הנפט השלכות מאקרו משמעותיות. עלייה מתמשכת במחירי האנרגיה צפויה להכביד על עלויות הייצור, התובלה והצריכה, ולהגביר את הלחצים האינפלציוניים בארה"ב ובאירופה. במקביל, היא עלולה לפגוע בכוח הקנייה של משקי הבית ולצמצם את מרחב הפעולה של הבנקים המרכזיים להפחתת ריבית.

הגז הטבעי באירופה - החששות לקראת החורף מתגברים
גם שוק הגז הטבעי האירופי המשיך להפגין מתיחות. חוזה הגז האירופי מסוג TTF נסחר ביום שישי סביב 86 אירו למגה-ואט שעה, לאחר עלייה שבועית של כ-6%, והשלים שבוע שלישי ברציפות של התייקרויות.
העלייה במחירים משקפת חששות לגבי זמינות משלוחי הגז הנוזלי (LNG), על רקע השיבושים בנתיבי השיט מהמזרח התיכון, לצד רמות מלאי נמוכות יחסית לעונה באירופה. שיעור מיל