מרכז ההשקעות

• וול סטריט סיימה שבוע תנודתי עם פערים בין המדדים והענפים. גם בתוך הטכנולוגיה נרשמה שונות: מניות שבבים וחומרה נחלשו, בעוד תוכנה ואבטחת מידע הציגו ביצועים טובים יותר. בישראל נרשם שבוע מעורב כאשר לצד מימושים, סקטור הנדל"ן המשיך לטפס ומשך איתו את מדד ת"א 90.

• ביצועי המדדים: מדד All Country MSCI העולמי (MXWD index) ירד 0.9% בשבוע שחלף (11.5% מתחילת השנה), בארה"ב - מדד S&P500 ירד 0.5% (סגר על 7,623 נק', עליה של 11.4% YTD) ומדד נאסד"ק איבד 0.7%. מנגד, הדאו ג'ונס סיים בעליה שבועית של 0.4%. באירופה - מדד יורוסטוקס 50 צנח 2.2% (YTD 4.8%). בבורסה בת"א – מדד ת"א 125 ירד 1.4% (10.1%+ מתחילת השנה) ות"א נדל"ן הוסיף 1.7%.

• ישראל: בחירות וכלכלה "עוקפת סנקציות" - בראיון בערוץ 10 התייחס ראש הממשלה נתניהו לאיום הגובר בסנקציות בינלאומיות והציע ליישם "כלכלה עוקפת" ע"י שימוש במטבעות קריפטו. מבנק ישראל נמסר כי "מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש מסלול עוקף סנקציות". ביום שלישי – הבחירות אשר בין היתר צפויות להשפיע על פרמיית הסיכון ושער החליפין (לא יתקיים מסחר בבורסת ת"א ביום זה).

• השבוע בארה"ב: החלטת ריבית – הריבית ביום רביעי צפויה להישאר ללא שינוי כאשר ההסתברות להעלאתה נמוכה מ-10%. עם זאת, בישיבת דצמבר ישנה הסתברות של מעל ל-75% להעלאה. להערכתנו, הסוגיה המרכזית במסיבת העיתונאים תהיה מידת הדחיפות שמייחס הפד לצורך בהידוק נוסף.

• מה צפוי השבוע? בארה"ב לאחר החלטת הריבית של הפד ביום רביעי, נקבל ביום חמישי את מדדי האינפלציה המועדפים על הפד, PCE (צפוי לעלות מ-3.4% ל-3.6%) ו-Core PCE (צפוי לטפס מ-3.0% ל-3.1%).

במסגרת עונת הדו"חות, ההשבוע ידווחו בין היתר ברביעי Microsoft ו-Alphabet ובחמישי Amazon.

בישראל ביום שלישי יתקיימו הבחירות לכנסת (לא יתקיים מסחר בבורסת ת"א ביום זה).

ארה"ב

וול סטריט סיימה שבוע תנודתי עם פערים בין המדדים והענפים. מדד S&P500 ירד ב-0.5%, הנאסד”ק המשולב איבד 0.7%, ואילו דאו ג’ונס עלה ב-0.4%. מדד ראסל 2000, המייצג את המניות הקטנות, התחזק בכ-2%, כשאנו רואים התרחבות של הרוטציה ממניות צמיחה לערך אל תוך הכלכלה המקומית ובחסות המשך ירידת התשואות. מתחילת השנה עלו P500&S ב-11.4%, הנאסד”ק המשולב ב-11.7% ודאו ג’ונס ב-8.6%.

העלייה במניות הקטנות לצד דאו ג’ונס הרחיבה השבוע את מוקדי החוסן בשוק, בעוד חלק ממניות הטכנולוגיה והתשתיות לבינה מלאכותית נותרו תחת לחץ. גם בתוך הטכנולוגיה נרשמה שונות: מניות שבבים וחומרה נחלשו, בעוד תוכנה ואבטחת מידע הציגו ביצועים טובים יותר. CrowdStrike ו-Palo Alto Networks עלו ביותר מ-10% במהלך השבוע, לצד התחזקות ServiceNow ו-Workday.

רצף המסחר חשוב להבנת התוצאה השבועית - בתחילת השבוע נרשמה התאוששות במניות הטכנולוגיה, ועד נעילת יום רביעי הנאסד”ק כבר עלה בכ-2% ביחס לסוף השבוע הקודם. ביום חמישי התחלפה המגמה במימושים חדים, לאחר דו"חות ותחזיות שהחזירו למוקד את עלויות ההשקעה ב-AI, את תזרים המזומנים ואת צורכי המימון. ביום שישי נמשך הלחץ, במקביל לעליית מחירי הנפט ולהתחדשות החששות הגיאופוליטיים.

השינוי במוקדי העניין משקף בחינה פרטנית יותר של שרשרת הערך בתחום הבינה המלאכותית: ספקיות השבבים והציוד, החברות המממנות את הקמת התשתיות, וחברות התוכנה והשירותים שעשויות להפיק מהטכנולוגיה הכנסות. המשקיעים בוחנים כעת את קצב צמיחת ההכנסות לצד היקף ההשקעות, הרווחיות והיכולת לייצר מזומנים.

ומה יביא איתו השבוע החדש בחזית המקרו? לאחר החלטת הריבית של הפד ביום רביעי, נקבל ביום חמישי את פרסום אומדן הצמיחה הראשון לרבעון השלישי ומדדי האינפלציה המועדפים על הפד, PCE ו-Core PCE לספטמבר. פרסומי הצמיחה והאינפלציה יגיעו לאחר ההחלטה וישפיעו על הערכת המדיניות בהמשך הדרך.

עונת הדו"חות מעלה הילוך הצמיחה חזקה, אך היקף ההפתעה מתון.

נכון ל-23 באוקטובר פרסמו 122 מחברות P500&S (24.4%) את תוצאות הרבעון השלישי. מבין המדווחות, 54% הכו את תחזיות ההכנסות בכ-1% ו-80% הציגו רווח למניה מעל התחזיות, לעומת ממוצע של 78% בחמש השנים האחרונות. עם זאת, היקף ההפתעה המצרפי ברווח הסתכם ב-5.6%, לעומת ממוצע של 7.5%.

ומה לגבי צמיחת ההכנסות והרווחים בפועל? 85% מהחברות שדיווחו עד כה צמחו בהכנסות, בשיעור ממוצע של 11.8%. 83% מהחברות צמחו ברווחים, בשיעור ממוצע מרשים של 38.0%.

Meta דיווחה על הכנסות של 64.6 מיליארד דולר, עלייה של 26% בשנה. מספר החשיפות לפרסומות גדל ב-10% והמחיר הממוצע לפרסומת עלה ב-14%. הרווח המדווח למניה הסתכם ב-3.83 דולר וכלל הוצאה משפטית של 9.89 מיליארד דולר; לפי החברה, בנטרול הוצאה זו היה הרווח למניה עומד על 7.40 דולר. במוקד עמד תזרים חופשי שלילי של 2.12 מיליארד דולר, לאחר השקעות הוניות של 34.91 מיליארד דולר. החברה צמצמה את טווח תחזית ההשקעות השנתית ל-134-145 מיליארד דולר, לעומת 145–130 מיליארד קודם לכן, וצופה הכנסות של 76–73 מיליארד דולר ברבעון הרביעי. בנוסף, אושרה יצירת מניות מסוג C ללא זכויות הצבעה, בין היתר לצורך הרחבת גמישות המימון. הדו"ח המחיש את הפער בין הצמיחה החזקה בעסקי הפרסום לבין צורכי ההשקעה המשמעותיים בתשתיות.

Tesla דיווחה על הכנסות של כ-28.05 מיליארד דולר, כמעט ללא שינוי לעומת השנה הקודמת, ורווח מתואם למניה של 0.48 דולר, לעומת צפי של 0.45 דולר. הרווח התפעולי ירד ל-718 מיליון דולר ושיעור הרווח התפעולי עמד על 2.6%. החברה הציגה תזרים חופשי חיובי של כ-1.5 מיליארד דולר והפחיתה את תחזית ההשקעות ל-2026 מכ-25 מיליארד דולר לכ-20 מיליארד. המשקיעים בחנו את השיפור בתזרים לצד השלכות שינוי ההשקעות על קצב התפתחות הפעילות העתידית.

Netflix הציגה הכנסות של 12.87 מיליארד דולר ורווח למניה של 0.87 דולר, מעל צפי של 0.82 דולר. עם זאת, תחזית חלשה מהצפוי לרבעון הרביעי והפחתת תחזית ההכנסות השנתית מפרסום לכ-2.7 מיליארד דולר, לעומת כ-3 מיליארד קודם לכן, הכבידו על המניה. התוצאות המחישו את המשקל שמעניק השוק לתחזית קדימה גם כאשר הרווח הרבעוני עולה על הצפי.

Lam Research, יצרנית ציוד השבבים, דיווחה על הכנסות של 8.22 מיליארד דולר ורווח מתואם למניה של 2.20 דולר. לרבעון הבא היא צופה הכנסות של 8.6 מיליארד דולר, בטווח של 400 מיליון דולר לכל כיוון. למרות התוצאות החזקות, התחזית התקבלה באכזבה בשוק ומניית החברה נחלשה בחדות במהלך השבוע.

SpaceX הציגה הכנסות של כ-14.58 מיליארד דולר, ובהן כ-7.56 מיליארד דולר מפעילות ה-AI. השקעות ההון הסתכמו בכ-19.6 מיליארד דולר, והתחזית לרבעון הרביעי עומדת על 40–35 מיליארד דולר. גם כאן, לצד הצמיחה, היקף ההשקעה והמימון נותר מרכזי להבנת התוצאות.

מחוץ לטכנולוגיה, American Express דיווחה על הכנסות שיא לרבעון של 20.1 מיליארד דולר, עלייה של 9%, ורווח מתואם למניה של 4.68 דולר, עלייה של 13%. החברה העלתה את תחזית הרווח השנתית, עדות להמשך חוסן בפעילות לקוחותיה.

בסיכום שבוע המסחר

בשוק המניות, מדד P&S500 ירד ב-0.5%, הנאסד”ק המשולב איבד 0.7%, ואילו דאו ג’ונס עלה ב-0.4%. מדד ראסל 2000, המייצג את המניות הקטנות, התחזק בכ-2%.

בשוק האג"ח נרשמה ירידת תשואות שבועית, לאחר עלייה בתחילת השבוע. בין 16 ל-23 באוקטובר ירדה התשואה לשנתיים מ-4.74% ל-4.69%, התשואה ל-10 שנים ירדה מ-5.09% ל-5.00%, והתשואה ל-30 שנה ירדה מ-5.43% ל-5.33%. מדובר בירידות של 5, 9 ו-10 נ"ב, בהתאמה. פער התשואות בין 10 שנים לשנתיים הצטמצם מ-35 ל-31 נ"ב. הביקוש לאג”ח התחזק על רקע המימושים במניות הטכנולוגיה וחיפוש אחר נכסים בטוחים. במקביל, מחירי האנרגיה הגבוהים והפעילות הכלכלית החזקה שמרו על סיכון אינפלציוני משמעותי. ירידת התשואות השבועית התקיימה אפוא לצד ציפייה להמשך מדיניות מוניטרית מרסנת.

הדולר בעולם סיים את השבוע כמעט ללא שינוי. מדד DXY עמד בסוף השבוע על 101.810 נק' לעומת 101.837 בסוף השבוע הקודם, ירידה זניחה של כ-0.03%.

במישור הגיאופוליטי, מחירי האנרגיה המשיכו להשפיע על השווקים. ביום שישי עלה הברנט ב-3.1% ל-116.72 $ לחבית. העלייה תמכה בחלק ממניות האנרגיה, אך הגבירה את החשש מפגיעה בכוח הקנייה ומלחצי עלויות בענפים אחרים. מחירי הנפט הגבוהים ממשיכים לסבך את תמונת האינפלציה לקראת החלטת הפד.

מדיניות מוניטרית

הפד נכנס לישיבת 27–28 באוקטובר לאחר העלאת הריבית בספטמבר לטווח של 3.75%–4.00%.

המסר שהתבסס לפני הישיבה משלב מחויבות להחזרת האינפלציה ליעד עם גמישות לגבי קצב ההידוק. בהודעת ספטמבר הדגיש הפד כי הפעילות מתרחבת בקצב יציב, ההשקעות חזקות והאינפלציה נותרה גבוהה.

בכירי הפד אותתו כי ניתן להמתין באוקטובר ולבחון נתונים נוספים. בנאומו ב-8 באוקטובר אמר כריסטופר וולר כי הוא צופה העלאות נוספות אם הנתונים יתפתחו בהתאם להערכותיו, אך הבהיר שהן אינן חייבות להתבצע בישיבות רצופות. ג’ון וויליאמס הדגיש עוד ב-29 בספטמבר כי לאחר ההעלאה האחרונה יש זמן לאסוף מידע נוסף על מגמות האינפלציה והפעילות. מסרים אלה קדמו לשבוע הנסקר, אך המשיכו לעצב את הציפיות לישיבה הקרובה.

פיליפ ג’פרסון הצביע בתחילת אוקטובר על כלכלה עמידה ועל סיכונים מאוזנים יחסית לפעילות ולתעסוקה, לצד סיכוני אינפלציה המוטים כלפי מעלה. הוא גם הדגיש רגישות גוברת למחירים וחולשה בביקוש בקרב משקי בית בעלי הכנסה נמוכה. התמונה מציגה כלכלה שאינה אחידה בעוצמתה, כאשר השקעות חזקות מתקיימות לצד מגבלות בצריכה.

יו”ר הפד, קווין וורש, נמנע מהתחייבות למסלול ריבית מוגדר. בהופעתו ב-16 באוקטובר בכנס קרן המטבע בבנגקוק הוא הדגיש את המחויבות ליציבות מחירים. לדבריו, גל ההשקעות ב-AI מגדיל תחילה את הביקוש ולוחץ על המחירים, בעוד השפעתו החיובית על הפריון צפויה להתפתח בהמשך. וורש נמנע מקביעה מראש של תוצאות הישיבות הקרובות.

השבוע החולף התנהל בתקופת דממת האלחוט של הפד. לקראת ישיבת 27–28 באוקטובר, תקופת ההימנעות מתקשורת חיצונית בנושאי מדיניות נמשכת מ-17 עד 29 באוקטובר. לכן, מוקד המידע החדש השבוע היה הנתונים הכלכליים ותמחור השוק. הודעת הריבית ומסיבת העיתונאים ב-28 באוקטובר יהיו האירועים המרכזיים להבהרת עמדת הוועדה.

תמחור הריבית בשוק מחזק את הצפי להמתנה באוקטובר, לצד המשך הידוק בהמשך. לפי החוזים העתידיים המעודכנים לנעילת 23 באוקטובר, ההסתברות להעלאת ריבית בישיבה הקרובה עומדת על 9.4%.

עד סוף 2026 מגולמת בחוזים תוספת מצטברת של כ-21.2 נ"ב, השקולה לכ-0.85 העלאות של 25 נ"ב. כלומר, התמחור נמוך מהעלאה מלאה אחת עד סוף השנה. השינוי לישיבת דצמבר מציג 75.4%, בעוד התמחור המצטבר כולל גם את ישיבת אוקטובר.

גם במהלך 2027 ממשיך השוק לתמחר הידוק: עד ישיבת מארס מגולמות כ-1.77 העלאות מצטברות ביחס לרמה הנוכחית, ועד אפריל כ-2.10 העלאות. לקראת ספטמבר–אוקטובר מגיע התמחור לכ-2.72 העלאות מצטברות, השקולות לכ-68 נ"ב.

הספר הבז’ האחרון, שפורסם ב-14 באוקטובר, נותר חלק מהרקע לישיבה: הוא הציג התרחבות לא אחידה, יתרון יחסי לתעשייה, שינוי מוגבל בצריכה ובתעסוקה ולחצי מחירים שהושפעו מעליית הנפט. בחלק מהמחוזות הצריכה נתמכה בעיקר במשקי בית בעלי הכנסה גבוהה.

להערכתנו, הסוגיה המרכזית במסיבת העיתונאים תהיה מידת הדחיפות שמייחס הפד להידוק נוסף: כיצד הוא מעריך את התפשטות לחצי האנרגיה וההשקעות למחירים אחרים, ועד כמה הוא מסתפק בינתיים בהשפעת הריבית ועלויות המימון על הביקוש.

נתוני מקרו שפורסמו בשבוע החולף

הנתונים הציגו המשך התרחבות בפעילות העסקית והיקף פיטורים נמוך, לצד חולשה בדיור, אמון צרכנים נמוך וציפיות אינפלציה גבוהות.

אינפלציה וציפיות האינפלציה –

ציפיות האינפלציה בסקר מישיגן עלו באוקטובר: הציפיות לשנה הקרובה הגיעו ל-4.7%, לעומת 4.6% בספטמבר, והציפיות לטווח הארוך עלו ל-3.5%, לעומת 3.4%. הנתונים משאירים במוקד את שאלת התבססות ההתייקרויות בתפיסת הציבור ואת השלכותיה על השכר, הצריכה וקביעת המחירים.

תעסוקה –

מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה ירד ל-194 אלף בשבוע שהסתיים ב-17 באוקטובר, לעומת צפי של 200 אלף ונתון קודם שתוקן ל-200 אלף. התביעות המתמשכות עלו ל-1.728 מיליון, לעומת 1.703 מיליון בשבוע הקודם לאחר תיקון. השילוב מצביע על היקף פיטורים נמוך לצד עלייה מסוימת במספר מקבלי הקצבאות המתמשכות.

צמיחה ופעילות כלכלית –

מדד מנהלי הרכש בתעשייה לאוקטובר עלה ל-56.0 נקודות, לעומת 55.9 בספטמבר וצפי של 55.5. מדד השירותים ירד ל-57.9 נקודות, לעומת 58.8 בספטמבר וצפי של 58.0. המדד המשולב ירד ל-57.6 נקודות, לעומת 58.4 בספטמבר ובהתאם לצפי, ונותר ברמה המשקפת התרחבות חזקה. לצד הפעילות החזקה, הסקר הצביע על ביקוש יציב ולחצי מחירים מתמשכים. מבחינת המדיניות המוניטרית, שילוב זה תומך בהכנסות החברות, אך עלול לעכב את התמתנות האינפלציה. מדד האינדיקטורים המובילים נותר ללא שינוי בספטמבר, לעומת צפי לירידה של 0.1%. מדד פעילות התעשייה של הפד בקנזס ירד באוקטובר ל-11 נקודות, לעומת 14 וצפי של 12.

נתוני נדל"ן –

התחלות הבנייה בספטמבר ירדו ב-5.2% לקצב שנתי של 1.221 מיליון יחידות, לעומת צפי של 1.305 מיליון ונתון אוגוסט שתוקן ל-1.288 מיליון. היתרי הבנייה הסתכמו ב-1.400 מיליון יחידות, לעומת צפי של 1.385 מיליון. מדד אמון הקבלנים ירד באוקטובר ל-29 נקודות, לעומת 32 בספטמבר וצפי של 31, רמתו הנמוכה מאז יוני 2012. עלויות המימון והבנייה הגבוהות המשיכו להכביד. 43% מהקבלנים דיווחו על הפחתת מחירים ו-65% על שימוש בתמריצי מכירה. מכירות הבתים בתהליך ירדו בספטמבר ב-7.3%, לעומת צפי לירידה של 0.5% בלבד. בקשות המשכנתה ירדו ב-5.3% בשבוע שהסתיים ב-16 באוקטובר. הנתונים ממחישים את הלחץ המתמשך על נגישות הרכישה ועל פעילות ענף הדיור.

מדדי סנטימנט –

מדד מישיגן הסופי לאוקטובר עמד על 48.0 נקודות, מעל האומדן הראשוני של 46.3, אך כמעט ללא שינוי לעומת 48.1 בספטמבר. רכיב התנאים הנוכחיים ירד ל-46.7, ואילו רכיב הציפיות עלה ל-48.8. העדכון כלפי מעלה לעומת האומדן הראשון התקיים לצד רמת אמון נמוכה וחשש מתמשך משחיקת כוח הקנייה.

מה צפוי להשפיע על שבוע המסחר הקרוב:

בחזית המדיניות והמאקרו – החלטת הפד ביום רביעי תלווה ביום חמישי בפרסום אומדן הצמיחה הראשון לרבעון השלישי ומדדי PCE לספטמבר. פרסומי הצמיחה והאינפלציה יגיעו לאחר ההחלטה וישפיעו על הערכת המשך הדרך. הצפי לצמיחה הוא 3.2% בקצב שנתי, ה-PCE הכללי צפוי לעלות מ-3.4% ל-3.6% בשנה ואינפלציית הליבה צפויה אף היא לטפס, מ-3.0% ל-3.1%.

עונת הדו"חות – Microsoft ו-Alphabet ידווחו ביום רביעי ו-Amazon ביום חמישי. במוקד יהיו צמיחת הענן, הכנסות מ-AI, השקעות ההון, הפחת והתזרים. Intel ו-Sandisk ירחיבו את התמונה על שוקי השבבים והאחסון. דו"חות חברות התשלומים, הצריכה, הבריאות והאנרגיה יוסיפו מידע על הפעילות בענפים נוספים.

בחזית הגיאופוליטית – מחירי האנרגיה יישארו גורם מרכזי בהערכת האינפלציה, כוח הקנייה ורווחיות החברות, על רקע המתיחות במזרח התיכון.

יומן נתוני המאקרו והדוחות הבולטים שיפורסמו במהלך השבוע:

ביום שני | 26.10

מדד הפעילות של הפד בשיקגו ופעילות התעשייה של הפד בדאלאס.

דוחות חשובים – Verizon לפני פתיחת המסחר.

ביום שלישי | 27.10

הזמנות מוצרים בני-קיימא לספטמבר, מדדי מחירי הבתים (של FHFA וקייס שילר) לאוגוסט, מדד אמון הצרכנים לאוקטובר ומכירות בתים חדשים לספטמבר.

דוחות חשובים – Coca-Cola ו-Boeing לפני פתיחת המסחר; Visa ו-Seagate לאחר הסגירה.

ביום רביעי | 28.10

הגירעון המסחרי והמלאים הקמעונאיים והסיטונאיים לספטמבר.

החלטת הריבית של הפד ב-20:00 ומסיבת העיתונאים ב-20:30.

דוחות חשובים – Microsoft ו-Alphabet לאחר סגירת המסחר.

ביום חמישי | 29.10

ב-14:30: אומדן ראשון לצמיחת התוצר ברבעון השלישי, הכנסה והוצאה אישית וצריכה פרטית, מדדי האינפלציה PCE ו-Core PCE לספטמבר ותביעות שבועיות חדשות ומתמשכות לדמי אבטלה.

דוחות חשובים – Eli Lilly לפני פתיחת המסחר; Amazon, Intel ו-Sandisk לאחר הסגירה.

ביום שישי | 30.10

מדד עלות ההעסקה לרבעון השלישי ב-14:30 ומדד מנהלי הרכש של שיקגו ב-15:45.

דוחות חשובים – ExxonMobil , Chevron.

ישראל

שוק המניות הישראלי סיים את השבוע במגמה מעורבת, כאשר מדד ת”א-35 ירד ב-2.4% ומדד ת”א-125 איבד 1.4%, בעוד מדד ת”א-90 עלה ב-2.1% ומדד הנדל”ן התחזק ב-1.7%. בשוק האג”ח הקונצרניות נרשמו עליות מתונות, ואילו השקל נחלש מול הדולר והאירו. במוקד השבוע עמדה החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.25%, לצד פרסום תחזית מקרו-כלכלית מעודכנת, המצביעה על המשך התאוששות המשק והתכנסות האינפלציה למרכז תחום היעד. עם זאת, הבנק הדגיש כי חלק משמעותי מהצמיחה נובע מייצור בחו”ל ואינו משקף בהכרח התרחבות מקבילה בפעילות המקומית.

במבט לשבוע הקרוב, הבחירות לכנסת ביום שלישי, 27 באוקטובר, צפויות לעמוד במרכז תשומת הלב של המשקיעים, כאשר תוצאותיהן והאפשרויות להרכבת קואליציה עשויות להשפיע על הציפיות למדיניות הפיסקלית, על פרמיית הסיכון של ישראל ועל שער השקל. במקביל, החלטת הריבית של הפד ביום רביעי צפויה להוסיף ולהשפיע על השווקים המקומיים, בעיקר באמצעות תנועות הדולר ותשואות האג”ח.

ראש הממשלה נתניהו בערוץ 10: "כלכלה עוקפת". מה המשמעות?

בריאיון לערוץ 10 הזהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו מפני אפשרות להטלת סנקציות כלכליות ובנקאיות על ישראל, וציין כי ביקש להכין תוכנית ליצירת "כלכלה עוקפת" בין היתר באמצעות מטבעות דיגיטליים וטכנולוגיית בלוקצ’יין.

אף שמדובר בהיערכות לתרחיש אפשרי ולא במצב הקיים, המשמעות של בידוד כלכלי ופיננסי עלולה להיות חמורה במיוחד: פגיעה ביצוא, ביבוא ובהשקעות, צניחה בתוצר, ירידה ברמת החיים ואף פגיעה בחוסנה הביטחוני של ישראל.

בתגובה חריגה הבהיר בנק ישראל כי “מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות”, והדגיש כי במקום לחפש דרכים לעקיפתן, על הדרג המדיני לפעול לשימור היחסים עם שותפות הסחר המרכזיות ולמניעת הסנקציות מלכתחילה

שוק המניות – חולשה במדדים המובילים לצד עליות במניות השורה השנייה

המסחר בבורסה בתל אביב הסתיים השבוע בירידות במדדים המובילים, כאשר מדד ת”א-35 איבד 2.4% ומדד ת”א-125 ירד ב-1.4%. מנגד, מדד ת”א-90 רשם עלייה של 2.1%, התפתחות המצביעה על שונות משמעותית בין ביצועי המניות הגדולות לבין מניות השורה השנייה.

ברמה הענפית, מדד הבנקים ירד ב-0.6%, בעוד מדד הנדל”ן התחזק ב-1.7%. גם מדד ת”א-SME60 סיים את השבוע בירידה של 0.8%. הפער בין ביצועי המדדים מלמד כי החולשה בשוק לא הייתה רוחבית. העליות בענף הנדל”ן עשויות לשקף, בין היתר, ציפיות להקלה הדרגתית בסביבת הריבית ובתנאי המימון, בעוד שהירידות במדדים הגדולים התרחשו על רקע התנודתיות בשוקי המניות הגלובליים ואי-הוודאות הכלכלית והגיאופוליטית.

המסחר התנהל בשבוע שבו המשקיעים התמקדו בהחלטת הריבית של בנק ישראל ובתחזית המקרו-כלכלית המעודכנת, לצד המשך בחינת ההתפתחויות הפיסקליות והביטחוניות.

שוק האג”ח – עליות מתונות באפיק הקונצרני

שוק האג”ח הקונצרניות סיים את השבוע בעליות מתונות, כאשר מדד תל בונד 60 ומדד תל בונד שקלי עלו ב-0.2% כל אחד, ומדד תל בונד שקלי 50 התחזק ב-0.1%. המסחר התנהל על רקע החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ברמה של 3.25%, לצד התחזית להתכנסות האינפלציה למרכז היעד ולירידה מתונה בריבית בשנה הקרובה.

שוק המט”ח – השקל נחלש מול הדולר והאירו

השקל נחלש השבוע מול שני המטבעות המרכזיים. שערו היציג של הדולר נקבע ביום שישי על 3.1120 שקלים, עלייה שבועית של כ-0.7%, בעוד שערו היציג של האירו נקבע על 3.4844 שקלים, עלייה שבועית של כ-0.2%. במהלך התקופה שבין החלטות הריבית הצביע בנק ישראל על פיחות משמעותי יותר בשקל מול הדולר, התפתחות הממחישה את רגישות המטבע המקומי לשינויים בסביבת הריביות הגלובלית ולפרמיית הסיכון.

בנק ישראל – הריבית נותרה ללא שינוי ברמה של 3.25%

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה ב-21 באוקטובר להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.25%, על רקע התמתנות האינפלציה לצד המשך אי-הוודאות הגיאופוליטית ומגבלות ההיצע במשק.

האינפלציה השנתית הסתכמה בספטמבר ב-1.6%, מעט מתחת למרכז תחום היעד. עם זאת, הבנק הדגיש כי התפתחות סביבת האינפלציה תושפע מהמצב הביטחוני, ממחירי האנרגיה, משער החליפין, מהתפתחות הביקושים וממגבלות ההיצע, לצד המדיניות הפיסקלית. בהודעת הריבית צוין כי שוק העבודה ממשיך להיות הדוק ומגבלת היצע העובדים נותרה משמעותית. במקביל, קצב העלייה השנתי של השכר הנומינלי במשק התמתן ל-4.3% בחודשים יוני–אוגוסט.

בגזרת המט”ח ציין הבנק כי מאז החלטת הריבית הקודמת ועד 20 באוקטובר נרשם פיחות של 3.1% בשקל מול הדולר, לצד ייסוף של 0.3% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים נרשם פיחות של 2.2%. מדובר בהתפתחות משמעותית מבחינת הסיכונים האינפלציוניים, על רקע השפעת שער החליפין על מחירי המוצרים המיובאים.

פרמיית הסיכון של ישראל עלתה מעט בתקופה הנסקרת, אולם להערכת הבנק היא עדיין שוהה ברמות הקרובות לאלו שנרשמו לפני אוקטובר 2023. החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל צפויה להתפרסם ב-23 בנובמבר.

תחזית הצמיחה – האצה בפעילות, אך התאוששות מקומית מתונה יותר

חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה תחזית מקרו-כלכלית מעודכנת לשנים 2026–2027, המצביעה על צמיחה של 5.6% בשנת 2026 והאצה ל-7.5% בשנת 2027. עם זאת, בבנק מדגישים כי חלק ניכר מהצמיחה נובע מהתרחבות הייצור בחו”ל של חברות ישראליות, הנכלל בחישוב התמ”ג אך אינו משקף בהכרח התרחבות מקבילה בביקוש המקומי, בתעסוקה או בכושר הייצור בישראל. בניכוי רכיב הייצור בחו”ל, התחזית מצביעה על צמיחה של 3.4% בשנת 2026 ושל 5.1% בשנת 2027. להערכת חטיבת המחקר, נתונים אלה משקפים טוב יותר את הכוחות הבסיסיים במשק.

גם רכיבי הביקוש המקומי צפויים להתאושש. הצריכה הפרטית צפויה לצמוח ב-4% בשנת 2026 וב-5% בשנת 2027, בעוד שההשקעה בנכסים קבועים, בניכוי אוניות ומטוסים, צפויה לגדול ב-10.5% השנה וב-5% בשנה הבאה. ההתאוששות צפויה להיתמך בהפחתות הריבית שבוצעו, בהקלה הדרגתית במגבלות ההיצע, בכניסת עובדים זרים ובשיפור בפעילות ענף הבנייה. עם זאת, בבנק ישראל מעריכים כי גם בסוף שנת 2027 התוצר בניכוי הייצור בחו”ל יישאר נמוך ממגמתו טרם המלחמה, בעיקר בשל התאוששות איטית של שיעור ההשתתפות בכוח העבודה.

“אפקט אנבידיה” – כיצד מהפכת הבינה המלאכותית משפיעה על נתוני התוצר בישראל?

אחת התובנות המרכזיות העולות מהתחזית המעודכנת של בנק ישראל נוגעת לגידול המשמעותי בייצור בחו”ל של חברות הפועלות בישראל. משקלו של רכיב זה הגיע לכמעט 6% מהתוצר ברבעון השני של 2026, והוא מהווה גורם מרכזי לפער בין הצמיחה הכוללת לבין התפתחות הפעילות המקומית. התופעה קשורה להתרחבות פעילותן של חברות טכנולוגיה רב-לאומיות, ובכללן אנבידיה-מלאנוקס, הפועלת בישראל בתחומי שבבי התקשורת והתשתיות למרכזי נתונים. פעילות זו נהנית מהעלייה בביקוש העולמי לתשתיות בינה מלאכותית, כאשר חלק מהייצור הפיזי מתבצע מחוץ לישראל.

בהתאם לכללי החשבונאות הלאומית, פעילות ייצור המתבצעת בחו”ל עשויה להיכלל בתמ”ג הישראלי כאשר הבעלות הכלכלית על הייצור מיוחסת ליחידה תושבת ישראל. ואולם, הגדלת הערך המוסף הנרשם בתוצר אינה מחייבת גידול מקביל במספר המועסקים בישראל או בהכנסות משקי הבית. בנק ישראל אינו מפרסם פילוח לפי חברות, ולכן לא ניתן לקבוע מתוך הנתונים הרשמיים את היקף תרומתה המדויק של אנבידיה לתוצר.

במצגת שהוצגה במפגש החזאים הדגיש הבנק את ההבדל בין שלוש הגדרות של הפעילות הכלכלית: התמ”ג הכולל, התל”ג והתמ”ג בניכוי ייצור בחו”ל. בעוד שהתמ”ג כולל את הייצור הנזקף למשק הישראלי, התל”ג משקף גם התאמות להכנסות מגורמי ייצור מול חו”ל, ואילו התמ”ג בניכוי ייצור בחו”ל מאפשר לנתח את הפעילות המקומית ללא רכיב זה. המשמעות הכלכלית חשובה במיוחד לניתוח שוק ההון, שכן נתוני צמיחה גבוהים אינם מעידים בהכרח על התרחבות מקבילה בביקוש המקומי, בשוק העבודה ובבסיס ההכנסות של משקי הבית.

שוק העבודה – עלייה בהשתתפות לצד גידול מתון באבטלה

נתוני שוק העבודה לחודש ספטמבר הצביעו על עלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ל-62.2%, לעומת 61.8% באוגוסט, במקביל לעלייה בשיעור התעסוקה ל-60.3%, לעומת 60.0%. שיעור האבטלה עלה במתינות ל-3.0%, לעומת 2.8% בחודש הקודם, לפי נתונים מנוכי עונתיות. העלייה בשיעור ההשתתפות היא התפתחות חיובית, שכן היא מצביעה על התרחבות כוח העבודה, כאשר חלק משמעותי מהמצטרפים החדשים נקלט בתעסוקה. לצד זאת, מספר המועסקים שנעדרו מעבודתם בשל שירות מילואים ירד לכ-14.2 אלף בספטמבר, לעומת כ-19.9 אלף באוגוסט. התפתחות זו עשויה לתרום להקלה הדרגתית במגבלות היצע העבודה.

למרות השיפור, בבנק ישראל מדגישים כי שיעור ההשתתפות עדיין נמוך מרמתו ערב המלחמה, ובפרט בקרב צעירים יהודים שאינם חרדים.חטיבת המחקר צופה ששיעור האבטלה הרחבה בגילאי 25–64 יעמוד בממוצע על 4.6% בשנת 2026, בעיקר בשל ההשפעות הזמניות של הלחימה בתחילת השנה, וירד ל-3% בשנת 2027.

 המדד החודשי לפעילות המשק – המשך צמיחה בקצב מתון

בנק ישראל פרסם השבוע כי המדד החודשי לפעילות המשק עלה בספטמבר ב-0.3%, נתון המשקף את אומדן קצב הצמיחה החודשי הממוצע בשלושת החודשים יולי–ספטמבר. לעליית המדד תרמו נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי, יצוא הסחורות, ובפרט היצוא התעשייתי, וכן פעילות המסחר הקמעונאי ותקבולים מיצוא שירותים.

מנגד, נתוני התעסוקה והמשרות הפנויות באוגוסט והתקבולים ממסים עקיפים בספטמבר מיתנו את העלייה במדד. לפי בנק ישראל, קצב הגידול של המדד דומה למגמת הצמיחה ארוכת הטווח, אם כי נתוני החודשים הקודמים עודכנו כלפי מטה בעקבות מידע חדש.

אינפלציה – התכנסות הדרגתית למרכז תחום היעד

מדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר ב-0.5%, והאינפלציה השנתית התמתנה ל-1.6%. תחזית חטיבת המחקר לאינפלציה בשנת 2026 עודכנה כלפי מטה ל-1.5%, בעוד התחזית לשנת 2027 עומדת על 2.1%. ההתמתנות בטווח הקצר נובעת, בין היתר, מהמדדים האחרונים, משינויים בתחזיות לרכיבים שונים במדד ומהפחתת הבלו. בהמשך צפויה עלייה מסוימת באינפלציה בשל התייקרות מחירי הנפט, פיחות השקל, העלאת הבלו מחדש והשפעות בסיס. עם התפוגגות ההשפעות הזמניות והקלה במגבלות ההיצע, בנק ישראל צופה כי האינפלציה תתבסס בסביבת מרכז תחום היעד.

תחזית חטיבת המחקר לאינפלציה בארבעת הרביעים המסתיימים ברבעון השלישי של 2027 עומדת על 2%, לעומת ציפיות אינפלציה של 1.8% הנגזרות מהשווקים הפיננסיים וממוצע תחזיות חזאים פרטיים של 2.1%.

תחזית הריבית של חטיבת המחקר לרבעון השלישי של 2027 עומדת על 3%, לעומת 3.1% בציפיות השוק ובממוצע תחזיות החזאים. נתונים אלה תומכים בתרחיש של הקלה מוניטרית מתונה, בכפוף להתפתחויות האינפלציוניות, הפיסקליות והגיאופוליטיות.

התחזית הפיסקלית – הגירעון נותר גבוה למרות השיפור בתוצר

תחזית הגירעון הממשלתי לשנת 2026 עודכנה כלפי מטה ל-4.4% מהתוצר, בעיקר בעקבות עדכון כלפי מעלה של תחזית ההכנסות. מנגד, תחזית הגירעון לשנת 2027 עודכנה כלפי מעלה ל-4.6% מהתוצר, בעיקר בשל הגידול הצפוי בהוצאות הביטחון. יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על 68% בשנת 2026 ולרדת ל-66.5% בשנת 2027. עם זאת, בבנק ישראל מדגישים כי חלק מהירידה ביחס החוב נובע מהתרחבות הייצור בחו”ל, שמגדילה את התוצר הנמדד. בניכוי רכיב הייצור בחו”ל, יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על 70% בשנת 2026 ועל 70.5% בשנת 2027.

הנתונים ממחישים כי השיפור ביחס החוב הרשמי אינו מעיד בהכרח על שיפור מקביל בפעילות המקומית או בכושר ההחזר של המשק. הוצאות הביטחון הגבוהות והסיכונים למדיניות התקציבית מוסיפים להוות גורם משמעותי להערכת האיתנות הפיסקלית של ישראל.

לקראת הבחירות לכנסת – אי-הוודאות הפוליטית במוקד שוק ההון

ישראל נערכת לבחירות לכנסת ה-26, שיתקיימו ביום שלישי, 27 באוקטובר, כאשר תוצאותיהן והרכב הקואליציה שתוקם צפויים להשפיע על הערכות המשקיעים לגבי המדיניות הכלכלית והפיסקלית בשנים הקרובות. סקרי הבחירות מצביעים על מרוץ צמוד ועל אפשרות לקושי בגיבוש רוב קואליציוני יציב, באופן שעלול להאריך את תקופת אי-הוודאות הפוליטית. מבחינת שוק ההון, מוקד תשומת הלב יהיה ביכולת הממשלה הבאה לקדם תקציב, להתמודד עם הגירעון והוצאות הביטחון ולשמור על אמון המשקיעים ועל יציבות המסגרת הפיסקלית.

התפתחות שתיתפס כמחזקת את היציבות השלטונית ואת המשמעת התקציבית עשויה לתמוך בשקל, באג”ח הממשלתיות ובשוק המניות, בעוד קושי בהרכבת ממשלה או חשש להרחבה פיסקלית עלולים להגדיל את פרמיית הסיכון וללחוץ על שער החליפין ועל התשואות הארוכות. לפיכך, מעבר לזהות המפלגה המובילה, המשקיעים יתמקדו ביכולת להקים ממשלה יציבה ובכיוון המדיניות הכלכלית שתאמץ.

סיכום ומבט קדימה

הנתונים שפורסמו השבוע מצביעים על המשך התאוששות הפעילות הכלכלית בישראל, לצד סביבה מוניטרית המתאפיינת באינפלציה מתונה ובריבית שנותרה ללא שינוי.עם זאת, הפער בין הצמיחה הכוללת לבין התרחבות הפעילות המקומית, על רקע הגידול בייצור בחו”ל, ממחיש את הצורך לבחון את נתוני המאקרו מעבר לשיעורי הצמיחה הראשיים. מבחינת שוק ההון, ההתמתנות באינפלציה והתחזית להקלה הדרגתית בריבית מהוות גורמים תומכים, בעיקר באפיק האג”ח ובענפים הרגישים לעלות המימון. מנגד, הגירעון הממשלתי, הוצאות הביטחון והסיכונים הגיאופוליטיים ממשיכים להוות גורמים משמעותיים בתמחור הנכסים הפיננסיים בישראל.

מה צפוי בישראל בשבוע הקרוב :

יום ראשון - 25.10 ייצור התעשייתי לאוגוסט

יום שני 26.10 - פרסום הנתונים המפורטים של סקר כוח האדם לספטמבר

יום שלישי 27.10 – הבחירות לכנסת – אין מסחר .

בהמשך השבוע: המעקב המקומי יתמקד בתוצאות הבחירות ובהתפתחויות בתהליך הרכבת הממשלה, לצד תגובת השקל ושוק האג"ח. ברקע, החלטת הפד ונתוני הצמיחה והאינפלציה בארה"ב עשויים להשפיע גם על תנאי המימון בישראל.

אירופה

שוקי המניות באירופה סיימו שבוע של ירידות, בהובלת מדד EURO STOXX 50 והמדד הצרפתי CAC 40, שאיבדו כ-2.2% כל אחד. את השבוע אפיינו שלושה גורמים מרכזיים: החרפת המשבר הפוליטי והחברתי בצרפת ועליית התשואות באג”ח הממשלתיות שלה, התגברות לחצי המחירים בעקבות התייקרות האנרגיה והתמתנות הפעילות העסקית בגוש האירו. בבריטניה האינפלציה האיצה, בעוד המכירות הקמעונאיות נחלשו. בשבוע הקרוב צפויים שלושה אירועים מרכזיים: התקציב הבריטי ביום רביעי, החלטת הריבית של ה-ECB ביום חמישי ונתוני הצמיחה הראשוניים של גוש האירו ביום שישי.

שוקי המניות – לחץ על המדדים לקראת החלטת ה-ECB - שוקי המניות באירופה סיימו את השבוע בירידות שערים, כאשר מדד EURO STOXX 50 ירד ב-2.2%, מדד CAC 40 הצרפתי איבד 2.2%, מדד FTSE 100 הבריטי נחלש ב-1.8% ומדד DAX הגרמני ירד ב-1.7%. ברקע הירידות עמדו התגברות אי-הוודאות הפוליטית והפיסקלית בצרפת, העלייה במחירי הנפט והחששות מהמשך הלחצים האינפלציוניים. במקביל, נתוני הפעילות הכלכלית בגוש האירו הצביעו על התמתנות בקצב ההתרחבות, כאשר חולשת הכלכלה הצרפתית בלטה ביחס למדינות אחרות.

הסביבה הכלכלית המורכבת מציבה בפני הבנק המרכזי האירופי דילמה לקראת החלטת הריבית השבוע: מצד אחד, עליית מחירי האנרגיה והתגברות לחצי העלויות; מצד שני, התמתנות הצמיחה והחשש מהעמקת המשבר בשוק האג”ח הצרפתי.

גוש האירו – התמתנות בפעילות לצד לחצי אינפלציה

נתוני מדדי מנהלי הרכש הראשוניים לחודש אוקטובר הצביעו על המשך התרחבות הפעילות הכלכלית בגוש האירו, אך בקצב מתון יותר. המדד המשולב ירד ל-51.9 נקודות, לעומת 53.1 בספטמבר, מדד התעשייה נסוג ל-52.4 נקודות לעומת 52.9, ומדד השירותים ירד ל-51.7 נקודות לעומת 53.0 בחודש הקודם. למרות ההתמתנות, המדדים נותרו מעל רף 50 הנקודות, המצביע על התרחבות בפעילות. העלייה במחירי האנרגיה ממשיכה לחלחל לעלויות הייצור ולמחירי השירותים, בעוד שהחולשה בצרפת מכבידה על הפעילות הכוללת בגוש. השילוב בין התמתנות הצמיחה לבין לחצי מחירים מחודשים עשוי להגביל את מרחב הפעולה של ה-ECB.

גם סנטימנט הצרכנים נחלש. מדד אמון הצרכנים בגוש האירו ירד באוקטובר למינוס 17.9 נקודות, לעומת מינוס 16.8 בספטמבר, והצביע על המשך חשש של משקי הבית מהסביבה הכלכלית.

 גרמניה – התעשייה מתרחבת, אך עלויות האנרגיה מכבידות

נתוני המאקרו בגרמניה הצביעו על תמונה מעורבת. מדד מנהלי הרכש בתעשייה עלה באוקטובר ל-54.2 נקודות, לעומת 53.9 בספטמבר, והפתיע לטובה ביחס לתחזיות. מנגד, מדד השירותים ירד ל-51.7 נקודות, לעומת 52.9, והמדד המשולב נסוג ל-52.8 נקודות, לעומת 53.8. סקר ZEW הצביע על ירידה בציפיות הכלכליות ל-28.1 נקודות, לעומת 34.7 בחודש הקודם, בעוד שמדד הערכת המצב הנוכחי השתפר למינוס 35.9 נקודות, לעומת מינוס 47.1. הנתונים מצביעים על שיפור מסוים בתנאים הנוכחיים, אך גם על חשש בנוגע ליכולת ההתאוששות להתבסס ללא תמיכה נוספת. במקביל, מדד המחירים ליצרן עלה בספטמבר ב-1.9% וב-6.7% במונחים שנתיים, קצב העלייה השנתי הגבוה ביותר מאז מרץ 2023. התייקרות האנרגיה הייתה הגורם המרכזי, כאשר מחירי האנרגיה ליצרנים עלו ב-14.9% בהשוואה לשנה הקודמת.

התפתחויות אלה ממחישות את האתגר הניצב בפני הכלכלה הגרמנית: שיפור הדרגתי בפעילות התעשייתית לצד לחצי עלויות, חולשה בצריכה הפרטית ואי-ודאות בנוגע להמשך הביקוש האירופי והעולמי. סביבת המחירים הגבוהה עלולה להכביד על רווחיות החברות ולצמצם את תרומת ההתאוששות התעשייתית לצמיחה.

צרפת – המשבר הפוליטי והחברתי מטלטל את השווקים

צרפת עמדה השבוע במוקד תשומת הלב של המשקיעים באירופה, על רקע החרפת המחאה החברתית, המתיחות הפוליטית והקשיים בגיבוש תקציב המדינה לשנת 2027. המחאות נגד יוקר המחיה והפגיעה בשירותים הציבוריים החריפו במהלך אוקטובר, ובסוף השבוע הקודם התפתחו בחלק מהערים לעימותים אלימים, הצתות, ביזה ופגיעה בבתי עסק ובמבני ציבור. בעקבות האירועים הודיע ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו על צעדים להשבת הסדר, לרבות עוצרים והגבלות מקומיות.

המשבר החברתי מתרחש על רקע חוסר יציבות פוליטי ממושך וקושי של הממשלה לגבש רוב פרלמנטרי לקידום צעדי צמצום הגירעון. הצעת התקציב לשנת 2027 שואפת להפחית את הגירעון לכ-5% מהתוצר, לעומת כ-5.4% בשנת 2026, אולם התנגדות מצד מפלגות האופוזיציה עלולה לעכב את אישור התקציב ואף להוביל להצבעת אי-אמון.

ההתפתחויות השפיעו באופן משמעותי על שוק האג”ח הצרפתי. התשואה על אג”ח ממשלת צרפת ל-10 שנים טיפסה במהלך השבוע לכ-5.14%, הרמה הגבוהה ביותר מאז יולי 2002, בעוד שפער התשואות מול אג”ח ממשלת גרמניה התרחב לרמתו הגבוהה ביותר זה כ-15 שנים. העלייה בתשואות משקפת דרישה גוברת של המשקיעים לפיצוי על הסיכון הפיסקלי והפוליטי, והיא מגדילה את עלויות המימון של הממשלה.

ביום שישי הודיעה סוכנות Moody’s כי היא מותירה את דירוג האשראי של צרפת ברמה של Aa3, עם אופק שלילי, בניגוד להערכות בשוק להפחתת דירוג. ההחלטה סיפקה הקלה מסוימת, אך הותירה בעינה את אי-הוודאות בנוגע ליכולת הממשלה לצמצם את הגירעון ולייצב את החוב הציבורי.

במקביל, נתוני הפעילות הכלכלית הצביעו על היחלשות משמעותית. מדד מנהלי הרכש בתעשייה ירד באוקטובר ל-49.3 נקודות, לעומת 50.6 בספטמבר, מדד השירותים ירד ל-48.4 נקודות, לעומת 51.2, והמדד המשולב נסוג ל-48.4 נקודות, לעומת 51.1. הנתונים מצביעים על חזרה להתכווצות בפעילות העסקית, כאשר השביתות והמחאות תרמו לשיבושים בפעילות.

מנגד, סקר INSEE הצביע על שיפור מסוים באמון העסקים. מדד האקלים העסקי הכללי עלה ל-97 נקודות, לעומת 96 בספטמבר, ומדד האקלים בתעשייה עלה ל-105 נקודות, לעומת 101. השיפור בתעשייה נתמך בין היתר בהערכות חיוביות יותר לגבי הזמנות מקומיות ומחו”ל, בעיקר בענפי ציוד התחבורה.

בשוק המניות ירד מדד CAC 40 ב-2.2% בסיכום השבוע. להערכתנו, המשבר הצרפתי מהווה אחד ממוקדי הסיכון המרכזיים בשוקי אירופה, שכן התמשכות העלייה בעלויות המימון, לצד האטה בפעילות ואי-ודאות תקציבית, עלולה להכביד על הכלכלה הצרפתית ולהשפיע גם על תמחור הסיכון במדינות נוספות בגוש האירו.

בריטניה – אינפלציה גבוהה, חולשה בצריכה והתאוששות בפעילות העסקית

הנתונים שפורסמו השבוע בבריטניה הצביעו על האצה באינפלציה לצד התמתנות בצריכה הפרטית. מדד המחירים לצרכן עלה בספטמבר ב-0.4%, וקצב האינפלציה השנתי האיץ ל-3.5%, לעומת 3.1% באוגוסט. אינפלציית הליבה עלתה ל-2.8%, לעומת 2.6%, בעוד שאינפלציית השירותים האיצה ל-3.7%, לעומת 3.4%. ההתייקרות במחירי הדלק והתחבורה הייתה גורם מרכזי לעליית האינפלציה.

מנגד, המכירות הקמעונאיות ירדו בספטמבר ב-0.4%, לאחר עלייה של 0.7% באוגוסט, ונתוני אמון הצרכנים הצביעו על היחלשות משמעותית בסנטימנט משקי הבית. הנתונים ממחישים את השפעת יוקר המחיה והעלייה במחירי האנרגיה על הביקוש הפרטי.

בשוק העבודה ירד שיעור האבטלה ל-4.7% בשלושת החודשים שהסתיימו באוגוסט, בעוד שקצב העלייה השנתי בשכר הממוצע, כולל בונוסים, התמתן ל-3.7%, לעומת 3.9% בתקופה הקודמת.

לצד החולשה בצריכה, מדדי מנהלי הרכש הפתיעו לחיוב. המדד המשולב עלה באוקטובר ל-53.1 נקודות, לעומת 52.0 בספטמבר, ומדד התעשייה עלה ל-52.8 נקודות. הנתונים מצביעים על התרחבות בפעילות העסקית, למרות סביבת מחירים מאתגרת.

השילוב בין אינפלציה גבוהה מהיעד לבין חולשה בצריכה מציב את הבנק המרכזי הבריטי בפני אתגר בניהול המדיניות המוניטרית. במקביל, תשומת הלב מופנית להצגת תקציב הממשלה ביום רביעי הקרוב, אשר צפויה להשפיע על ציפיות המשקיעים לגבי הגירעון, היקף הנפקות החוב ותוואי הריבית.

מה צפוי באירופה בשבוע הקרוב | 26–30 באוקטובר 2026

יום שני, 26.10 - גרמניה – סקר IFO לאוקטובר, הכולל את מדד האקלים העסקי, הערכת המצב הנוכחי וציפיות העסקים.

יום שלישי, 27.10- צרפת – מדד אמון הצרכנים לחודש אוקטובר. המשך ההתפתחויות סביב הדיונים בהצעת התקציב לשנת 2027.

יום רביעי, 28.10 - גרמניה – מדד אמון הצרכנים GfK לנובמבר. בריטניה – הצגת תקציב הממשלה לשנת 2026 על ידי שר האוצר ג’ון הילי. המשקיעים יתמקדו במדיניות המסים וההוצאות, בתחזיות הגירעון ובצורכי המימון של הממשלה. גוש האירו – פתיחת ישיבת המדיניות המוניטרית של ה-ECB.

יום חמישי, 29.10 - גוש האירו – החלטת הריבית של ה-ECB ומסיבת העיתונאים. הצפי הוא להותרת ריבית הפיקדונות ברמה של 2.50%. במוקד יעמדו הערכות הבנק לגבי התמתנות הצמיחה, לחצי האינפלציה והשלכות עליית מחירי האנרגיה. פרסום מדדי האמון הכלכלי, התעשייתי והשירותים לאוקטובר. בריטניה – נתוני האשראי הצרכני, אישורי המשכנתאות והיצע הכסף לספטמבר.

יום שישי, 30.10 - גוש האירו – אומדן ראשון לצמיחת התמ”ג ברבעון השלישי, צפי לצמיחה של 0.2% ברבעון, לצד נתוני האבטלה לספטמבר. גרמניה – אומדן ראשון לצמיחה ברבעון השלישי, צפי ל-0.1% ברבעון, לצד נתוני שוק העבודה ואומדן האינפלציה לאוקטובר. צרפת – אומדן ראשון לצמיחה ברבעון השלישי, צפי ל-0.1% ברבעון, ופרסום אומדן האינפלציה לאוקטובר, שצפויה להגיע ל-3.6% במונחים שנתיים לפי המדד המתואם האירופי.

במוקד השבוע: החלטת ה-ECB ביום חמישי ונתוני הצמיחה ביום שישי צפויים להיות הגורמים המרכזיים בעיצוב ציפיות הריבית בגוש האירו. במקביל, פרסום התקציב הבריטי והמשך אי-הוודאות הפיסקלית בצרפת עשויים להמשיך להשפיע על שוקי האג”ח האירופיים ועל פרמיות הסיכון.

שווקים נוספים

שוקי המניות באסיה סיימו את השבוע בירידות שערים, בהובלת מדד Hang Seng בהונג קונג, שאיבד 4.5%, ומדד Nikkei 225 ביפן, שנחלש ב-4.0%. גם מדדי Nifty 50 בהודו, KOSPI בדרום קוריאה ו-CSI 300 בסין רשמו ירידות. ברקע המסחר עמדו התנודתיות במניות הטכנולוגיה, התייקרות האנרגיה, החשש מהמשך ההידוק המוניטרי ביפן ובדרום קוריאה והרגישות הגוברת לתמחור חברות השבבים.

הפער בין ביצועי שוקי המניות לבין נתוני הפעילות הכלכלית בלט במיוחד השבוע. בסין נרשמה האצה בצמיחה ברבעון השלישי, אך המשבר בענף הנדל”ן נמשך; בהודו הפעילות העסקית והתעשייתית התחזקה; ובדרום קוריאה ובטייוואן נרשם המשך גידול חריג ביצוא ובהזמנות הקשורות לתשתיות בינה מלאכותית. מנגד, ביפן האינפלציה האיצה מחדש מעל יעד הבנק המרכזי.

במבט לשבוע הקרוב, החלטת הריבית של הבנק המרכזי ביפן, נתוני הצמיחה בדרום קוריאה ובטייוואן ומדדי מנהלי הרכש בסין צפויים לעמוד במוקד, לצד החלטת הריבית של הפד בארה”ב והשפעתה על המטבעות ושוקי המניות באזור.

שוקי המניות – מימושים במניות הטכנולוגיה והרגישות לסביבת הריבית

שוקי המניות באסיה סיימו את השבוע במגמה שלילית, כאשר מדד Hang Seng בהונג קונג איבד 4.5% ומדד Nikkei 225 ביפן ירד ב-4.0%. מדד Nifty 50 בהודו נחלש ב-2.4%, מדד KOSPI בדרום קוריאה ירד ב-2.1% ומדד CSI 300 בסין איבד 1.6%. באוסטרליה נרשמה ירידה מתונה של 0.1% במדד ASX 200.

הירידות התרחשו על רקע תנודתיות בשוקי הטכנולוגיה הגלובליים, עליית מחירי האנרגיה והתאמות בתמחור המניות לקראת החלטות הריבית של הבנקים המרכזיים. ביפן ובדרום קוריאה, שבהן הסביבה המוניטרית נמצאת בתהליך הידוק, גברה הרגישות לנתוני האינפלציה ולהשלכות אפשריות של העלאות ריבית נוספות.

במקביל, נתוני המאקרו הצביעו על המשך עוצמה בייצור וביצוא הטכנולוגי, בעיקר בדרום קוריאה ובטייוואן, לצד שיפור בפעילות בסין ובהודו. הפער בין הנתונים הכלכליים לבין ביצועי שוקי המניות ממחיש כי לצד השיפור בפעילות הריאלית, רמות התמחור, ציפיות הריבית והחשש משינויים במחזור ההשקעות העולמי בתשתיות בינה מלאכותית ממשיכים להשפיע על הסנטימנט.

סין – הצמיחה מאיצה, אך החולשה המבנית בענף הנדל”ן נמשכת

כלכלת סין צמחה ברבעון השלישי ב-4.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, מעל תחזיות השוק שעמדו על 4.4%, ולאחר צמיחה של 4.3% ברבעון השני. במונחים רבעוניים נרשמה צמיחה של 1.2%, לעומת 0.9% ברבעון הקודם. הנתונים מצביעים על האצה מסוימת בפעילות הכלכלית, בעיקר בתמיכת התעשייה והיצוא.

בחודש ספטמבר עלה הייצור התעשייתי ב-5.5% במונחים שנתיים, לעומת 5.2% באוגוסט, בעוד המכירות הקמעונאיות עלו ב-1.1%, לעומת 0.4% בחודש הקודם. אף שנרשם שיפור בקצב הגידול בצריכה, הפער בינה לבין הייצור התעשייתי ממשיך להמחיש את התלות המשמעותית של הכלכלה הסינית בביקוש החיצוני ובמגזר הייצור.

החולשה נותרה בולטת בענף הנדל”ן ובהשקעות. ההשקעה בנכסים קבועים ירדה ב-7.2% בתשעת החודשים הראשונים של השנה, בעוד ההשקעות בנדל”ן צנחו ב-20.6%. במקביל, מחירי הדירות המשיכו לרדת ושיעור האבטלה בסקר העירוני עמד על 5.2% בספטמבר. הנתונים מעידים כי על אף ההתאוששות בייצור, הפעילות המקומית ממשיכה להיות מושפעת מחולשת שוק הנדל”ן ומזהירות משקי הבית והחברות.

הבנק המרכזי של סין הותיר השבוע את ריביות הפריים להלוואות ללא שינוי, ברמה של 3% לשנה אחת ו-3.5% לחמש שנים. נתוני הצמיחה הטובים מהתחזיות עשויים להפחית את הדחיפות להקלה מוניטרית רחבה, אך החולשה המתמשכת בענף הנדל”ן ובביקוש המקומי מותירה מקום לצעדי תמיכה ממוקדים.

בשוק המניות נרשמו ירידות, כאשר מדד CSI 300 איבד 1.6% ומדד Hang Seng צנח ב-4.5%. להערכתנו, הנתונים ממחישים כי ההתאוששות הסינית עדיין אינה מאוזנת: הייצור והיצוא ממשיכים לתמוך בצמיחה, אך ההתאוששות בצריכה ובהשקעות הפרטיות נותרת מוגבלת. התפתחויות שוק הנדל”ן, המדיניות הכלכלית והיחסים המסחריים עם ארה”ב ימשיכו להיות גורמים מרכזיים בהערכת השוק הסיני.

יפן – אינפלציה מעל היעד לקראת החלטת הריבית

מדד Nikkei 225 סיים את השבוע בירידה של 4.0%, על רקע החולשה במניות הטכנולוגיה והחששות מהמשך ההידוק המוניטרי, לצד עליית מחירי האנרגיה והשלכות היחלשות הין על מחירי היבוא.

נתוני סחר החוץ לספטמבר הצביעו על עלייה שנתית של 16.7% ביצוא, לעומת 19.3% באוגוסט, אך מתחת לתחזיות השוק. היבוא עלה ב-18.9%, לעומת 28.0% בחודש הקודם, והגירעון המסחרי הסתכם בכ-536.6 מיליארד ין. הנתונים משקפים המשך ביקוש למוצרים יפניים, לצד גידול בערך היבוא על רקע מחירי האנרגיה.

בחזית המחירים, אינפלציית הליבה, בניכוי מזון טרי, האיצה בספטמבר ל-2.1%, לעומת 1.7% באוגוסט, וחצתה מחדש את יעד האינפלציה של הבנק המרכזי. המדד שאינו כולל מזון טרי ואנרגיה עלה ב-2.4%, לעומת 1.9% בחודש הקודם, ומצביע על התרחבות מסוימת של לחצי המחירים גם מעבר לרכיבים התנודתיים.

מדדי מנהלי הרכש הראשוניים לאוקטובר המשיכו להצביע על התרחבות בפעילות. מדד התעשייה עמד על 53.3 נקודות, לעומת 54.1 בספטמבר, ומדד השירותים עמד על 52.0 נקודות. עם זאת, לפי S&P Global, נרשמה התמתנות בצמיחת ההזמנות והייצור בתעשייה, לצד עלייה בלחצי העלויות וירידה באמון העסקים.

הבנק המרכזי של יפן העלה בספטמבר את הריבית ל-1.25%, הרמה הגבוהה ביותר זה למעלה משלושה עשורים. לקראת החלטת הריבית ב-30 באוקטובר, השוק מעריך כי הבנק עשוי להותיר את הריבית ללא שינוי, אך המשקיעים יתמקדו בעדכון התחזיות ובמסרים לגבי אפשרות להעלאות נוספות.

הודו – הפעילות העסקית מאיצה, למרות החולשה בשוק המניות

מדד Nifty 50 ירד השבוע ב-2.4%, על רקע המגמה השלילית בשוקי המניות העולמיים והרגישות של הכלכלה ההודית לעליית מחירי האנרגיה ולתנאים הפיננסיים הגלובליים.

מנגד, נתוני הפעילות הצביעו על המשך התרחבות. מדד מנהלי הרכש המשולב של HSBC לחודש אוקטובר עלה ל-56.7 נקודות, לעומת 55.9 בספטמבר, הרמה הגבוהה ביותר בארבעת החודשים האחרונים. מדד השירותים עלה ל-56.2 נקודות, לעומת 55.2, בעוד מדד התעשייה התמתן מעט ל-54.9 נקודות, לעומת 55.1.

השיפור במדד המשולב נתמך בהתרחבות ההזמנות החדשות ובביקוש לשירותים, לצד התמתנות בלחצי המחירים. עם זאת, קצב גיוס העובדים נחלש, נתון המצביע על זהירות מסוימת מצד החברות למרות השיפור בפעילות.

גם נתוני ענפי הליבה הצביעו על האצה. תפוקת שמונת ענפי התשתית המרכזיים עלתה בספטמבר ב-7.9% במונחים שנתיים, לעומת 5.9% באוגוסט, לאחר עדכון הנתון הקודם כלפי מעלה. הגידול נתמך בענפי עפרות הברזל, החשמל, הפחם, תזקיקי הנפט, המלט והפלדה.

התמונה הכלכלית בהודו מוסיפה להיות חיובית יחסית, בתמיכת הביקוש המקומי ופעילות השירותים. עם זאת, התלות ביבוא אנרגיה והחשיפה לתנועות הון זרות מותירות את הכלכלה ואת שוק המניות רגישים להתפתחויות הגלובליות.

דרום קוריאה – זינוק ביצוא השבבים והריבית נותרה ללא שינוי

מדד KOSPI ירד השבוע ב-2.1%, למרות המשך העוצמה ביצוא השבבים והביקוש העולמי לתשתיות בינה מלאכותית. הירידות מדגישות את הרגישות של שוק המניות לתמחור החברות ולציפיות להמשך צמיחת הרווחים בענף הטכנולוגיה.

נתוני סחר החוץ הצביעו על זינוק של 105.4% ביצוא בעשרים הימים הראשונים של אוקטובר, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לרמה של כ-61.6 מיליארד דולר. יצוא השבבים זינק ב-222.5% לכ-27.5 מיליארד דולר, והיווה 44.7% מסך היצוא בתקופה זו.

עם זאת, חשוב לציין כי חלק מהעלייה החריגה נובע מהבדלים במספר ימי העבודה בתקופת ההשוואה. בניכוי השפעה זו, היצוא היומי הממוצע עלה ב-65.9%, שיעור שעדיין משקף צמיחה משמעותית בביקוש החיצוני.

ב-22 באוקטובר הותיר הבנק המרכזי של דרום קוריאה את הריבית ללא שינוי ברמה של 3%, לאחר שתי העלאות רצופות ביולי ובאוגוסט. ההחלטה התקבלה על רקע המשך צמיחה חזקה בתמיכת היצוא וההשקעות, לצד אינפלציה שנותרה גבוהה מהיעד וסיכונים ליציבות הפיננסית, בעיקר בשוק הדיור ובחוב משקי הבית.

הבנק המרכזי הותיר פתח להעלאות ריבית נוספות, אך הדגיש כי המשך המדיניות יהיה תלוי בהתפתחויות האינפלציה, הפעילות הכלכלית והסיכונים הפיננסיים.

דרום קוריאה ממשיכה להיות אחת הנהנות המרכזיות מהתרחבות ההשקעות העולמיות בתשתיות AI, אך שוק המניות המקומי צפוי להמשיך להיות רגיש לשינויים בתמחור חברות השבבים ולמדיניות המוניטרית.

טייוואן – ביקוש חריג לתשתיות AI ממשיך לתמוך בתעשייה

הכלכלה הטייוואנית ממשיכה להפגין עוצמה בתחום הטכנולוגיה והשבבים, בתמיכת הביקוש העולמי למרכזי נתונים, מחשוב עתיר ביצועים ותשתיות בינה מלאכותית.

הזמנות היצוא לחודש ספטמבר עלו ב-62.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, לרמה של כ-114.2 מיליארד דולר. מדובר בהיקף הזמנות גבוה במיוחד, המשקף את הביקוש למוצרים אלקטרוניים ולציוד טכנולוגי מתקדם.

במקביל, הייצור התעשייתי גדל בספטמבר ב-19.17% במונחים שנתיים, לעומת 23.47% באוגוסט. למרות ההתמתנות בקצב הצמיחה, מדובר בהמשך התרחבות משמעותית בפעילות התעשייתית. בפרט, הייצור בענף הרכיבים האלקטרוניים גדל ב-23.62%, והייצור בענף המעגלים המשולבים עלה ב-26.51%.

נתוני התעשייה ממחישים את מעמדה המרכזי של טייוואן בשרשרת האספקה העולמית של תעשיית השבבים. הביקוש לתשתיות AI ממשיך לתמוך בהתרחבות הפעילות, אך התלות הגבוהה בענף הטכנולוגיה והרגישות להתפתחויות הגיאופוליטיות באזור מהוות גורמי סיכון מרכזיים.

מה צפוי באסיה ושווקים נוספים | 26–31 באוקטובר 2026

יום שני, 26.10- יפן – פרסום המדד המוביל והמדד המשולב לפעילות הכלכלית לחודש אוגוסט.

יום שלישי, 27.10 - דרום קוריאה – אומדן ראשון לצמיחת התמ”ג ברבעון השלישי. סין – פרסום רווחי החברות התעשייתיות לספטמבר. יפן – מדד מחירי השירותים ליצרן לספטמבר.

יום רביעי, 28.10- הודו – סקר הפעילות הכלכלית של Bloomberg לחודש אוקטובר. דרום קוריאה – סקר אמון העסקים בתעשייה ובשירותים. יפן – מדד אמון הצרכנים לאוקטובר.

יום חמישי, 29.10- יפן – תחילת ישיבת המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי.

יום שישי, 30.10- יפן – החלטת הריבית של הבנק המרכזי ופרסום תחזיות הצמיחה והאינפלציה המעודכנות. הריבית הנוכחית עומדת על 1.25%. מדד המחירים לצרכן בטוקיו לאוקטובר, צפי לאינפלציית ליבה של 2.7% לעומת 3.0% קודם לכן. נתוני האבטלה, המכירות הקמעונאיות והייצור התעשייתי. דרום קוריאה – נתוני הייצור התעשייתי לספטמבר. טייוואן – אומדן ראשוני לצמיחת התמ”ג ברבעון השלישי, צפי לצמיחה שנתית של 12.0%. הודו – נתוני הייצור התעשייתי, הגירעון התקציבי והאשראי הבנקאי.

יום שבת, 31.10- סין – פרסום מדדי מנהלי הרכש הרשמיים לאוקטובר

במוקד השבוע: החלטת הריבית ביפן ונתוני הצמיחה בדרום קוריאה ובטייוואן צפויים לספק אינדיקציות להמשך ההתאוששות הכלכלית באזור ולעוצמת הביקוש לתשתיות AI. במקביל, מדדי מנהלי הרכש בסין יסייעו להעריך אם השיפור בצמיחה מתבסס גם בפעילות המקומית.

סחורות ומטבעות

שוק המטבעות - הדולר נחלש בעולם אך התחזק מול השקל

שוק המטבעות העולמי התאפיין השבוע בשינוי כיוון של הדולר האמריקאי, לאחר תקופה של התחזקות על רקע הציפיות להמשך הידוק מוניטרי בארה"ב. מדד הדולר (DXY), המודד את ביצועי המטבע האמריקאי מול סל של שישה מטבעות מרכזיים, ירד ב-0.4% לרמה של 101.84 נקודות, ורשם את הירידה השבועית הראשונה זה למעלה מחודש.

היחלשות הדולר נרשמה למרות נתוני אינפלציה גבוהים בארה"ב, אשר חיזקו בתחילת השבוע את החששות מהמשך סביבת ריבית גבוהה. עם זאת, התבטאויות בכירי הפדרל ריזרב, שהצביעו על היעדר דחיפות להעלאת ריבית נוספת, לצד ירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות, מיתנו את התמיכה במטבע האמריקאי. במקביל, המימושים במניות הטכנולוגיה והחששות מהיקף החוב המשמש למימון תשתיות בינה מלאכותית פגעו בסנטימנט כלפי נכסים אמריקאיים.

האירו התאושש מול הדולר, חרף אי-הוודאות הפוליטית והפיסקלית בצרפת והאצת האינפלציה בגוש האירו. גם הליש"ט והפרנק השווייצרי התחזקו, כאשר האחרון נהנה מביקושים לנכסי מקלט בטוח.

השקל - פיחות מול הדולר והאירו בניגוד למגמה העולמית

בשוק המט"ח המקומי נרשמה היחלשות של השקל מול שני המטבעות המרכזיים. שער הדולר היציג נקבע ביום שישי על 3.089 שקלים, עלייה שבועית של 1.1%, ואילו שער האירו היציג נקבע על 3.477 שקלים, עלייה שבועית של 1.4%.

הפיחות בשקל בולט במיוחד לנוכח היחלשות הדולר בעולם, ומצביע על שונות בין המגמה הגלובלית לבין ההתפתחויות בשוק המט"ח המקומי. בין הגורמים האפשריים לכך ניתן למנות את אי-הוודאות הגיאופוליטית, העלייה בתנודתיות בשווקים וההתאמות בחשיפות המט"ח של משקיעים מוסדיים. עם זאת, אין בנתוני השערים לבדם כדי לקבוע מה הייתה תרומתו של כל גורם.

למרות הפיחות השבועי, השקל עדיין מציג התחזקות מתחילת השנה, כאשר שער הדולר נמוך ב-3.2% ושער האירו נמוך ב-7.2% מרמותיהם בסוף 2025.

המשך ההתפתחויות בזירה הגיאופוליטית ובשוקי המניות בעולם צפוי להשפיע על המסחר בשקל. בנוסף, שילוב של פיחות במטבע המקומי ועלייה חדה במחירי האנרגיה עלול להגביר את לחצי האינפלציה המיובאת, ככל שהמגמות יימשכו.

שוק הנפט - זינוק של 10.4% במחיר ה-WTI

מחירי הנפט רשמו שבוע של עליות חדות, על רקע החרפת החששות מפגיעה באספקת האנרגיה העולמית. מחיר חבית נפט מסוג WTI זינק ב-10.4% במהלך השבוע וננעל ברמה של 101.4 דולר, בעוד נפט מסוג ברנט עלה ב-4.9% לרמה של 109.86 דולר לחבית, רמתו הגבוהה ביותר מאז חודש מאי.

העליות נבעו בעיקר מהסלמת המתיחות במזרח התיכון, ובפרט מהחשש לפגיעה נוספת בתשתיות האנרגיה בסעודיה ומהשיבושים המתמשכים בתנועת מכליות הנפט דרך מצר הורמוז. במקביל, חידוש התקיפות האוקראיניות על מתקני זיקוק ברוסיה הגביר את החששות לפגיעה באספקת תזקיקי הנפט לשוק העולמי.

מתחילת השנה השלים נפט WTI עלייה של 76.6%, המשקפת את עוצמת השינוי בסביבת מחירי האנרגיה.

להתייקרות הנפט השלכות מאקרו משמעותיות. עלייה מתמשכת במחירי האנרגיה צפויה להכביד על עלויות הייצור, התובלה והצריכה, ולהגביר את הלחצים האינפלציוניים בארה"ב ובאירופה. במקביל, היא עלולה לפגוע בכוח הקנייה של משקי הבית ולצמצם את מרחב הפעולה של הבנקים המרכזיים להפחתת ריבית.

הגז הטבעי באירופה - החששות לקראת החורף מתגברים

גם שוק הגז הטבעי האירופי המשיך להפגין מתיחות. חוזה הגז האירופי מסוג TTF נסחר ביום שישי סביב 86 אירו למגה-ואט שעה, לאחר עלייה שבועית של כ-6%, והשלים שבוע שלישי ברציפות של התייקרויות.

העלייה במחירים משקפת חששות לגבי זמינות משלוחי הגז הנוזלי (LNG), על רקע השיבושים בנתיבי השיט מהמזרח התיכון, לצד רמות מלאי נמוכות יחסית לעונה באירופה. שיעור מיל